לוס אנג'לס דודג'רס
בעונה שעברה: סיימו במקום הראשון בבית במאזן 92: 70. בסיבוב הראשון בפלייאוף הדיחו את אטלנטה (1:3), בגמר ה-NL הפסידו לסנט לואיס (2: 4)
ב-2013, הדודג'רס נראו בדרך לעוד עונה מאכזבת, אחת מיני רבות, אך גם ראשונה מאז מג'יק ג'ונסון וקבוצת הבעלות שלו רכשו את הקבוצה בשני מיליארד דולר. שכר השחקנים בעונה החולפת גדל ל- 223 מיליון דולר לעומת 97 מיליון ב-2012, אולם בחודש יוני הקבוצה כבר הייתה בפיגור תשעה וחצי משחקים מפסגת הבית. העריק הקובני, יסייאל פויג הועלה למייג'ורס והשאר היסטוריה. פויג החל את הקריירה המקצוענית בסערה והיה לשחקן הראשון אי פעם שזוכה גם ברוקי וגם בשחקן החודש, בחודש הראשון שלו בליגה. הדודג'רס החלו ברצף של 42 ניצחונות מ-50 משחקים, רצף שהוביל אותם למקום הראשון בבית, אותו לא איבדו עד סוף העונה. הדחתם בפלייאוף הייתה סוג של הפתעה והעונה, הדודג'רס, שמוציאים את הסכום הגבוה ביותר על משכורות, הם גם הפייבוריטים של סוכני ההימורים לזכייה באליפות.
צוות ההגשה הוא מהטובים שיש וכולל את איש 215 המיליונים קלייטון קרשאו, שהוביל את המייג'ורס ב-ERA בשלוש השנים האחרונות, כולל 1.83 בעונה שעברה, המספר הנמוך ביותר מאז פדרו מרטינז ב-2000 (ואולי הנמוך ביותר של שחקן "נקי" מזה כמה עשורים) וזכה בסיי יאנג. לצדו משחק זוכה סיי יאנג ושיאן שכר נוסף, זאק גריינקי, שירוויח 26 מיליון העונה מתוך ה-147 שבחוזה שלו. ברוטציה יהיו גם היון ג'יו ריו הקוריאני, שנתן עונה טובה מאוד וג'וש בקט ודן הארן, שני מגישים בעלי עבר מוצלח, שאם ישוחזר, יצור רוטציה מהאגדות. כנראה שהשניים האחרונים כבר מעבר לשיאם, אבל זו עדיין נראית כמו הרוטציה הטובה בבייסבול.
אם יש לדודג'רס חסרונות, הם נמצאים בחלק ההתקפי. יש להם שחקני MVP בפוטנציה כמו הנלי רמיזר ומאט קמפ, אלא ששניהם, אף שמשתכרים היטב, לא תמיד בקו הבריאות. קמפ התרברב בסוף עונת 2011 שיהיה שחקן ה-50-50 הראשון, אך נפצע ולא תרם רבות מאז. אדריאן גונזאלס המצוין, שהיה העוגן ההתקפי העיקרי בעונה שעברה, נמצא כבר כמה עונות בקו ירידה, אך הוא עדיין שחקן טוב בהרבה מהממוצע. יש להניח שפויג ינצל את הניסיון שצבר בעונת הרוקי וייתן תפוקה לא פחות טובה ועוד לא הזכרנו את האאוטפילדר המחליף, האולסטאר אנדרה אית'ייר. עם זאת, לאור המזומנים הרבים שנשפכים, היינו מצפים ליותר מאשר חואן אוריבה בבסיס השלישי ושחקנים עוד פחות מוכחים ויותר אלמונים בבסיס השני (אלכסנדר גוררו) ובעמדת התופס (איי ג'יי אליס).
תחזית: הדודג'רס ישחזרו לכל הפחות את העונה שעברה עם אליפות הבית ויגיעו גם לשלבים המאוחרים בפלייאוף, בכפוף לרכישות נוספות שיבצעו במהלך העונה (ואין ספק שיבוצעו).
אריזונה דיאמונדבאקס
בעונה שעברה: 81:81 (מקום שני)
הדיאמונדבאקס ניצלו חולשה חריגה של היריבות, הובילו את בית המערב עד יולי וסיימו בפיגור תשעה משחקים מהדודג'רס. אחת הסיבות להצלחה בתחילת 2013 הייתה ההגשה של פטריק קורבין, שפתח בסערה עם תשעה ניצחונות רצופים, אך התקרר בהמשך וסיים במאזן 8:14. קורבין רק בן 24 וצופים לו גדולות ונצורות בפיניקס. יחד איתו, מובילים את צוות ההגשה המגישים טרבור קייהיל, שסיפק בעבר עונה של 18 ניצחונות ווייד מיילי, אולסאטר לשעבר. המומחים סבורים שצוות ההגשה הוא סביר פלוס, אף שב- 2013 הוביל את הליגה בהומראנים של היריבות. הבעיה העיקרית היא במחליפים. הבולפן הוביל את הליגה בקטגוריה שלילית, עם 29 שבירות שמירה אשתקד. הקלוזר החדש שהובא מהווייט סוקס, אדיסון ריד, סיים עם 40 שמירות בעונה שעברה ואמור לטפל בבעיה הזו.
