רונאלדו היה טוב ממסי: סיכום גמר הגביע הספרדי

"מעולם לא ראיתי שער כמו זה של גארת' בייל", התלהב צ'אבי אלונסו. הוא לא עוקב כנראה מספיק אחרי נבחרת וויילס, כי איש 100 מיליון היורו ביצע סלאלום דומה מאוד רק לפני חודש כאשר פגש את איסלנד במשחק ידידות. גם אז ניסה המגן לעצור אותו בעבירה, והוולשי יצא לעקיפה מטורפת מחוץ לתחומי המגרש, ניער אותו והמשיך עד הסוף. במובן מסוים, הביצוע ההוא היה אפילו מלוטש יותר בהשוואה לשער הניצחון בקלאסיקו בגמר הגביע במסטאייה. תסתכלו בעצמכם.

הגביע של הבלאנקוס: ריאל מדריד ניצחה 1:2 את ברצלונה

בייל: "ברטרה לא הצליח לעצור אותי". אוהדי ברצלונה: "שכירי חרב"

כדורגל ספרדי בוואלה! ספורט

מספר הצפיות ביוטיוב במעשה האמנות נגד איסלנד כבר הגיע ליותר מ-680 אלף, כך שאי אפשר להגיד שהעולם התעלם ממנו. נהפוך הוא. ובכל זאת, בתקשורת הספרדית לא ידעו להזכיר אותו אמש, וגם צ'אבי אלונסו לא היה מודע אליו. תהיו בטוחים שכל אחד היה זוכר ביצוע כזה של ליאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו, גם אם היה מתרחש נגד קונוסים באימון. עם כל ההייפ התקשורתי סביבו, השחקן היקר בהיסטוריה עדיין לא זוכה לתהודה שמייצרים השניים שנתפסים ככוכבים האולטימטיביים של הכדורגל. מי יודע, אולי זה ישתנה כעת, לאחר שבייל מילא באופן מושלם את תפקידו של הפורטוגלי הפצוע. הוא הכריע את ההתמודדות לבדו.

אם לוקחים בחשבון את כל 90 הדקות, הוולשי לא תמיד היה במיטבו. הוא לא היה השחקן המצטיין של ריאל מדריד וקיבל לפעמים החלטות גרועות, אבל גם רונאלדו רחוק משלמות בדרך כלל. כריסטיאנו לא היה אלוהי בגמר הגביע לפני שלוש שנים כאשר נגח את שער הניצחון בהארכה, אבל היום, בדיעבד, אנחנו זוכרים אך ורק אותה. הפריצה המדהימה של בייל תישאר לנצח בזיכרון הקולקטיבי של כולנו, והיא תופיע באותיות זהב כאשר יסכמו את הקריירה שלו.

האם מישהו זוכר עכשיו כיצד אהבו כולם ללעוג לבייל בתחילת העונה? הוא הגיע לסנטיאגו ברנבאו באיחור בגלל משא ומתן מפרך ומתיש בין ריאל לטוטנהאם. תקופת ההכנה שלו היתה לקויה, ונפגמה גם בגלל פציעה. קרלו אנצ'לוטי הודה בעצמו שהוא לא ממש יודע כיצד לשלב אותו בהרכב לצד רונאלדו, ונקודת השפל נרשמה בקלאסיקו הראשון בליגה, כאשר ריאל נכנעה 2:1 בקאמפ נואו. המאמן האיטלקי הציב את מערך משונה ביותר, עם סרחיו ראמוס בקישור, ונתן לבייל הוראות טקטיות מוזרות – הוא היה אמור לבצע רוטציה עם רונאלדו ואנחל די מריה בעמדת החלוץ המרכזי. התוצאה היתה מחפירה, ואחרי שריקת הסיום התנפלו הפרשנים בספרד ובאנגליה בברוטליות על יכולתו. הוא הוכתר אז לפלופ. תג המחיר כבד עליו, כתבו רבים.

