לפני שבוע לברון ג'יימס החליט לחזור לקליבלנד (כן, עבר רק שבוע מאז) ונתן את האות לכמה מהימים האינטנסיביים ביותר בתולדות השוק החופשי ב-NBA. כמעט כולם חיכו להחלטה של לברון, כך שרוב ההתרחשויות של חודש יולי התרכזו לשבוע אחד. עוד צפויות כמה התפתחויות גדולות בהמשך הקיץ: מעברים אפשריים של אריק בלדסו וגרג מונרו השחקנים החופשיים-מוגבלים או טריידים אפשריים על קווין לאב, רייג'ון רונדו, ג'וש סמית' ותד יאנג (שיכול להיות אופציה ב' לקאבס במקרה שלאב לא יגיע), אבל המהלכים המרכזיים של השבוע שאחרי ההחלטה מציירים את התמונה הגדולה של הקיץ שמעבר לקליבלנד. ניתן להכין כתבה שלמה על כל קבוצה, כאן אסתפק בהחתמות המרכזיות.
מיאמי משאירה את וייד ובוש ומחתימה את דנג
לא בטוח שלפט ריילי הייתה תכנית חלופית אמתית למקרה שלברון יעזוב. התגובה הזריזה שלו נראתה יותר כמו שליפה ברגע של עצבים. הוא ניצל את האפשרות שנוצרה והציע לכריס בוש חוזה לחמש שנים כדי לחטוף אותו מתחת לאף של יוסטון, השאיר את דוויין וייד והוסיף את לואל דנג. אליהם יצטרפו ג'וש מקרוברטס המסכן, שבטח מצטער שעזב את שארלוט ומה שנשאר מדני גריינג'ר. מה בדיוק ריילי מצפה מקבוצה שנראית בערך כמו בעונה שעברה, רק עם דנג במקום לברון? למי שמאמין שהחבורה הזאת מסוגלת ללכת רחוק, זה המקום להזכיר שוייד שיחק בעונה שעברה כ-50 משחקי עונה סדירה רק כדי לתפקד בפלייאוף (מה שלא קרה), בוש כבר שנתיים הוא בעיקר ג'אמפ שוטר וגם דנג נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות. כל השלושה מעבר לשיא ואפילו במזרח קשה לראות אותם הופכים לכוח משמעותי.
יוסטון מפספסת את בוש, מוותרת על פרסונס ומחתימה את אריזה
דריל מורי בנה ארמון חול מרשים, עד שכריס בוש הגיע ושפך עליו דלי מים. אחרי שנתיים בהן מורי קיבל בדיוק מה שהוא רצה, ההחלטה של בוש להבריז ליוסטון ולהישאר במיאמי טרפה את כל הקלפים שלו. גם צ'נדלר פרסונס הפתיע וחתם כשחקן חופשי מוגבל על הצעה של דאלאס, בזמן שכולם חשבו שהוא יחכה ליוסטון ולא פחות הפתיעה ההחלטה של מורי לא להשוות את ההצעה. אז יוסטון נשארה בלי בוש ופרסונס וגם בלי שחקני הרוטציה שמורי העביר כדי לפנות מקום לבוש. במקומם הגיע טרבור אריזה, שהוא שומר נהדר ומומחה לשלשות מהפינה, כך שהוא מתאים בדיוק לרוקטס, אבל לא מספיק כדי לשפר אותם. ליוסטון עדיין יש מקום מתחת לתקרה, אבל השוק החופשי התרוקן ונראה שמורי מחפש טרייד על שחקן בכיר. למרות שלא נשארו לו יותר מדי נכסים להציע, בגלל שמדובר במורי, אל תתפלאו אם הוא יצליח.
