אחרי שנתיים בקאבס וארבע שנים במטס, אנחל פגאן הגיע בינואר 2012, סוף כל סוף, לקבוצה עם שאיפות אמיתיות: סן פרנסיסקו ג'איינטס. החיבור בין הפורטו ריקני לקבוצה ממפרץ קליפורניה היה מהיר והמהירות המסחררת שלו קנתה את ליבם של האוהדים.
בעונתו הראשונה בקבוצה, פגאן שבר את שיא המועדון למשחקי בית רצופים עם חבטה והעמיד אותו על 28. הוא גם שבר את שיא המועדון לטריפלים בעונה וסיים עם 15 כאלה. מעלה הכול, הוא היה אחד הכלים הכי מרכזיים בריצה של הג'איינטס, שהסתיימה עם טבעת אליפות שנייה של הקבוצה בתוך שלוש עונות בלבד.
את העונה שעברה החל פגאן בצורה מצוינת ומעמדת הליד-אוף הוא היה אחת הסיבות המרכזיות לכך שסן פרנסיסקו ניהלה קרב על המקום הראשון ב-NL מערב. ב-25 במאי 2013 שוב נכנס אנחל פגאן אל ספרי ההיסטוריה של הג'איינטס. קולורדו עלתה ליתרון 4:5 באינינג העשירי ב-AT&T פארק, אולם בתחתית האינינג פגאן שלח פצצה והחל לרוץ. מאמן הבסיס השלישי סימן לו לא לעצור ופגאן עשה את כל הדרך הביתה כדי להשיג ווקאוף אינסייד דה פארק הומראן, הראשון שעושה זאת אי פעם בתולדות המועדון. הוא לא ידע אז שזה גם יהיה המהלך האחרון שלו ב-MLB עד ל-30 באוגוסט.
פגאן סבל מבעיה בהאמסטרינג של רגל שמאל ובסופו של דבר נאלץ לעבור ניתוח. הוא עזב את הג'איינטס במקום הראשון בבית, במאזן 22:27. יום לאחר הפציעה שלו, הקבוצה ירדה מהפסגה. כשהוא חזר, היא הייתה במאזן 74:60 ובמרחק 19 משחקים מהמקום הראשון במערב.
העונה הוא שוב איתנו ובינתיים, טפו טפו, הוא כשיר לחלוטין ומפציץ לחלוטין והג'איינטס שוב נראים כמו הקבוצה שהיו ב-2012, וב-2010, כמו אלופה אפשרית. הסוויפ במינסוטה הציב את הענקים במקום הראשון בליגה כולה, עם יתרון של שני משחקים וחלק גדול מכך נובע מהכושר של פגאן העונה. הוא במקום החמישי מבין האאוטפילדרים של ה-NL באחוזי חבטה, ובמקום ה-12 ב-OPS, קצת אחרי חבריו לקבוצה מייקל מורס והאנטר פנס, שבעצמם נותנים עונה נפלאה. הוא גונב בסיסים, מטיל אימה על המגישים היריבים ובשדה הוא עושה עבודה כמעט מושלמת מעמדת הסנטר פילד, עם 99.1 אחוזי הצלחה עד כה העונה וטעות אחת בלבד.
במשחק בקולורדו לפני כמה ימים הג'איינטס איבדו גם את מאט קיין וגם את סנטיאגו קאסייה מהבולפן, שהפציעה שלו נראית קצת יותר מסובכת. בלי השניים הללו, שאר צוות ההגשה, שעושה עבודה נפלאה עד כה ומובל על ידי טים הדסון הבלתי נגמר, יצטרך לסחוב עוד יותר קדימה. לסן פרנסיסקו אין כרגע איום רציני מכיוון היריבות לבית והיא ביתרון מבטיח על פני קולורדו והדודג'רס, שהוכיחו בעונה שעברה שהם יכולים להתעורר בבת אחת. כדי שלא יהיה מהפך, אנחל פגאן והחברים שלו חייבים להמשיך לעשות בדיוק את מה שהם עשו עד עכשיו. אם זה יקרה, אולי השנים הזוגיות ימשיכו להאיר פנים לג'איינטס. ומכאן, לנבחרת:
תופס: ג'ונתן לוקרוי (מילווקי) - זה היה שבוע נפלא עבור התופס מויסקונסין, קצת פחות עבור קבוצתו שהפסידה סדרה באטלנטה ועומדת על 7:3 בעשרת משחקיה האחרונים, מה שאפשר ליריבות ב-NL מרכז לצמצם פערים. ללוקרוי כאמור, כל זה לא שינה יותר מדי. הוא עבר לחבוט שלישי בליינאפ, בעוד ריאן ברון המתקאמבק חובט שני, ורשם שמונה דאבלים השבוע ו-14 חבטות ב-50 אחוזי הצלחה. הוא שביעי בליגה כולה כרגע עם 33 אחוזי חבטה העונה.
בסיס ראשון: אדווין אנקרנסיון (טורונטו) - הביקור האחרון של הבלו ג'ייז בפלייאוף היה בעונות 1992 ו-1993, שתיהן הסתיימו עם אליפות. מאז, הקבוצה מקנדה מבלה את רוב זמנה בתחתית ה-AL מזרח הקשה, אבל אולי הפעם יבוא שינוי. טורונטו רשמה השבוע שבעה ניצחונות רצופים והיא מובילה את הבית ביתרון שני משחקים על פני היאנקיז. אנקרנסיון השיג תשעה הומראנים ב-11 המשחקים האחרונים שלו ו-13 בחודש מאי בכלל והוא הוביל את הקבוצה לסוויפים השבוע, בבוסטון ועל אוקלנד.
