פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        משחק על שש נקודות: מתכוננים לקרבות התחתית של שבת

        חוסר הספורטיביות של אשדוד שרודף את קלינגר 11 שנה, הכתם שמרחף מעל שבחון וזנדברג, הזיכרון המתוק והמסוכן של צעירי ואבוקסיס, הרצון הסמוי של רמת השרון לרדת והאיש שחוזר למושבה אחרי שכבר הוריד שם את מכבי פתח תקווה. שש זוויות מיוחדות לקראת קרבות התחתית

        משחק על שש נקודות: מתכוננים לקרבות התחתית של שבת

        בוידאו: מקבץ שערי השבת שעברה

        זנדברג ושבחון: קודם לחוד, עכשיו ביחד?

        מיכאל זנדברג ויוסי שבחון הם חברים טובים. זנדברג, למי ששכח, היה פעם הכדורגלן הטוב בישראל. כיום הוא בן 34, בשלהי קריירה מפוארת בעיקר במכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שכללה חמש אליפויות, שני גביעים ושני גביעי טוטו. שבחון גם הוא שם גדול, אבל בגיל 32 עם ארון תארים רזה בהרבה, יש הרואים בו כישרון שלא מימש את עצמו עד הסוף.

        זנדברג ושבחון משחקים היום יחד בהפועל ניר רמת השרון. אם היא לא תשרוד בשבת, לכל אחד מהם יהיו בקורות החיים שתי ירידות ליגה, שתיהן בשנתיים האחרונות. אשתקד עשו זאת בקבוצות נפרדות, זנדברג עם הפועל רמת גן ושבחון עם מכבי נתניה. בקיץ הם החליטו להתחבר והמאמן רפי כהן היה אופטימי: "הבאנו לכאן הרבה צעירים וזרים חדשים, זנדברג ושבחון יהיה אלה שיחברו את המכונה. הרבה הספידו אותם, אבל אני מאוד מאמין בהם".

        את העונה הנוכחית של השניים קשה להגדיר. הם לא בלטו, ומי שהוביל את הקבוצה היו בעיקר המאמן חיים שאבו והקשר-חלוץ קני סייף. זנדברג ושבחון הביאו ניסיון, איחדו את חדר ההלבשה ברגעים קשים ועזרו לשמור אותו בריא על אף השנה הלא שפויה שעברה על המועדון, אך עדיין, בשורה התחתונה, גם העונה מה שיש להם לא מספיק טוב לליגת העל.

        האם זה הסוף מבחינתם? קשה לומר. מדברים על המשך האיחוד בין השניים בהפועל פתח תקוה. ייתכן שכל אחד יילך לדרכו וינסה את מזלו בקבוצה אחרת מליגת העל או הלאומית, אולי זנדברג יחליט לפרוש אם לא ימצא מקום מתאים בליגת העל. בכל מקרה, מדובר בשתי דמויות משמעותיות בליגה שלנו בעשור האחרון, כוכבים שעשויים לנפק חותמת לא נעימה לקריירה.

        שחקן הפועל רמת גן מיכאל זנדברג מול שחקני מכבי נתניה יוסי שבחון, קובי דג'אני (מגד גוזני)
        ירידה אחת כבר הייתה להם. שבחון (מימין) מול זנדברג במפגש בין מכבי נתניה להפועל רמת גן בעונה שעברה (צילום: ברני ארדוב)

        צעירי ואבוקסיס, אז והיום

        ה-15.5.2010 הוא עבור אוהדי הפועל תל אביב ערן זהבי ודאבל בטדי. עבור אוהדי מכבי חיפה זה תמיד יהיה ה-1:1 מול בני יהודה בבלומפילד והאליפות שהלכה לאיבוד. רן קדוש הצטיין בשער הזהובים, אבל מי שחתום על התיקו בבלומפילד היה לירוי צעירי, שהבקיע את שער היתרון של בני יהודה ולקח למכבי חיפה את האליפות. צעירי כבר הספיק לטוס לבלגיה, לחזור למכבי חיפה והעונה חזר לשכונה. בשבת הוא יישב ביציע בגלל צהובים במשחק מול אשדוד ויקווה לא למצוא שם צעירי חדש, כזה שאולי יעשה את מה שהוא ובני יהודה עשו למכבי חיפה.

