שוב יניף דגל לבן? קרלוס ולה מתכונן למשחק מול ריאל מדריד

קרלוס ולה נולד מאוחר מדי בכדי לצפות בביצועיו של הוגו סאנצ'ס בריאל מדריד. הוא היה בן שלוש כאשר הסקורר האגדי עזב את הסנטיאגו ברנבאו ב-1992, אבל ספג בכל זאת את האווירה בילדותו, וגם היום הוא ממש לא מסתיר את אהבתו למועדון הלבן. "אני אוהד ריאל. מסאנצ'ס דרך רונאלדו הברזילאי, זינדין זידאן ודייויד בקהאם – כל אלה גרמו לי להתאהב בקבוצה", גילה החלוץ המקסיקני לפני שנה בראיון ל-'מארקה'. "אני רוצה שהיא תזכה בליגת האלופות, וצופה רק במשחקיה כי קצת משעמם לראות קבוצות אחרות בטלוויזיה. אני גם מעדיף את סגנונו של כריסטיאנו רונאלדו על זה של ליאו מסי".

באוקטובר עלה ולה מדרגה כאשר התבדח בשיחה עם תחנת רדיו במולדתו: "כל שחקן חולם לשחק בריאל. אני חושב שסוסיאדד תשחרר אותי תמורת 10 מיליון יורו, ומוכן לשלם בעצמי את הסכום כדי להגיע לברנבאו". לפני הקלאסיקו הקודם, לא היסס לספר: "אני חבר טוב של ססק פברגאס, אבל מאחל לריאל לנצח". לפני חודש, כאשר נשאל לגבי מאבק האליפות הצמוד בספרד, קבע: "ריאל היא הקבוצה החזקה ביותר, והיא צריכה לזכות".

ימים ספורים אחרי דבריו הנחרצים, ולה עשה את שלו כדי לקרב את הבלאנקוס לתואר. כשסוסיאדד שלו את ברצלונה, המקסיקני היה במיטבו, שיתף כהרגלו פעולה עם אנטואן גריזמן, ובישל לצרפתי את שער היתרון של הבאסקים בדרך לניצחון 1:3. שנה קודם לכן, הוא רשם בישול בניצחון נוסף נגד הקטלאנים, כאשר סוסיאדד חזרה מפיגור 2:0. ונגד ריאל? עד כה שותף ולה בשישה משחקים נגד הקבוצה האהובה שלו, והפסיד בכולם. אמנם גם נגדה הוא בישל העונה שער לגריזמן, אך בברנבאו היה זה בגרבאג' טיים, בעוד קבוצתו של קרלו אנצ'לוטי שייטה ל-1:5 קליל.

האם מסורת ההפסדים של ולה מול ריאל תימשך גם בשבת? זה כבר לא ממש בטוח. סוסיאדד אמנם נחלשה מעט בהשוואה ליכולת שהציגה בעונה שעברה כאשר העפילה לליגת האלופות, והיא מפגרת בשש נקודות אחרי בילבאו במקום הרביעי, אך על כושרו של ולה אין עוררין. המקסיקני הוא אחד מחמישה שחקנים בליגה הספרדית שנהנים ממאזן דו ספרתי הן בכיבושים (12) והן בבישולים (10). האחרים, במידה ותהיתם, הם ליאו מסי, גארת' בייל, אלכסיס סאנצ'ס ואיבן ראקיטיץ'. בקצב הנוכחי, ולה עשוי לשבור את שיא השערים האישי שקבע אשתקד כאשר הרשית 14 פעמים. לפני שנתיים הוא הפציץ 12 שערי ליגה עבור הבאסקים. שלוש עונות נהדרות עם שיפור מתמיד לאורך זמן – לא פלא שאוהדי סוסיאדד מעריצים אותו.

בעוד ולה מלהיב במשחקו הנהדר על בסיס שבועי, נותרו אוהדי ארסנל ונבחרת מקסיקו מתוסכלים. איך הם פיספסו את היהלום הזה? מה מנע ממנו לפרוח בהדרכתו של ארסן ונגר? ולמה לכל הרוחות הוא מסרב בתוקף לייצג את הנבחרת במונדיאל? ולה בסך הכל בן 25, אבל סיפור החיים שלו יכול להספיק לכמה טלנובלות ארוכות.

החלוץ הפך לגיבור במולדתו ותפס את עיני הסקאוטים של התותחנים בגביע העולם לנבחרות עד גיל 17 ב-2005, בו זכתה מקסיקו בסטייל, עם 0:4 על הולנד בחצי הגמר ו-0:3 על ברזיל בגמר. ארסנל החתימה אותו כבר בנובמבר של אותה שנה, אבל הנער בן ה-16 לא קיבל רשיון עבודה, וכך החלה סדרת השאלות. הילד המוכשר עשה חיים משוגעים בסלמנקה בליגה השניה בספרד, והרשים באוסאסונה, אבל זה נגמר כאשר שב ללונדון.

