מיאמי דולפינס

המיאמי דולפינס הם קבוצה ותיקה וגאה, שזכתה בשתי אליפויות רצופות בתחילת שנות ה-70', כולל העונה המושלמת (ללא הפסד)היחידה בתולדות הליגה.

בשנות ה-80' וה-90' כבשה מיאמי את לבם של אוהדים רבים בזכות כוכב העל שלה, הקווטרבק דן מרינו. מרינו אמנם חרט את שמו על כל שיא מסירה חשוב, אבל בהופעה היחידה שלו בסופרבול הוא נכנע לאגדה אחרת - ג'ו מונטנה מהסן פרנסיסקו פורטי-ניינרס.

בעונה שעבר סיימה מיאמי במאזן 5-11, אבל שוב התבזתה בהופעה עלובה והפסד 3:20 לבולטימור בסיבוב הראשון של הפלייאוף. השנה מקווים ה"פינס" לסיום קצת יותר מוצלח לסיפור. בואו נבחן מה התחדש בקבוצה, אחרי מי כדאי לעקוב ומה חושב צוות הפרשנים המסור שלכם שיקרה לקבוצה מעיר השמש.

מאז פרישתו של מרינו לפני שלוש שנים ממשיכה מיאמי לחפש את עצמה, ואת השילוב הנכון שיביא אותה אל הטבעת הנכספת.

ראש וראשון למצטרפים הוא כמובן ריקי וויליאמס, שמבחינת פוטנציאל בהחלט יכול להוביל את הליגה, אבל יש לו בעיות תקשורת, ובעיות מצב רוח, ובעיות ראש באופן כללי, אז זה לא הימור בטוח לגמרי. אם ייתן את התוצרת הגבוהה שהוא מסוגל, הדולפינים יגיעו רחוק מאד.

עוד הצטרפו: רוב בורנט (קיצוני הגנתי, מבולטימור), ג'יי וויליאמס (קיצוני הגנתי, מבולטימור), ליאון סרסי (תאקל התקפי, מבולטימור)

מהצד השני של העובר-ושב, אנחנו מוצאים כמה שחקנים טובים, אבל אף אחד שעזיבתו אמורה לשבור את הדולפינס. הרשימה נראית כך:

הית' אירווין (גארד, הלך לסט. לואיס)
קני מיקסון (קיצוני הגנתי, הלך למינסוטה)
או.ג'יי מקדאפי (תופס, שוחרר)
טרי קוסין (מגן פינה, לקרוליינה)
לאמאר סמית' (רץ אחורי, לקרוליינה)
לורנזו ברומל (קיצוני הגנתי, למינסוטה)
דאריל גארדנר (קיצוני הגנתי לוושינגטון)

הגעתם של וויליאמס ובורנט מאזנת את אבדנם של ברומל, מיקסון וגארדנר. אמנם הדולפינס הפסידו קצת עומק, אבל זו רק הזדמנות לשחקנים צעירים למלא את החלל. סך הכל, ההגנה של מיאמי צפויה להיות יותר מבסדר.

ריקי וויליאמס הוא רץ שמסוגל לדרוס כל מה שבדרכו, ורק בשבילו שווה לסמן את משחקי מיאמי בלוח.

קו ההגנה האחורי, בראשות פטריק סורטיין וסאם מדיסון, נחשב לאחד הטובים בליגה וכל מסירה עמוקה עלולה להיקטף על ידי שני הגנבים האלה.

זאק תומאס וג'ייסון טיילור יוצרים צמד מבעית שמתמחה ברמיסת קווטרבקים.

מזה כמה עונות שהדולפינס נראו לא רע בכלל בעונה הרגילה והגיעו לפלייאוף, רק כדי להתפרק שם. השנה חושבים הדולפניס שריקי וויליאמס, איש שמסוגל להוביל את הליגה ביארדים על הקרקע אם רק לא יהיה מדוכא, הוא התשובה לכל צרותיהם.

יכול מאד להיות, אבל האם ג'יי פידלר הוא התשובה בקווטרבק? למרות שאחינו הוא, הספקות רבים. ההגנה תבריק כרגיל, ורוב בורנט הוא תחליף שווה ומעלה לדאריל גארדנר שעזב בעמדת הקיצוני ההגנתי. התופסים הטירונים מאשתקד, ובמיוחד כריס צ'יימברס, יצטרכו להוכיח אם הם הדבר האמיתי.

רואים ורוד: ריקי מוביל את הליגה בריצה, כריס צ'יימברס הופך לכוכב-על בתפיסה, ההגנה דומיננטית ופידלר פשוט לא עושה שטויות.

ונגיד שכן? סופרבול.

רואים שחור: ריקי תופס דיכאון, פידלר נכנע ללחץ וזורק חטיפות כמו סוכריות, ההגנה סופגת פציעות ומתפרקת.

ונגיד שכן? התפרקות מוראלית בקבוצה, 8:8, המאמן וונסטד מפוטר

דעתנו? 5:11 ומקום ראשון בבית, אבל איכשהו לא נראה שג'יי פידלר יהיה הקווטרבק היהודי הראשון בעידן המודרני להוביל קבוצה לארץ המובטחת.