        לאחר ה-0:1 ברמת השרון בשבת החולפת, צעירי סיפר לאנשים כי "במחצית הראשונה שחקנים פחדו לגעת בכדור, איזה לחץ היה שם". הלחץ הזה פחות השפיע עליו. בהיעדר קישור אחורי בבני יהודה, במיוחד לאחר הפציעות של קוסטה ורפי דהן, האחריות על הכתפיים של צעירי היתה גדולה. ברמת השרון הוא התקשה לייצר מצבים עבור הזהובים, אבל כדור אחד שבעט מ-25 מטרים הושמט. זה הספיק.

        בלי צעירי, בני יהודה תגיע למשחק חייה מול אשדוד. הזהובים לא ממש מתפקדים בשלושת המשחקים האחרונים, בניגוד לאותה קבוצה שעשתה מהפך וחזרה לחיים בשבועות שלפני כן. המשחק המביש נגד רעננה בבית, היכולת החלשה במושבה נגד מכבי פתח תקווה והעימות בגרונדמן, שחוץ מהטעות של ניצן לא זכור ממנו מצב ממשי של בני יהודה, אומרים הכול. לפני ארבע שנים צעירי שימח את יוסי אבוקסיס כעוזר מאמן הפועל תל אביב בטדי, בשבת הוא ירצה לחגוג יחד אתו.

        ואבוקסיס? אינספור מחמאות הוא קיבל עד היום, אבל גם הוא יודע שזו לא אותה בני יהודה. אבוקסיס הגיע לרמת השרון כדי לא לספוג ולקח סיכון גדול, שלא בטוח שיספיק לו אם יבוא בגישה דומה נגד אשדוד. אם המאמן ימתין מאחור גם הפעם, הוא ירגיש את מה שאלישע לוי הרגיש באותה שבת ב-2010 בבלומפילד. לשם כך, אשדוד צריכה כמובן לבוא לשחק כדורגל.

        מוחמד אזברגה שחקן הפועל ניר רמת השרון מול לירוי צעירי שחקן בני יהודה (יוסי ציפקיס)
        יחזיק אצבעות מהיציע ויקווה לא למצוא צעירי אחר מהצד השני של המתרס. צעירי ברמת השרון (צילום: ברני ארדוב)

        לא השכונה ולא הילדים, רק בני יהודה

        בשבועות האחרונים הקהל של בני יהודה הוא אחת התופעות הכי מרעננות בליגת העל. בכל משחק בית מעל 5,000 אוהדים מאיישים את בלומפילד, 2,700 הכרטיסים למשחק האחרון בגרונדמן אזלו בתוך יממה. כמעט תמיד כשקבוצה מגיעה למאבקי הישרות האוהדים נרתמים, אבל במקרה הזה בני יהודה עלתה מדרגה. אוהדים שלא הגיעו שנים, שהיו מחוברים לאליפות ולשיירות משנות ה-90, חזרו ליציע והרגישו שייכות. הרבה מעבר להישארות בליגה, בני יהודה יכולה להרוויח בחזרה את הקהל שלה, אם רק תדע לעשות שלום בית בקיץ.

        ובני יהודה היא בני יהודה אחרת מזאת של שנות ה-90 ואפילו של תחילת שנות ה-2000. בסרט ההישרדות המפורסם מ-2000 צעק הכרוז ברקע "למען השכונה, למען הילדים". בפרונט עמדו שלושה שחקנים: חזי שירזי, יוסי מדר וסהר מזרחי, ילדי שכונות מדרום תל אביב שגדלו במחלקת הנוער של המועדון והיו מחוברים אליו. היום סוג השחקנים שונה לגמרי - שילוב של זרים, רכש ישראלי וכמה שחקני בית שמחוברים למועדון כי גדלו בו, אך כל קשר בינם ובין השכונה וההיסטוריה של בני יהודה מקרי בהחלט. גם חלק גדול מהקהל לא מהשכונה ולא מהשכונות הדרומיות, אלא מפוזר באזור המרכז וחלקי הארץ.

