נמניה דפרסיה: מדור משחקי סופ"ש

"איזו אבידה גדולה!", "יהיה קשה מאוד להחליף אותו!" אמירות סרקסטיות מסוג זה נפוצו בפורומים של אוהדים ליברפול אחרי שנמניה וידיץ' הודיע על עזיבת מנצ'סטר יונייטד בקיץ הקרוב. אפשר להבין את ההומור של מרסיסיידרס. אין בתולדות פרמיירליג כולה שחקן שספג יותר כרטיסים אדומים מול אותה קבוצה מאשר וידיץ' נגד ליברפול. הבלם הסרבי של השדים האדומים הורחק באופן ביזארי בשלושה מפגשים רצופים עם היריבה האיזורית המושבעת, תוך קצת יותר משנה.

זה התחיל עם כרטיס צהוב שני בתוספת הזמן בגין מרפק לפניו של צ'אבי אלונסו בהפסד הדרמטי 2:1 באנפילד בספטמבר 2008 – הניצחון הראשון של רפא בניטס על יונייטד שייזכר כיומו הגדול של ריאן באבל בקריירה. במרץ 2009 הגיעה העבירה על סטיבן ג'רארד בדרך לשער שגררה אדום ישיר בדרך לתבוסה 4:1. לבסוף, כעבור חצי שנה נוספת, זכה הסרבי לראות שני צהובים בשלהי הפסד נוסף באצטדיונה של ליברפול, וקבוצתו נכנעה 2:0.

בסך הכול, חווה הבלם חמישה הפסדים לליברפול ב-12 משחקים, וזה כולל את הפיאסקו באנפילד בחצי גמר הגביע בפברואר 2006, שבועות ספורים אחרי שהבלם נרכש מספרטק מוסקבה כדי לחזק את העורף של אלכס פרגוסון. פיטר קראוץ' ניצל אז מיקום לא מוצלח של וידיץ' כדי לנגוח את שער הניצחון. המאזן הזה מרשים בהחלט. רק צ'לסי – הקבוצה היחידה מולה ראה כרטיסים אדומים נוספים באנגליה, באופן ביזארי אחרי המעבר של פרננדו טורס לסטמפורד ברידג' – רשמה יותר ניצחונות על יונייטד כאשר הסרבי היה על המגרש. אחוזי ההצלחה שלו נגד ארסנל ומנצ'סטר סיטי גבוהים הרבה יותר, שלא לדבר על טוטנהאם.

מצד שני, כדאי לאוהדים במרסיסייד לשמור על איפוק. אחרי הכל, היו לוידיץ' גם שבעה ניצחונות על ליברפול. בארבעה המשחקים הראשונים בליגה בהם פגש הסרבי את האדומים, לא ספגה יונייטד אפילו שער אחד. אחרי הסדרה הכושלת בשלהי העשור הקודם הוא חזר לנצח, והדובדבן הגיע לפני קצת יותר משנה. שער הליגה היחיד של וידיץ' בשלוש העונות האחרונות נכבש דווקא מול ליברפול, אם כי פטריס אברה יכול לטעון עד היום שהכיבוש שייך לו. כדור הנגיחה של הצרפתי שיפשף את ראשו של הסרבי, ולבסוף הוחלט להעניק את השער לבלם. פרגוסון הסכים חלוטין: "אברה נגח מצוין, אבל אני חושב שזה מצוין מבחינתו להוסיף מבקיע חדש לרשימה. אני נותן את השער לוידיץ'". הסקוטי ידע היטב עד כמה זה חשוב לקפטן שלו.

פרגי גם ידע כי בשנים הקודמות וידיץ' בריא בהכרח הביא אליפות. בחמש העונות המלאות הראשונות שלו באולד טראפורד, סיימה יונייטד ארבע פעמים במקום הראשון, ורק כאשר החמיץ הסרבי חלק נכבד מ-2009/10 בגלל פציעות שונות הצליחה צ'לסי של קרלו אנצ'לוטי להקדים אותה. עונת 2011/12 הלכה לעזאזל מבחינת וידיץ' בגלל קרע ברצועות ברכו, וזה נגמר בתואר הדרמטי המפורסם של מנצ'סטר סיטי. בתחילת העונה שעברה, כאשר נזקק לניתוח נוסף בברך, נראתה הגנת יונייטד כמו מסננת, והיא התייצבה רק כאשר החלים ושב לאיתנו.

המספרים מדברים בעד עצמם – דויד דה חאה הוציא 14 כדורים מהרשת ב-19 משחקי הליגה של וידיץ' אשתקד, בעוד בלעדיו ספגה יונייטד לא פחות מ-29 פעמים במספר זהה של משחקים. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את השער ההוא מול פפה ריינה. יש לו מניות לא מבוטלות גם באליפות החמישית שלו.