בהתקפה נהנתה אריזונה מעונת שיא של פול גולדשמיט בעל השורשים היהודיים (מחשיב עצמו לגוי), שהוביל את הליגה עם 36 הומראנים ו-125 הכנסות רצים. אלו מספרים שמתאימים למובילי הליגה בשנות ה-80 (טרום הסטרואידים). הבעיה של אריזונה היא שלא היה שחקן נוסף שיציג מספרים שאפילו מתקרבים לאלו של גולדשמיט. מאחר שסמים ממריצים אינם אופציה, בחרו באריזונה באפשרות אחרת והביאו סלאגר נוסף, מארק טרמבו מהאיינג'לס. טרמבו חובט להומראנים (כ- 30 בעונה), אך אינו נותן תפוקה נוספת, התקפית, הגנתית או בחדר ההלבשה. באריזונה יקוו שהתופס מיגל מונטרו יחזור ליכולת מלפני שנתיים, זו שזיכתה אותו בחוזה העתק ושמרטין פראדו יוסיף לתת תפוקה מהבסיס השלישי.
תחזית: קבוצה סולידית, לא לפה ולא לשם. עונה שלישית ברציפות עם 81:81. קצת פציעות, והמקום בתחתית מובטח.
סן פרנסיסקו ג'איינטס
בעונה שעברה: 86:76 (מקום שלישי-רביעי יחד עם סן דייגו)
חלומות הריפיט של הענקים נגדעו מהר מאוד, כאשר כבר מתחילת העונה אף שחקן לא שיחזר את יכולתו מעונת האליפות. הרוטציה, שנחשבה בעבר לטובה בליגה, חייה כרגע בעיקר על התקווה לשחזר את הימים ההם. טים לינסקאם, שלכאורה נמצא עדיין במיטב שנותיו, איננו אותו מגיש שזכה פעמיים ברצף בסיי יאנג. הג'איינטס חולמים שהוא ישחזר את יכולתו מ-2011 ושילמו לו כאילו שזה יקרה. למאט קיין הייתה עונת נפילה ב- 2013 וגם במקרה שלו, בקבוצה בונים על קאמבק לימי 2012. המצב דומה גם עם ריאן ווגלסונג. טים הדסון, הרכש החדש מאטלנטה, היה אחד משלושת המגישים המופלאים של אוקלנד בתחילת שנות האלפיים, אבל גם הוא מעבר לשיאו והיחיד ששומר על עקביות הוא האולסטאר מדיסון בומגארנר, ככל הנראה המגיש השמאלי השני בטיבו בליגה אחרי קרשאו. לצערה של סן פרנסיסקו, קשה לראות איך המגישים שלה חוזרים לעצמם, אבל זה לא מפריע לקבוצה להמשיך להמר, כפי שהימרה שבע שנים על בארי זיטו, תוך הקצאת 124 מיליון דולר לעניין. אצל המחליפים אפשר למצוא את אותו צוות מעולה שסייע בזכייה באליפות ב- 2012 ונראה שרק משתבח עם השנים. העניין הוא שלא ברור אם יהיו לו ניצחונות רבים לשמר.
גם החלק ההתקפי דומה לזה של אליפות 2012, עם מספר שינויים. הקבוצה ההיא זכתה בתואר בעיקר בזכות עונת MVP של באסטר פוזי, שנתן מספרים מדהימים בחצי השני של העונה ובזכות חצי ראשון מצוין של העונה מצד מלקי קבררה (עד שנתפס על סמים והושעה). קבררה לא חזר לקבוצה ובעונה שעברה, כאשר לפוזי הייתה שנה בינונית, היחידים שסחבו את העגלה היו האנטר פנס (27 הומראנים ו-99 הכנסות רצים) ושחקן הבסיס השני מרקו סקוטרו, שככל הנראה יפתח את העונה ברשימת הפצועים, כך שהחלק ההתקפי יתבסס על פוזי, פנס ושחקן הבסיס השלישי פבלו סנדובל העגלגל (שרזה 20 קילו בפגרה ועדיין נותר עגלגל). מי שייקח חלק פעיל יותר במשחק ההתקפה הוא שחקן הבסיס הראשון הצעיר ברנדון בלט (28.9 אחוזי חבטה ו-17 הומראנים בעונה החולפת), שבסן פרנסיסקו מקווים שימשיך וישתפר. אנחל פגאן ממרכז האאוטפילד חוזר מפציעה ארוכה.