דאלאס משיגה את פרסונס אחרי שכבר הביאה את טייסון צ'נדלר
כאילו שהמערב לא מספיק איכותי, עכשיו צריך לקחת גם את דאלאס בחשבון. חמישייה עם דווין האריס, מונטה אליס, פרסונס, דירק נוביצקי וצ'נדלר נראית מפחידה על הנייר. קיובן לקח הימור גדול עם ההצעה לפרסונס. כשחקן חופשי מוגבל, ליוסטון היו שלושה ימים להשוות את ההצעה בעוד דאלאס הייתה תקועה. הימים האלה התבררו כקריטיים ובסוף ההימור הצליח (ושוב תודה לבוש, שאם היה חותם ביוסטון, מורי היה משווה את ההצעה) ופרסונס יעבור להיות הגלגל השלישי בקבוצה אחרת בטקסס. הקבוצה שהקשתה יותר מכל אחת אחרת על הספרס בפלייאוף, התחזקה באופן משמעותי, אך השאלה המרכזית תהיה אם צ'נדלר הוא עדיין עוגן הגנתי מהסוג שהיה בעונת האליפות של דאלאס, כי לאחרונה זה לא נראה ככה.
פיניקס מנחיתה את אייזיאה תומאס במחיר מבצע
עוד לא סיימנו עם המערב המפחיד. צריך להוסיף גם את הסאנס למיקס. פיניקס אמנם ויתרה על מומחה השלשות צ'אנינג פריי, שהיה שחקן חשוב במערך של ג'ף הורנסק, אבל השיגה פוינט גארד מחליף, איכותי מאוד, במחיר טוב של 27 מיליון דולר ל-4 עונות. אייזיאה החדש הוא סקורר נהדר ונדמה שהמטרה בהבאתו היא שהורנסק יוכל לשחק עם שני רכזים באופן קבוע. תומאס יהווה גם תעודת ביטוח למקרה שבלדסו יעזוב, אבל כרגע לא נראה שקבוצות אחרות קופצות עליו והגיוני יותר שפיניקס תשווה גם הצעת מקסימום עליו, כי כרגע היא רחוקה מאוד מסף המינימום של משכורות. כדאי גם לזכור שמדובר בקבוצה צעירה מאוד, שאמורה להשתפר באופן טבעי ביחס לקמפיין שכמעט הכניס אותה לפלייאוף בעונה שעברה. הג'נרל מנג'ר ריאן מקדונו הוא הלהיט החדש של הליגה, לפחות עד שנרלנס נואל יגרום לו להצטער שהוא העדיף לבחור את אלכס לן במקומו (איתות מליגת הקיץ: זה הולך לקרות).
ניו יורק משאירה את כרמלו
סוג של הישג ראשון לפיל ג'קסון. גם הוא ניצל את היכולת להציע לכרמלו חוזה לחמש שנים, אבל הרושם הוא שהזן מאסטר גם היה צריך לשכנע את מלו להאמין בדרך שהוא מתחיל להתוות. אנתוני נשאר בקבוצה שבעונה הבאה לא צפויה להיות תחרותית. יש בניקס כשרון התקפי, אבל ההגנה תהיה קטסטרופלית, בעיקר בצבע. דרק פישר יילמד את השחקנים את התקפת המשולש, שאמורה לעזור לייצר מדי פעם מצבי קליעה גם ללא תלות בכרמלו, שבעצמו יתאים לשיטה, כמו גם חוזה קלדרון וכמה משחקני הכנף. המטרה של הניקס בעונה הקרובה תהיה להראות התחלה של משהו באופן שיצליח לשכנע שחקן חופשי בכיר להגיע בקיץ הבא (שלוש המטרות המרכזיות: מארק גאסול, האח של פאו והסנטר הספרדי ההוא של ממפיס).
שיקגו מפספסת את מלו ומחתימה את פאו גאסול
זו לא הפעם הראשונה ששיקגו חושבת בגדול ומפספסת. שחקנים בכירים מפחדים להתחייב לקבוצה של דרק רוז. אבל כאשר ג'ואקים נואה מסתמן כסופרסטאר, שיקגו מסוגלת לחשוב על צמרת גם בלי כוכב נוסף. פרט לגאסול, הגיעו ניקולה מירוטיץ' והסקורר הרוקי דאג מקדרמוט, כאשר בליגת הקיץ גם טוני סנל עושה קולות של פריצה, מה שאומר שיש סיכוי סביר שלרשות טום תיבודו יעמוד בשנה הבאה סגל עמוק, עם יותר משניים וחצי שחקנים שמסוגלים לעשות סל. יהיה לו זמן לבחון ציוותים מוצלחים של שחקני הפנים (עוד לא ברור אם גאסול או טאג' גיבסון יעלו לצד נואה בחמישייה) ושחקני הכנף ולקוות יחד עם כולנו שרוז יתקרב לפוטנציאל שלו.