וידיץ' הוא הסמל להצלחה של יונייטד, והוא מזוהה במיוחד עם הופעה נהדרת בגמר ליגת האלופות במוסקבה ב-2008. הסרבי נמצא כה עמוק בתודעת האוהדים באולד טראפורד, עד שמעטים זוכרים כי הוא יכול היה למצוא את עצמו דווקא באנפילד. כאשר כושרו בליגה הרוסית משך תשומת לב של מועדונים רבים ברחבי אירופה, היה זה רפא בניטס שהיה הזריז מכולם. הוא הקדים את צ'זארה פראנדלי – האיטלקי היה קרוב להביא את וידיץ' לאיטליה עוד ב-2004 כאשר עבד בפארמה, וחשק בו שוב בשלהי 2005 כמאמן פיורנטינה.

ליברפול מיהרה להגיש הצעה של 7 מיליון יורו – דמי השחרור שהיו רשומים בחוזהו של הסרבי בספרטק, אבל אז התברר שהעסק מורכב יותר. את הסעיף מותר היה להפעיל לשחקן עצמו, ולא למועדון אחר, ולכן היה צורך לנהל משא ומתן עם שני הצדדים במקביל. כאשר יונייטד נכנסה לתמונה, בחירתו של וידיץ' היתה חד משמעית, על אף שליברפול היתה באותם ימים אלופת אירופה. "למועדון כמו מנצ'סטר אני מוכן ללכת גם ברגל", קבע הבלם והסביר את שאיפתו להתקדם: "ליברפול החלה את המגעים, אבל אז הם נעצרו. ברוסיה הציעו לי שכר גבוה יותר בהשוואה לאנגליה, אבל מבחינה מקצועית יונייטד היתה הבחירה הנכונה ביותר".

במבט לאחור, אי אפשר להתווכח איתו, אבל היום וידיץ' יודע ששיאו הרחק מאחוריו. האיש שידע להגיע לאולד טראפורד ברגע הנכון, בוחר גם עיתוי נכון לעזוב לטובת הרפתקה חדשה באינטר. ההחלטה התקבלה בהסכמה הדדית, כפי שהגדיר זאת דייויד מויס, והקדציה של אחד השחקנים הנאמנים, הנחושים והאהובים תגיע לסיומה בעוד חודשיים. הפציעה פגמה בכושרו לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. וידיץ' מעולם לא היה הבלם המהיר בעולם, אבל כיום איטיותו מורגשת הרבה יותר, וחלוצים זריזים מנצלים זאת לא פעם.

אולם בעוד העיתונאים במנצ'סטר נוהגים בקפטן בכבוד רב, הביקורת הארסית ביותר הגיעה דווקא מכוכב ליברפול לשעבר. לפני חודש, אחרי התיקו הביתי המביך של השדים האדומים מול פולהאם שהישוותה ל-2:2 בתוספת הזמן, כתב ג'יימי רדנאפ בדיילי מירור: "אחרי המשחק הזה הגיע הזמן מבחינת יונייטד להפסיק לבנות על וידיץ' כעל בלם הרכב. הוא עשה שגיאות, וזה הזמן לפנות את הדרך לשחקנים צעירים. טבעי שהרמה שלו יורדת כי הוא יודע שהוא בדרך החוצה מהקבוצה".

קשה לדמיין עלבון גדול יותר. אפשר לשאול שאלות נוקבות לגבי כושרו של וידיץ', אך אין זה הוגן להטיל ספק במוטיבציה שלו. מויס קבע מיד אחרי ההצהרה על העזיבה: "נמניה יישאר הקפטן שלנו, ונשמח להשתמש בשירותיו כל עוד הוא איתנו". כעת, כאשר ליברפול מגיעה לביקור באולד טראפורד בכושר נהדר, ואולי אפילו נחשבת לפייבוריטית, עולה השאלה הקשה – האם לתת לסמל הסרבי הזדמנות אחרונה לככב מול היריבה הגדולה ביותר? "ניצחון ייתן לנו סיכוי להיאבק על המקום הרביעי שמעניק כרטיס לליגת האלופות", הצהיר וידיץ' בעצמו. האם הוא ההימור הנכון בנסיון להשיג את שלוש הנקודות הקריטיות?

