העונה של בוסטון, כמו של כל אלופה, החלה עם חיוך על הפנים. אלא שבמקרה של הרד סוקס, החיוך הזה נמחק מהר מהצפוי וכבר אחרי שבוע של בייסבול אפשר להרגיש איך מד הלחץ הקבוע מתחיל לטפס בפנווי פארק. לכל מי שקשור לבוסטון היה ברור שהדרך המושלמת בה הדברים הסתדרו לקבוצה בעונה שעברה כנראה שלא תחזור על עצמה ושבוסטון תצטרך לעבוד קשה, בבית הקשה בו היא משחקת, כדי לצאת למסע ראוי להגנה על התואר. יחד עם זאת, אף אחד לא שיער כנראה שכבר בסדרת הבית הראשונה שלה, רגע אחרי שטבעות האליפות (כולל ציור של זקן בחלק הפנימי, זכר לעונה החולפת) חולקו לעיני הקהל הנלהב, מילווקי, דווקא היא, תטאטא את בוסטון ותשלח אותה לעשות חושבים.
בסדרה שפתחה את העונה עבור הגרביים, הם הגיעו לבולטימור ולמרות הפסד באופנינג דיי, ידעו לצאת עם ידם על העליונה. על הדרך, הקבוצה גם קפצה לראות את הנשיא אובמה, כנהוג עם כל אלופה בארצות הברית ודייויד אורטיז אפילו הצליח להסתבך קצת עם הבית הלבן, לאחר שצילם "סלפי" עם הנשיא, מה שהתברר מאוחר יותר כתעלול פרסומי של סמסונג. הצרות האמיתיות החלו עם החזרה לבוסטון, כאשר וויל מידלברוקס הצטרף ברשימת הפצועים לשיין ויקטורינו, מה שיצר בעיות מוקדמות מהצפוי למנג'ר ג'ון פארל בקביעת הליינאפ שלו: "חסרים לנו שחקנים, מה שהופך את מרווח הטעויות שלנו למזערי", אמר פארל, "אבל זה לא מהווה תירוץ. זה פשוט המצב וצריך להוציא את המיטב ממה שיש. לא הצלחנו להיכנס לקצב הנכון עם הליינאפ הרגיל שהיינו רוצים לראות, אבל זה המשחק ואני מאמין שיש לנו שחקנים שמסוגלים להחליף את הפצועים".
ב-NESN, רשת הספורט של ניו אינגלנד, נכתב: "לכל אורך הפגרה הרד סוקס הצהירו שהם כבר הפכו דף ושכחו מ-2013. עכשיו הגיע הזמן להפוך עוד דף ולשכוח מהפתיחה המכוערת של 2014".
עוד אחד שפתיחת העונה שלו הייתה ברגל שמאל הוא יאסייל פויג. הכוכב הצעיר והסנסציוני של הדודג'רס השיג שש חבטות, הומראן וארבע הכנסות רצים עד כה העונה, אבל השם שלו עלה לכותרות בנסיבות הלא נכונות, פעמיים. דקות ספורות לפני המשחק הביתי הראשון של הדודג'רס, מול סן פרנסיסקו, שמו של הקובני הוסר מהליינאפ. הסיבה התבררה בהמשך: פויג איחר להגיע לאצטדיון והמנג'ר דון מטינגלי החליט להשעות אותו ליום אחד. למשחק הבא מול הג'איינטס הוא כבר עלה, אבל גלישה עם הראש קדימה לכיוון הבסיס הראשון הובילה לפציעה באגודל. פויג סובל מאצבע נפוחה מאוד ולמרות שצילומי הרנטגן לא הראו פגיעה משמעותית, הוא צפוי לעבור גם MRI ועלול להיעדר לתקופה ממושכת. לדודג'רס, בינתיים, זה לא הפריע בצורה קיצונית והם במאזן 3:5, חצי משחק מאחורי הג'איינטס. וכעת, לנבחרת השבוע.
