ביום שלישי הקרוב ייצא לדרך שוק ההעברות החופשיות ב-NFL, אך מספר קבוצות נדרשו לעבודה רבה כדי להגיע למצב בו הן רשאיות להחתים שחקנים חדשים, למרות שהליגה העמידה את תקרת השכר הקבוצתית על 133 מיליון דולר, גידול של כשמונה אחוזים מ-2013. התחזיות מדברות על כך שתקרת השכר תעבור את קו 150 מיליון הדולרים בשנתיים-שלוש הקרובות, מה שמראה עד כמה הליגה בריאה. הגדלת תקרת השכר תציג סיטואציות חדשות, בהן קבוצות עמוסות כישרון יוכלו בעתיד לשמור על סגל השחקנים הקיים למרות התחרות הכלכלית מול שאר הקבוצות והרווח בין התקרה העתידית לשכר הנוכחי יתמלא כנראה במספר שחקנים שיקבלו יותר מדי כסף תמורת השירותים שלהם.
אף שמדובר בעליה של כעשרה מיליון דולר לעומת העונה שעברה ולמרות העובדה שמדובר בסכום הגבוה ביותר בהיסטוריה של הליגה, דאלאס קאובויס ופיטסבורג סטילרס ניצבו עד תחילת השבוע הנוכחי מעל הסכום הזה והן חייבות לרדת מתחת לתקרה עד יום שלישי. למרות ששתי הקבוצות צריכות לשחרר שחקנים ו/או לארגן מחדש חוזים, מדובר בדבר טוב עבורן, כיוון שעליית התקרה גרמה לכך שהן לא צריכות לבצע מספר רב של פעולות כמו שהיו צריכות לבצע בסיטואציות דומות בעבר. יכול להיות שאחרי הארגון המחודש של התקציב, דאלאס ופיטסבורג אפילו יפנו מספיק מקום כדי לשדרג את הקבוצה בשחקנים חדשים.
אצל הקאובויס מדובר בסיטואציה רגילה עקב סגנון הניהול של הבעלים ג'רי ג'ונס, שמתקשה למצוא את השחקנים הנכונים בדראפט ובשוק החופשי בשנים האחרונות ומנגד, משלם יותר מדי לאלה שנמצאים על המגרש ולא מצליחים לסיים עונה במאזן חיובי. כדי להוריד את התקציב, הקאובויס עושים דבר פשוט בדמות העברה פיקטיבית של הכסף אותו הם חייבים לשחקנים שלהם. לדוגמא, לטוני רומו יש חוזה על סך 13.5 מיליון דולר לשנה הבאה, אז דאלאס החתימה אותו על חוזה חדש עם משכורת בסיסית של מיליון דולר ואת היתרה היא תשלם לו בדמי חתימה שלא נכנסים לחישובי תקרת השכר. דבר דומה הקבוצה עשתה עם החוזים של אורלנדו סקנדריד ושון לי המצוין, ובכך הורידה בלילה אחד את התקציב למיליון דולר פחות מתקרת השכר המיועדת של הליגה.
ג'ונס יצטרך להחליט לגבי עתידם של שני שחקנים מרכזיים נוספים בקבוצה, דמרקוס וויר ומיילס אוסטין. אם הקבוצה תחליט לשחרר אותם, היא תחסוך כ-12 מיליון דולר. בעוד השחרור של אוסטין לא יהיה מפתיע מדי, עקב הירידה ביכולת והפציעות בשנים האחרונות, הסיפור עם וויר קצת יותר מסובך כיוון שמדובר במחזיק שיא הסאקים של הקבוצה ובשחקן עם רזומה שצפוי להכניס אותו בעתיד להיכל התהילה. את העונה שעברה וויר סיים עם מספר הסאקים הנמוך בקריירה (6), אחרי עונה שכללה הרבה פציעות. הוא דווקא החל את העונה מצוין, עם ארבעה סאקים בשני משחקי הפתיחה ונראה כמו אותו שחקן מפלצתי בהגנה, רק שאז החלו הבעיות, עם פציעות במרפק, ברגל ובגב. כאן נשאלת השאלה, כמה דלק עוד נותר לוויר במיכל. על פי הגישה של ג'ונס והקאובויס בשנים האחרונות, סביר להניח שוויר יישאר בקבוצה וזו אולי הבעיה הגדולה ביותר של הקאובויס - הבעלים לא יודע מתי להיפרד משחקנים בזמן הנכון. ג'ונס מעדיף מדי שנה להוסיף שחקן פה ושחקן שם, מאשר לעשות ניקוי כללי, במטרה להתחיל מחדש. זו גם אחת הסיבות בגללה הקבוצה מוצאת עצמה מדי שנה בשלב זה של העונה מארגנת חוזים מחדש ומשחררת שחקנים.