שארלוט משיגה את לאנס סטיבנסון, אינדיאנה מסתפקת בשאריות
האם שארלוט הופכת לכוח משמעותי במזרח? לא צריך לצאת בהצהרות מהירות מדי. סטיבנסון יהווה שדרוג משמעותי מאוד לשחקני הכנף ויכול ליצור צמד הגנתי חזק מאוד עם מייקל קיד גילכריסט. הוא מתאים כאופציה שלישית לצד אל ג'פרסון וקמבה ווקר, אבל צריך לתת זמן כדי לראות אם כל זה מתחבר לקבוצה אמתית. קמפיין הפלייאוף בעונה שעברה נתן בטחון לכך שסטיב קליפורד יודע למקסם את הכישרון בקבוצה שלו, אבל עמדת הפאוור פורוורד עלולה להתברר כבעייתית.
בעוד מייקל ג'ורדן יכול להיות מרוצה, כל הליגה עסוקה בשאלה מה לארי בירד עושה. אחרי הצעה ראשונית שסטיבנסון דחה, בירד מיהר להחתים שחקנים באופן שהפך את הסיכוי להשאיר אותו בכל זאת לכמעט בלתי אפשרי. סטיבנסון גילה שהשוק החופשי קצת מוטרד ממנו ויכול להיות שאם עוד הייתה אופציה הוא היה נשאר באינדיאנה. סי ג'יי מיילס ורודני סטאקי ינסו להשלים את החסר, אבל זה לא הולך להספיק לקבוצה שגם כך עברה תקופה קשה מאוד. רבים חושבים שבירד עוד זומם משהו ושזה קשור לרוי היברט. נראה.
וושינגטון מוותרת על אריזה ומביאה את פול פירס
הוויזארדס פירקו את החמישייה המנצחת שלהם והעדיפו להשאיר את מרצ'ין גורטאט ולא את אריזה. הם יתגעגעו לשילוב בין המוסר הטוב בליגה לשלשות מהפינה (ג'ון וול) לקלע הטוב בליגה מהאזור הזה (אריזה), אבל פירס הוא גם אחד משחקני הפלייאוף המנוסים בליגה וגם שחקן יוצר נוסף, שני דברים שחסרו מאוד לוושינגטון בסדרה מול אינדיאנה. הוויזארדס חיזקו גם את הספסל בגזרת שחקני הפנים ובונים על כך שבראדלי ביל ייכנס לטווח האולסטאר (קודם כל הוא יצטרך להישאר בריא). כדאי לקחת את וושינגטון ברצינות, בעיקר בעונה בה המזרח הוא תעלומה אחת גדולה.
בתמונה הגדולה
מעבר להחתמות המרכזיות היו עוד הרבה מאוד שחקנים משניים שקיבלו חוזים אטרקטיביים, שהזכירו את ימי הבזבוזים הגדולים של ג'נרל מנג'רים חסרי אחריות. אבל הקיץ הזה, הסיפור הוא אחר. נקודת המוצא היא הגבהת תקרת השכר שהחלה השנה וצפויה להימשך בשנים הקרובות. ביחד עם קיצור החוזים, נוצר מצב בו בכל קיץ יהיו הרבה מאוד קבוצות עם הרבה מקום מתחת לתקרת השכר ולכן קל יותר להציע חוזים גבוהים, כולל חוזי מקסימום, בלי לפגוע בגמישות עכשווית ועתידית. כך, העובדה שהליגה הופכת לרווחית, זולגת גם אל השחקנים שרובם קיבלו הקיץ חוזים גבוהים ממה שהיו מקבלים לפני שנתיים-שלוש וכנראה ימשיכו לקבל הצעות כאלה בעתיד הקרוב.