תופס: באסטר פוזי (סן פרנסיסקו)
כמה שהענקים זקוקים לפוזי בריא, חד ובכושר טוב. כשזה קרה, הם כבר השיגו שתי אליפויות וגם אם הפעם יהיה קשה יותר, לפחות הפתיחה מאוד מעודדת. הג'איינטס במאזן 2:5, לא מעט בזכות פוזי, שחבט שמונה פעמים ב-32 אחוזים השבוע ועל הדרך גם מוביל את הליגה לאחר שתפס שלושה רצים שניסו לגנוב בסיס. לג'איינטס מצפות סדרות ביתיות מול אריזונה וקולורדו לפני שייפגשו שוב את היריבה הגדולה לוס אנג'לס דודג'רס, זאת לאחר שבימים האחרונים הם לקחו שניים מתוך שלושה משחקים ב-LA.
בסיס ראשון: כריס קולאבלו (מינסוטה)
בגיל 30, קולאבלו מקווה להשלים את עונתו המלאה הראשונה בליגה ולמלא בהצלחה את העמדה שפינה ג'סטין מורנו לקראת סוף העונה שעברה. לפחות על פי השבוע הראשון, זה בהחלט עשוי לקרות, כאשר קולאבלו חבט תשע פעמים מתוך 23 ניסיונות, מה שעזר לו להכניס 11 רצים, כולל משחק של 6 RBI מול הווייט סוקס ומשחק של 4 RBI הלילה נגד קליבלנד, בשניהם הטווינס השיגו עשר ריצות וניצחו. בין היתר, הוא הפגין כוח והשיג ארבעה דאבלים, כאשר רק לדזמונד ג'נינגס יש יותר (חמישה). מינסוטה, אחרי שני ניצחונות רצופים, ניצבת כרגע במאזן 3:3.
בסיס שני: רובינסון קאנו (סיאטל)
קאנו לקח הימור עצום בפגרה ועזב את היאנקיז לטובת המיליונים הרבים של סיאטל ובית ה-AL מערב הקשה פלוס. השבוע הראשון שלו בצד השני של היבשת דווקא נראה טוב. המארינרס התייצבו בראשות הבית עם מאזן 2:4 וקאנו היה האיש המרכזי בהתקפה עם 39.1 אחוזי חבטה (9 מ-23) ועוד חמש הולכות שסחט. הוא הכניס רק שתי ריצות, נתון שבהחלט יצטרך להשתפר, אבל לפחות בינתיים סיאטל מוכיחה לעצמה שיש לה סיכוי למאבק אמיתי מול האיינג'לס (שם המארינרס השיגו סוויפ גדול), האייז וטקסס.
בסיס שלישי: יאנג'רביס סולארטה (ניו יורק יאנקיז)
אין מקום יותר מלחיץ מאשר היאנקיז עבור שחקן, בטח צעיר, בטח רוקי, בטח רוקי שמגיע עונה לאחר שהפסים לא עלו לפלייאוף והם יוצאים למסע פרידה, בתקווה מרגש, מדרק ג'יטר. לסולארטה, מסתבר, כל זה לא מזיז יותר מדי. הונצולאני לא שיחק במשחק פתיחת העונה ביוסטון ולא הרשים במשחק השני, בעוד היאנקיז נקלעו למאזן 2:0. אלא שבארבעת המשחקים האחרונים הוא נכנס לעניינים והשיג שמונה חבטות וחמש הכנסות רצים ב-17 הניסיונות שלו. היאנקיז חוזרים כעת הביתה לשבוע וחצי, בו יארחו את בולטימור, בוסטון והקאבס. יכולת טובה של סולארטה יכולה להקפיץ אותם במעלה הבית.
שורטסטופ: אמיליו בוניפאסיו (שיקגו קאבס)
התייר בוניפאסיו פתח את העונה במדי הקאבס, הקבוצה השישית שלו בשמונה עונות בליגה והרביעית מאז 2012. נראה שהחיים בעיר הרוחות עושים לו טוב בינתיים והוא מצליח לייצר המון מעמדת הליד-אוף של הקאביז. הוא פתח את העונה עם משחקי ארבע וחמש חבטות נגד פיטסבורג, אבל בשניהם שיקגו הפסידה. בשבוע הראשון בוניפאסיו לא השיג חבטה רק במשחק אחד והוא עומד על 10 מ-23. לצערו, הקבוצה שלו באמת חלשה ורק הלילה, בבית מול פילדלפיה, השיגה ניצחון שני העונה, כשבוניפאסיו גם מכניס את הריצה הראשונה שלו לעונה הנוכחית.
