פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חוק וסדר, פוטבול סטייל

        מתי מותר להרביץ? מתי אסור? מה זה אופסייד ובמה זה שונה מזינוק שגוי? ובכלל, למה הזברות זורקים דגלים על המגרש כל הזמן? רחביה ברמן ודני לרדו מגישים: חוקי הפוטבול, מורה נבוכים

        כמו לכל משחק, לפוטבול יש חוקים, רק שבפוטבול יש המון חוקים. זהו אולי המשחק עם הכי הרבה חוקים. כמו בנוגע לעמדות, רוב החוקים נעשים טבע שני מרגע שרואים מספיק משחקים. אבל תמיד יש מצב שבו רוצים לבדוק משהו, או לרענן את הזיכרון, וחלקכם רוצים לעשות את זה דווקא בעברית.

        מכיוון שכך, הבאנו לכם מקבץ של החוקים העיקריים (כי רשימה של כל החוקים תתפרש על פני כמה וכמה עמודים), אלה שיעזרו לכם לעבור את רוב המשחקים בשלום, בהבנה ובהנאה מוגברת. אז בואו ניקח שאיפה עמוקה ונצלול לתוך ספר החוקים של הליגה:

        פוטבול הוא הדמיה של מלחמה, והמטרה היא כיבוש שטח. מיקום במגרש הוא כמעט הכל בפוטבול, וכמו במלחמה, על כל צעד ושעל ניטש קרב אכזרי. כמו בכדורגל שאנחנו מכירים, גם בפוטבול משתתפים 22 שחקנים, 11 שחקנים בלבד מכל קבוצה נמצאים על המגרש. 11 שחקני התקפה ו-11 שחקני הגנה, נוכחות של 12 שחקנים על המגרש, לא משנה באיזה צד, תיחשב לעבירה.

        תסמונת דאון

        מטרת המשחק היא להעביר את הכדור בצורה חוקית מעבר לקו השער של היריב. לשם כך יש לקדם את הכדור עד להשגת היעד. ההתקפה מקבלת 4 ניסיונות (או "דאון", שכן המהלך נגמר ברגע שהשחקן עם הכדור מופל לקרקע) לעבור מרחק של 10 יארד (יארד = 90 ס"מ. לצרכי נוחות כללית אפשר להתייחס לכל יארד כמטר). אם הצליחה, היא מקבלת עוד ארבעה ניסיונות כדי לעבור עוד 10 יארד.

        אם הקבוצה התוקפת לא מצליחה להשלים התקדמות של עשרה יארד לאחר הדאון הרביעי, עובר הכדור לקבוצה השנייה. יחידת ההתקפה של הקבוצה הראשונה יורדת מהמגרש ובמקומה עולה יחידת ההגנה, ומצד שני ההגנה יורדת וההתקפה עולה.

        את הניסיון הרביעי בדרך כלל תנצל ההתקפה לבעיטת הרחקה, על מנת לכפות על היריבה להתחיל את ההתקפה שלה ממרחק רב ככל האפשר מהשער. עם זאת, בהחלט יש מצבים שבהם ההתקפה "הולכת על זה" בדאון רביעי – בדרך כלל כשהיא נמצאת עמוק בשטח היריבה (ואז עניין ההרחקה פחות משנה) או כשהיא נמצאת בפיגור לקראת סוף המשחק וחייבת למצות כל סיכוי להשיג נקודות.

        בכל מקרה, אם ההתקפה לא מצליחה לעבור 10 יארד בארבעה ניסיונות (בין אם ניצלה את הדאון הרביעי להרחקה או ניסתה גם בו לבצע מהלך ונכשלה), הקבוצות מחליפות תפקידים.

        ההסתערות על היעד

        כל מהלך מתחיל בקו ההתנגשות – קו הרוחב הדמיוני עליו מונח הפוטבול, שמפריד בין ההתקפה להגנה. קו ההתנגשות הוא גם נקודת ההתחלה למדידת עשרת היארד שעל ההתקפה לעבור. כל מהלך מתחיל בכך שהסנטר משחרר את הכדור בין רגליו אל הקווטרבק. קבוצת ההתקפה יכולה לקדם את הכדור על ידי מסירה או ריצה, וכמובן שיש חוקים המגדירים מהי התקדמות כשרה.