"זו היתה תקופה קשה. לא התאקלמתי באנגליה, והשינוי התרבותי היה קיצוני מדי עבורי", הוא נזכר לא מכבר. "לא הייתי מאושר שם כלל, ואפשר היה להרגיש זאת גם על המגרש. אם היו נותנים לי לבחור שוב, לא הייתי מבזבז שלוש שנים בארסנל". שמחת החיים שבה אליו כאשר חתם שוב בספרד. סוסיאדד, שהחתימה אותו תחילה בהשאלה, לא ויתרה על הזדמנות הפז להחתים את האיש שכיכב במונדיאל 2010, והחלוץ עצמו ממש לא מתגעגע לאי הבריטי. עם זאת, כאשר מתבוננים בסגל הנוכחי של ונגר, יש שיגידו כי היה כדאי למנג'ר הצרפתי להפעיל את הסעיף בחוזהו של ולה שמאפשר להחזיר אותו לאיצטדיון האמירויות תמורת 3.5 מיליון ליש"ט בלבד.

משלחת מארסנל לא יצאה לסן סבסטיאן בתקופה האחרונה, אבל ממקסיקו סיטי דווקא כן. מאמן הנבחרת מיגל הררה בכבודו ובעצמו הרחיק עד ספרד בפברואר על מנת לשכנע את ולה ללבוש את המדים הלאומיים. הוא שב כלעומת שבא עם תשובה שלילית נחרצת, ופרסם הודעה רשמית לפיה הוא לא שלם מנטלית עם הרעיון ולא רוצה להדיח מהסגל את אלה שהשקיעו במוקדמות: "אני מעדיף לא להיות במקום בו אני מרגיש לא נוח, ומאחל לנבחרת הצלחה בגביע העולם". החרם על הנבחרת נמשך כבר שלוש שנים, וספק יהיה לו סוף. במקסיקו שוברים האוהדים את הראש לגבי הסיבות שהובילו להחלטה החריגה, ורבים מסכימים כי הן נעוצות בביקורת החריפה שספג החלוץ בספטמבר 2010.

חודשים ספורים אחרי החגיגה במונדיאל בדרום אפריקה, ממנו הודחה מקסיקו בידי ארגנטינה בשמינית הגמר, קיימה הנבחרת משחק ידידות שגרתי מול קולומביה, ואיש לא שיער מה יהיו השלכותיו. תחילה סירב ולה להקשיב להוראותיו של המאמן אפראין פלורס, והתגובות היו קשות. אנטוניו קרבחאל, השוער האגדי שהשתתף בחמישה מונדיאלים, זעם: "ולה יכול ללכת לעזאזל", בעוד קשר העבר אלברטו גרסיה אספה הצהיר: "הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי".

מיד לאחר מכן התברר כי ולה וחבריו לנבחרת ערכו מסיבה במלון בלילה שאחרי המשחק. רוב המשתתפים, כמו רפא מארקס, צ'יצ'אריטו וג'ובאני דוס סנטוס, יצאו בזול עם קנסות בלבד, אך ולה הושעה לחצי שנה, והתקשה לסלוח על העלבון. בתחילת 2011 הוא זומן ליטול חלק בשני משחקים נוספים, אבל אז קיבל החלטה לפרוש, וכל הנסיונות לאחות את השברים עלו בתוהו. "האוהדים במקסיקו לא מכבדים אותי, ורוצים לראות בי בוגד, אבל זה לא נכון", הוא אמר. "עבורי חשובה האמת שלי, ואני מאמין שעשיתי את הצעד הנכון".

כך נותרה מקסיקו ללא האיש שעשוי אולי היה לעשות את ההבדל בברזיל. הוגו סאנצ'ס הלך קצת רחוק מדי כאשר הכריז השנה: "ולה עבור מקסיקו הוא כבר מסי עבור ארגנטינה ורונאלדו עבור פורטוגל", אבל הוא מבטא תחושות של רבים. למרות האכזבה בארסנל, לבחור יש פוטנציאל להפוך לכוכב גדול במועדון פאר. הוא כבר סימן את המטרה, אבל האם ריאל חושבת אף היא בכיוון?

