בוסטון רד סוקס
מאזן ב-2013: 65:97
מקום ב-AL מזרח: ראשון
פלייאוף: אליפות
איזו עונה עברה על ה"רד סוקס ניישן". הקבוצה והזקן (עם קמץ) הדהימה את הליגה ובזכות עונת שיא התקפית (853 ריצות בליגה הסדירה, מקום ראשון במייג'ורס), השאירה את כל הבית שלה מאחור. דייויד אורטיז, דסטין פדרויה (צפויים), מייק נאפולי ושיין ויקטורינו (קצת יותר מפתיעים) הובילו חבורה של לוחמים, אך מעל לכל האיש שחתום על ההצלחה הוא המאמן ג'ון פארל, שהחליף את בובי ולנטיין והפך את עורה של הקבוצה.
חמישיית הרוטציה של הגרביים תלויה רבות בהצלחה של איש אחד: קליי בוכהולץ וההצלחה שלו תלויה בשאלה אחת: האם הוא יישאר בריא? עונה מלאה מבוכהולץ, לצד מספרים רגילים מצמד הג'ונים, לסטר ולאקי, אמורה להספיק, כאשר ג'ייק פיבי עשוי להשלים רביעייה מפחידה. הבולפן של בוסטון התעלה על עצמו בעונה שעברה וקשה לצפות למספרים דומים גם העונה, אם כי 80 אחוז מזה בהחלט יספקו את פארל.
בפן ההתקפי, הרד סוקס בונים לא מעט על הצעירים. לאחר שג'ראד סלטלמאקיה, ג'קובי אלסבורי וסטיבן דרו עזבו, פארל זקוק למספרים מרשימים מחבורת הילדים שלו בהנהגת ג'קי בראדלי ג'וניור, וויל מידלברוקס וקסאנדר בוגרדס, שייהנו מהניסיון הבלתי נגמר של פדרויה וביג פאפי לצידם. זה לא יגיע למספרים של 2013, אבל בהחלט יכול ואמור להביא עוד מקום ראשון בבית.
התחזית: בוסטון עדיין נחשבת לקבוצה החזקה ב-AL מזרח ואחת החזקות בליגה כולה. הגשה בריאה וצעירים שיגשימו הבטחות, כולל לחיצה על כפתורים נכונים כמו שפארל כבר הוכיח שהוא יודע לעשות, יביאו את הרד סוקס עד לגמר ה-AL ואולי מעבר לזה.
טמפה ביי רייז
מאזן ב-2013: 71:92
מקום ב-AL מזרח: שני (ווילד קארד)
פלייאוף: ניצחון על קליבלנד בקרב על הווילד קארד, הפסד 3:1 לבוסטון בסיבוב הראשון
הרייז אמנם נהנו מעונה פנטסטית של אלכס קוב ומאט מור (מאזן משותף של 7:28), אך דייויד פרייס לא היה בשיאו ואוון לונגוריה, עם מעט עזרה מוויל מאיירס וג'יימס לוני, זה מעט מדי כדי להגיע רחוק. היתרון של טמפה ביי בא לידי בפילדינג, עם אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. החולשה של היאנקיז וחוסר היציבות של בולטימור סידרו לרייז מקום בפלייאוף, אך זה הספיק עד שביג פאפי ושות' נכנסו לתמונה ושלחו את החבורה מפלורידה לחורף ארוך בבית.
בטמפה ביי עסקו בפגרה בעיקר בשאלה האם פרייס יישלח בטרייד, אך בסופו של דבר נשמו האוהדים לרווחה, כאשר האולסטאר נשאר בדרום. הרוטציה נותרה כפי שהייתה ב-2013, כשפרייס, קוב ומור נחשבים לאחת הרוטציות הטובות בבייסבול. בבולפן, טמפה ביי אמנם נפרדה מהקלוזר פרננדו רודני, שנתן עונה טובה, אך קיבלה בחזרה מכר ותיק בדמות גרנט בלפור, שרק שיפר את עמדת הסוגר.
