זבנג, והפעם באמת גמרנו? על המשבר האחרון של בני יהודה

בוידאו: ההפסד 3:1 לרעננה שסיבך את בני יהודה

כשדרור קשטן התפטר מבני יהודה לאחר המחזור ה-11, הגיעו השחקנים לאימון הקבוצה בשכונת התקווה. חלקם שמעו את יעקב אסייג מדבר עם אנשי המועדון ואומר: "הלך הביתה מאמן מצויין, מהגדולים שיש בכדורגל הישראלי, ואין מצב שהוא הבעיה כאן. כולם צריכים לעשות חשבון נפש". אחד השחקנים ששמע את אסייג תיאר זאת אז כ"רגע אמיתי של משבר. היו שחקנים שפחות הסתדרו עם דרור, אבל כולם יודעים מי הוא כמאמן ואם הוא הלך הביתה כולנו חשבנו שאולי זה אנחנו ולא נוכל לצאת מזה. כשההפסדים המשיכו להגיע גם אחרי שהלך, הייתה תחושה של חוסר אמונה. אם לא הניצחון בסכנין במשחק השני של אבוקסיס, לא יודע איך היינו יוצאים מזה".

ואולי זה הסיפור של בני יהודה העונה. הזהובים עברו לא מעט רגעי משבר, והצליחו להתאושש מכולם ולהילחם על מקומם בליגת העל. אלא שאז בא ההפסד לרעננה ויצר עוד משבר, שיהיה חייב להיות המשבר האחרון של הזהובים העונה. זה משבר שמחייב אותם לנצח את כל המשחקים עד לתום העונה על מנת להישאר בליגה - כולל משחקי חוץ מול היריבות בתחתית בשבועיים הקרובים, מכבי פתח תקוה ורמת השרון. האם הזהובים ישרדו גם את זה? על פי הניסיון, אפשר להיות אופטימיים. אחרי הכול, לאורך כל העונה הזו בני יהודה נופלת לתהום רק כדי לצאת ממנה.

המשבר האמיתי הראשון, אם כן, הוא כמובן פיטורי קשטן. אחרי שהחמסה הלכה, יוסי אבוקסיס קיבל את מכבי תל אביב כיריבה ראשונה. ציפיות לא היו, גם נקודות. כאשר בני יהודה הגיעה למשחק נגד בני סכנין בדוחא היא הייתה עם 5 נקודות מ-15 משחקים, פחות מ-12% הצלחה. מהמשבר הזה גם השחקנים לא כל כך האמינו שאפשר לצאת. גורם בצוות המקצועי סיפר השבוע: "נסענו לסכנין. שבוע לפני זה דווקא שיחקנו לא רע נגד מכבי תל אביב, למרות שהפסדנו, אבל באוטובוס הלך הרוח היה ברור. שחקנים אמרו 'רק תן לי תיקו לעצור את זה. רק שייגמר הדבר הזה, חייבים בכל מחיר גם אם נעיף כדורים ליציע ונבזבז זמן'. על ניצחון בכלל לא דיברו. חלק דיברו על חשש שסכנין תתפוצץ על הקבוצה, הייתה תחושה של אובדן. עם 5 נקודות מ-14 משחקים כבר מאבדים אמונה".

מה קרה בדוחא? "האנרגיות השפיעו. למען האמת, זה לא היה מהמשחקים הטובים של בני יהודה. השחקנים נלחמו אבל לא היו בשיאם. ראו שהחששות וחוסר הביטחון השפיעו עליהם. למזלנו לא ספגנו, ואת ההזדמנות של עגייב ניצלנו ועשינו ניצחון שהחזיר את המועדון הזה לחיים ממצב של מוות קליני".

שחקן בקבוצה סיכם: "התחבקנו אחרי המשחק, ירדנו לחדר ההלבשה והסתכלנו אחד על השני, אבל כולם עדיין לא עיכלו שהצלחנו לנצח ולצאת מהמצב הזה. אנשים לא האמינו שנוכל להתאושש".

למחזור ה-24 הגיעה בני יהודה עם תקווה גדולה שזה המשחק שמרים אותה אל מעבר לקו האדום ומסמן את הבריחה שלה מהתחתית. הקבוצה הגיעה למשחק ביתי עם רמת השרון בתחושה ברורה שניצחון ישלים את הקאמבק. ברקע היו לא מעט מחמאות מכל פינה בתקשורת תחת הכותרת "בני יהודה קבוצה שלא שייכת לתחתית. היא קבוצה טובה ולא תרד ליגה".

אחד השחקנים סיפר: "הרגשנו שאנחנו יותר טובים מהתחתית ופשוט אין לנו מספיק מזל או נקודות. האמנו בעצמנו שאוטוטו אנחנו בורחים ושם זה היה צריך לקרות. שם צריך לעשות סוף לתקופה הרעה, לגולים בדקה ה-90 כמו נגד הפועל חיפה והפועל באר שבע. הבעיה הייתה שרמת השרון בכלל לא הגיעו למצבים נגדנו, הם לא עשו כלום ובדקה ה-95 נתנו גול ממצב שלא היה, סתם השמטה של איינוגבה ואבו לאבן, שעוד לא עשה מתיחות, גמר אותנו. היינו בהלם, דיברנו כל השבוע על כך שזה המשחק שירים ויוביל אותנו לשים סוף לתקופה השחורה הזאת, ופתאום ממקום 13 ירדנו למקום 14 ונקברו עמוק. שם היה ברור שאם נישאר זה יהיה רק בשיניים והמאבק יתנהל עד הסוף".