תראו אותו עכשיו. לבייל 20 שערים ו-15 בישולים ב-39 משחקים בכל המסגרות, והוא מוכיח את עצמו כשחקן רב גוני מאוד, כפי שהראה עוד בווייט הארט ליין. כאשר רונאלדו נמצא על המגרש, שמורה לבייל בדרך כלל המשבצת באגף הימני, אבל אתמול הוא נהנה לשוב לתפקידו המקורי משמאל, וגם תרם רבות בארגון המשחק במרכז. אנצ'לוטי עשה טעויות בתחילת דרכו, במיוחד בקלאסיקו, אבל הוא למד לתקן אותן ולהשתמש היטב בסגל שעומד לרשותו. לעומתו, העונה של טאטה מרטינו התרסקה לחתיכות בשבועיים האחרונים, והרעיונות הטקטיים שלו נהיו גרועים יותר ויותר ככל שהעונה מתקדמת.

כאשר נשאל אתמול במסיבת העיתונאים לגבי ההרכב שבחר, השיב המאמן הארגנטינאי כי אלה אותם השחקנים שסיפקו את הסחורה במשחקי הקלאסיקו בליגה ובמפגשים מול מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות. טכנית זה נכון, אבל הגישה הטקטית של ברצלונה היתה שונה מהותית אתמול בהשוואה לניצחונות שהזכיר טאטה. כדאי להתבונן במערך שניצח 3:4 בברנבאו לפני פחות מחודש כדי לראות זאת.

גם אז, כמו אתמול, נותרו שני שחקני הקו הטבעיים של בארסה, פרדו ואלכסיס סאנצ'ס, על הספסל. עם זאת, ססק פברגאס שיחק בקישור לצד צ'אבי, מסי תופקד בחוד והירבה לנדוד לקישור על מנת לבנות את ההתקפות, בעוד ניימאר ואנדרס אינייסטה איישו את האגפים. זוכרים את השער הראשון, כאשר מסי סיפק מסירה המרהיבה לאינייסטה שפרץ שהגיח משמאל וניצל מיקום לא נכון של דניאל קרבחאל? מסי גם מסר לניימאר שחתך למרכז מימין במתפרצת והוכשל על ידי ראמוס. פנדל הניצחון נבע מכך שאינייסטה פרץ לרחבה משמאל, ובכל מקרה פדרו וסאנצ'ס כבר היו אז על המגרש. היה זה משחק התקפה מתואם היטב.

אתמול לא נותר ממנו זכר. הטקטיקה (או אולי טאטיקה?) של מרטינו, עם אותו חומר שחקנים, היתה לא פחות מהזויה. ניימאר שיחק הפעם במרכז, וכמוהו גם מסי, אינייסטה ופברגאס. האגפים נותרו ריקים לחלוטין, ואוישו אך ורק על ידי שני המגנים. דני אלבס וג'ורדי אלבה, שהוחלף בשל פציעה במחצית, עשו לעתים שימוש לא רע במרחבים שניתנו להם, אבל איש לא גיבה אותם מאחור, בעוד סרג'יו בוסקטס מפגין את אחד המשחקים החלשים שלו.

התוצאה היתה בעייתית מכל ההיבטים. הצפיפות במרכז לא אפשרה לאף אחד מהכוכבים לבוא לידי ביטוי, והם דרכו אחד לשני על הרגליים. מנגד, המתפרצות המהירות של לוס בלאנקוס היו מסוכנות במיוחד לאור הדלילות בהגנה הקטלונית, ופעמים רבות מצאו את עצמם בייל, די מריה וקארים בנזמה ביתרון מספרי מול עורף רעוע. האיטריה, שהיה מצוין במיוחד לפני ההפסקה, ניצל את החור הענק כדי להבקיע ממסירה של הצרפתי. לו היו שחקני ריאל מרוכזים ומדויקים יותר בהזדמנויות האחרות, הם לא היו נזקקים לנס של בייל בדקה ה-85 אלא מכריעים את ההתמודדות בשלב מוקדם הרבה יותר.

