הגמרים האזוריים לקחו יומיים חופש, זמן מצוין להצטרף לטרנד הלוהט של ה-NBA ולהכריז על פתיחתו הרשמית של קיץ האהבה בליגה הטובה בעולם. לא, הכוונה אינה לשחזור קיץ 1967 בו ההיפים השתלטו על אמריקה ועשו אהבה בכל מקום אפשרי, את זה שחקני ה-NBA עושים כל קיץ, אלא למרדף אחרי קווין לאב שצפוי לעזוב את מינסוטה במהלך הקיץ הזה.
הכול התחיל בדיווח שמקורבים ללאב דורשים מהנהלת הוולבס טרייד. המשמעות הייתה ברורה - לשחקן הפנים הנהדר נמאס לחכות שייבנו סביבו קבוצה ראויה, אם הוא לא יועבר בטרייד הוא ינצל את אפשרות היציאה שלו מהחוזה בקיץ הבא וכך מינסוטה תישאר בלי כלום. ההיסטוריה של מצבים כאלה מלמדת שברגע שברור לקבוצה ששחקן בכיר אינו מעוניין להמשיך, עדיף לבצע את הטרייד כמה שיותר מהר כי ככל שהזמן עובר הערך שהיא תקבל תמורתו יקטן.
כדי שטרייד יקרה, צריכים להתקיים שני תנאים: שלקבוצה יהיה מספיק מה לתת ושלאב ירצה לעבור אליה. המוטיבציה של לאב חשובה במיוחד בגלל אותה אופציה לצאת מהחוזה בקיץ. אף קבוצה לא תמשכן את העתיד שלה בלי אמונה בכך שהיא מקבלת את לאב לתקופה ארוכה, במקרה של כריס פול והקליפרס הוא הסכים לוותר על אופציית היציאה ולהישאר לפחות לשנתיים וזו צפויה להיות הדרישה גם הפעם. כדי שלאב ירצה לעבור, המועמדת זקוקה לכך שיישארו לה מספיק שחקנים טובים כדי לשכנע אותו שזו קבוצה שיכולה לרוץ בצמרת ושיש לה עתיד מבטיח. מעבר לכך, עושה רושם שלאב מגלה עניין מיוחד במועדונים הגדולים מהערים הגדולות. לצערו, ללייקרס ולניקס אין כרגע יכולת להציע חבילה מפתה למינסוטה.
לעומת זאת, ולשמחתה של מינסוטה, יש כמות מכובדת של קבוצות אחרות שיכולות לעמוד בשני התנאים, מה שאומר שהביקוש הולך להיות גדול ושפליפ סונדרס, הנשיא לענייני כדורסל של הוולבס, יוכל לקבל ערך משמעותי אם ישתמש בקלפים שלו בחוכמה. נדמה שלא מעט קבוצות הפנימו את השיעור שלימד אותן דריל מורי בטרייד על ג'יימס הארדן וצברו נכסים שניתן להשתמש בהם כששחקן בכיר הופך לפנוי להצעות. אף אחד לא יופתע אם במהלך הדראפט עסקה תצא לפועל. הנה חמש המועמדות המובילות להבנתי, ללא סדר מסוים כי לכולן יש נקודת פתיחה טובה והרבה תלוי בשאלה על מה הן מוכנות לוותר.
בוסטון
מה יש לה להציע: ג'ארד סאלינג'ר, קלי אוליניק, החוזה הגמור של ברנדון באס, בחירות 6 ו-17 בדראפט הקרוב, כל כך הרבה בחירות עתידיות עם כל כך הרבה תנאים שעדיף לא להתחיל לפרט. הבחירות המעניינות יותר הן של ברוקלין ב-2017 (אפשרות להחלפת בחירות) ו-2018, מאחר שעד אז זו יכולה להיות נמושה, בעיקר אם למיכאיל פרוחורוב יימאס מהצעצוע האמריקאי שלו.
למה כן: בוסטון זה יעד שלאב כבר רמז על הרצון שלו להגיע אליו, נשמע שיש לו אמון רב בבראד סטיבנס, כך שזה עשוי להיות מקום שהוא יתעקש להגיע רק אליו. קשה לעמוד בפיתוי של 5-6 בחירות דראפט יחד עם צעיר מעניין כמו סאלינג'ר, גם אם רוב הסיכויים הם שאף בחירה לא תהיה גבוהה מאוד.
