העונה הסדירה בבלגיה הגיעה אתמול (ראשון) לסיומה עם 1:1 בדרבי הישראלי בין בוורן לסטנדרד ליאז'. המארחת של רמי גרשון וחנן ממן חגגה הישארות בליגה ואילו האורחת של גיא לוזון וטל בן חיים סיימה ראשונה בפער ארבע נקודות שקוזז מיד לשתיים. רגע לפני הפלייאוף, הבלם גרשון, שהפך לאחד השגרירים הבכירים של ישראל בשנים האחרונות, מדבר בראיון למדור "המראות ונחיתות" על הפציעות, העונה הלא פשוטה והיחס לישראלים בבלגיה.
ממריא: רמי גרשון (בוורן)
"היו כמה הצעות, ישבתי עם המשפחה והסוכן וחשבנו נטו מקצועית. יש לי שאיפות גדולות להגיע הכי רחוק שאפשר וחשבנו מה המקום שיכול להביא אותי הכי גבוה. שיחקתי הרבה עונות בבלגיה ואני יודע מה עונה גדולה, גם בקבוצה קטנה, יכולה לעשות לשחקן. בוורן אמרו שאני בא להיות בורג משמעותי והתנאים - גם מבחינת השחרור במידה ותהיה הצעה - התאימו. התרשמתי מהמועדון, מהאצטדיון חדש והתנאים שיש בו. אני שמח שעשיתי את ההחלטה הזאת במיוחד אחרי שנשארנו בליגה".
הייתה הצעה ממכבי תל אביב, חשבת לחזור לארץ?
"בצומת הדרכים שהייתי בתחילת העונה, חזרה לארץ לא עמדה על הפרק. גם אחרי העונות שהייתי פצוע, היה חשוב לי לנצל את השם שיש לי בבלגיה. עברתי פציעה ארוכה העונה, הייתי חמישה חודשים בחוץ, אבל חזרתי לכושר ועזרתי לקבוצה להישאר בליגה וזו תחושת סיפוק גדולה".
גרשון עבר בשנתיים בעיקר פציעות. קרע במיניסקוס ומיד לאחר מכן שבר בלסת. בינואר אשתקד עבר לסלטיק, אבל הפציעות לא עזבו אותו: "הייתי חודש בחוץ בגלל דלקת במפרק, התאמנתי עם כאבים ואחרי שהיה לי משחק טוב וכבשתי בבכורה, היה לי קרע קטן בשריר ואז שבר בזרת ולא התאמנתי סדיר. כשחזרתי לאימונים מלאים, נגמר עומס המשחקים והמאמן הלך עם ההרכב החזק שלו. במשחק האחרון שלי ניל לנון אמר לי: 'אתה מצוין' ופרגן לי, אבל מאז לא שיחקתי. סבלתי מחוסר מזל, אבל אני יודע שאם הייתי מוכיח את עצמי, הייתי נשאר. בקיץ לא רציתי לחזור לסטנדרד, אלא ללכת לקבוצה שידעתי שאשחק בה לאורך זמן ובתפקיד שאני אוהב, הבלם".
מה עובר בראש כשאתה מחמיץ כל הרבה משחקים בגלל פציעה?
"זה לא קל. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לשחקן זה להיפצע. קיבלתי שיעור בחיים שמכל דבר אני יכול לצאת. בשנה שעברה כמעט כל העונה הייתי פצוע, אבל מצד שני הבקעתי את השער נגד פורטוגל שזה רגע שחולמים עליו כילד - להכניס גול ברמת גן מול אצטדיון מלא. אני מעריך מה שיש לי. למדתי מכל פציעה שהייתה לי".
והשנה נפצעת שוב והחמצת חמישה חודשים.
"עברתי ניתוח לשחזור הסחוס ועוד ניתוח בקע. זה מאוד מתסכל. מבחינה אישית אני מציב לעצמי מטרות, חושב מה אני רוצה להגשים ואז קולט שעונה וחצי כוח עליון מונע ממני לשחק. אני מאוד מקצוען, מקפיד על תזונה נכונה, מנוחה ואימונים והתחלתי לחשוב מה אני עושה לא נכון, האם אני מגזים או מתכונן יותר מדי. מכל דבר שקרה לי אני לומד ולוקח משהו חיובי. אחרי שחזרתי מהפציעה, היום אם קצת כואב לי אני לוקח צעד אחורה ויודע לבקש לא להתאמן אם צריך. אלו דברים שלא הייתי עושה פעם. יצאתי מחוזק, אבל בעתיד אני מקווה להיפצע פחות".
