אינדיאנה פייסרס (1) וושינגטון וויזארדס (5)
מאזן בעונה הסדירה: 1:2 לאינדיאנה
מאמנים בפלייאוף: פרנק ווגל 20:22, רנדי וויטמן 1:4
איך אינדיאנה תנצח: אינדיאנה צריכה לשכוח לחלוטין את הסדרה נגד אטלנטה, ולזכור רק את המשחק האחרון. ההגנה עבדה והשאירה את אטלנטה על 30% מהשדה, יתרון הגודל עבד עם ניצחון 38:55 בריבאונד, ו-13 חסימות, רוי היברט קם לתחיה, ואפילו ההתקפה הייתה סבירה. ההסתבכות עם אטלנטה לא אמורה להעיד על הסדרה נגד וושינגטון, שכן מדובר בשתי קבוצות שונות לגמרי. הבעיות המנטליות של הפייסרס עדיין שם, אבל לפחות נגד הוויזארדס הם לא אמורים להיתקל במאצ' אפים מוזרים. במילים אחרות לוויזארדס אין גבוהים שיקלעו שלשות. היברט יקבל סנטר במידות שהוא רגיל אליהן, גדול, פיזי, שמשחק קרוב לטבעת. עם זה היברט יודע ואמור להתמודד.
אחרי שפול ג'ורג' התמודד עם ג'ף טיג, הוא יצטרך להצר את צעדיו של ג'ון וול. יותר חזק, יותר מהיר, יותר טוב מג'ף טיג. מעבר לוול, אם וכאשר בראדלי ביל יתחמם, ג'ורג' יצטרך לעבור לשמור עליו. זה אומר שאינדיאנה צריכה תרומה הגנתית מאחד מהגארדים האחרים שלה. ואסור לה לשכוח את טרבור אריזה, שמגיע אחרי עונה מצוינת, אחת הטובות שלו בשנים האחרונות. ההתקפה צריכה להתחיל לזוז, ולהפסיק להסתמך על בידודים. לוויזארדס יש את השומרים שיכולים להתמודד עם שחקני המפתח של הפייסרס. ווגל חייב להפוך את ההתקפה למאמץ קבוצתי. כדי שלג'ורג' יהיה כוח לשחק בשני צדי המגרש, הקבוצה צריכה לעבוד בשבילו בחסימות, ולשחרר אותו לנקודות קלות. ווסט והיברט חייבים להיות יותר מעורבים, ולקבל את הכדורים שלהם בפוסט.
איך וושינגטון תנצח: לוויזארדס יש כמה יתרונות גדולים על הפייסרס. הם מגיעים לסדרה אחרי שבוע מנוחה, שאפשר להם גם להתכונן כמו שצריך ולעשות את ההתאמות הדרושות לאינדיאנה (וויטמן לימד את גורטאט לקלוע שלשות?). הם מגיעים בשיא הביטחון אחרי ניצחון מוחץ על הבולס, קבוצה שמזכירה בסגנון המשחק שלה את אינדיאנה. במשחקים הראשונים שהכריעו את הסדרה וושינגטון לא התקשתה לפרק את ההגנה של שיקגו, במשחקים האחרונים הוויזארדס הוכיחו שהם יודעים גם לשמור. כדי לנצח את שיקגו, וויטמן הוציא את ננה מחוץ לצבע, ורוב הזריקות של ננה היו מהמיד ריינג'. זה אמור לעבוד גם נגד אינדיאנה, שכן זה הטווח שהיא מעדיפה לתת ליריבה.
הוויזארדס צריכים את וול ביכולת שיא. תהיה לו עבודה קשה מאוד מול פול ג'ורג', וגם העובדה שהיברט מתחת לסל תקשה עליו. אבל יותר מהנקודות, הוא חייב לדעת להפעיל את הקלעים שלו. כדי לפרק את ההגנה של אינדיאנה וושינגטון תצטרך לקלוע יותר שלשות ממה שהיא קלעה נגד שיקגו. מעבר לכל זה, וושינגטון חייבת לשמור על האינטנסיביות שבה היא שיחקה בסיבוב הראשון. הקרדיט מגיע למנהיג של הקבוצה הזו, ג'ון וול, שמוכיח שכנראה יש סיבה למה הוא קיבל חוזה מקסימום.
למה זאת ה-סדרה: אינדיאנה של תחילת העונה היא עדיין הקבוצה היחידה שיכולה לתת למיאמי פייט כלשהו במזרח. ראינו איזושהי תזכורת במשחק 7, אבל הוא הגיע אחרי סדרה קטסטרופלית נגד קבוצת לוטרי לכל דבר ועניין. המאץ' אפ נגד הוויזארדס אמור להיות טוב יותר עבור הפייסרס, והם אמורים להמשיך להתאושש. בצד השני יש את הקבוצה הצעירה, המפתיעה, והנחושה בסיבוב הראשון. וושינגטון לא היו הפייבוריטים נגד הבולס, ואני לא חושב שמישהו היה מוכן להמר שהם ינצחו את שיקגו שלוש פעמים בחוץ. הם הפגינו בגרות שלא אופיינית לקבוצה ששני מובילי הכדור שלה מגיעים לפלייאוף בפעם הראשונה. האם הניצחון על הבולס היה חד פעמי, או שיצליחו לשחזר נגד אינדיאנה?
