קליבלנד בראונס

הקליבלנד בראונס הם קבוצה עם טונה של מסורת. הקבוצה הוקמה על שם הבעלים והמאמן הראשון שלה, פול בראון, אך זוהתה דווקא עם בראון אחר - ג'ים בראון, כוכב-העל האגדי שלה, שתפקד על תקן המייקל ג'ורדן של הפוטבול בשנות ה-50' וה-60' והביא לעיר כמה תארים בדרך.

בשנות השמונים הגיעו הבראונס שלוש פעמים לגמר ה-AFC, אך דרכה לסופרבול נחסמה על ידי אחד בשם ג'ון אלוויי מהדנבר ברונקוס. בשנות ה-90' דשדשה הקבוצה והבעלים שלה מאס באצטדיון העתיק והעלוב שלה. העירייה סירבה לבנות לו מגרש חדש אז הוא קם ועקר את הקבוצה לבולטימור.

כידוע, בארה"ב כבר קרה ועוד יקרה שקבוצה תעקור מעיר לעיר. אבל נדיר מאד שתיעקר קבוצה הנהנית מקהל אוהדים פנאטי כמו הבראונס. יציע השרופים של הבראונס מכונה ה"דוג פאונד" (מכלאת הכלבים), והכינוי אפילו עושה חסד עם חולי הרוח של קליבלנד, המתהדרים במסיכות כלבים ונובחים על השחקנים.

קליבלנד שקעה באבל עמוק ואפילו הליגה הבינה שבלי קליבלנד, היא תאבד חלק גדול מאד מהמסורת והצבע. אז הליגה החליטה להתרחב, הבטיחה כמובן את הקבוצה החדשה לקליבלנד.

בצעד חריג אפילו קבעה הליגה שהבראונס החדשים יירשו את כל המסורת והסטטיסטיקות של הבראונס הישנים, ואילו הקבוצה המקורית, שעברה לבולטימור, תקבל שם חדש ותתחיל את ההיסטוריה הרשמית שלה מאפס. עד כדי כך חשוב הפוטבול לבני קליבלנד, והליגה הבינה שגם קליבלנד חשובה ל-NFL.

הבראונס החדשים החלו לשחק בליגה ב-99', ואחרי שתי עונות בלי להראות התקדמות, מונה בוץ' דייויס למאמן ראשי. דייויס בא ממכללת מיאמי, שם לקח קבוצה מוכת שערוריות והחזיר אותה לצמרת. כל הסימנים מראים שהוא הולך לעשות את אותו הדבר גם בקליבלנד.

בעונה שעברה סיימה קליבלנד במאזן 9:7 ועשתה חיים קשים מאד ליריבותיה. העונה תיהנה קליבלנד מבית חלש יחסית, ולראשונה בגלגול החדש שלה יש לה סיכוי סביר להגיע לפלייאוף.

בוץ' דייויס ממשיך לבנות הגנה בצורה בקליבלנד, אבל בדרך גם הרים בדראפט רץ אחורי מוכשר בטירוף שיוריד הרבה לחץ מהקווטרבק טים קאוץ'. אז מי החומים החדשים?

רוברט גריפית' (סייפטי, מינסוטה)
כריס סאנדרס (תופס, טנסי)
ארל הולמס (ליינבקר, מפיטסבורג)
עמנואל מקדניאל (מגן פינה, מהג'איינטס)

בצד השני של הדלת המסתובבת אין אבידות קשות במיוחד. רק שלושה ראויים לציון:

הגארד ג'רמי מק'קיני (ליוסטון)
הקיצוני ההגנתי גרג ספיירס (לטאמפה ביי)
הקיצוני ההגנתי קית' מק'קנזי (לשיקאגו)

הקווטרבק טים קאוץ' מחכה כבר שלוש שנים לרגע שבו יוכל להראות למה נלקח ראשון בדראפט של 99'. בינתיים המספרים מורים שניידות היא ממש לא הצד החזק שלו, וממוצע היארדים שלו למסירה נמוך למדי. העונה, עם רץ שיוריד ממנו לחץ ותקשורת משופרת עם התופס העיקרי שלו, קווין ג'ונסון, הוא ינסה להראות מה הוא יודע.

ויליאם גרין, רץ אחורי: כישרון עצום ממכללת בוסטון, שישנה לחלוטין את הדרך שב הגנות יריבות ייערכו לקראת קליבלנד.

קווין ג'ונסון, תופס: בעונה שעברה הוא הצטרף לדרג הראשון בליגה עם 84 תפיסות ולמעלה מאלף יארד. השנה, עם ההתחזקות בעמדת הרץ ועוד שנה של ניסיון ותקשורת עם הקווטרבק שלו באמתחתו, הוא צפוי רק להשתפר.

בצד השני של הכדור יוצרים התאקל ההגנתי ג'רארד וורן והקיצוני ההגנתי קורטני בראון צמד מהמפחידים בליגה, והם צפויים לככב בסיוטיו של כל קווטרבק בלו"ז שלהם.

יימשך השיפור בקבוצה הבריאה שבונה המאמן בוץ' דייויס. אבל זו העונה שבה יהיה הקווטרבק טים קאוץ' חייב להוכיח שיש לו את מה שדרוש לקחת קבוצה לפלייאוף, אחרת יתחיל דייויס לחפש פתרון אחר.

רואים ורוד: קאוץ' פורח, גרין מנקב הגנות, וורן ובראון רושמים מעל 10 הפלות כל אחד, וכל זה מסתכם במאזן של 5:11 והופעה בפלייאוף.

רואים שחור: קאוץ' מוכיח סופית שהוא לא התשובה, גרין נפצע, בראון או וורן מסתבכים עם החוק - 10:6 ועיכוב רציני בתוכנית הרב-שנתית.

דעתנו? הרבה יותר ורוד משחור. 6:10, פלייאוף, אבל לא מעבר לסיבוב ראשון.