חארקירי: ההתרסקות של מטאליסט חארקוב

"אחינו האוקראינים! האדמה שבבעלות יהודים שייכת לעם האוקראיני. יהודים הם האויב הנצחי של האומה, והם צריכים להיעלם מאדמותינו. מי שיעבוד אצלם יוענש במלוא חומרת הדין. יהודונים החוצה!"

זהו נוסח אחד העלונים שהופצו ברחבי המדינה ב-1941 על ידי פעילי צבא ההתנגדות האוקראינית. מטרתו העיקרית הייתה להילחם בצבא האדום ולשחרר את אוקראינה מהרוסים, מטרתו המשנית הייתה להילחם גם בנאצים ולשחרר את המולדת מהגרמנים – אם כי הם שיתפו איתם פעולה פעמים רבות כאשר זה התאים להם. הם פעלו בשתי החזיתות, ואחרי סיום המלחמה פתח השלטון הסובייטי בצעדי ענישה קשים כנגד אנשי הארגון.

אתם תוהים בוודאי כיצד זה קשור למדור הספורט. לפני שבוע התפטר מתפקידו מירון מארקביץ', המאמן הוותיק של מטאליסט חארקוב, אשר בנה את הקבוצה במשך תשע שנים והפך לאליל הבלתי מעורער של האוהדים. במסגרת ראיון הפרישה, אחרי שאירועי מיידן הגיעו לשיא והנשיא ויקטור ינוקוביץ' ברח מהמדינה, אמר מארקביץ': "אני מאושר ממה שקרה. אבא שלי היה בשבי הגרמני, וכאשר חזר הביתה נשלח לסיביר באשמת בגידה. דוד שלי ישב בכלא על כך שלחם בשורות צבא ההתנגדות האוקראיני. לכן האירועים הפוליטיים חשובים מבחינתי היום הרבה יותר מכדורגל".

מארקביץ' נולד בלבוב, במערב אוקראינה, אזור המזוהה כיום באופן מוחלט עם המהפכה, אבל עשה בעשור האחרון קריירה מפוארת דווקא בחארקוב המזרחית, העיר "הרוסית" ביותר במדינה. עזיבתו התקבלה בהלם מוחלט בקרב האוהדים, והרקע האתני שלו ממש לא מעניין את רובם. המציאות הפוליטית באוקראינה סבוכה ומורכבת באופן קיצוני, ואף אחד לא מסוגל להבין אותה במלואה מבחוץ.

מי שמתלהב מההצלחה המסחררת של האופוזיציה, ראוי שיעיין שוב בפסקה הראשונה. צבא ההתנגדות האוקראיני הוקם לאחרונה מחדש במחתרת, והוא פועל במרץ, כולל נטילת אחריות לרצח שוטר בקייב לפני חודש. ותיקי צבא ההתנגדות הפכו בימי שלטון הנשיא הקודם, ויקטור יושצ'נקו, לגיבורי האומה וזכו לכבוד גדול. שלטונו של ינוקוביץ', שנקט במדיניות פרו-רוסית, ביטל זאת באופן חלקי. אבל אם אתם הופכים כעת לפתע לתומכיו, כדאי לזכור כי מדובר באדם שעמד למעשה בראש סוג של מאפיה, אשר שדדה באופן שיטתי את המדינה ואת אזרחיה.

סיפורה המדהים של מטאליסט חארקוב, שנמצאת כיום בסכנה קיומית, מדגיש עובדה זו היטב. בימי ברית המועצות הייתה זו קבוצה בינונית למדי ונטולת הישגים, וכך זה המשיך גם בשנים הראשונות בליגה האוקראינית העצמאית – היא אפילו ירדה ליגה ב-2003. המהפך חל ב-2005 כאשר אלכסנדר יארוסלבסקי, אוליגרך מקומי עם הון המוערך בכמיליארד דולר, קיבל את הקבוצה לידיו והחל לטפח אותה. לפי דיווחים לא מאומתים, האיש ששכנע אותו לבצע את ההשקעה הוא רינאט אחמטוב, הבעלים של שחטאר דונצק והאיש העשיר ביותר באוקראינה. מדוע היה כה מעוניין להכניס את אחד החברים לעסקי הכדורגל? האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם, למשל, את רומן אברמוביץ' לוחץ על אוליגרך רוסי אחר לרכוש את ארסנל?

את השאלה הזו יחקרו יום אחד, אבל דבר אחד בטוח – יארוסלבסקי היה מצוין עבור מטאליסט. הוא הקים אקדמיה לתפארת ומתקני אימונים ברמה גבוהה, העניק תעסוקה לאלפי אנשים בעיר, עבד בשיתוף פעולה מופתי עם מארקביץ', החתים שחקני רכש משובחים, והקבוצה פרחה. במשך שש שנים רצופות סיימה חארקוב במקום השלישי בליגה, אחרי שחטאר ודינמו קייב. כאשר זכתה אוקראינה באירוח יורו 2012, השקיע יארוסלבסקי 50 מיליון דולר מכספו בשיפוץ האצטדיון לקראת האירוע.