פריצתו של הוולשי הרסה לחלוטין את הערב של מארק ברטרה, שכמעט הפך לגיבור הלא צפוי של בארסה בקלאסיקו הראשון בחייו. גיבור במלוא מובן המילה. הבלם הצעיר עלה למשחק עם זריקות, וגילה אחרי שריקת הסיום שהרגיש כאבים לכל אורכו. אולי קצת מיותר לחזור על זה בפעם האלף, אבל משהו לקוי מאוד בבניית סגל הקבוצה אם היא נאלצת לשלוח למגרש בלם חסר נסיון כשאינו כשיר, רק בגלל שג'רארד פיקה פצוע. בסופו של דבר, ברטרה האמיץ היה זה שנגח את שער השוויון בעקבות טעות גסה מאוד של פפה בבחירת המיקום. העובדה כי ריאל ספגה שער ממצב נייח מול הקבוצה הנמוכה בתבל, כאשר שלושה שחקני ברצלונה בלבד היו ברחבה בעת ביצוע בעיטת הקרן, צריכה להדאיג מאוד את אוהדיה. בשבוע הבא יש לפפה עסק עם מריו מנדז'וקיץ', וזה יהיה אתגר רציני יותר.

ריאל תקווה שרונאלדו יהיה בכושר מלא עד אז. אתמול הוא החמיץ את הקלאסיקו הראשון מאז חתם בריאל ב-2009, והמצלמות התמקדו בו רבות במהלך המשחק. למעשה, יש תחושה כי הוא זכה להופיע על המסך יותר מאשר מסי, וזו הבעיה המרכזית של ברצלונה בשבועות אלה. הארגנטיני, שהיה כה חיוני ומלא בטחון באותו 3:4 בליגה, נראה אדיש לחלוטין.

בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד הציב אותו מרטינו באגף הימני, בניסוי טקטי אומלל נוסף שלו. יש הגורסים, וביניהם המאמן הסרבי ראדומיר אנטיץ', כי מסי מתוסכל מהמהלך, אך המצב חמור שבעתיים אם יש צדק בדבריהם. לכל שחקן, כולל הסופרסטאר הארגנטיני, מותר להיות בתקופה חלשה ולשחק גרוע. עם זאת, אסור להם לאבד עניין במתרחש ולזלזל בקבוצה. מותר ואף רצוי לחלק את הכוחות ולשמור את הרגליים לפני המונדיאל, אבל אסור להתייחס לגמר גביע, התואר האחרון שנותר לברצלונה העונה, כאל מטרד חסר חשיבות. במשחקים נגד אתלטיקו וגרנדה מסי השתדל יותר. אתמול הוא לא סיכן את השער, לא סיפק אף מסירה ראויה, היה סטטי ולא ביקש את הכדור.

גישה זו בלטה אל מול המחויבות האבסולוטית של ברטרה הפצוע, והיא בלטה גם אל מול המעורבות של רונאלדו ביציע. אם נהיה מעט בוטים, רונאלדו פשוט היה טוב יותר אתמול, והוא גם היה ראוי יותר להניף את הגביע. ראוי עוד יותר היה איקר קסיאס, אשר עודד את חבריו לנבחרת ספרד במדי בלאוגרנה אחרי שריקת הסיום. תשוו את הרוח הספורטיבית שלו לסירובו של דני אלבס ללחוץ את ידו של ראמוס, והמסקנה ברורה – הצדק ניצח כאשר ניימאר הדביק את הכדור לעמוד בדקה ה-90.

העונה של ברצלונה תסתיים כעת ללא תואר, אבל שאלה אחת נותרה פתוחה מבחינתה. במחזור הנעילה תתארח אתלטיקו בקאמפ נואו, ואפשר שבארסה תוכל למנוע מריאל דאבל (או טרבל?) אם תפסיד לקולצ'ונרוס. מה ירצו אוהדי בארסה במשחק הפרידה של מרטינו? את מי יעודדו? דילמה מעניינת. זה מה שנשאר להם.