גם קבוצתית עברתם עונה לא פשוטה.
"כשהגעתי לבוורן, אמרו לי שבונים קבוצה שתתמודד על מקומות 7-10. השקיעו הרבה כסף, אבל היו הרבה פשלות בבחירת שחקנים וגם הרבה פציעות. בתקופה הקשה, הפציעות שיחקו לרעתנו. כשרוב הפצועים חזרו בדצמבר, הקבוצה התחילה להתייצב. אני נכנסתי בראשון בפברואר ומאז לא הפסדנו אף משחק. בהרכב מלא שיחקנו כדורגל יפה ולא איבדנו נקודות. במחזורים האחרונים כמעט לא ספגנו וזו סטטיסטיקה של קבוצת צמרת. יש תחושה של פספוס, אבל עשינו מסע הישרדות מדהים בזכות עצמנו עם תוצאות טובות נגד קבוצות גדולות אז גם תחושת הסיפוק עצומה. לפי השיטה פה, אנחנו עוד יכולים לסיים עם כרטיס לליגה האירופית כך שהליגה לא נגמרה".
ולמרות הפציעות, אתה מרגיש שעמדת במטרות שלך בעונה הנוכחית?
"ללא ספק. אני מקבל הרבה פידבקים. אנשים מפרגנים לי ואני מרגיש שהוצאתי את המקסימום מפרק הזמן ששיחקתי. אני יכול להגיע יותר רחוק, זו לא היכולת שאני מצפה מעצמי, אבל אני בדרך הנכונה. בעזרת השם אגשים את הציפיות מעצמי".
והציפיות כוללות גם להיות חלק מרכזי מסגל הנבחרת בקמפיין הקרוב?
"ברור. זה אולי יישמע קלישאה, אבל בשבילי הנבחרת מעל הכול. לא פעם עליתי פצוע לשחק במשחקי אימון רק כדי ללבוש את החולצה וכל משחק בנבחרת זה כבוד גדול. באופי שלי אני פטריוט גדול של המדינה".
אתה משחק כבר שנים באירופה, אבל התחושה היא שאתה לא מקבל את הכבוד כמו שחקנים אחרים ועדיין שומע שיש פה בעיית בלמים.
"אני לא צריך שהעיתונות תרחש לי כבוד. אני רוחש לעצמי כבוד, המשפחה שלי רוחשת לי כבוד והצוות המקצועי בנבחרת רוחש לי כבוד. אני לא מרבה להתראיין ולבקש את העזרה של התקשורת כי אני מאמין בדרך הנקייה שלי. יש מאמן והוא יודע בדיוק מה הכלים שיש לו".
מה אמרו בבלגיה על הגרלת הקמפיין הבא ומה אתה חשבת על ההגרלה?
"לא דיברו איתי בקטע מקצועי ואם יש משהו שבולט ושונה לעומת ישראל זה שלאנשים פחות אכפת מהנבחרת. אני אומר למישהו בצחוק: 'אלו שש נקודות קלות בשבילנו' ואוטומטית עונים לי: 'לא אכפת לנו'. הם מרוכזים במונדיאל ויודעים שהם הנבחרת הפייבוריטית בבית. לדעתי ההגרלה לא קלה, אבל נעשה את המקסימום. אני יכול להבטיח שלמרות כל מה שאומרים, לשחקנים תמיד יש אמונה וזה מהלב. היחס לנבחרת? אני לא אוהב את ההתנהלות סביב הנבחרת, אבל אנחנו שחקני כדורגל וצריכים להתמודד עם זה. אישית התנתקתי, אני לא קורא והכול עובר לידי. אני מתייחס נטו מקצועית".
איך אתה מסכם את העונה של הישראלים בבלגיה?