למה לא: מינסוטה כבר העבירה קווין אחד לבוסטון תמורת אוסף נכסים עתידיים ולא ממש יצא לה מזה משהו. לעומת הטרייד על גארנט, הפעם הוולבס גם לא חושבים על בנייה עתידית אלא על קבוצה שאמורה להצליח כבר בעונה הקרובה, הצעה שמתבססת על בחירות דראפט עתידיות תשאיר אותה בבינוניות עם שחקנים שלא מתאימים לבנייה מחדש. בהצעה של בוסטון, לעומת ארבע האחרות, אין קלף מנצח וודאי, הנכס המשמעותי ביותר הוא הבחירה השישית בדראפט הנוכחי וזה לא הרבה ביחס לשחקן בקליבר של לאב.
קליבלנד
מה יש לה להציע: הבחירה הראשונה בדראפט הקרוב, דיון וויטרס, טריסטן תומפסון עם חוזה גמור, מעט האפסייד שנותר מאנתוני בנט, הבחירה הראשונה בדראפט כבר אמרנו?
למה כן: קליבלנד בעצם הצטרפה למרוץ בזכות הזכייה הלא סבירה בבחירה הראשונה ומיד הפכה לאופציה מסקרנת במיוחד. מבחינת הקאבס, אחרי בנט בשנה שעברה אולי היא תעדיף לתת למינסוטה לשבור את הראש לגבי הגב של ג'ואל אמביד. הם הגיעו לשלב בו צריך להאריך חוזה לקיירי אירווינג, שחקן כמו לאב יספק חותמת סופית להישארות שלו וביחד הם יהיו צמד קטלני שאפשר להקיף בוותיקים ושחקני הגנה כמו אנדרסון וארז'או ולואל דנג (שסיים חוזה). מבחינת הוולבס, קשה למצוא הצעה מפתה יותר מבחירה ראשונה בדראפט מעניין.
למה לא: למרות קיירי, בכלל לא בטוח שלאב ישמח להגיע לקליבלנד. ההנהלה אמנם הוחלפה, אבל המועדון הזה כשל בכל מה שעשה בשנים האחרונות ומאז העזיבה של לברון ג'יימס האווירה שם לא טובה. גם קיירי עצמו מתחיל לעורר סימני שאלה והשוואות לשחקנים מהסוג של סטיב פרנסיס שהיה כוכב רק על נייר שכתובה בו סטטיסטיקה פשטנית. יותר מדי שחקנים לא נראו טוב בקבוצה שלו. העובדה שאין לקאבס מאמן עדיין בזמן שהשמות הבכירים נחטפים לא עוזרת, מינוי של מאמן מעניין לפני הדראפט עשוי מאוד לשפר את המעמד שלהם.
גולדן סטייט
מה יש לה להציע: דיוויד לי, קליי תומפסון, האריסון בארנס, דריימונד גרין, עוד כמה צעירים עם פוטנציאל כלשהו.
למה כן: העולם יהיה מקום טוב יותר אם לאב וסטפן קרי ישתפו פעולה באותה קבוצה, בטח אם מוסיפים להם שניים משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה בעמדות שלהם. לגולדן סטייט אין בחירות סיבוב ראשון להציע בעתיד הנראה לעין, אז הם בונים את החבילה סביב דיוויד לי כתחליף כלשהו ללאב וצעירים. הם טוענים שקליי תומפסון לא למכירה, אבל זה רק מוכיח שהם לוקחים את המו"מ ברצינות. בלי קליי לא תהיה עסקה, זה אמור להיות ברור לכולם, אולי הם יצטרכו להוסיף גם את בארנס או גרין ולקחת בחזרה את קווין מרטין (התאמה יפה לווריורס).
למה לא: חבילה שדיוויד לי הוא השחקן המרכזי שלה? מינסוטה בטח מרגישה שהיא יכולה להשיג יותר במקומות אחרים. לי הוא שחקן שמתכתב עם 20,10 כל עונה, אבל הוא כבר בן 31, מתחיל להחסיר משחקים על בסיס עונתי בגלל פציעות, אף פעם לא היה שומר גדול ויש לו חוזה כבד לשנתיים נוספות. גולדן סטייט לא הצליחה למצוא טרייד מוצלח עבורו, לא בגלל שהיא לא ניסתה. תומפסון יהווה שדרוג, אבל לפחות שלוש מהקבוצות האחרות מסוגלות להציע יותר.