תחזית: למרות התקווה להמשיך את רצף האליפויות בעונות זוגיות (לאחר 2010 ו-2012), לענקים צפויה עונת 81:81 לכל היותר. את הפלייאוף הם יראו בטלוויזיה
סן דייגו פאדרס
בעונה שעברה: 86:76 (מקום שלישי-רביעי יחד עם סן פרנסיסקו)
הפאדרס היו בעונה שעברה קבוצה בינונית, שניצלה את חולשת יריבותיה והגיעה למאזן טוב מהמצופה. במדדים סטטיסטיים מסוימים (WAR), הרוטציה שלהם דורגה אחרונה בליגה, אולם העונה היא התחזקה משמעותית עם עזיבתם של כמה מהמגישים הגרועים שיש, שהיו בעלי אחריות ישירה לאותו דירוג נמוך. פטקו פארק הוא גן עדן למגישים וטייסון רוס (ERA של 3.17 בעונה שעברה), אנדרו קשנר (3.09) ויתר המגישים שנותרו, נהנים בשל כך מנתונים סטטיסטיים משופרים. שני אלה, יחד עם אריק סטולץ ואיאן קנדי, שהצטרף בשלהי העונה שעברה, יהוו צוות פותחים סביר ביותר, ודאי לא כזה שידורג אחרון בליגה.
ההתקפה תהיה מבוססת על צ'ייס הדלי, שבעונת חוזה ינסה להתגבר על פציעתו מהעונה שעברה ולשחזר את 31 ההומראנים להם חבט ב-2012. לצידו יככב, כך לפחות סבורים בסן דייגו, השורטסטופ הגנב והרמאי אוורית' קבררה. למה גנב? כי הוא גנב 37 בסיסים. ולמה רמאי? כי הוא עשה זאת ב-95 משחקים בלבד, משום שהושעה מ-50 משחקים נוספים על שימוש בחומרים אסורים. הפאדרס יצפו לשיפור ביכולתו של ג'אד גיורקו, שחבט ל-23 הומראנים בעונת הרוקי שלו אשתקד. הפאדרס תולים תקוות גם בשחקן הבסיס הראשון יונדר אלפונזו, בכפוף לכך שגם הוא יחזור מפציעה שהשביתה אותו לאורך רוב העונה שעברה.
תחזית: גם אם כולם יישארו בריאים, לפאדרס אין יותר מדי כישרון. נראה שהם יסיימו אחרונים בבית, עם 70-75 ניצחונות.
קולורדו רוקיז
בעונה שעברה: 88:74 (מקום אחרון)
צוות ההגשה העונה הוא אחד הטובים בהיסטוריה של המועדון. על פניו, אין בהצהרה הזו דבר, כי מדובר במועדון עם היסטוריה עגומה מאוד של מגישים כושלים, שמשחק באצטדיון עם אוויר דליל, מה שמקל מאוד על חובטים. העונה ייתכן מהפך. לכל הצוות הפותח (ג'יולוס צ'קין, ברט אנדרסון, טיילר צ'טווד, ג'ורג' דה לה רוסה) יש ERA של פחות מ-4 ונתוני WAR טובים מאוד ואם הם יישארו בריאים, ייתכן שחלק משחקני ההתקפה יוכלו להיפצע ב"ראש שקט", ביודעם שיש מי שיעשה את העבודה.
מאז היווסדה של הקבוצה ידועה קולורדו בהתקפה אימתנית. מעל כולם בולטים כיום השורטסטופ טרוי טולוויצקי, "טולו", אחד הטובים בליגה בתפקידו וקרלוס גונזאלס, "קרגו", גם הוא החבילה המושלמת של שחקן. הבעיה היא שהשניים נוטים להיפצע תכופות והחמיצו כמות משמעותית של משחקים בעונה שעברה. אם הם יהיו במלוא כושרם לאורך תקופה ארוכה, לרוקיז צפויה הצלחה. זו השנה הראשונה מתוך 16 בה טוד הלטון (הול אוף פיימר כמעט ודאי) לא יפתח בבסיס הראשון, אחרי שהוא פרש בקיץ. הרוקיז מצאו מחליף הגון בדמות ג'סטין מורנו, שצפוי לתת תפוקה טובה יותר מזו של הלטון בשנתו האחרונה וגם יזכה לקפיצה בנתוניו הסטטיסטיים. כיאה לשחקנים שמשחקים מחצית ממשחקיהם בדנבר, לכל שחקני ההרכב יש אחוזי חבטה גבוהים במיוחד (נזכיר את מייקל קדאייר, ווילסון רוסריו, ודי ג'יי למיו). עם זאת, יכולתם אינה רק פונקציה של האצטדיון והם מצליחים גם בגובה פני הים.
תחזית: 85 ניצחונות ומקום שני בבית. עם קצת מזל, הם גם יכולים להגיע לפלייאוף