ולתחזית: למרות הדרך ששתי הקבוצות עשו עד כה בפלייאוף, הפייסרס עדיין פייבוריטים. יש להם התקפה טובה מזו של שיקגו, והם שומרים טובים יותר בעמדות המפתח של וושינגטון (ווסט וג'ורג'). 2:4 לאינדיאנה.
מיאמי היט (2) ברוקלין נטס (6)
מאזן בעונה הסדירה: 0:4 לברוקלין
מאמנים בפלייאוף: אריק ספולסטרה 29:54, ג'ייסון קיד 3:4
איך מיאמי תנצח: הבעיה הכי קשה של אריק ספולסטרה היא איך להעיר את השחקנים שלו מהתרדמה הארוכה שנפלה עליהם. בזמן שכולם הולכים למשחק 7, ההיט סגרו עניין בסוויפ קצר ומהיר. מצד אחד זה זיכה אותם במנוחה ארוכה, מצד שני, זה הוציא אותם קצת מהאינטנסיביות של הפלייאוף. הסיבוב הראשון אולי היה מותח, אבל הוא רק מדגיש כמה מיאמי פשוט בליגה אחרת משאר הקבוצות בליגה. שארלוט עשו כל שיכלו (וזה לא הרבה), אבל מיאמי באה, ראתה, ניצחה. בלי לזלזל בברוקלין, מיאמי תנצח אותה כמו שהיא ניצחה את שארלוט, ולמעשה כל קבוצה אחרת בשלוש העונות האחרונות. קווץ' הגנתי של כמה דקות שיפתח פער שאי אפשר לסגור. בלי יותר מדי ירידות מנטליות, ועם המון אמונה בעצמם. זה שיש להם את השחקן הכי טוב בעולם כיום, לא מזיק. לברון ג'יימס יקבל המון מכות, האוהדים יזכירו לו את ההפסד האחרון כשחטף גג ממייסון פלאמלי בשנייה האחרונה, אבל כל זה לא ישנה. לברון ג'יימס עם שתי טבעות הוא שחקן אחר. הוא יודע שעכשיו זה זמן הכסף, עכשיו זה הזמן לנצח, עכשיו זה הזמן שלו.
איך ברוקלין תנצח: פול פירס וקווין גארנט אמורים כבר להיות מומחים ללברון ג'יימס, ויש להם היסטוריה משותפת ארוכה. הנטס ינסו להיכנס ללברון לראש עם המון טראש טוק, ולא יהססו להרביץ כשאפשר. הנטס רוצים סדרה פיזית כדי להתיש את לברון, ויותר מזה את דווין וייד. לא בדיוק ברור מה מצב הברכיים של וייד, ושארלוט לא ממש בחנה את הנושא. הנטס ירצו להוציא את וייד מהסדרה, ולהכריח את לברון לנצח אותם לבד. לנטס אין אף שומר אחד על אחד שמסוגל להתמודד עם לברון או וייד (גם לא פירס בגילו) וינסו לאטום את הצבע בעזרת הגבוהים הפיזיים שלהם, בלי לאפשר להיט יותר מדי זריקות חופשיות לשלוש. הם יצטרכו את כל אחד מהשחקנים ביכולת שיא כדי שזה יקרה. הם צריכים שדרון וויליאמס יגיע אגרסיבי ויתקוף את השומרים שלו פעם אחרי פעם. הם צריכים שג'ו ג'ונסון ימשיך לקלוע כמו שקלע נגד טורונטו. הם צריכים שפול פירס יביא את הקלאץ'. הם צריכים שקווין גארנט יביא את הקשיחות.
למה זאת ה-סדרה: בגלל היריבות בין השחקנים, בגלל שמיאמי עדיין לא ניצחה את ברוקלין העונה, בגלל לברון ג'יימס. בגלל שכשהמתח מהסיבוב הראשון מתפוגג, מגלים שמיאמי פשוט רמה אחת מעל כל שאר הקבוצות. בגלל שברוקלין אמורה להיות כוח במזרח. בגלל הכסף הגדול שיש בשני הצדדים.
ולתחזית: זאת ממש לא העונה הסדירה. בפלייאוף, לברוקלין אין מה למכור נגד האלופה. הסדרה נגד טורונטו הייתה מלאה בעליות וירידות שנגד הראפטורס הם הספיקו בקושי כדי לנצח את הסדרה בנקודה. נגד האלופה זה לא יספיק ליותר ממשחק אחד. 1:4 למיאמי.