שיקגו
מה יש לה להציע: טאג' גיבסון, ג'ימי באטלר, הזכויות על ניקולה מירוטיץ', בחירות 16 ו-19 בדראפט הקרוב, בחירת סיבוב ראשון של סקרמנטו (מוגנת טופ 10 בשלוש השנים הקרובות ואז הופכת לבחירת סיבוב שני), עוד בחירות עתידיות כולל הזכות להחליף עם קליבלנד בחירות ב-2015 אם הקאבס לא יהיו בלוטרי.
למה כן: מהרשימה למעלה ניתן להרכיב חבילה מאוד יפה. שחקן המפתח הוא גיבסון המוערך שגם מחזיק בחוזה נוח לשלוש שנים. גיבסון ביצע קפיצת מדרגה השנה, הפסיד לג'מאל קרופורד את תואר השחקן השישי אחרי קרב צמוד, סיפק בפלייאוף 18.2 נקודות ו-2.4 גגות למשחק, נחשב לשומר נהדר ונראה כמו התאמה מושלמת לצד ניקולה פקוביץ'. שיקאגו מאוד תרצה להיעזר באוסף בחירות הדראפט המעניינות כדי להימנע מוויתור על ג'ימי באטלר, יכול להיות ששתי הבחירות השנה וזו של סקרמנטו יספיקו כדי ליצור את החבילה הכי מעניינת גם בלעדיו.
למה לא: למרות ששיקגו היא קבוצת צמרת ומשחק בה הסנטר הטוב בליגה בעונה החולפת, כדי להאמין שניתן לבנות שם קבוצת לאליפות צריך להאמין בבריאות של דרק רוז. לא בטוח שלאב יסכים להיכנס לסיטואציה המורכבת של הבולס עם ה-MVP לשעבר שלה, לא כשאופציות הרבה יותר בטוחות נמצאות בהישג יד.
פיניקס
מה יש לה להציע: אריק בלדסו, התאומים מוריס (בעיקר מרקיף), אלכס לן, מיילס פלאמלי, בחירות 14, 18 ו-27 בדראפט הקרוב, בחירה עתידית שמינסוטה עצמה חייבת לה, הבחירה של הלייקרס בשנה הבאה מוגנת טופ 5.
למה כן: וואו, פיניקס יכולה לבנות איזו חבילה שיתחשק לה. היא תהיה מועמדת מעניינת מאוד גם ללא בלדסו, אבל הוא יכול לשמש כשובר שוויון, כקלף המנצח שראיין מקדונו יזרוק רגע לפני שהוולבס מסכמים עם קבוצה אחרת. בלדסו יהיה שחקן חופשי מוגבל הקיץ, אם מינסוטה תרצה אותו היא תוכל להשוות את הצעת המקסימום שמישהו בטח יציע לו. בלדסו הוכיח שהוא מסוגל לשחק לצד רכז נוסף, השילוב שלו עם ריקי רוביו יכול להיות מסקרן ומלהיב בכל הקשור ליכולת ללחוץ ולחטוף כדורים. אם מינסוטה לא תרצה אותו היא עדיין תוכל להשתמש בו לסיין אנד טרייד כנכס המשמעותי ביותר שהיא יכולה לקבל מקבוצה שעדיין תישאר חזקה. והנה הנשק הסודי שיכול לשכנע את לאב להגיע לאריזונה - אם מקדונו ינהל נכון את הטרייד, הוא יוכל להישאר עם מספיק מקום לחוזה מקסימום נוסף כבר הקיץ או בקיץ הבא, כולל החוזה שידרוש כרמלו אנתוני.
למה לא: פיניקס אמנם עלתה על הציפיות השנה, אבל זו עדיין קבוצה בבנייה שעמוסה בצעירים לא מוכחים ומשחקת במערב העמוס. השילוב של לאב עם דראגיץ' אמור להיות מוצלח, אבל לא בטוח שמסביבם יש מספיק כדי להעמיד קבוצת צמרת או שההנהלה תצליח להשתמש בהצלחה במקום הפנוי מתחת לתקרה. מבחינתו של לאב זה יהיה הימור עם אחוזי הצלחה לא רעים, אבל עדיין הימור.