        במקרה של ריצה העניין פשוט למדי: הניסיון הבא של הקבוצה יבוצע מן הנקודה אליה הצליח הרץ להגיע. אם הוא נעצר מאחורי קו ההתנגשות, אז ההתקפה הפסידה יארדים ועליה לעבור יותר מעשרה יארד כדי לזכות בארבעה דאון טריים. מצב כזה יכונה לדוגמא "דאון שני ושנים עשר יארד".

        אם הצליח הרץ לעבור עשרה יארד או יותר, הדבר מזכה את קבוצתו בדאון ראשון, שפירושו סדרת דאונים חדשה. המהלך מסתיים כשהשחקן עם הכדור מופל ואחת מברכיו נוגעת בקרקע. עם זאת, אם השחקן עם הכדור נפל לקרקע אבל אף שחקן הגנה לא נגע בו, הוא יכול לקום ולהמשיך לרוץ.

        דיני קבלת משלוח אווירי

        במקרה של מסירה העניין מעט מסובך יותר:
        לקווטרבק אסור למסור את הכדור אחרי שעבר את קו ההתנגשות – אפילו אם הוא חוזר אחורה.

        אסור לתופס לצאת מתחומי המגרש ואז להיות הראשון שתופס את הכדור.

        לאחר שתפס את הכדור, חייבות שתי רגליו של התופס לגעת בקרקע בתוך תחומי המגרש לפני שהוא יוצא החוצה, אחרת זו מסירה לא מושלמת והקבוצה מאבדת דאון ונאלצת לנסות שוב מאותה נקודה.

        עם זאת, נגיעה של ברך אחת במגרש שווה לנגיעה של שתי רגליים.
        אסור לתופס להדוף שחקן הגנה המנסה לחסום את דרכו או לתפוס את הכדור. מצד שני, אסור לשחקן הגנה לחסום את התופס, או לגעת בו מעבר לדחיפות כתף תוך כדי ריצה והתמקמות, מעבר לחמשת היארד הראשונים מקו ההתנגשות. נגיעה או הפרעה מסוג זה מכונה "הפרעה למסירה" (Pass Interference). ראו להלן לגבי העונשים.

        לוח התוצאות

        ישנן שלוש דרכים להשיג נקודות. הראשון הוא על ידי השגת טאצ'דאון, שזה חציית הכדור, (לא השחקן) את קו השער. בפוטבול, בניגוד לכדורגל, אין צורך שהכדור יעבור במלוא הקיפו את קו השער, אלא מספיק כל חלק של הכדור שיעבור את הקו כדי להשיג טאצ'דאון חוקי. טאצ'דאון מקנה שש נקודות, ואחריו יכולה הקבוצה לבחור בין בעיטה ממרחק קצר שכמעט תמיד מצליחה ומקנה נקודה אחת, לבין ניסיון בודד להשיג מעין "טאצ'דאון" ממרחק שני יארד מקו השער. תרגיל זה, כשהוא מבוצע בהצלחה, מקנה שתי נקודות ומכונה "המרה של שתי נקודות" (Two Point Conversion)

        הדרך השנייה היא שער שדה (Field Goal). כשקבוצה עומדת בפני דאון רביעי (או לחץ של זמן לקראת סוף מחצית) והיא נמצאת במרחק שנחשב לטווח בעיטה סביר (בדרך כלל עד 30 יארד מקו השער), היא יכולה לבעוט שער שדה. הכדור משוחרר שבעה יארד לאחור אל שחקן שמחזיק אותו על הקרקע, והבועט מנסה להשחיל אותו בין הקורות המזדקרות בקצה אזור השער (שאורכו עשרה יארד).