אאוטפילדר: מארק טרמבו (אריזונה)
29, 32, 34. זו כמות ההומראנים שהשיג טרמבו בכל אחת משלוש עונותיו בלוס אנג'לס איינג'לס. השנה הוא נשלח מעיר המלאכים לשממה באריזונה ובזמן שהקבוצה עצמה נראית הכי גרועה בליגה כרגע ועומדת על מאזן 7:2 כבר, טרמבו ממשיך להפציץ גם במדבר. טרמבו חבט להומראן בארבעה משחקים רצופים, כולל לכל אורך הסדרה בקולורדו, כאשר הלילה הוא אפילו עזר לדיאמונדבקס לנצח. יותר מדי טוב לא ייצא מאריזונה השנה, אבל לטרמבו זה לא מפריע בינתיים.
אאוטפילדר: צ'רלי בלקמון (קולורדו)
אחרי שלוש עונות של זגזוגים ולא יותר מדי צ'אנסים, בלקמון הגיע חד. הוא אומנם פתח את העונה בהיסוס בסדרה במיאמי, אבל האוויר הדליל בדנבר עשה את שלו. במשחק הראשון של הרוקיז לעיני הקהל הביתי שלהם, בלקמון הפציץ שש משש, בדרך ל-2:12 על אריזונה, כשהוא מכניס חמש מהריצות. שש החבטות השוו שיא מועדון עבור קולורדו, כאשר אף שחקן של הרוקיז לא הגיע למספר כזה מאז 1995. למרות זאת, מקומו בליינאפ כלל לא מובטח והוא נאבק על הסנטר-פילד עם דרו סטאבס וקורי דיקרסון. כרגע הוא מוביל את הליגה באחוזי חבטה עם 54.2 (13 מ-24) ואם ימשיך כך, אולי נמשיך לראות אותו על המגרש.
אאוטפילדר: ג'יאנקרלו סטנטון (מיאמי)
מיאמי הייתה ההפתעה המרעננת של שבוע הפתיחה ולמרות ההפסד הלילה לסן דייגו, היא צועדת בראש ה-NL מזרח ומקדימה את אטלנטה ו-וושינגטון בחצי משחק. קשה לראות איך המצב הזה מחזיק מעמד לאורך זמן, אבל לפחות כרגע כדאי לתת קרדיט לחבורה מפלורידה ובראשה לסטנטון, המפציץ העיקרי, שפתח את העונה עם עשר חבטות ו-12 הכנסות רצים, כשהוא עומד על 34.5 אחוזי חבטה ועל OPS של 1,061 לא רע בכלל. אם סטנטון יישאר בכושר כזה, אולי מיאמי תצליח להחזיק את הקרב הזה בחיים עוד קצת.
מגיש: חוזה פרננדס (מיאמי)
הזכרנו את סטנטון, אבל חייבים לתת כבוד גם לילד הפלא הזה. כבר בעונת הרוקי שלו היה ברור שמדובר במשהו מיוחד ובאופנינג דיי הנוכחי הוא הפך לשחקן הכי צעיר שעולה כמגיש פותח באופנינג דיי בליגה כולה מאז 1986. באותו משחק, מול קולורדו, הוא סיים עם תשע הכשות וריצת חובה בודדת בשישה אינינגים ובמשחק הבא, מול סן דייגו, רשם שמונה הכשות נוספות בשישה ושני שליש. בשני המשחקים מיאמי ניצחה ופרננדס הוא כרגע אחד מתוך עשרה מגישים שרשמו כבר שני ניצחונות ומחזיק ב-ERA של 0.71 בלבד.
