הקהל מת, יחי שלטון רואי החשבון

זה אני, או שניהול הכדורגל הישראלי הוא הדבר הכי עקום ומגוחך שאפשר להעלות על הדעת? האם ניתן לדמיין ראייה צרה ומעוותת יותר של המציאות מזו בה לוקים רבותינו? אותם רבותינו – וכאן הכוונה קודם כל לחברים תאומים ושחר – שעל פניו הצעידו את הכדורגל הישראלי שנות דור קדימה מבחינת המקצוענות. אותם אנשים האחראים להצלחת הפועל ת"א בגביע אופ"א בשנה שעברה ולהעפלה ההיסטורית של מכבי חיפה לליגת האלופות, הם גם אלה שכעת מתעללים בגוויית הכדורגל הישראלי בתואנות שונות ומשונות של תשלומים על זכויות שידור.

ולא שאני עוצם עיניי לעובדה שכסף הוא הבוס האמיתי של הענף ושתזרים מזומנים חיוני לכדורגל לא פחות מאנשי מקצוע מעולים ומכשרונות גדולים, אבל נדמה לי שיש גבול לכל תעלול. אם דחייה של שבועיים הייתה גלולה מרה שאיכשהו נבלעה בהכנעה על ידי הציבור המולך באפו, הרי שדחייה נוספת, ללא תנאי וללא מועד ידוע מראש, תמיט אסון על הענף האומלל. מבלי להזכיר במילה אחת את אוהדי הכדורגל שמבחינת מנהלי הקבוצות יכולים להמתין עם פגרת הקיץ עוד חודשים ארוכים, ומבלי להתייחס לכך שבכל אירופה נפתחו הליגות, הרי ששתי נקודות עיקריות מוכרחים להציג.

הראשונה היא הפגיעה האנושה שתגרם הן לסיכוייהן של הקבוצות הישראליות באירופה ובעיקר לקמפיין יורו 2004 של הנבחרת. משחקה הקרוב של מכבי חיפה בליגת האלופות מתוכנן להתקיים בעוד שבועיים ומחצה. מילא הפגיעה בסיכוייהן של נציגותנו באירופה – אלו ראשיהן שמובילים את המהלך, אבל האם המציאות בה נבחרת ישראל תורכב משמונה שחקני הרכב שלא השתתפו ולו במשחק ליגה אחד (להוציא הליגיונרים) למשחקה הראשון במוקדמות, אינה סטירת לחי למאמן החדש ולכדורגל הישראלי בכללו? באלו פרמטרים ניתן יהיה כלל למדוד את הצלחתו של גרנט כשאלה נתוני הפתיחה שלו?

האם הופעה שכולה בזיון במפעלי גביע אירופה השונים ובמיוחד בליגת האלופות אינה גרועה ומסוכנת לתדמיתו של הכדורגל הישראלי באירופה? באיזו קלות ממהרים בעלי הקבוצות ואנשי ההתאחדות לבעוט בדלי שהצליחו בעמל כה רב – ובעזרתו האדיבה של המזל – למלא.

הנקודה השנייה עליה מוכרחים לתת את הדעת היא הפגיעה הבלתי נמנעת בתוצאות הספורטיביות של הליגה העונה. הדעת נותנת שלא מן הנמנע כי משחקי סיבוב אחד יבוטלו או יידחו למועדים פרועים שיטילו עומס כבד על הקבוצות והשחקנים – כל אחד מהתסריטים הוא הרה אסון. אבל, מסתבר שגורלן של זכויות השידור חשוב הרבה יותר מגורלו של הענף ומאובדן מעט חדוות החיים שעוד נותרה בלבו של אוהד הכדורגל הישראלי. הוא, אגב, בכלל לא פקטור במערכת השיקולים. למה מי הוא, בכלל? שישלם, יתחבר, שישתוק ושיגיד תודה שנותנים לו ליהנות מהפועל ב"ש נגד בני יהודה.

הכדורגל הישראלי הפך לנחלתם של בריונים ואינטרסנטים המשועבדים לראיית המציאות מבעד לעיניי רואי החשבון בלבד. כנראה שמאוד בקרוב איש לא יתעניין בו מלבדם.