כשאומרים למארק פרננדס שהוא מזכיר את עומר דמארי במראה החיצוני שלו, החלוץ הספרדי הצעיר של בני סכנין לא ממש יודע במי מדובר. פרננדס הגיע לסכנין רק בחודש ינואר, יחד עם חורחה אלונסו, שגם הוא לא ממש בטוח איך נראה מלך שערי ליגת העל, שכן לשניים עוד לא יצא לפגוש את הפועל תל אביב וכנראה שעל סיכום שערי המחזור הם מעדיפים לדלג. כריסטיאן הידאלגו די בטוח שהוא יודע מי זה דמארי ורק אברהם פאס, המבוגר האחראי של החבורה הספרדית של בני סכנין, מהנהן בביטחון. הבלם המצוין כבר פגש את הפועל תל אביב ואת דמארי פעמיים העונה ובשניהם השאיר את האדומים על אפס שערים. למעשה, סכנין היא הקבוצה היחידה העונה מולה הפועל תל אביב לא מצאה את הרשת וביום שבת, בבלומפילד, שתי הקבוצות נפגשות שוב והפעם, במאני טיים.
ממש כמו שעשתה הפועל ניר רמת השרון, סכנין הייתה חתומה העונה על ההפתעה הגדולה והגיעה לפלייאוף העליון. בשבועיים הראשונים של הפלייאוף, נראה היה שהיא תמשיך ללכת בדרכה של הקבוצה ממורשה, שהתפרקה בעונה שעברה בעשרת מחזורי הפלייאוף. סכנין הפסידה את המשחק הראשון של הפלייאוף 2:0 בבאר שבע ואז חטפה 4:1 ביתי מקרית שמונה. בשבת האחרונה היא גם נקלעה לפיגור מהיר בקרית אליעזר מול מכבי חיפה, אלא שהכול השתנה ברבע השעה האחרונה. עלי עוסמאן קבע שוויון מול האקסית וחמש דקות לסיום, פרננדס, בשערו הראשון בקבוצה, העמיק את המשבר אצל אריק בנאדו ושחקניו. על הדרך, הוא גם קירב את סכנין מרחק נקודה אחת בלבד מהמקום הרביעי, שעשוי להוביל לליגה האירופית בסיום העונה: "יצאנו מאוד מחוזקים מהמשחק בחיפה. עשינו כמה תוצאות רעות בתחילת הפלייאוף, אז אולי זה לא נראה ככה, אבל אנחנו מאוד קרובים לאירופה וזו המטרה", אומר פרננדס ופאס מוסיף: "אנחנו מתמודדים מול קבוצות ברמה מאוד גבוהה בפלייאוף העליון ועם יכולת כלכלית גדולה יותר מאיתנו, אבל אם הגענו עד למצב הזה, אז בטוח אפשר להשלים את העבודה ולקחת את המקום הרביעי".
אפילו בתוך גל השחקנים יוצאי הליגה הספרדית ששטף את ישראל בעונה-שתיים האחרונות, הסיטואציה בבני סכנין מיוחדת מאוד. כל ארבעת הזרים של הקבוצה, פאס, הידאלגו, אלונסו ופרננדס, מגיעים מארץ הטאפאסים וזה אחרי שאלברט קרוסאט, עוד ספרדי, היה פה אורח לרגע ועזב. כמו תמיד, מעניין מאוד לשמוע מה דעתם על הכדורגל הישראלי ועל ההבדלים הגדולים בין כאן לשם: "רמת הכדורגל בישראל טובה, יש כאן הרבה מאוד שחקנים עם יכולת", אומר פאס, "השוני הכי גדול בין הכדורגל הישראלי לכדורגל ממנו אנחנו מגיעים הוא בעבודה הקבוצתית. בספרד יש דגש מאוד גדול על משמעת טקטית וכאן לא מתעסקים בזה כל כך הרבה וזה פחות מתקדם".
הראיון עם הרביעייה הספרדית נערך בכרמיאל, שם הם מתגוררים, רבע שעה נסיעה מאצטדיון דוחא. אם כל שחקן זר נחשף לתרבות חדשה במדינה אליה הוא מגיע, הרי שהזרים של סכנין במצב עוד יותר מיוחד, שכן הם כלואים איפשהו באמצע, בין התרבות הערבית לישראלית. הידאלגו, ששיחק בעונה שעברה באלקי לרנקה הקפריסאית וצ'רנו מורה מבולגריה, יודע שהוא נמצא בסיטואציה יוצאת דופן: "יש כאן ריבוי תרבויות וזה ההבדל הכי גדול מבחינתי, מבחינת מה שחוויתי לפני שהגעתי לישראל. בבולגריה כולם נוצרים אורתודוכסים, כאן אני נתקל בקצת מכל דבר. הגעתי לכאן בקיץ וידעתי על ישראל רק את הדברים שרואים בטלוויזיה. אין ספק שהמצב כאן שונה לחלוטין ממה שחשבתי, כבר יצא לי לראות את רוב המדינה לאורך העונה והיא באמת נהדרת". גם פרננדס מודה: "הופתעתי מישראל מאוד. סכנין עיר קצת יותר עתיקה, אולי מיושנת מעט, אבל כולם שם דואגים לנו מצוין ולא חסר לנו כלום".