"חנן ממן מבחינתי שחקן מאוד מוכשר. זו שנה ראשונה בבלגיה וכולם עוברים שנה לא קלה כי זה שמיים וארץ לעומת הליגה הישראלית. עכשיו אני מקווה שהוא יקבל את הצ'אנס שלו כי השחקנים והצוות אוהבים אותו בקבוצה. הוא הולך ומשתפר ואני מקווה בשבילו שישאירו אותו כי אני מחזיק ממנו. לליאור רפאלוב מגיע שאפו ושלומי ארבייטמן ויובל שפונגין עוברים עונה לא טובה, אבל הם משחקים. מאוד לא קל להיות חלוץ במונס כי אין שם קשרים שנותנים כדורים, אבל שלומי משחק וכובש. אני מאחל להם שיצליחו לשרוד את הפלייאוף התחתון ולהישאר בליגה".
מי תזכה באליפות סטנדרד ליאז' או קלאב ברוז'?
"בליבי אני מקווה שסטנדרד ייקחו כי כל השחקנים חברים שלי וגם בשביל גיא. זה כבוד למדינה שמאמן ישראלי יוביל קבוצה לאליפות. סטנדרד הכי חזקים בליגה, ברוז' בתקופה טובה, אבל אם אני מסתכל קבוצתית וטקטית סטנדרד חזקה יותר. יש להם שחקנים שיכולים לעשות את ההבדל. אני מהמר ומקווה שסטנדרד תהיה אלופה".
אתה מכיר היטב את סטנדרד. איך אתה רואה את ההישג של לוזון?
"מה שהוא עושה עד עכשיו זה הישג מטורף ואני מאחל לו שיהיה אלוף. סטנדרד מועדון גדול, אבל בשנים האחרונות הם לא היו במקום הראשון".
ואיך רואים את זה בבלגיה?
"מפרגנים לו, אבל גם מחפשים אותו כי ככה זה עם זרים בכל מקום. התוצאות שלו מדברות בעד עצמן. הוא מקום ראשון, אבל לא קל לבלגים לפרגן למאמן זר. בגלל התוצאות והכדורגל שסטנדרד משחקת, לוזון לא משאיר להם ברירה. לדעתי, מגיע לו יותר פרגון ממה שהוא מקבל".
יש לך חוזה לעוד עונה בבוורן. מה איתך בעונה הבאה?
"לא הסתכלתי על זה יותר מדי. חתמתי במטרה לשחק, להציג יכולת טובה ולחזור לרמות שהייתי בהן. אחרי הפציעה, רק רציתי לחזור לכושר ולשחק. טוב לי מאוד בבוורן, המעמד שלי יציב ואיתן ואני אוהב את האנשים. אם אשאר פה בסופו של דבר, אשמח. אם תבוא קבוצה גדולה בבלגיה או מליגה אחרת, אשמח להתקדם כי הכי חשוב לי בחיים להגיע רחוק בכדורגל. אני כבר לא ילד ואין לי ספק שאני יכול להגיע רחוק".
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שני שערים (מונס דאבור ושלומי ארבייטמן) ואפס בישולים.
מוכנים לקמפיין הבא: ביברס נאתכו ורמי גרשון הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. איתי שכטר (75), בן שהר (57) וליאור רפאלוב (45) פתחו בהרכב. גל שיש (64), מאור מליקסון (10), עדן בן בסט (9) ובירם כיאל (8) עלו מהספסל.
מתאוששים: בירם כיאל רשם דקות ראשונות אחרי ארבעה חודשים וחצי. חנן ממן קיבל דקות אחרי כמעט שלושה חודשים. איתי שכטר פתח בהרכב לראשונה בנאנט. טוטו תמוז השלים לראשונה העונה 90 דקות.
צל"ש השבוע: מונס דאבור. בפעם החמישית ברציפות.
ביזאר השבוע: אלירן עטר משחרר קיטור על מיעוט הדקות בראיון לאתר הרשמי של ריימס. ושוב לא משותף במשחק הליגה מול מארסיי.
שימו לב ש: לראשונה מאז שחזר מפציעה, תומר חמד לא שותף במשחק של מאיורקה שגם השיגה ניצחון חשוב על טנריפה.
