זה רק צפוי להשתפר

למה עוד אפשר לצפות? נדמה שזו השאלה אחרי הסיום המיסטי של העונה האחרונה, בו זכו הניו אינגלנד פטריוטס, האנדרדוגס ההיסטריים ביותר בהיסטוריה, בסופרבול לאחר ניצחון על "ההצגה הטובה בתבל" של הסט. לואיס ראמס.

התשובה היא: להרבה מאד. העונה הקרבה מתבשלת כאחת הטובות והפתוחות שזכורות מזה זמן רב, והמבנה החדש של הבתים מוסיף לאיזון הגדל.

למי שלא יודע או לא זוכר: ל-NFL יש שתי חטיבות, ה-NFC וה-AFC, והאלופה של כל אחת נפגשות בסופרבול. עד השנה היו החטיבות האלה מחולקות לשלושה בתים כל אחת, מזרח מערב ומרכז.

הבתים לא היו שווים בגודלם והיו הרבה שיבוצים חסרי כל הגיון גיאוגרפי. החל מהעונה, עם הצטרפותה של הקבוצה ה-32, היוסטון טקסאנס, אורגן העסק מחדש. כל חטיבה מחולקת עכשיו לארבעה בתים של ארבע קבוצות ורובן המכריע של היריבויות הקלאסיות נשמר.

אז מה מחכה לנו בעונה הקרובה? קודם כל קבוצה חדשה, שזה אומר עוד פיסת פולקלור בהתהוות. הטקסאנס נותנים לעיר יוסטון קבוצה ב-NFL לראשונה מזה שש שנים, אז נטשו האוילרס, שהיום נקראים הטנסי טייאנס.

הקבוצה החדשה נבנית נכון, אבל בעונה הראשונה זה לא משנה. הצטרפות ל-NFL דומה קצת להצטרפות לכנופיית רחוב – דמי הכניסה הם שאיך שאתה מצטרף, כולם מפוצצים לך את הצורה.

אבל לקבוצה החדשה יש צמד מגיני פינה (ארון גלן ומרקוס קולמן, לשעבר מהג'טס) שיחטפו כדורים ויענישו כל קבוצה שתזלזל בהם יותר מדי. הקווטרבק הרוקי דייויד קאר, למרות שיפגין גם את הכישרון והבגרות שגרמו לו להיבחר ראשון בדראפט, יבלה די והותר זמן על הגב – זאת על אף שהמאמן דום קייפרס הביא לו קו התקפה לא רע בכלל מהדראפט המיוחד, מהדראפט הרגיל ומהשוק החופשי. התופס הרוקי ג'באר גפני יצטרך לגרום לקאר להיראות טוב. זה יהיה כואב, אבל יהיו ניצוצות יפים, ויהיה מעניין.

מה חוץ מזה? מצפה לנו עונה תחרותית במיוחד בליגה התחרותית בעולם. הניו אינגלנד פטריוטס, זוכרים? האלופה היוצאת? לא הולכת לחזור לסופרבול ולדעתנו גם לא לפלייאוף. לא שהם קבוצה גרועה, אבל הם משחקים בבית הקשה בליגה, וזה ישחוק אותם.

ספק גדול אם הקווטרבק הסינדרלה טום בריידי מוכן לעונה שלמה בתור הפייבוריט שכולם מתים להפיל, והוא לא היחיד. אין להם עומק מספיק בעמדות ההתקפה, ויש גבול למספר הקומבינות ההגנתיות שהמאמן המבריק ביל בליצ'יק מסוגל להמציא כדי לגבור על יריבות עדיפות.

חוץ מהפטריוטס, יש עוד שתי קבוצות שהיו בפלייאוף אשתקד ולא הולכות לחזור השנה. הבכירה מביניהן היא האוקלנד ריידרס. בטווח הארוך, הבעלים המשוגע אל דייויס עשה עסקה טובה כשקיבל ארבע בחירות דראפט וכסף מטאמפה ביי תמורת המאמן ג'ון גרודן, אבל בטווח הקצר זה הולך לעלות לו. הריידרס לא סתם זקנים – הם ממצא ארכיאולוגי, ומריח לנו שהשנה זה יתגלה בבת אחת.