אחד הנושאים הבולטים בתוך עירוב התרבויות הזה, שתמיד עולה בדיון לגבי סכנין, הוא היריבות עם בית"ר ירושלים. לפני קצת פחות מחודש נפגשו שתי הקבוצות באצטדיון טדי ופאס, עם שער הבכורה שלו בישראל, הכריע את המשחק בדרמטיות בדקה ה-82 ונתן לסכנין 0:1 יקר. הבלם הוותיק, ממרומי 34 שנותיו, דווקא ממש לא התרגש מהתמודדות הזו: "במשחק בין סכנין לבית"ר יש הרבה יותר פוליטיקה מסביב מאשר אינטנסיביות על המגרש. זה רק בגלל שיהודים משחקים מול ערבים ואנחנו לא חלק מזה, כך שאנחנו גם לא נכנסים לזה. מבחינת מה שקורה על כר הדשא, אין בכלל מה להשוות את המשחק הזה למשחק דרבי בספרד, זה רק עניין פוליטי כאן. שם יש אינטנסיביות הרבה יותר גבוהה, ושיחקתי בלא מעט דרבים. המשחק בטדי גם לא הכריע משהו בין הקבוצות, כי בית"ר לא הייתה חזקה ממש העונה. באופן אישי, לא ראיתי את זה כניצחון בדרבי, אלא פשוט כניצחון. ואנחנו אוהבים לנצח. אני יודע שלקהל שלנו זה מאוד חשוב ושמחנו לשמח אותם, אבל שוב, זה ממש לא דרבי כמו שיש בספרד".
כמו כל שחקן שעושה את המעבר מהליגות בספרד דווקא לישראל, גם כל אחד מארבעת הספרדים של סכנין התגלגל עד הלום עם סיפור מעניין בעברו. פאס למשל, שיחק בעונה שעברה בסבאדל הקטאלנית, אולם לאחר שבמהלך הקיץ הועלו כנגדו האשמות על הטיית משחקים מהתקופה שלו בהרקולס, החליט הבלם הוותיק לארוז מזוודות, לקחת סוג של "שנת חופש" מספרד ולראשונה בקריירה, לצאת לשחק במקום אחר: "היה שם איזה מאמן של קבוצה אחרת בכלל, שכנראה רצה לשמור על עצמו בתוך הקבוצה שלו והמציא סיפור על מכירות משחקים. משום מה, הוא הכניס גם אותי לתוכו. התיק בעניין הזה כמעט סגור ואני מחכה לסוף השנה, עד שהכול יעבור. אני מאוד רגוע, כי אני יודע שלא עשיתי שום דבר". על חוויית היציאה, עם אישה וילדים, לקריירה מאוחרת מחוץ לספרד, מוסיף פאס: "העולם מאוד שונה ממה שאתה מכיר. גם התדמית של ישראל בספרד אחרת לגמרי מהמציאות. אני לומד להעריך מחדש כל דבר, לחיות בצורה שונה ממה שהייתי רגיל. בגדול, מדובר בחוויה מאוד חיובית עבורי. אף פעם לא פשוט להפוך לשחקן זר, בטח לא אחרי הרבה שנים של קריירה, אבל יש המון שחקנים בספרד שתקועים היום ולא מקבלים כסף ולי יש הזדמנות לשחק בליגה הראשונה כאן, כך שאני שמח".
ברזומה המרשים מכולם, אחד המרשימים שהיו בכדורגל הישראלי למעשה, מחזיק ללא ספק הידאלגו. הקשר גדל בקבוצות הנוער של ברצלונה, שיחק בברצלונה C, ברצלונה B ואפילו הופיע בגביע לרגע קט במדי הקבוצה הבכירה של המועדון, לפני שעבר לדפורטיבו לה קורוניה. בינואר 2007 הוא כבש ב-0:2 של דפור בריאזור מול ריאל מדריד. בדצמבר של אותה שנה כבש מול האקסית ברצלונה, בקאמפ נואו, בהפסד 2:1: "לכבוש מול בארסה או ריאל זו שמחה אדירה. אלה הקבוצות הכי גדולות בעולם. הם כל כך טובים ונהדר לשחק מולם, בטח להבקיע שער", הוא מספר. על השאלה איך מרגיש שחקן שעובר מהקאמפ נואו או הסנטיאגו ברנבאו לכר הדשא באצטדיון גרונדמן, יש להידאלגו תשובה ברורה: "כל משחק, בטח שבליגה הראשונה, הוא גדול עבורי. זה כל מה ששחקן כדורגל רוצה, לשחק. בשביל זה אנחנו עובדים. לא אכפת לי מי היריבה, ריאל, ברצלונה או רמת השרון. לכולן אני נותן הכי הרבה כבוד שאפשר".
