דאלאס קאובויס

הדאלאס קאובויס היא הבית"ר ירושלים של ה-NFL. יש לה הכי הרבה אוהדים באמריקה, וגם הכי הרבה שונאים. מאמנה האגדי, טום לאנדרי, כינה אותה "הקבוצה של אמריקה" וכשנשאל למה בחרה הקבוצה לבנות איצטדיון פתוח בעידן שבו איצטדיוני "דום" מקורים היו הלהיט החם, השיב: "כדי שאלוהים יוכל לראות את הקאובויס משחקים". ההתנשאות הזו - וחמשת תארי הסופרבול שמגבים אותה - מדברת לליבם של רבים מאד ברחבי ארה"ב.

אבל התבטאויות מסוג זה, כמו גם העובדה שלאורך כל השנים הייתה האובויס חממה לשחקנים שהיו אולי אתלטים מצוינים, אבל גם בני אדם מפוקפקים ביותר, גרמה לרבים אחרים לכנות את הקבוצה מטקסס "אימפריית הרשע" ולפתח כלפיה תיעוב כמעט דתי.

תקצר היריעה מלפרט את כל ההיסטוריה המפוארת של הקאובויס, אבל נציין שהם היו הקבוצה הדומיננטית של שנות ה-90', עם שלוש אליפויות, קו התקפה בלתי חדיר, קווטרבק שניצח יותר משחקים בעשור כלשהו מכל אחד אחר, ורץ אחורי שישבור העונה את שיא הקריירה ליארדים על הקרקע.

אבל מאז שהקריירה של התופס הקולני מייקל אירווין התפוגגה בענן קוקאין, הקאובויס עדיין מחפשים את הדרך חזרה למה שהם רואים כמקומם הטבעי - גג העולם. השנה, אחרי דראפט מצוין, הםצפויים לעשות צעד ראשון בכיוון. האם פציעתו של התופס המהיר ראג'יב "רוקט" איסמעיל, שגמר את העונה, תפגע במסע ההתאוששות? התשובה במהלך החודשים הקרובים.

דאלאס עשתה את הפגרה הטובה ביותר בליגה, הן בשוק החופשי והן בדראפט. ההגנה שלה תהיה אחת הטובות בליגה, וקו ההתקפה יגרום לקווטרבק הבינוני-מינוס קווינסי קרטר להיראות הרבה יותר טוב. אז מי הבוקרים החדשים? ואלה שמות:

לארוי גלובר (תאקל הגנתי, מהטובים בליגה אם רק ירצה, בא מניו אורלינס)
ברייאנט ווסטברוק (מגן פינה שמגיע מדיטרויט)
קוין הארדי (ליינבקר נפלא שמגיע מג'קסונוויל)
ג'ף רובינסון (טייט אנד שמגיע מהראמס)
טוני מקגי ( טייט אנד מהבנגלס)
רוי וויליאמס ( סייפטי, רוקי נפלא שידבר חזק, ממכללת אוקלהומה)
אנדרי גורוד ( גארד, רוקי, שחקן נפלא שמגיע מקולורדו)
אנטוניו ברייאנט (תופס, רוקי מוכשר מאד על המגרש, בעייתי מאד מחוצה לו, ממכללת פיטסבורג)

השחקנים הבאים פשטו את הג'ינס וחגורת האקדחים, והחזירו את הכובע לבקו"ם:

מארק סטפנוסקי (קו התקפה , שוחרר)
ג'קי האריס ( טייט אנד, שוחרר)
ג'ורג' טיג ( סייפטי, שוחרר)
אייזל ריס ( סייפטי, חתם בדנבר)

אמיט סמית' הוא דוגמא ומופת לניצחון הרוח על החומר, וגם אנשים ששנאת הקאובויס היא חלק מזהותם מתקשים לחוש כלפיו פחות מכבוד והערכה. כולם אמרו לו שהוא קטן מכדי לשחק ב-NFL. אמיט הקשיב, הנהן בנימוס, ולקח שלוש טבעות אליפות. מתישהו העונה, מן הסתם בסביבות המשחק השביעי, הוא ישבור את שיא הקריירה ליארדים על הקרקע ויחרוט את שמו ללא עוררין כאחד הגדולים בכל הזמנים. במשך חצי העונה הראשונה הוא יקבל כדורים ללא הפסק, וכדאי לעקוב אחריו בדריכות. רגע שבירת השיא צפוי להיות מרגש עד קיטש.

הרוקי רוי וויליאמס מגיע לליגה עם רף ציפיות בגובה אוורסט או שניים. הבחור משחק בעמדת הסייפטי, ומבצע את שני ההיבטים העיקריים של תפקידו, הגנה נגד המסירה וסיוע נגד הריצה, ברמות שלא נראו מצדו של רוקי מאז הגיע לליגה הסייפטי הגדול בכל הזמנים, רוני לוט. וויליאמס, לגמרי לבדו, מעלה את ההגנה של דאלאס בכמה רמות והואצפוי לבצע כמהוכמה מהלכים בלתי נשכחים כבר השנה. חפשו אותו במשחקי הקאובויס ופקחו עין.

לארוי גלובר, שהצטרף מניו אורלינס, הוא אחד התאקלים ההגנתיים הטובים בליגה. לפני שנתיים הוא רשם 16 הפלות קווטרבק, והוא מסוגל לעשות זאת שוב.

מה שבטוח זה שאמית סמית ישבור את שיא היארדים על הקרקע שמחזיק וולטר פייטון האגדי. זה בערך הדבר היחד שבטוח בטקסס השנה. הבעלים ג'רי ג'ונס סוף סוף הבין איך בוחרים שחקנים בדראפט, והבין בגדול.

הרוקי רוי וויליאמס, יחד עם הארדי וגלובר, ישפרו מאוד את ההגנה של דאלאס שהייתה מדורגת רביעית בליגה אשתקד. בהתקפה, לא נראה שהקווטרבק קווינסי קרטר הוא הפתרון, וגם לא מחליפו צ'אד האצ'ינסון, והבוקרים ספגו מהלומה קשה עם אבדנו של "רוקט" איסמעיל, אך עדיין מדובר בקבוצה מוכשרת שתמשיך בתהליך ההתבגרות שלה ותעשה חיים קשים ליריבותיה.

רואים ורוד: קווינסי קרטר מקבל שוק חשמלי שהופך אותו לקווטרבק NFL לגיטימי, אנטוניו ברייאנט מצליח לא להסתבך בפלילים וגם להשתלט על דקויות עמדת התופס כבר מהרגע הראשון, התופס הוותיק ג'ואי גאלוויי מפסיק לאכזב, וההגנה עושה רק את מה שמצפים ממנה ולא יותר.

ונגיד שכן? אז הקאויבויס יוכלו לסיים במאזן 6:10 ולהגיע לפלייאוף כבר העונה.

רואים שחור: קרטר נעשה עוד פחות מרשים ממה שהיה עד כה, חוליית התופסים סופגת עוד פציעות, ההגנה לא מתגבשת ליחידה אחת, לאמיט סמית' נגמר כל הדלק בטנק.

התוצאה של כל העצב הזה? די דומה לעונה שעברה - משהו כמו 10:6.

דעתנו? הקאובויס יאכזבו את שונאיהם ויבהירו שהם שוב בעניינים, אבל אין להם קווטרבק אמיתי והם דקים מאד בעמדת התופס. כתוצאה, הם יגמרו במאזן 8:8, אולי 7:9, ויקבלו תיאבון לעונה שאחרי זה.