פיטסבורג סטילרס

בשנות השבעים, הסטילרס היו השושלת. היו עוד שושלות, אבל רק אחת בהא הידיעה. ארבע אליפויות בארבע הופעות בסופרבול, הגנה שזכתה לכינוי המוצדק "מסך הפלדה ו-16 שחקנים מאותן קבוצות גדולות שהוכנסו כבר להיכל התהילה מוכיחים את גדולת אותה שושלת מפוארת מעיר הפלדה.

על שנות השמונים יעדיף כל אוהד סטילרס לדלג, ובשנות ה-90 שוב היו לאנשי הפלדה רגעים יפים. הייתה אפילו הופעה אחת בסופרבול, בשנת 97', שהסתיימה בהפסד לדאלאס.

המאמן ביל קאוהר בנה בפיסטבורג מכונה משומנת, שנשענת על ההגנה שהייתה בעונה שעברה בטובה בליגה. לקבוצה יש גם עומק בעמדות התופס והרץ האחורי, וסימן השאלה היחיד הוא הקווטרבק.

קורדל סטיוארט היה במובנים רבים מבשרו של הקווטרבק השחור המודרני - כזה שמסוגל לרוץ עם הכדור לא פחות טוב מכפי שהוא מוסר. סטיוארט כל-כך מוכשר, שהוא מסוגל לשחק גם כתופס - דבר שהקנה לו את הכינוי "סלאש" (לוכסן, כלומר קווטרבק/רץ/תופס). אבל רוב שנותיו בליגה תויג סלאש ככישלון, משום שלא הצליח להשתלט על הדקויות של עמדת הקווטרבק בליגה המקצוענית.

בעונה שעברה הציג קורדל התקדמות עצומה, הפסיק למסור ליריבים ולשמוט כדורים, וכולם היו בטוחים שזו העונה שלו. ואז בא גמר ה-AFC. קורדל חזר לבלבול וחוסר ההחלטיות משנים עברו, והפטריוטס עלו לסופרבול.

איזה קורדל נראה השנה? זה של רוב העונה הקודמת, או זה של המשחק האחרון? בכך תלויות כל תקוותיה של פיטסבורג לתואר.

הקבוצה שנראתה לפרקים כטובה בליגה אשתקד חוזרת כמעט בשלמותה, והתופסים מאתיס וראנדל-אל רק יוסיפו לעומק של יחידה שכללה שני תופסים של אלף יארד.

ג''ימס פאריור (ליינבקר מהג'טס)
טרנס מאתיס (תופס מאטלנטה)
אנטואן ראנדל-אל (תופס, רוקי)

הליינבקרים מייק ג'ונס (לאוקלנד) וארל הולמס (לבראונס)
הבועט קריס בראון (ליוסטון)

על סטיוארט כבר אמרנו מה שיש לומר, אז בואו נכיר את הברגים האחרים במכונה המשומנת הזו.

ג'רום בטיס, רץ אחורי: בטיס מכונה "האוטובוס" בשל יכולתו להמשיך להתקדם עם "נוסעים" התלויים על גבו. אשתקד לא ספרו אותו והוא רשם אלף יארד ב-11 משחקים לפני שהחמיץ את שאר העונה בשל פציעה. ההרגשה שלנו היא שהשנה הגיל באמת ישיג אותו, אבל בכל מקרה מדובר בשחקן שמסוגל לעשות 150 יארד בכל משחק נתון.

היינס וורד ופלקסיקו בורס, תופסים: בשנה שעברה היו השניים לצמד הראשון בתולדות המועדון שרושם אלף יארד בתפיסה כל אחד. בורס, שגובהו 1.95 מטר, נחשב לכישרון ענק שעדיין לא מיצה אפילו חצי מהפוטנציאל. וורד לעומתו הוא פועל שחור הממצה כל הזדמנות. יחד הם יוצרים שילוב קטלני ומכריחים את ההגנה להתרכז בהם ולפנות את הדרך לבטיס ושאר הרצים.

ג'ייסון גילדון וקנדרל בל, ליינבקרים: צמד הזהב של הגנת הפלדה. בל היה רוקי אשתקד, וכבר היה מועמד לשחקן ההגנה של השנה. העונה, בגלל שינוי טקטי שלא נרחיב עליו את הדיבור, הוא צפוי להתפוצץ. גילדון, שמתחיל השנה עונה תשיעית בליגה, שומר בארבע השנים האחרונות על ממוצע של 11 הפלות קווטרבק לעונה. יחד הם יצרים צמד מאיים שמעטות הקבוצות שיכולות להתמודד עימו.

יהיה טוב, אולי אפילו יותר מטוב. ההגנה הטובה בליגה מחזירה את כל שחקניה הפותחים למעט אחד (הולמס), וגם אותו היא החליפה בשחקן מאיכות שווה (פאריור). בנוגע לבועט בראון יגידו רוב אוהדי פיטסבורג רק "ברוך שפטרנו".

פיטסבורג תיקח את הבית הזה בלי שום בעיה, ותדבר חזק בפלייאוף, אבל הכל תלוי בקורדל סטיוארט. אם העונה שעברה הייתה רק צעד במסע השתפרות, אם יפגין יותר קשיחות ונוכחות במשחקים גדולים, פיטסבורג יכולה בהחלט להגיע עד הסוף. אם מה שראינו אשתקד מייצג את שיאו של קורדל, זה שוב ייגמר בפלייאוף, אולי מוקדם מגמר ה-AFC.

רואים ורוד: 2:14 בעונה הרגילה. קורדל זוקף את גבו, מוכיח מנהיגות גם ברגעים הקשים בפלייאוף, לוקח את הסטילרס לארץ המובטחת ונותן אצבע משולשת לכל מלעיזיו.

רואים שחור: 2:14 בעונה הרגילה, התקוות בפיטסבורג נוסקות, ואז קורדל חוזר לשחק אותה הלמוט בפלייאוף ושובר הרבה לבבות.

דעתנו? 3:13 בעונה הרגילה. מה הלאה? אללה יודע. תשאלו אותנו ערב הפלייאוף.