בתמונה הכי מפורסמת שיצאה מעונת 2013 של דטרויט טייגרס הופיעו רק רגליים של אחד משחקני הקבוצה. מדובר כמובן ברגליו של טוריי האנטר, שרגע לפני כן השליך את עצמו אל תוך הבולפן בפנווי פארק בניסיון אבוד לתפוס את הגרנד סלאם שירה לשם דייויד אורטיז. הגיבור הכי גדול של התמונה הזו היה בכלל השוטר שהפך לסלב בבוסטון, סטיב הורגן, ההוא עם הידיים המונפות והמבט המאושר. זה קרה במשחק מספר 2 של ה-ALCS, אותו ניצחה בוסטון לבסוף בדרכה לניצחון בסדרה כולה ולזכייה באליפות.
למרות שדטרויט החזיקה לפני הסדרה במגיש הטוב בליגה בעונה שעברה, מקס שרצר, שבאותו משחק מספר 2 גם סיפק הצגה גדולה עם 13 סטרייקאאוטים, למרות שהיא החזיקה בג'סטין ורלאנדר האדיר, למרות שהיא החזיקה בשחקן הבייסבול הטוב בעולם בשנתיים האחרונות מיגל קבררה, למרות הכול, דטרויט שוב הצליחה להיכשל איכשהו. הקבוצה של ג'ים לילנד, שזכתה בכל שלוש העונות הקודמות ב-AL מרכז, נעצרה ב-ALCS ב-2011, חטפה סוויפ משפיל בוורלד סירייס של 2012 ושוב הגיעה קרוב לבאר ולא שתתה ממנה ב-2013. השינוי היה מתבקש. דטרויט לא הייתה מוכנה שגם העונה יראו ממנה רק קצה של רגליים, בעוד היריבות יחגגו.
השינוי הזה אכן קרה. לילנד הודיע על עזיבת המועדון לאחר שמונה שנים ועל פרישה מאימון. את מקומו תפס בראד אוסמוס. למי ששכח/לא ידע מעולם, רק בשנה שעברה עבד אוסמוס כמאמן ראשי בפעם הראשונה בחייו. זה קרה עם נבחרת ישראל בבייסבול והוא נעצר מרחק משחק אחד מההעפלה לוורלד בייסבול קלאסיק. בדטרויט הוא נחת עם אפס ניסיון כמעט ועם קהל חשדן שהחל לפחד שהקבוצה הגדולה שנבנתה בעיר שלו תסיים את דרכה ללא טבעת.
אלא ש-40 משחקים בתוך העונה, רבע עונה בדיוק ונראה שאם יש קבוצה שיכולה, צריכה ומוכנה ללכת כל הדרך, הרי שזו דטרויט, שתיקנה גם את הבעיות המנטליות שעוד עצרו אותה בשנים האחרונות. אוסמוס נפרד מעוד אחד מהכוכבים הגדולים של הקבוצה, פרינס פילדר, לטובת איאן קינסלר. שחקן הבסיס השני היהודי תורם בינתיים מספרים לא רעים בכלל ומלבדו, הקבוצה נהנית מעוד עונה פנטסטית של מכונת ה-RBI קבררה ומיכולת שיא של ויקטור מרטינס.
ההפסד הדרמטי הלילה בקליבלנד אולי מיתן במעט את אוסף המחמאות שאמור היה להישפך כאן על היכולת של הטייגרס, אבל רק במעט. דטרויט עשתה השבוע סוויפים עצומים בבולטימור ובבוסטון, בזה אחר זה ועד לאותו הפסד מול קליבלנד, היא ניצחה לא פחות מ-11 משחקי חוץ רצופים. היא מובילה את הבית שלה בשבעה משחקים כבר עכשיו ומחזיקה במאזן הטוב בליגה כולה. היא במקום השני בליגה באחוזי חבטה ובמקום השלישי ב-OPS. המגישים שלה במקם הרביעי ב-ERA (3.18) ובמקום הרביעי באחוזי חבטה נגדם (23.6). במילים אחרות, לכו תהמרו נגדם.
ומכאן, לנבחרת:
תופס: בריאן מקאן (ניו יורק יאנקיז) - הקרב על מקאן, שעזב בפגרה את אטלנטה אחרי תשע עונות נהדרות, היה עיקש. היאנקיז הטילו את מלוא כובד משקלם כדי להביא אותו וזה משתלם להם בכל יום. אחוז ההצלחה של מקאן ב"פילדינג" עומד כרגע על 99.7 נהדרים, מקום שני בליגה, הוא בקושי טועה ונמצא במקום השלישי מבין שחקני העמדה שלו באחוז תפיסת היריבים שמנסים לגנוב בסיס (37.5). השבוע הוא גם בלט בהתקפה והכניס שש ריצות. היאנקיז השתלטו על המקום הראשון ב-AL מזרח.
בסיס ראשון: אלברט פוחולס (לוס אנג'לס איינג'לס) - היו כמה מועמדים לעמדה, אבל נפרגן לפוחולס, שעבר שנתיים קשות עד זוועתיות בלוס אנג'לס ואולי מתחיל לחזור לעצמו ולסחוב את הקבוצה כולה למקומות שהוא מכיר ושבהם היא אמורה להיות. פוחולס חבט לצמד הומראנים השבוע בניצחון על טמפה ביי והעלה את מאזן הקריירה שלו ל-504. הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאיינג'לס במקום השני ב-AL מערב ועם מאזן חיובי בניגוד לפתיחה הגרועה של העונה שעברה.