        בני יהודה צריכה להישאר לא למען השכונה ולמען הילדים אלא למען בני יהודה, מועדון משמעותי עם מסורת והרבה מאוד אמוציות, עם קהל שליגת העל זקוקה לו, מחלקת נוער שמייצרת שחקנים וכזה שליגת העל צריכה אותו כחלק ממנה.

        במשחק בין רמת השרון למכבי פתח תקווה לפני שבועיים בגרונדמן היו 800 צופים, שגם הם הגיעו לאחר חלוקת הזמנות מאסיבית. בני יהודה פשוט חשובה ומשמעותית יותר לליגה, השתיים האחרות פחות. ואם נקבל גם את מכבי נתניה והפועל פתח תקווה כתוספת ולא במקום הזהובים, נרגיש היטב טעם של פעם בטבלה.

        - אוהדי בני יהודה (יוסי ציפקיס)
        הוכיחו איזה הבדל יש בינם לבין שאר קבוצות התחתית. אוהדי בני יהודה (צילום: ברני ארדוב)

        בן זקן-קלינגר-הלוזונים: להקת המשולש

        לפני המשחק נגד מכבי פתח תקווה בשבת האחרונה נכנס ג'קי בן זקן לחדר ההלבשה של מ.ס אשדוד והטיף ציונות בשחקנים. בן זקן דיבר על חשיבות הניצחון, על כך שפתח תקווה הורידה את אשדוד ב-1995 וגם רמז על הרצון האישי שלו לראות את הקבוצה של הלוזונים יורדת. בסוף הוא גם ציין את הפן הספורטיבי ואת החובה של שחקני אשדוד להיות ספורטאים ולתת את הכול.

        זו הייתה טעות. בן זקן לא היה צריך לדבר על מכבי פתח תקוה. איזה שחקן באשדוד מתרגש ממה שהיה ב-95', לאילו אוהדים באמת אכפת? ג'קי פספס את הנקודה האמיתית, והיא שמבין שלוש הקבוצות שצריכות להיות ספורטיביות בשבת הקרובה, אשדוד אף פעם לא הייתה שם. היא לא הכריעה מאבקי אליפות או ירידה ולא חרצה גורלות, פשוט משום שהיא לא כזאת ולפעמים נראה שלא רוצה להיות כזאת. על זה ג'קי היה צריך לדבר, על הרצון לראות את המועדון שלו פעם אחת מזוהה אחרת מהסטיגמה. פעם אחת.

        בעצם, אשדוד הכריעה פעם מאבק אליפות. ב-2003 היא נוצחה בבית במחזור האחרון על ידי מכבי חיפה "רק" 5:1. חיפה ומכבי תל אביב נאבקו אז ראש בראש והפרש השערים הכריע. הירוקים היו צריכים להבקיע שלושה שערים יותר ממכבי תל אביב. הם הובילו באשדוד 0:5 עוד במחצית הראשונה, כשמכבי תל אביב עדיין ב-0:0 מול הפועל פתח תקוה ברמת גן. מאמן מכבי תל אביב שמע תוך כדי משחק על התוצאה, שם ידיים על הראש ואמר "איזו בושה, לא להאמין". למאמן הזה קראו ניר קלינגר, האיש שהיה שותף לחמישייה בשבת האחרונה כמאמן אשדוד ורצה לקבור את עצמו. בשבת יש לו ולשחקניו הזדמנות לתקן.

        ניר קלינגר, מאמן מ.ס אשדוד (מגד גוזני)
        ואיך אתה מרגיש עכשיו, 11 שנים אחרי שאותה אשדוד כמעט לקחה לך אליפות? קלינגר (צילום: מגד גוזני)

        רמת השרון: הישארות בניגוד לתכניות

        פרט לאוהד אחד שקילל את איתמר ניצן בסיום משחק ההפסד לבני יהודה, לא נרשם צער כל כך גדול ברמת השרון לאחר ההפסד. הייתה אמנם אכזבה, אך גם השלמה. בתוך תוכם יודעים כל אנשי המועדון שעם כל הרצון הטוב, אולי עדיף שהקבוצה לא תישאר בליגת העל.