        בעיטה מוצלחת מקנה שלוש נקודות. בכל מצב של בעיטה, מותר לשחקני ההגנה לפרוץ את חומת המגן ולנסות לחסום את הבעיטה, אולם אסור להם לגעת בבועט עצמו אלא אם הצליחו לגעת גם בכדור.

        הדרך השלישית והנדירה מכולן להעלות נקודות על הלוח נקראת סייפטי (Safety). סייפטי מושג כשההגנה מפילה את הקווטרבק או הרץ כשהכדור בידיו בתוך אזור השער, או כששחקן התקפה מרחיק את הכדור לתוך אזור השער. סייפטי שווה שתי נקודות וכדור עובר (כלומר בנוסף לנקודות, הכדור עובר לידי הקבוצה שהשיגה את הסייפטי).

        אופס!

        בפוטבול יש שני סוגים של איבוד כדור האחד הוא השמטה, או פאמבל (Fumble), והשני תפיסת מסירה ע"י שחקן הגנה, המכונה חטיפה (Interception).

        פאמבל מתרחש כאשר שחקן התקפה המחזיק בכדור שומט אותו לפני שאחת מברכיו נוגעת בקרקע. אחזקה בכדור נקבעת ע"י השופט, שתפקידו לקבוע אם השחקן שלט בכדור לפני ששמט אותו. רק אם התשובה חיובית יעבור הכדור להגנה. חשוב לציין כי הקרקע (כלומר התנגשות בקרקע של השחקן המחזיק בכדור) לא יכולה לגרום לפאמבל. כמו כן, אם היה פאמבל והכדור יוצא מתחומי המגרש לפני שההגנה הספיקה ללקט אותו, קבוצת ההתקפה שומרת על הכדור.

        חטיפה, כשמה כן היא, פירושה תפיסת הכדור על ידי שחקן הגנה. כל עוד לא בוצעה עבירה מצד ההגנה לפני שאחד משחקניה תפס את הכדור, החטיפה כשרה והכדור עובר להגנה – אבל לא לפני שמסתיים המהלך. ברגע ששחקן הגנה חוטף כדור (או מרים כדור שהושמט) מותר לו להתחיל לרוץ לעבר קו השער של היריבה ולהשיג טאצ'דאון. ברגע שהוא מופל, המהלך נגמר והקבוצות מתחלפות בתפקידים.

        החטא ועונשו

        כבר אמרנו שבפוטבול יש הרבה חוקים, וזה אומר שיש הרבה סוגים של עבירות. בכל פעם שמבוצעת עבירה, תתעופף לתוך המגרש מטפחת צהובה של אחד השופטים. ישנם מצבים שיש יותר מעבירה אחת על ההתקפה ואז ההגנה בוחרת איזו עבירה מתאימה לה יותר. כשיש מצב של עבירה על ההגנה ועבירה על ההתקפה באותו מהלך נוצר מצב שנקרא עבירות מתקזזות (Offsetting Penalties), במצב כזה העבירות מבטלות זו את זו.

        להלן העבירות הנפוצות והעונשים עליהן. להוציא עבירות חמורות של השתוללות, תקיפת שופט או פגיעה קשה מאד בשחקן יריב בלי קשר למהלך המשחק (הנענשות בהרחקה), עבירות בפוטבול נענשות בעיקר באובדן שטח ולעתים גם באובדן דאון או הענקתו ליריב. באופן כללי, קיימות שלוש רמות של עבירות, עבירות של 5 יארד, 10 יארד ו-15 יארד. נתחיל בעבירות נפוצות של 5 יארד:

        אופסייד: קפיצה מוקדמת של שחקן קו הגנה או קו התקפה מבלי שיגע בשחקן יריב לתוך האיזור הניטרלי, שזה מהקצה הקידמי של הכדור לקצהו האחורי.

        התגודדות (Encroachment): מבוצעת ע"י שחקן הגנה שעובר את קו ההתנגשות ונוגעה בשחקן התקפה, עבירה זו נותנת לקבוצת ההתקפה 5 יארד ודאון ראשון.