מכל הקבוצות שעלו באמריקן ליג לפלייאוף ב-2013, לרייז הייתה את ההתקפה החלשה ביותר. המצב לא ממש השתנה, כשגם השנה בטמפה זקוקים למספרים יפים מלונגוריה, מאיירס ולוני, עם תקווה למעט הפתעה מכיוונם של דייויד דה חסוס ודזמונד ג'נינגס. היתרון של הדרומיים, כמו תמיד, הוא בפילדינג הפנטסטי שיסדר למגישים שלהם ERA נמוך גם בימים פחות טובים.
התחזית: הרייז ייאבקו על מקום בפלייאוף עם היאנקיז ואם יגיעו לשם, ההגשה שלהם עשויה לשלוח אותם שלב אחד או שניים קדימה. הפסד ב-ALCS נשמע סביר בהחלט.
ניו יורק יאנקיז
מאזן ב-2013: 77:85
מקום ב-AL מזרח: שלישי-רביעי (צמוד לאוריולס)
פלייאוף: בטלוויזיה
יש שיגדירו את 2013 כהצלחה, אך אם תשאלו את משפחת סטיינברנר, אין פלייאוף זה כישלון וזו עוד ההגדרה העדינה. היאנקיז סבלו בעונה שעברה ממכת פציעות שקשה לדמיין, כאשר דרק ג'יטר, אלכס רודריגז, קרטיס גרנדרסון ומארק טשיירה כמעט ולא שיחקו, אך הרשימה ארוכה הרבה יותר. סיסי סבאת'יה הרזה נחלש בהתאם ואילו מריאנו ריברה ורובינסון קאנו לבדם לא הספיקו מעבר למקום שלישי.
הקבוצה של 2014 בנויה מכל כך הרבה סימני שאלה, שאם יהפכו לסימני קריאה היא יכולה אפילו לקחת אליפות. אבל אם זה לא יילך? במקרה כזה, גם פלייאוף לא יהיה. מסהירו טנאקה, לצד סבאת'יה, איבן נובה הנפלא והירוקי קורודה מובילים רוטציה עם פוטנציאל מפחיד, כשעוה רושם שמייקל פינדה סוף סוף חוזר לעצמו. בבולפן, הפרידה ממריאנו תכאב יותר מכל, דייויד רוברטסון זה נחמד, אבל מאחוריו אין כמעט כלום. זו תהיה החוליה החלשה של המפציצים מהברונקס, ללא ספק.
החיזוק הגיע, בדמותם של חבר'ה שמאוד אוהבים להיפצע: טשיירה וג'יטר חוזרים, ג'קובי אלסבורי, קרלוס בלטראן ובריאן מקאן מחליפים את גרנדרסון, קאנו וכל מי שחשבתם שהיה התופס. גם כאן הפוטנציאל גדול, כמו גם הסיכוי לפציעות כמעט מכל כיוון ושאלת השאלות: מי ישחק בבסיס השלישי. תשובות? ספק אם לג'ו ג'ירארדי יש כאלה.
התחזית: זו תהיה עונת הפרידה מהקפטן והסמל ג'יטר וכדאי שהיא תסתיים בהתאם, עם הופעה בפלייאוף. הפציעות יגיעו, השאלה עד כמה, כמו עוד כמה שאלות, כגון איזה סבאת'יה יגיע ומה טנאקה שווה במייג'ורס. היאנקיז ייאבקו עם הרייז על מקום בפלייאוף, אך נראה שהגיל יעשה את שלו וגם עליה לשם תסתיים בסיבוב הראשון.
בולטימור אוריולס
מאזן ב-2013: 77:85
מקום ב-AL מזרח: שלישי-רביעי (צמוד ליאנקיז)
פלייאוף: בטלוויזיה
הציפורים נהנו מעונת פריצה של כריס דייויס וכריס טילמן והציגו קבוצת הגנה מצוינת. זה לא הספיק, בעיקר בשל המחסור בהגשה ראויה, כאשר טילמן ומיגל גונזאלס היו הפותחים היחידים עם ERA נמוך מ-4 וגם זה לא בהרבה. דייויס הוביל אחריו התקפה מצוינת, עם אדם ג'ונס, מאט ווית'רס, ג'יי ג'יי הארדי ומני מצ'אדו, חבורה צעירה שצפויה להנהיג את הקבוצה של באק שואוולטר עוד שנים רבות.