נכון לעכשיו, אין כל אינדיקציה לכך שפלורנטינו פרס וקרלו אנצ'לוטי מתכננים לצרף את המקסיקני, אבל בשבת תהיה להם הזדמנות לצפות בו מקרוב. אולי, אם אוהד ריאל השרוף ינפץ במו רגליו את הסיכוי של הבלאנקוס לקחת אליפות, דעתם עשויה להשתנות. כדאי להם גם לקחת בחשבון פרט חשוב – כל הכוכבים של ריאל נוטלים חלק במשחקי נבחורתיהם. המצב של ולה שונה, הוא צפוי להתמיד בחרם על מקסיקו, וכך תקבל ריאל שחקן רענן יותר שמשחק פחות במשך כל עונה. מי יודע, אולי זה אחד מסודות ההצלחה של ולה בסוסיאדד.

בעוד התותחנים קורסים בחודשיים האחרונים, המשחק בגודיסון פארק הופך לקריטי במיוחד. הפסד יהפוך את אברטון לפייבוריטית לסיים במקום הרביעי, והתותחנים יהיו בסכנה ממשית להחמיץ השתתפות בליגת האלופות לראשונה מאז 1998. עבור מיקל ארטטה כל ביקור במגרשה של אברטון מרגיש נוסטלגי, וגם מזכיר לו שטרם הצליח לממש את השאיפות למענן עזב את הקבוצה הכחולה של ליברפול ב-2011. הסנטימנטים כבר לא שם – הקשר הספרדי חגג בהתלהבות כאשר הבקיע את הפנדל לרשת אברטון ברבע גמר הגביע האנגלי, אבל גם ההופעה ההיא לא גרמה לאוהדי ארסנל לסמפט אותו יתר על המידה.

נכון לעכשיו, הם רואים בו כישלון, וההודעה על כך שהמועדון לא מתכוון להאריך את חוזהו לא הפתיעה איש. ארסנל עשתה טעות קלה כאשר הציעה לאוהדים לאחל לארטטה יום הולדת שמח בעמוד הפייסבוק שלה לפני מספר ימים. במקום ברכות, קיבל הכוכב הן ה-32 איחולי עזיבה מהירה. "אתה בחור טוב, אבל לא שחקן מספיק טוב בשבילנו", נכתב בתגובות שאפשר לסגווגן כעדינות. אז אולי זה הזמן להוכיח את ההיפך?

אם טרם שמתם לב לכושרו של יוסיפ דרמיץ', זה הזמן. נירנברג שוקעת מתחת לקו האדום, אבל הסקורר השווייצרי שלה לא יכול להפסיק לכבוש. חמישה כיבושים בארבעת המחזורים האחרונים העלו את מאזנו ל-16, והקפיצו אותו למקום השני בטבלת מלכי השערים של הבונדסליגה, מיד מאחורי מריו מנדז'וקיץ' הקרואטי. טוב, גם הוריו של דרמיץ' קרואטים, אבל הם ברחו לשווייץ בתחילת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, ויוסיפ בן ה-21 נולד ליד אגם ציריך. הוא גם למד באקדמיה של ציריך, והיה שם כאשר לוסיאן פאברה אימן את הקבוצה הבוגרת באמצע העשור הקודם.

המאמן עבר לגרמניה ב-2007, החלוץ עשה זאת רק בקיץ שעבר, וההתחלה המסחררת מבשרת על בואו של כוכב על בפוטנציה. ארסנל וליברפול כבר לוטשות עיניים, והכושר לקראת המונדיאל פשוט לא יכול להיות טוב יותר. את צמד השערים הראשונים שלו במדים האדומים של שווייץ כבש דרמיץ' דווקא נגד קרואטיה. בסיבוב הראשון הוא הבקיע במנשנגלדבאך, אך נירנברג איבדה את היתרון והפסידה 3:1. האם גם הפעם התסריט יהיה דומה?

קופנהאגן, הקבוצה העשירה והמסודרת ביותר בדנמרק, עוברת עונה כושלת, והקרב על התואר מתנהל בין מידטולנד לאולבורג, כאשר שתיהן עשויות להעפיל למוקדמות ליגת האלופות. מידטולנד, שמקדימה את יריבתה בשתי נקודות נמצאת במצב רוח מרומם, וניצלה את ה-1 בארפיל כדי לבשר לאוהדיה על שינוי דרמטי באיצטדיון בעונה הבאה – מעבר לדשא סינטטי.

המנהל הספורטיבי קלאוס סטיינליין פירט את שני השיקולים המרכזיים להחלטה: "יש לנו מצוקת חניה, והמשטח המלאכותי בהחלט יכול לעמוד בעומס הרכבים. הרי אנחנו משחקים עליו בערך 25 פעמים בשנה, ובכל שאר הימים הוא יכול לשמש כחניון. חוץ מזה, הדשא הטבעי משעמם, ועם המלאכותי נוכל לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי להפוך את האיצטדיון למיוחד. אולי נבצע אותו בסגול כדי שיהלום את החולצות שלנו". לקראת משחק העונה, החניון באמת צפוי להיות מפוצץ עד אפס מקום.