מקצועית ומנטאלית בני יהודה התאוששה די מהר. אבוקסיס עשה הכנה במהלך השבוע שאחרי רמת השרון, ובני יהודה הגיעה לחיפה נחושה ועם רצון אמיתי לצאת מהמשבר. רצון ואמונה, אבל גם הרבה חוסר ביטחון וחששות אחרי מה שקרה בשבוע שלפני כן.

בני יהודה הובילה 0:2 בקרית אליעזר (לפני שמכבי חיפה צימקה ל-2:1), את הסיפור של רובן ראיוס ורפי דהן כולם זוכרים, גם את המהלך שהחזיר את הזהובים חודשיים לאחור. הדקה ה-96 בחיפה חקוקה היטב בכל שחקן ושחקן בבני יהודה. אחד השחקנים סיפר השבוע: "זה לא סוד שבדקות האחרונות היה לחץ וטראומה. אחרי כל פעם שזה קורה זה יושב חזק בראש. בחיפה היה השיא. עמדנו נכון, אבל הרגיש שהרגליים של השחקנים קפאו. בעיטה חלשה לשער, איינוגבה בקושי מצליח להדוף כדור פשוט, שחקנים מנסים להרחיק ולא מצליחים, גל כהן מגיע לכדור שחוזר אליו וברגע שמאל בועט לשער, פשוט איבוד שליטה וביטחון ברמות הכי גבוהות שיכול להיות. זה שילוב של הטראומה של כולם עם מה שקרה לרפי שהוציאה אותם מפוקוס, יחד עם כל מה שקרה איתנו בדקות האחרונות. פשוט כאילו הכול נגדנו".

באימוני השבוע שאחרי השחקנים ניסו להתאושש אך גם היו מלאי חששות: "איבדנו את קוסטה ועכשיו את רפי ונראה היה שקיבלנו מכה מקצועית קשה בקישור האחורי שתקשה עלינו מאוד. היו ימים נוראיים. מצד אחד מדברים, יוסי מחזק את כולם ומנסים להתאושש, ומצד שני כל אחד בתוך עצמו מנסה להבין מה קורה ואיך יוצאים מזה. רגע גדול של משבר. אני באופן אישי אמרתי לעצמי שאת המשחק הקרוב נגד קרית שמונה בבלומפילד הכי חשוב לשרוד ולא להפסיד, אם לא נפסיד ואפילו נסיים בתיקו זאת התאוששות שתחזיר אותנו לחיים. המשחק הסתיים ב-0:0 ולפחות מבחינתנו זה היה איזשהו הישג אחרי שבוע כל כך טראומתי".

למחזור האחרון נגד רעננה עלתה בני יהודה זחוחה מעט. דמאיו הזהיר מהחגיגות אחרי בית"ר ירושלים ואמר שהקבוצה רחוקה מלהישאר בליגה נראה, השחקנים לא ממש הקשיבו. למשחק נגד רעננה גם שחקנים בכירים מודים שהייתה תחושה שבאים, מנצחים ומסבכים את כל התחתית סביב ה-30 נקודות. בפועל, בני יהודה לא הגיעה למשחק. שער בפתיחה של רעננה נבע מחוסר ריכוז בהגנה, בני יהודה הצליחה להשוות אך לא יותר מזה. רעננה עשתה את השני והשלישי ובני יהודה בכלל לא הגיבה. אחרי השלישי הקבוצה של אבוקסיס כמעט לא תפקדה, הקהל בבלומפילד היה בהלם. שירה אדירה ותמיכה לאורך כל דקות המשחק הפכו לדממה. מעט מאוד קללות, פשוט שוק מוחלט של אוהדי בני יהודה שהבינו עד כמה הסתבכו. ברקע כולם בדקו בסלולארי וקיבלו בנוק אאוט את כל השערים של רמת השרון על מכבי פתח תקוה. בסיום האווירה ביציעים הייתה ברורה והתחלקה בין "זהו, ירדנו", לבין כאלה שנשארו עם אופטימיות ואמרו "הסיכוי היחיד הוא לנצח את כל המשחקים עד לסיום העונה".

השחקנים ירדו לחדר הלבשה. שקט מוחלט. ההלם שם היה דומה. אחד מהם אמר: "אף אחד פה לא מזהה שחקנים של רעננה, איך קוראים למי והם עשו לנו בית ספר. איך לא הגענו למשחק הזה? היינו חייבים בדם לקחת כאן שלוש נקודות. אלוהים ישמור איך הסתבכנו עוד פעם ככה. להביא 9 נקודות בשלושה משחקים? יהיה קשה, אם קבוצות כמו בית"ר ירושלים ואחרות לא יקחו מרמת השרון נקודות וגם מאחרות לא נוכל לעשות את זה".

זאת הייתה התחושה במוצאי שבת. בימים שאחרי בבני יהודה נרגעו מעט וחזרו על המנטרה כי "נכון להיום, ניצחון על רמת השרון בשבוע הבא בגרונדמן ואנחנו עוברים אותם בגלל הפרש שערים, אז חייבים להאמין ולהיות חזקים. בית"ר ירושלים לא תפתח לרמת השרון רגליים בשבת ואם ננצח את פתח תקווה אולי נסבך גם את עכו. התאוששנו ואנחנו באים למושבה עם אמונה שאנחנו עוד פעם עושים קאמבק ויוצאים מזה. ירקנו דם השנה, יצאנו מהקבר ולא נחזור אליו. בני יהודה לא תרד, תרשום את זה".

אז כן, בני יהודה בעוד משבר. משבר שנכון להיום, כל עוד רמת השרון לא נשברת, מחייב אותה לנצח את כל שלושת המשחקים עד לתום העונה. משימה מאוד לא פשוטה שספק גדול אם תוכל לעמוד בה. אבל אם שחקני בני יהודה חדורי אמונה לקראת המשחק מחר במושבה, מי אנחנו שנפקפק בהם? נמתין למוצ"ש.