גם הבולטימור רייבנס לא הולכת לחזור. אם אשתקד היא עוד הצליחה להגן על כתרה מלפני שנתיים בצורה מכובדת, הרי שעכשיו מגיע שלב הקריסה שלפני הבנייה מחדש. רק ארבעה שחקנים נשארו מההרכב הפותח של ההגנה המדהימה ההיא, וגם בהתקפה אין לבולטימור יותר מדי כלים. ריי לואיס בהגנה וג'מאל לואיס בהתקפה יסחבו אותם בכוח לכמה ניצחונות, אבל זו הולכת להיות עונה די משפילה לעורבים.

את מקום שלוש הקבוצות האלה בפלייאוף אנחנו צופים שיתפסו הקבוצות הבאות:

אינדיאנפוליס קולטס: התקפה מהחלומות עם המשולש ההתקפי המשובח בליגה (הקווטרבק פייטון מאנינג, הרץ אדג'רין ג'יימס והתופס מרווין האריסון), אבל הגנה חושך. אז הביאו את המאמן טוני דאנג'י, אדריכל ההגנה של טאמפה ביי, ואם הוא מצליח להעמיד אפילו הגנה סבירה, הקולטס הולכים רחוק. אם ג'יימס חזר במאה אחוז מפציעת הברך, זה לבד יספיק לפלייאוף, אבל ההגנה עדיין לא שם, אז הסייחים ייעצרו לפני השוקת.

הדנבר ברונקוס הם עוד קבוצה עם התקפה שחבל על הזמן והגנה שפשוט חבל. ההגנה של סוסי הבר לא הייתה גרועה כמו זו של הקולטס, אבל היא בהחלט הייתה נקודת התורפה של הקבוצה. גם השנה היא תהיה אחד משני דברים שעלולים לפגוע בסיכוייה של דנבר.

הדבר השני הוא בריאן גריסי, קווטרבק מצוין שמגלה חיבה מדאיגה לבקבוק וחוסר נימוס מדאיג עוד יותר כלפי החברים והמאמן. ביחד זה מתכון ללב שבור, לא לטבעת. אבל אם גריסי ישתלט על עצמו במידה סבירה, הברונקוס ייקחו את ה-AFC מערב ויגיעו לפלייאוף.

המקום האחרון בפלייאוף ילך לדעתנו לאחת משלוש הקבוצות הבאות:

הניו יורק ג'טס כבר הגיעו לפלייאוף אשתקד, בעונת הבכורה של המאמן הרמן אדוארדס. בהתקפה יש לג'טס את כל הכלים, אבל יש שתי שאלות: האם המתאם ההתקפי ייתן לקווטרבק ויני טסטאוורדה לזרוק מספיק, ואם לוויני עוד יש את התותח שפעם צמחה לו מהכתף. אם התשובה היא כן לשתי השאלות, הג'טס הולכים לשרוף הרבה לוחות תוצאות.

באשר להגנה – יש שישה שחקני הרכב חדשים, אבל הג'טס עשו עבודה יפה בפגרה, והצליחו באופן כללי להחליף את הוותיקים התותחים שעזבו במצטרפים שווי רמה. כדאי לעקוב אחרי הקיצונים ההגנתיים ג'ון אייברהם ובריאן תומאס, ומגיני הפינה דוני אייברהם (אין קשר משפחתי) וארון ביסלי.

אם הכל יתחבר, הג'טס יוכלו לתת בראש. אם לא, בהחלט יכול להיות שהם בכלל לא יגיעו לפלייאוף. ה-AFC מזרח הוא לא מקום לחפש את עצמך יותר מדי.