הידאלגו הוא עוד תוצר של לה מאסיה, מחלקת הנוער המפורסמת של ברצלונה. לאחרונה, המועדון ספג עונש כבד בשל העברה בלתי חוקית של שחקנים קטינים, אבל הידאלגו מבהיר: "אני זוכר את הימים שלי שם מאוד לטובה. צריך לתת לבארסה זמן להגן על עצמה ולבדוק האם הם באמת עשו משהו לא בסדר, קשה לי להאמין שכן. אני לא יודע מספיק את הפרטים בגללם הקבוצה קיבלה עונש, אבל ללה מאסיה יש היסטוריה ברורה וחיובית".
פרננדס ואלונסו זוכים לפחות קרדיט ופחות דקות מאשר שני החברים שלהם. לאף אחד מהארבעה אין חוזה בסכנין לעונה הבאה, כך שהמצב לא ממש ברור כרגע. "בהתחלה, כשהגעתי בינואר, שיחקתי. בזמן האחרון אני משחק מעט, או בכלל לא. אני לא יודע מה קרה. לשאלה הבאה בבקשה", עונה אלונסו כשהוא נשאל על הנושא. בצעירותו, אלונסו הגיע עד לנבחרת הנוער של ספרד: "החוויה הזו מאוד מיוחדת, יש לי זכרונות חמים מהתקופה ההיא. יש המון כשרונות בספרד, כך שהתחרות קשה ביותר. אני יודע שחלק גדול מהשחקנים של נבחרת ישראל משחק באירופה וזה טוב, כי הם מביאים איתם דברים משם לנבחרת. אבל כמו שאמרנו קודם, העבודה הקבוצתית חייבת להתקדם כאן". אלונסו נולד בסלמנקה ("רונן חרזי? השם נשמע לי מוכר. אבל הוא לא שיחק שם יותר מדי, נכון?") וגם הוא טועם לראשונה העונה את העולם שבחוץ. אחיו הצעיר, חוסה אנחל, משחק בליגה השלישית בספרד: "אם הוא, או כל שחקן אחר מספרד, יישאל אותי, אמליץ לו לצאת לשחק במקומות חדשים, בטח שבישראל. החוויה שלי כאן טובה מאוד", הוא אומר, למרות הכול, "אסור לפחד, צריך לצאת ולטעום, לנסות מקומות חדשים. הזדמנויות צצות כל הזמן. בתקופה האחרונה, הכדורגל הספרדי מלא בבעיות, כלכליות ומקצועיות".
פרננדס הוא הילד של החבורה, רק בן 23. בעונה שעברה הוא שיחק במאיורקה: "היו לי שתי הצעות מהליגה השנייה בספרד, אבל שוחחתי עם אברהם (פאס) לקראת ינואר והוא סיפר לי הרבה דברים טובים על סכנין. אני שמח מאוד שלקחתי את ההחלטה לבוא לכאן". במאיורקה, פרננדס שיתף פעולה עם תומר חמד ודודו אוואט: "אנשים במאיורקה מאוד אוהבים את אוואט, הוא שם כבר הרבה שנים והוא שוער גדול. בעונה שעברה הוא היה טוב, אבל ירדנו ליגה והעונה המאמן החדש שהגיע נותן קרדיט לרובן מיניו, שהוא בעצמו שוער מצוין. אבל זה לא קשור ליכולת של אוואט, זה לא בגלל שהוא בכושר רע או משהו כזה. פשוט הסיטואציה השתנתה. אני מאוד מעריך אותו".
לסיום, חוזרים שלושת האחרים, פאס, הידאלגו ואלונסו, לימים בהרקולס. בעונת 2009/10 השלושה היו חלק מחזרתה של הקבוצה מאליקנטה אל הליגה הראשונה בספרד אחרי 13 שנים. אלונסו נזכר: "עשינו שם עונה נפלאה והשגנו משהו מאוד גדול עם העלייה ללה ליגה. אני חושב שמה שהבאנו משם לכאן, לסכנין, זו בעיקר ביכולת להתמודד עם מצבי לחץ ולהיות רגועים בהם. אתה משחק בספרד, גם בליגה שנייה ובטח בראשונה, מול 20 או 30 אלף איש ובזכות זה, כשיש לנו משחקים גדולים כאלה בישראל אנחנו מאוד שלווים. אני חושב שזה תורם לקבוצה כולה".