ב-2010 חלה תפנית ביחסיו של יארוסלבסקי עם שלטונות חארקוב, כאשר גנאדי קרנס, פוליטיקאי ממוצא יהודי עם עבר פלילי עשיר ביותר, מקורב מאוד לינוקוביץ' וחבר מפלגתו, נבחר לכהן כראש העיר. המשבר הגיע לשיאו בדצמבר 2012, כאשר קרנס דרש מיארוסלבסקי ללא תנאי להחזיר את האצטדיון לרשות העיריה, על אף שהמועדון מימן את פעילותו באופן מלא. סביר להניח כי גם מתחת לפני השטח הופעל על הבעלים לחץ עצום, כי תוך ימים ספורים הוא קיבל החלטה שהרעידה את העיר והעמיד את המועדון למכירה. הקונה "נמצא" במהרה – סרגיי קורצ'נקו, אז בן 27, ששילם על פי הדיווחים כ-100 מיליון דולר כדי לקבל שליטה בכל נכסי מטאליסט. כאשר נשאל יארוסלבסקי לגבי מניעיו למכירת המועדון, השיב: "אילצו אותי לעשות את זה".

העיתונאים והאוהדים פצחו במבצע חיפושי גוגל אודות הבעלים החדש, ולא מצאו כמעט דבר. "לא ידענו עליו כלום, חוץ מזה שמכנים אותו מלך הגז של אוקראינה", אומר העיתונאי ניקולאי ברינזה. ואכן, איש העסקים הצעיר עמד בראש קונצרן כמעט סודי ששם למטרה להשיג מונופול בשווקי הנפט והגז באוקראינה, בסיוע נדיב של השלטון. קורצ'נקו, כך התברר, הוא חברו הקרוב של אלכסנדר ינוקוביץ', רופא שיניים שהפך למיליארדר מאז תפס אביו את השלטון. "המשפחה", כפי שקוראים לחבורת ינוקוביץ' באוקראינה, ריכזה בידיה כוח כלכלי עצום. ואם זה לא מספיק, הרי שקורצ'נקו מיודד מאוד גם עם בנו של הפרקליט הראשי של אוקראינה. קשרים אלה אפשרו לו לקבל לידיו הון עתק תוך חודשים ספורים. יש הגורסים שהוא היה סוג של בובה בשירות השלטונות.

במהלך 2013 פורסמו מספר תחקירים אודות פעילויות החברה של קורצ'נקו אשר גרמו לזעזוע אמתי. חברת הנפט והגז שלו קיבלה הטבות מיוחדות מהמכס, וגם עסקה בהברחות שיטתיות והעלמות מס. בשוק הבנזין לבדו עלתה לפי החשד פעילותו של קורצ'נקו לקופה הציבורית באובדן הכנסות של כ-700 מיליון דולר תוך שנה. הגז הנוזלי נמכר לחברתו במחיר נמוך פי חמישה ממחיר השוק. קורצ'נקו רכש בנק וחברות נוספות, והאימפריה שלו שגשגה.

גם מטאליסט נהנתה – האוהדים שכחו את החששות הראשוניים והאמינו שהבעלים החדש יעמוד במילתו ויצעיד את הקבוצה להישגים. כבר בעונה שעברה, למרות הטלטלה הניהולית, סיימה חארקוב לראשונה בתולדותיה במקום השני, לפני דינמו קייב, והעפילה למוקדמות ליגת האלופות. היא היתה פייבוריטית להגיע לשלב הבתים, עד שפרשת מכירת משחק מ-2008 שהוכרעה בבית המשפט בלוזאן גרמה להשעייתה – ובעקיפין לעלייתה הישירה של מכבי תל אביב לשלב הבתים של הליגה האירופית.

האירוע המצער לא עצר בהתחלה את התנופה – מטאליסט הובילה את הטבלה בתחילת העונה הנוכחית, קורצ'נקו ומארקביץ' דיברו על אליפות, וגם ירידה מסוימת בתוצאות לקראת סוף השנה לא גרמה לחשדות מיוחדים. אחרי הכל, מה יכול להיות לא בסדר אם הקבוצה החתימה בינואר את פרנק ארנסן הדני, לשעבר מנהל ספורטיבי באיינדהובן, צ'לסי, טוטנהאם והמבורג? כאשר ישב מארקביץ' במסיבת העיתונאים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, לרגל פתיחת הסופר-קאפ הרוסי-אוקראיני באיצטדיון המושבה לפני חודש, הוא אמר שכלל לא התעניין בגובה הפרסים בטורניר, אלא רק באיכות היריבות.