הטנסי טייטאנס רוצים להוכיח שהעונה שעברה הייתה בסך הכל שילוב של החלטה אחת רעה (שחרור הפולבק לורנזו ניל, שבלעדיו לא היה מי שיפתח חורים לרץ אדי ג'ורג') ומכת פציעות, בעיקר בהגנה, מהסוג שאף חברת ביטוח לא משלמת עליו. אם אדי ג'ורג' חזר למלוא יכולתו, ואם השינויים שנעשו בהגנה יעבדו, הטייטאנס אכן יחזרו לדבר בקול רם מאד בפלייאוף.

הקליבלנד בראונס תמשיך בעקומת השיפור. ההגנה, בראשות ג'רארד וורן, קורטני בראון וארל הולמס הוותיק, תמשיך לעשות מהומות. הקווטרבק טים באוץ' חייב להביא קבלות השנה, או שהמאמן בוץ' דייויס יחפש לקבוצה שלו מנהיג במקום אחר. הרץ האחורי הרוקי ויליאם גרין יוריד הרבה מאד לחץ מקאוץ', ויעזור לו לשמור על משרתו ולהביא את הקבוצה הצעירה קרוב מאד לפלייאוף ראשון.

אבל מי שתמשיך לתת את הטון בחטיבה הזו היא הפיטסבורג סטילרס. חוליית תופסים רק השתפרה עם הגעת הרוקי אנטואן ראנדל-אל, ההגנה תמשיך לרמוס בראשות קנדרל בל (אחד מהמועמדים המוקדמים לשחקן ההגנה של העונה) וג'ייסון גילדון.

השאלה הגדולה היא הקווטרבק קורדל סטיוארט. אם הוא ימשיך להשתפר ביחס להתקדמות הגדולה מאשתקד, הסטילרס יכולים לחלום על טבעת. אם מה שראינו בשנה שעברה היה השיא של קורדל, אז גם גמר ה-AFC יישאר השיא של הסטילרס.

מי שהפכה באחת למועמדת חזקה לסופרבול היא המיאמי דולפינס. הדולפינים עשו את אחת העיסקאות הבולטות של הפגרה והשיגו משהו שלא היה להם כבר קרוב לשלושים שנה – רץ אחורי דומיננטי.

לפני ארבע שנים הסכימה ניו אורלינס להחליף דראפט שלם תמורת ריקי ויליאמס, שהוכיח שאכן יש לו הפוטנציאל להיות סוס עבודה של 1,400 יארד לעונה. ריקי בחור קצת מתוסבך, כך שאצלו זה לא קשור רק ליכולת הפיזית, אבל אם הוא יספק את הסחורה הזו למיאמי, זה צריך להספיק כדי להשכיח את כישלונות הפלייאוף מהשנים האחרונות ולהביא את ה"פינס" לקו הפיניש.

עוד שוות אזכור ב-AFC: הבאפאלו בילס, שזכו מההפקר עקב הצלחתו המטאורית של טום בריידי, וקיבלו מהפטריוטס את הקווטרבק הוותיק והמעולה דרו בלדסו.

הקנזס סיטי צ'יפס, שיעשו עוד צעד בתוכנית הרב-שנתית של המאמן דיק ורמיל, ויציגו שוב את הרץ המעולה פריסט הולמס ואת צמד התופסים מרווין "סנופ" מיניס הצעיר והמלהיב, וג'וני מורטון הוותיק והטוב.

הסן דייגו צ'ארג'רס, תחת המאמן המאד מוערך מרטי שוטנהיימר, צפויים להמשיך להשתפר (בהנחה שדרו בריס, הקווטרבק הצעיר שלהם, יוכיח שהוא הדבר האמיתי. אם לא, תהליך החיפוש יתחיל מחדש).

זהו, סיימנו עם חצי אחד של הליגה. החצי השני – וההשלמת ההתעדכנות העיקרית לקראת העונה – נמצאים במרחק קליק בודד. לכו על זה.