בסיס שני: איאן קינסלר (דטרויט) - הטייגרס עוברים תקופה מעט מבולבלת. אחרי פתיחת עונה נהדרת, הם רשמו שלוש הפסדים רצופים ושבעה בסך הכול בעשרת המשחקים האחרונים שלהם. קינסלר הוא אחד היחידים שמתפקד כרגע ושעוזר לקבוצה לשמור בכל זאת על היתרון המבטיח שלה בראשות ה-AL מרכז. את השבוע הוא סיים עם 13 חבטות ב-40.6 אחוזים ועם שישה דאבלים. שלושה מאותם דאבלים הגיעו בניצחון היחיד של דטרויט בשמונת המשחקים האחרונים, ה-2:7 מול האקסית של קינסלר, טקסס.
בסיס שלישי: פאבלו סנדובל (סן פרנסיסקו) - עסקנו ממושכות בסן פרנסיסקו ולכן לא נרחיב יותר מדי בנושא "קונג פו פנדה", שרשם השבוע שבע חבטות והכניס שמונה ריצות. ב-16 המשחקים האחרונים שלו רשם סנדובל חמישה הומראנים ו-16 RBI, תוך שהוא מעלה את ממוצע החבטות שלו מ-17.1 חלש ל-23.9.
שורטסטופ: דרק ג'יטר (ניו יורק יאנקיז) - אולי בהופעתו האחרונה בנבחרת המחזור. ג'יטר לא מככב השנה, בטח לא ביחס למה שהוא הרגיל אותנו בעבר. ההגנה שלו נחלשה מאוד וגם הכוח כבר לא אותו דבר. אבל הניסיון, אוי הניסיון. אחרי פתיחה מהוססת של היאנקיז, ג'יטר החל להתעורר ואיתו הקבוצה כולה. ניו יורק מתקרבת לאיטה אל צמרת הבית ובסופו של דבר היא כנראה גם תהיה שם. ג'יטר רשם השבוע תשע חבטות, כולל ארבע במשחק גדול בשיקגו מול הווייט סוקס. בקצב הזה, הוא יסיים את הקריירה עם כמעט 3,500 חבטות.
אאוטפילדר: ג'ורג' ספרינגר (יוסטון) - כמעט לכולם היה ברור שספרינגר נועד לככב בליגה, אבל קשה היה להאמין שכבר בעונתו הראשונה הוא יראה כל כך טוב ועוצמתי. הילד מקונטיקט ערך בכורה רק לפני חודש וקצת וכבר יורה לכל עבר. האסטרוס היו גרועים ויישארו גרועים, אבל יש להם כמה יהלומים והם על שלושה ניצחונות רצופים כרגע, עסק די נדיר כשמדובר ביוסטון של השנים האחרונות. ספרינגר הוא האחראי העיקרי לכך ורשם השבוע חמישה הומראנים ו-12 RBI ב-45 אחוזי חבטה ועם OPS של, שימו לב, 1.822. הילד ענק.
בהזדמנות זו, שווה להזכיר גם את הפרוספקט של האסטרוס, קונראד גרגור, שחבט השבוע להומראן הראשון שלו העונה במדי קבוצת הפיתוח של יוסטון, קוואד סיטיס ריבר בנדיטס. מי שתפס את הכדור ביציע היה לא אחר מאשר אביו של גרגור, מרטי, שנסע חמש שעות מאינדיאנה לאיווה כדי לראות את בנו משחק.
הרגע הגדול של משפחת גרגור:
אאוטפילדר: נלסון קרוז (בולטימור) - קרוז חווה תקופה לא פשוטה בעונה שעברה לאחר שהושעה על שימוש בחומרים אסורים ובסופו של דבר, עזב את טקסס אחרי שמונה עונות. הוא נחת בבולטימור, החל לבנות את עצמו מחדש וזוכה לראות תוצאות עכשיו. 16 הומראנים הוא כבר רשם העונה, הכי הרבה במייג'ורס. ארבע מההומראנים האלה הגיעו השבוע, בעוד האוריולה חולקים סדרות בפיטסבורג ומול קליבלנד. אם קרוז ימשיך לדחוף ויתחיל לקבל עזרה מכריס דייויס, שנכנס לקצב לאחרונה, האוריולס יכולים להגיע לפלייאוף.
אאוטפילדר: ג'סטין אפטון (אטלנטה) - יופי של שבוע התקפי היה לאפטון, עם עשר חבטות ו-11 RBI. הברייבס ניצלו זאת ויצאו מנצחים מהסדרות מול מילווקי וקולורדו, כדי לבסס את מעמדם בפסגת ה-NL מזרח הצפוף. הלילה, מול בוסטון, אפטון הכניס שלוש ריצות, אבל אטלנטה איבדה יתרון גדול והפסידה.
מגיש: ג'וש בקט (לוס אנג'לס דודג'רס) - היו הרבה מועמדים ראויים. אדם ווינרייט סיים את שני המשחקים שלו השבוע עם ניצחונות, 21 סטרייקאאוטים ובלי לספוג אף ריצה. חוליו טהראן השיג צמד ניצחונות עם 15 סטרייקאאוטים ואפס ERA. אבל בקט, שרשם את הנו היטר הראשון של העונה, הראשון שלו בקריירה, הראשון של הדודג'רס מזה 18 שנים והראשון נגד הפיליז מזה 36 שנים, זוכה לכבוד. גם הוא הוסיף שני ניצחונות למאזנו השבוע ובסך הכול ניצח בכל שלוש הפתיחות האחרונות שלו, אחרי שלא עשה זאת כלל בשש הראשונות. אם הוא יחזור לעצמו, אבל באמת, אולי לדודג'רס יהיה צ'אנס אמיתי לתת פייט לסן פרנסיסקו ב-NL מערב.