האוריולס חיפשו חיזוק לאורך כל הפגרה ובסופו של דבר מצאו אותו בדמות אובלדו חימנז, הימור מסוכן בהתחשב בחוסר היציבות של המגיש בן ה-30. עדיין, מעבר לחימנז וטילמן, אין לבולטימור הרבה מה להציע על הגבעה. ג'ים ג'ונסון, ששימש כקלוזר ב-2013, עזב עם כל השמירות השבורות שלו ועכשיו טומי האנטר ינסה לתפוס את מקומו.
הליינאפ הוא מהאיכותיים בליגה. לצד החבורה עליה דובר בפסקה הראשונה, הגיע שם מרשים נוסף - נלסון קרוז, שהעוצמות שלו, עם או בלי סטרואידים, ידועות בכל הליגה. מגישים שיתמודדו עם הליינאפ הזה יעבדו מאוד קשה ב-2014 וסימן השאלה הגדול הוא האם דייויס יצליח לשחזר משהו מהמספרים יוצאי הדופן שלו בעונה שעברה. זו שאלה שכל העונה של בולטימור תלויה בה.
התחזית: כל זה כנראה לא ממש יספיק לאוריולס ב-AL מזרח כל כך חזק. הסיכוי היחיד של בולטימור להגיע לפלייאוף הוא הבריאות של היאנקיז, לצד עונה מרשימה של דייויס, חימנז, טילמן וקרוז. נשמע קצת יותר מדי לבקש ולכן גם השנה יראה שואוולטר את הפוסטסיזן מהבית.
טורונטו בלו ג'ייז
מאזן ב-2013: 88:74
מקום ב-AL מזרח: אחרון
פלייאוף: אפילו לא קרוב
טורונטו הייתה ללא ספק, אכזבת העונה. הבלו ג'ייז נכנסו ל-2013 עם רשימה מרשימה דוגמת אר איי דיקי (זכה ב-CY YOUNG עונה לפני כן עם המטס), ג'וש ג'ונסון, מארק בהרלי, חוזה רייס, אדווין אנקרנסיון וחוזה באטיסטה, אך פציעות ויכולת חלשה הביאו את הקבוצה מקנדה לשום מקום. טורונטו הייתה לקבוצה היחידה ב-AL מזרח עם מאזן שלילי, כאשר רק שתי קבוצות בכל האמריקן ליג ספגו פחות ריצות.
לא הרבה השתנה מבחינת מגישים במהלך הפגרה. ג'ונסון עזב, מחליף ראוי לא הגיע, אך הג'ייז בונים על כמה צעירים כמו מרכוס סטורמן וארון סאנצ'ז, שקשה להאמין שכבר ב-2014 יעשו את ההבדל. הסיכוי היחיד להפתיע הוא דיקי, שעם יציג יכולת כמו ב-2012 יישנה את כל הנתונים.
ההבדל בין החלק העליון לתחתון בליינאפ של טורנטו תהומי, כאשר התחתון כל כך מחליש את הג'ייז. דיוניר נבארו, ריאן גוינס וגם מלקי קבררה צפויים לעשות למגישי היריבות חיים קלים, מה שיגרום כנראה לבאטיסטה ואנקרנסיון לראות פחות ופחות סטרייקים.
התחזית: קשה להאמין שהבלו ג'ייז יצליחו להפתיע השנה, כששום חיזוק משמעותי לא נחת מעבר לגבול. אמצע הליינאפ עדיין יעשה צרות ללא מעט קבוצות, אך זה לא יספיק ליותר ממקום אחרון, אולי רביעי ועוד שנה של דיכאון במחלקת הבייסבול של אונטריו.