מי שיכול למצוא את עצמו בעוד מספר חודשים משחק עם הקסדה בעלת הכוכב של הקאובויס על ראשו הוא ארון דונלד. התאקל ההגנתי מאוניברסיטת פיטסבורג היה השם החם ביותר בקומביין שנערך לפני שבועיים, כאשר הציג מספרים לא רחוקים מאלה של ג'יידבון קלאוני. בעוד המהירות של קלאוני הייתה אחד הדברים המרשימים ביותר בקומביין, כאשר הוא רץ 4.53 שניות ב-40 יארד, דונלד היה איטי יותר בעשירית מאיה בלבד והראה עד כמה הוא חזק, כאשר דחק 35 פעמים לעומת ה-21 בלבד של קלאוני.
לאחר אותו סוף שבוע, גורו הדראפט של רשת ה-NFL מייק מאיוק, מיקם את דונלד כתאקל ההגנתי הטוב ביותר במחזור הדראפט הקרוב. גם פרשן ESPN טוד מקשאי לא הפסיק לדבר על התוצאות של דונלד, אבל הדגיש שעקב בעיית הגובה שלו (1.85 מטר) הוא מתאים יותר להגנות שמשתמשות בשיטת ה"טמפה 2", כך שכאשר הקבוצה שולחת ארבעה שחקנים קדימה, הוא יכול להיות לצד התאקל המרכזי ובכך חסרון הגובה שלו לא יהיה כזה משמעותי. הקאובויס היו הקבוצה היחידה בשנה שעברה שהשתמשה בשיטה זו לאורך כל העונה, כך שהמקום ה-16 בו הם יבחרו בדראפט מתאים מאוד למיקום הצפוי של דונלד, השאלה היא רק האם הוא עוד יהיה על הלוח, כאשר גם שיקגו ברס, שתבחר במקום ה-14 וזקוקה לעזרה בקו הקדמי של ההגנה יכולה לגנוב אותו קודם.
בגזרת הקווטרבקים, השלישייה המובילה היא ג'וני מאנזיל, בלייק בורטלס וטדי ברידג'ווטר והיא קיבלה סדר שונה ומעניין מאוד אחרי הקומביין. בעוד ברידג'ווטר ומאנזיל העדיפו שלא לזרוק באינדיאנפוליס, בורטלס כן עשה זאת והוא הראה שיש על מי לסמוך. מכאן התגלגל כדור השלג של בורטלס וכעת טוד מקשאי מעמיד אותו כבחירה הראשונה של יוסטון טקסאנס בדראפט. התופעה הזו, של קוורטרבק אלמוני משהו שהמניות שלו נוסקות לשמיים בחודשיים שלפני הדראפט לא חדשה לנו, במיוחד בשנים האחרונות כאשר כל מה שצריך זה אזכור אחד בטוויטר מגורם מסוים. בליין גאברט (ג'קסונוויל) וריאן טניהיל (מיאמי) הם דוגמאות למקרים דומים בשנים האחרונות ובעוד הראשון נחשב לכישלון ואיבד סופית את מקומו השבוע לצ'אד הני, לטניהיל מחכה שנת מבחן כדי להראות שהוא קוורטרבק לגיטימי בליגה ולהצעיד את הדולפינס לפלייאוף.
בורטלס מגיע מאוניברסיטת מרכז פלורידה, שם זרק בשנה שעברה ל-25 טאצ'דאונים לעומת תשע חטיפות. הוא מציג כנראה את היד החזקה ביותר מבין שלושת הקוורטרבקים המדוברים וגוף פיזי ואתלטי, שמזכיר מאוד את טום בריידי, אתו עבד בעבר המאמן החדש של הטקסאנס, ביל אובריאן. בורטלס הוא יותר קוורטרבק קלאסי, שמעדיף לעשות מהלכים מתוך הפוקט בניגוד למאנזיל. כרגע נראה שאם יוסטון תחליט ללכת על קוורטרבק חדש, היא תבחר בבורטלס, אך עדיין ישנה אפשרות שהקבוצה תלך עם שחקן ההגנה ואולי השחקן הטוב ביותר בדראפט הקרוב קלאוני, או שחקן קו ההתקפה המדובר מאובורן, גרג רובינסון. ההחלטה של הטקסאנס לא רק תשפיע על גורל הקבוצה בשנים הקרובות, אלא גם תגרום לתגובת שרשרת מעניינת מאוד בדראפט הקרוב.