בסיס שני: בריאן דוזייר (מינסוטה) - הטווינס מהווים הפתעה נעימה עד כה והם על מאזן חצוי ובמקום השני ב-AL מרכז. אומנם את דטרויט הם כנראה לא יתפסו, אבל עם קצת אמונה, מינסוטה עוד יכולה לעשות עונה חלומית מבחינתה. שחקן הבסיס השני שלה, שנמצא בעונת פריצה ומחזיק ברצף של תשעה משחקים עם חבטה, עשוי בחלט לעזור. דוזייר כבר עם 11 הומראנים העונה והיה גורם מרכזי לכך שמינסוטה ניצחה סדרות רצופות מול דטרויט, בוסטון וסיאטל.
בסיס שלישי: ג'וש דונלדסון (אוקלנד) - האמת, קצת נמאס להחמיא לבחור, אבל הוא פשוט לא מוכן לעצור. אין שחקן בסיס שלישי בליגה כיום שאפילו מתקרב למה שדונלדסון מייצר עבור האייז, שבניגוד לכל הציפיות (כמה מפתיע...) שוב מפרקים את ה-AL מערב ומחזיקים במאזן נפלא של 16:28. אז מה דונלדסון תרם השבוע? 50 אחוזי חבטה, שמונה RBI ובעיקר, OPS של 1.660!
שורטסטופ: סטארלין קסטרו (שיקגו קאבס) - החבורה מעיר הרוחות ממשיכה לקבע את מעמדה כקבוצה הגרועה בליגה ולא ברור מה עוד אפשר לעשות כדי להציל את הקאבס מעצמם. מי שמספק יכולת טובה בכל זאת, כזו שכנראה לא תשאיר אותו באזור יותר מדי זמן, הוא קסטרו. בעמדת השורטסטופ הוא עושה עבודה מצוינת ונמצא במקום השלישי בליגה ב"אסיסטים" לפסילות לשחקן בעמדתו. השבוע הוא גם תרם 11 חבטות ב-40.7 אחוזים, עלה לבסיס המון וסייע לקאבס לפרק 5:17 את סנט לואיס וגם לקחת באופן מפתיע סדרה ביתית ממילווקי.
אאוטפילדר: דייויד מרפי (קליבלנד) - איזה שבוע פרוע היה לבחור שהגיע העונה מטקסס לאוהיו. מהאינדיאנס כבר לא ייצא שום דבר טוב בגרסתם הנוכחית, אבל מרפי פירק השבוע במו מחבטו את טורונטו 4:15 עם חמש חבטות וחמש ריצות שהכניס ובסך הכול רשם בחמשת המשחקים האחרונים 12 חבטות ב-23 הופעות על הצלחת או 52.2 אחוזי חבטה אם תרצו.
אאוטפילדר: ג'וש רדיק (אוקלנד) - חוזרים לעוד סיבוב במפרץ. האייז לקחו תשעה מעשרת המשחקים האחרונים שלהם ורדיק היה שם לכל אורך הדרך. הוא בעיקר בלט ב-1:11 המוחץ בקליבלנד, שם רשם צמד הומראנים, כולל גרנד סלאם פצצתי באינינג השני. עוד אחד שכל מחמאה על היכולת שלו בשנים האחרונות תהיה מיותרת.
אאוטפילדר: יאסייל פויג (לוס אנג'לס דודג'רס) - ניוז פלאש! כשיאסייל פויג לא מתעסק בשטויות, הוא חתיכת שחקן אדיר. אומנם שלשום הגיע רצף החבטות הכי ארוך בקריירה הקצרה שלו לסיומו אחרי 16 משחקים רצופים, אבל עד שזה קרה, פויג היה אחד הגורמים המרכזיים בהתעוררות של LA, שראתה את סן פרנסיסקו וקולורדו מתחילות לברוח. השבוע שלו כלל שבע חבטות מ-20 ניסיונות ושש ריצות שהכניס, בין היתר בזכות צמד הומראנים שהעלו את מאזנו העונה לתשעה.
מגיש: דאלאס קיוקל (יוסטון) - נבחרת השבוע מורכבת מלא מעט שחקנים שמגיעים דווקא מנמושות הליגה וקיוקל, שמשחק עבור האסטרוס החלשים, נמצא גם הוא בסיטואציה הזו, שבמידה מסוימת מעניקה לו את היכולת לפרוח. המגיש בן ה-26 הופך בעונתו השלישית בליגה לכוח רציני במיוחד ואחרי שני ניצחונות השבוע, הוא כבר עם חמישה העונה לעומת תשעה שהיו לו בשנתיים הראשונות ב-MLB. השבוע הוא להט במיוחד, תחילה עם משחק מלא והשתקה של טקסס, כולל שבעה סטרייקאאוטים ולאחר מכן עם שמונה אינינגים ושני שליש ושמונה סטרייקאאוטים בניצחון החוץ על האיינג'לס. כל זה, אחרי שכבר ניצח העונה בטורונטו, בסיאטל ובדטרויט. שימו לב אליו.