הוא שיקר. עיתונאים המקורבים למועדון הריחו כבר אז שמשהו לא בסדר. הם שמעו על הלנות שכר, והבינו כי זו הסיבה האמתית להיעדרותו מהטורניר של הכוכב הברזילאי קלייטון שאבייר, אשר התעכב לפי הגרסה הרשמית במולדתו בגלל בעיות בירוקרטיות עם המסמכים.

ככל שהחריפה המחאה בכיכר המרכזית בקייב, כך הרגיש קורצ'נקו את האדמה בוערת מתחת לרגליו, והחל להתכונן לגרוע מכל. לאחרונה נחשף, למשל, כי הוא גנב 65 מיליון דולר מהבנק שבבעלותו, אשר נמצא כיום בפשיטת רגל, באמצעות הלוואה לחברה פיקטיבית. הקשיים הכלכליים במטאליסט הלכו והעמיקו, והגעתו של ארנסן בתנאים אלה לא פחות ממדהימה. כל הסודות נחשפו בהודעת ההתפטרות הדרמטית של מארקביץ'. היא לא היתה צפויה מבחינת האוהדים, אך הוא עצמו הכין אותה כבר שבועות ארוכים.

במקביל לאזכור הדוד שישב בכלא בגין שיתוף פעולה עם הנאצים, סיפר המאמן לשעבר: "הנשיא נעלם ואיש לא יודע היכן הוא נמצא. סגניו עזבו, המצב במועדון יצא לחלוטין משליטה. הקבוצה בהחלט יכולה להימחק מהמפה כי כרגע נותרו לה רק חובות, אפילו את הכסף שהרווחנו בישראל לקחו לנו, אבל אני משתדל לא לקחת את זה ללב. כבר התרגלתי לא להתרגש ממה שקורה לי בחיים, והיום אני בעיקר שמח על המהפכה".

קורצ'נקו באמת ברח מהמדינה, ולפי עדויות לא מאומתות נצפה לא מכבר בבלארוס. שלשום, כאשר כולם כבר השלימו עם בריחתו, פרסם המאפיונר הצעיר הודעת הרגעה: "אין לי כוונה לעזוב. השמועות הזדוניות פוגמות במוניטין שלו ושל הכדורגל האוקראיני כולו. כל המשכורות שולמו במלואן, ואין סיבה לספקות באשר לעתידה של מטאליסט. אני מאמין שנזכה באליפות כבר העונה, ומבקש מכולם לא להאמין לפרובוקציות. תמיכת האוהדים חשובה במיוחד ברגעים אלה". באשר למארקביץ', מסר קורצ'נקו: "אני מצטער על כך שהתפטר אחרי שלא עמד בלחץ שהופעל עליו לאור האירועים האחרונים במדינה".

אז האם הופעל לחץ על המאמן? לפי פרסומים מסוימים, קיבל מארקביץ' איומים על חייו בשל עמדתו במשבר הפוליטי. המועדון עצמו נקט לפני מספר שבועות בעמדה למען שלטונו של ינוקוביץ', כאשר דרש מהאוהדים שלא להפגין עמדות פוליטיות במשחקי הקבוצה. האוהדים בחארקוב אכן חלוקים – יש שם הרבה רוסים, יש גם הרבה אוקראינים שתומכים בכוחות החדשים. את הקטטות האלימות בין שני המחנות אולי ראיתם לפני יומיים בחדשות. אבל חרדה לגורל המועדון מאחדת, באופן מעט פרדוקסלי, את כולם. את קורצ'נקו, האיש שבזז את המועדון והפקיר אותו, שונא היום כל אוהד מטאליסט ללא קשר לעמדותיו בסוגיות אחרות.

והם גם נאבקים למען מטאליסט. בעוד המדינה נמצאת על סף מלחמה של ממש, בחארקוב פועלים כדי להציל את המועדון האהוב. הם מאשימים את ראש העיר קרנס ודורשים ממנו לקחת אחריות אישית על המחדל. הם פנו במכתב נרגש ליארוסלבסקי בבקשה לקחת את מטאליסט תחת חסותו שוב – דבר שיהיה קשה מאוד ליישום מבחינה משפטית גם אם יסכים לחזור. ובינתיים השחקני מתכננים לעזוב. מלך השערים מרקו דביץ' כבר עבר לרובין קאזאן, ובמידה והמועדון אכן יתפרק יהפכו כל הכוכבים הנוצצים שלו לחופשיים.

לסוללת הכוכבים הדרום אמריקאים האלה לא צריך לדאוג. גם ארנסן יהיה בסדר. הקורבנות האמיתיים של הפרשה הם האוהדים. כך גם ברחובות אוקראינה – האנשים הפשוטים, כמהים לחופש וחיים תקינים, הם הגיבורים האמיתיים והטהורים של המהפכה. הפוליטיקאים מכל הצדדים גרועים אחד מהשני, וביזת נכסי המדינה נמשכת.