מצד אחד, הוא ראוי לכך, ולו רק כדי להכריח את רדנאפ ג'וניור לאכול את הכובע. אחרי הפסד באנפילד בסיבוב הראשון, ברור כי וידיץ' חולם על אקורד סיום טוב יותר נגד האדומים. מצד שני, לואיס סוארס ודניאל סטארידג' בכושר טוב – שני חלוצים מהירים מאוד – עלולים לגרום לסיום אחר לחלוטין. אף אחד באולד טראפורד לא רוצה לשמוע בדיחות נוספות על חשבונו בקרב אוהדי ליברפול. מה יהיה אם יספוג כרטיס אדום רביעי נגדה אחרי עבירה מגושמת על האורוגוואי? דעותיהם של פרשנים ואוהדי יונייטד חלוקות. אחדים סבורים כי השארתו של וידיץ' על הספסל מצביעה על כך שהוא הופך לשחקן שולי בסגל, כפי שכתב לאחרונה סטוארט מתיאסון ממנצ'סטר איבנינג ניוז. אחרים דווקא גורסים כי הקפטן קיבל מנוחה לקראת המבחן החשוב באמת. התשובה תינתן ביום ראשון בצהריים, והמנג'ר יצטרך לקחת בחשבון גם את הגומלין מול אולימפיאקוס בשמינית גמר ליגת האלופות, שלושה ימים לאחר מכן.

עם כל הרעש סביב הופעת הבכורה של דייגו קוסטה הברזילאי במדי ספרד, הבכורה של גבריאל פאלטה הארגנטיני במדי איטליה עברה בשקט כמעט מוחלט, אבל היא עשויה להיות חשובה מאוד. פאלטה, שזכה ב-2005 במונדיאל עד גיל 20 לצידם של ליאו מסי, קון אגוארו, פרננדו גאגו ופאבלו סבאלטה, נבחר על ידי ליברפול להיות בלם הרכש ב-2006 אחרי כשלון המגעים עם וידיץ'. הוא לא התאקלם באנפילד, חזר למולדתו ונעלם מהרדאר. גם הופעותיו בפארמה לא זכו לחשיפה תקשורתית גדולה, אבל העונה כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו. הקבוצה של רוברטו דונאדוני לא הפסידה כבר 15 משחקי ליגה רצופים מאז תחילת נובמבר. בשמונה מהם היא שמרה על רשת נקיה, וצ'זארה פראנדלי שמח להעניק לפאלטה הזדמנות בחולצה הכחולה בגיל 28. לא יהיה מוגזם להגיד כי דווקא הבלם הרשים ביום רביעי שעבר יותר מאשר דייגו קוסטה, וכעת מדווחים באיטליה כי מנצ'סטר יונייטד עוקבת אחריו, כאופציה להיות מחליפו של וידיץ'. זו יכולה להיות סגירת מעגל משעשעת במיוחד.

עזיבתו של לוצ'אנו ספאלטי מזניט התבקשה מזמן – האיטלקי איבד את חדר ההלבשה, הסתכסך עם רוב השחקנים הרוסים בסגל, ואיכות המשחק בתקופה האחרונה היתה מתחת לכל ביקורת. אלא שהעיתוי לפיטוריו, דווקא ימים ספורים אחרי חידוש הליגה, ביזארי במיוחד. במקום למצוא מאמן חדש שיקבל שקט תעשייתי להכנת הקבוצה במהלך החורף, הנהלת גזפרום צריכה למנות אותו בבהילות, ואנדרה וילאש בואש הוא האיש שסומן. בינתיים סרגיי סמאק בן ה-37, קפטן רוסיה ביורו 2008, אשר תלה את הנעליים בקיץ האחרון, יעמוד על הקווים באופן זמני דווקא מול צסק"א. סמאק מזוהה עם צסק"א, לה הקדיש 11 שנים מחייו, ואוהדי המועדון עדיין רואים בו סמל, על אף שהקשר זכה בארבע אליפויות עם רובין קאזאן וזניט. השחקנים הוותיקים בעורף צסק"א אפילו זכו לשחק איתו, לפני שעזב לפריז סן ז'רמן ב-2005. הם יקבלו אותו בזרועות פתוחות על ספסל היריבה, אבל ממש לא ישמחו להעניק לו מתנות על המגרש, בעוד הרוזן הפורטוגלי צופה במתרחש מהיציע.

16 ניצחונות ליגה רצופים יש לבאיירן, מאז 1:1 בלברקוזן בתחילת אוקטובר. 49 משחקים ללא הפסד יש לבאיירן, מאז הדהימה אותה לברקוזן באליאנץ ארנה באוקטובר 2012. אוהדי הבווארים אוהבים לצחוק על "נברקוזן" – מושג שהומצא על ידי אולי הנס שהולך לכלא על העלמת מס. מה הסיכוי שלה לקטוע את מסע ההצלחות של פפ גווארדיולה? האם זה אפשרי אחרי ההשפלה בליגת האלופות בידי פריז סן ז'רמן, ואחרי הכשלונות בבונדסליגה עם נקודה אחת בארבעת המשחקים האחרונים? גרמניה לא מאמינה, אבל רוצה מאוד להאמין. חוץ מזה, מי הימר על כך שאינטר תקטע את רצף המשחקים ללא הפסד של יובנטוס בעונה שעברה על אותו המספר בדיוק – 49? הרי גם אוהדי הגברת הזקנה אוהבים מאוד לספר בדיחות על הלוזריות של נראזורי.