        גורם ברמת השרון אמר: "מישהו ראה את דני לאופר אחרי המשחק? ראש העיר, כאב לו? לכולם מתאים שהמועדון יירד ליגה. העירייה לא רוצה להשקיע יותר, ולאלה שמנהלים אין יכולת להחזיק את הקבוצה בליגת העל, אבל צריך לדאוג לג'וב שלהם. כבר חודשיים הם עושים הכול כדי לגרום לכך שהקבוצה תרד. נראה שהם הצליחו".

        כשברמת השרון מדברים על "רצון" לרדת, הם מתכוונים לחודשים האחרונים: "אפשר היה לחזק את הקבוצה משמעותית בינואר, אבל אף אחד לא התאמץ. אמרו לחיים שאבו 'יש לך 5,000 שקל לחודש עבור 2-3 שחקים וזה הכול'. אם היה תכנון להישאר, למה למכור את בן רייכרט וקני סייף? שניהם חתומים לשנים הבאות בשכר נמוך מאוד ויכולים להחזיק את הקבוצה עוד כמה שנים בליגת העל בלי בעיות, אבל זה לא בתוכניות. שנייה לפני הפלייאוף התחתון כבר הודיעו שהשניים נמכרו, לתת עוד מכה למוטיבציה ולהסביר לכל שחקן ושחקן שאין כאן עתיד. בשבת הכול ייגמר והם יהיו רגועים".

        בן רייכרט שחקן הפועל ניר רמת השרון לפני רפי דהן שחקן בני יהודה (ברני ארדוב)
        המכירה שלו מבשרת לשאר השחקנים: אין לכם עתיד פה. רייכרט (צילום: ברני ארדוב)

        פתח של תקווה?

        אם מחפשים תקווה, אפשר למצוא אותה דווקא אצל הקבוצות שיילחמו על חייהן בתחתית, אלה שבניגוד לאשדוד אותה הזכרנו קודם, כבר גילו בעבר ספורטיביות ויכולות להכריע גורלות.

        רמת השרון עצמה הגיעה לפני שנתיים למשחק במחזור האחרון נגד מכבי פתח תקווה במושבה. המלאבסים ידעו שניצחון עשוי להשאיר אותם בליגת העל, לאחר שהאורחים הבטיחו את מקומם. בפועל, רמת השרון עבדה קשה על המגרש והייתה ראויה לניצחון. המשחק הסתיים ב-0:0 שהוריד את פתח תקוה וזכור בעיקר דרך נאומו של אבי לוזון כנגד התקשורת בסיום המשחק.

        מי ששיחק אז ברמת השרון היה הקשר אור אוסטווינד: "דיברנו על זה לפני המשחק, ידענו שהרבה עיניים יהיו עלינו ולא רצינו את הכתם הזה. רצינו להיות גברים וספורטאים ובאנו למשחק כאילו הוא מאוד משמעותי עבורינו. אני חושב שמכבי פתח תקווה הייתה בהלם מהמוטיבציה וההתייחסות שלנו למשחק. קיללו אותנו הרבה, אבל היינו גברים".

        בשבת אוסטווינד שוב פוגש את מכבי פתח תקוה, הפעם במדי הפועל חיפה. גם הפעם פתח תקוה צריכה לנצח ולקוות שבני יהודה תמעד כדי להישאר בליגה. אוסטווינד מספר כי "דיברנו על זה באסיפה ביום רביעי. כולם יודעים מה היה עם אשדוד. שחקנים דיברו שאשדוד יכולה לעשות שינוי בשבת נגד בני יהודה ולצאת גדולה, ואנחנו נצא הקטנים במקרה של הפסד. אף אחד לא רוצה את זה".

        בני יהודה צריכה לנצח ולהישאר, פתח תקוה צריכה לנצח ולקוות שבני יהודה לא תנצח, רמת השרון צריכה עזרה משתיהן. במוצאי שבת נדע מה השתנה בזירת הספורטיביות של הכדורגל הישראלי.

        רמזי ספורי שחקן הפועל תל אביב מול אור אוסטווינד שחקן עירוני רמת השרון (קובי אליהו)
        לפני שנתיים יצא לו להוריד את מכבי פתח תקווה, אז עם רמת השרון. אוסטווינד (צילום: ברני ארדוב)