        עיכוב המשחק (Delay of game): מבוצעת ע"י הגנה או התקפה אך ברוב המקרים העבירה מבוצעת ע"י ההתקפה, כאשר הקבוצה לא מבצעת מהלך התקפי תוך 40 שניות.

        זינוק שגוי (False Start): כאשר שחקן התקפה זז לפני שחרור הכדור.

        מסיכה (Facemask ) : תפיסה לא מכוונת במסיכה של שחקן יריב

        החזקה הגנתית או שימוש לא חוקי בידיים (Defensive holding or illegal use of hands): לאחר חמשת היארד הראשונים מקו ההתנגשות אסור לשחקן הגנה לתפוס שחקן התקפה. אם נשרקת עבירה זו, הדבר מקנה חמישה יארד ודאון ראשון להתקפה.

        התנגשות בבועט (Running into the Kicker): כאשר שחקן יריב פוגע בבועט אך לא נוגע בכדור נשרקת עבירה, ו"קנס" חמשת היארד מנוכה מעמדת ההתחלה של ההתקפה הבאה. אם חסרו לקבוצה הבועטת חמישה יארד או פחות כדי להשיג דאון ראשון, עבירה של התנגשות בבועט מצד היריבה תקנה לה אותם.

        עבירות של 10 ו-15 יארד

        החזקה, שימוש לא חוקי בידיים, חסימה לא חוקית מעל למותן (Holding, illegal use of hands, illegal block above the waist): אסור לשחקן כלשהו לתופס בחולצה או בגוף של שחקן יריב. אסור לבצע חסימה מאחורה, כלומר לדחוף בגב. לשחקן אסור לדחוף ידים לפנים בביצוע חסימה.

        Intentional grounding : כאשר הקווטרבק נמצא בין שני התאקלים שלו (ולכן מוגן בתיאוריה) אסורה זריקה מכוונת של הכדור ע"י הקווטרבק לקרקע או מחוץ לתחומי המגרש. חשוב לציין שלקווטרבק מותר לזרוק את הכדור לקיבינימט (וזה אפילו נחשב לאמת מידה של קווטרבק בשל, שיודע מתי להיפטר מהכדור ולא להסתכן בסאק או איבוד כדור), אבל רק לאחר שברח הצדה ואינו נמצא עוד בין התאקלים שלו.

        הפרעה למסירה (Pass Interference): אם המגן נוגע בתופס לפני שזה תפס את הכדור, או דוחף אותו כדי שלא יוכל לתפוס, או חוסם את דרכו שלא תוך כדי ניסיון לתפוס את הכדור בעצמו, נשרקת עבירה של הפרעה למסירה. עבירה זו מקנה להתקפה דאון ראשון ממקום ביצוע העבירה. אם התופס הוא זה שמבצע עבירה של הפרעה למסירה, קבוצתו נענשת ב-10 יארד.


        עבירות של 15 יארד

        מסיכה (Facemask) : תפיסה מכוונת של מסיכה וסיבוב ראשו של שחקן יריב

        כיסוח הבועט (Roughing the kicker): כמו עבירה של 5 יארד רק שכאן הפגיעה בבועט מכוונת.

        כיסוח המוסר (Roughing The Passer): לאחד שהקווטרבק שחרר את הכדור, לשחקן הגנה מותר לבצע רק צעד אחד לעבר הקווטרבק כדי לתקל אותו (, במידה והשחקן ביצע יותר מצעד אחד העבירה נשרקת. ומקנה להתקפה דאון ראשון אוטומטי.

        נוקשות מיותרת (Unneccesary roughness): כאשר לדעת השופט שחקן משתמש באלימות מוגזמת על מנת לחסום או לתקל.

        זהו כמובן מקבץ בסיסי של חוקי המשחק. אם במהלך הצפייה מתעוררות בכם שאלות נוספות (ואין ספק שיתעוררו) אנא פנו לפורום ספורט אמריקאי, כאן בוואלה, ושם ישמחו מאד לענות לכל הקושיות האפשריות. אז עכשיו נותרה רק שאלה אחת: אתם מוכנים לקצת פוטבול?