26.2.1994, ערב חורפי בקרית אליעזר. מכבי חיפה אירחה את מכבי תל אביב למשחק שלאורך השנים לא רק דובר אלא גם הושר. מאמן הקבוצה האורחת אברהם גרנט עלה בהרכב מפתיע ופתח עם מגן ימני צעיר, עופר וילנצ'יק, שברבות הימים הפך לסמל לתבוסה הגדולה של הצהובים, 5:0. עשרים שנה בדיוק חלפו מאז המפגש שנכנס לספרים, וכעת וילנצ'יק מספר מה קרה שם מהזווית שלו.
"היה את כל הסיפור עם אבי כהן, הוא היה פצוע וניסו להכשיר אותו", נזכר וילנצ'יק, היום בן 41, בעלים של מספר בתי עסק בתל אביב. "ביום של המשחק הודיעו לי שהוא לא כשיר ואני פותח. אברם לא אמר לי יותר מדי, לא דיברו איתי על השחקנים שאשחק מולם באגף, רק ניסו להכניס בי ביטחון כמו לפני משחק רגיל. יצא לי לשחק משחק או שניים לפני כן ובסך הכול לא חששתי מהמשחק כפי שאולי ניסו לצייר".
ה-0:5: ככה זה נראה
אפילו משינה שרו על המשחק הזה
משה גלאם סיפר בזמנו לוואלה! ספורט: "הייתה טעות קשה להעלות אותו. איך שעלינו אמרתי לראובן עטר שיש פה הזדמנות להרוג אותם דרכו. עטר אמר לי שהוא יבדוק אותו באחד על אחד ואם הוא יראה שזה עובד עליו, נשחק על הצד שלו. בדקה השנייה הוא עשה לו דריבל כמו שרק ראובן יודע וכבר ידעתי שאנחנו בדרך לקונצרט. בכלל, ראו על מכבי בחימום שהם נראים כאילו הם רוצים לברוח, אבל אין להם לאן. בחדר ההלבשה איל ברקוביץ' אמר לנו "ניצחון לא שווה כאן, צריך ניצחון גדול שיראו שאנחנו והם זה ליגה אחרת".
וילנצ'יק מאשר, בסך הכול, את הדברים, אם כי לא מהפן האישי אלא הקבוצתי: "היה הלם. מתחילת המשחק הרגשנו שהשחקנים בפאניקה וחיפה כותשים אותנו. לא יודע להסביר איך ולמה, אבל כל הזמן היינו חשופים, כאילו לא באו לעזור לחלק האחורי. הם תקפו בגלים ולא עם שחקן או שניים אלא עם שבעה. בכל התקפה באו שניים על אחד. אם שיחקתי באגף ימין היו באים משם עטר או אייל ברקוביץ', אתה יוצא אליהם והם מוציאים כדור לגלאם. עיקר המשחק שלהם היה מכנף שמאל וראו את זה בכל גול, כולל האחרון של גלאם. אסור לשכוח, היה צריך לעזור בשמירה על אלון מזרחי בכל התקפה. גלאם היה חשוף. איציק זוהר שיחק בכנף ימין והתקשה לעזור שם. באיזשהו שלב מקנאקי הבין שהכל אבוד ו-וויתר על התקפה, פשוט נעמד לפני הבלמים וניסה לעזור לנו, למרות שגם הוא לא היה מסוגל לעזור יותר מדי. נועם שוהם התרוצץ שם בלי הפסקה, אבל הכול היה נראה אבוד, כאילו תמיד יש להם שחקן או שניים יותר".
אף שנראה שהשער השלישי של עטר סימן את ההתמוטטות של מכבי תל אביב, וילנצ'יק לא הרגיש כך: "כבר הרבה לפני זה לא היינו במשחק. היה 0:2 אבל הם תקפו גלים והיה ברור שעוד גול יגיע. ניסינו לצאת להתקפות רק כדי לעבור את החצי ולהגיע לצד השני, הייתה תחושה של הלם וכולם רצו שזה ייגמר. חיפה חגגה והאצטדיון היה בטירוף, כבר לא הרגשנו חלק מהמשחק".
גרנט ספג לא מעט ביקורות בתום המשחק על כך שפתח במשחק כל כך חשוב עם שחקן צעיר, אבל החיצים הופנו גם אל וילנצ'יק. הוא, מבחינתו, לא מרגיש שיש לו על מה להתנצל: "קל היה להפיל את זה על שחקן צעיר. ציפיתי אולי ליותר ריספקט משחקנים אחרים שיידעו לקחת אחריות. היום אני כבר מסתכל על זה אחרת. בסך הכול, הבעיה לא הייתה עופר וילנצ'יק אלא קבוצה שלא תפקדה. חיפה לחצה ותקפה מהפתיחה ולא היינו במשחק, הם היו ביתרון של שחקן בכל סיטואציה ולא הצלחנו להתמודד איתם. יכול להיות שבאנו שאננים או שאולי שחקנים לא היו מודעים לכוח של חיפה, כי היה הרבה ביטחון לפני כן. הייתה אז קבוצה עם המון אגו והמשחק הזה נתן סטירה גדולה לכולם".
על התחושה שאחרי המשחק אומר וילנצ'יק: "אברם לא דיבר יותר מדי אחרי זה, הוא לא נהג לדבר יותר מדי עם הצעירים. היו שחקנים יותר משמעותיים אז. באופן אישי לא פתחתי יותר באותה עונה בליגה, ובמהלך העונה שלאחר מכן עזבתי את מכבי. המשחק הזה פגע בי ובביטחון שלי, אבל לטווח הארוך אני לא חושב שזה מה שמנע ממני את ההצלחה בקריירה, אלא רק ההשקעה, הבחירות וההחלטות שלי. אני לא כועס על אף אחד, היום אני כבר רואה את הדברים אחרת. מכבי? למרות המכה היא חזרה להתמודד באותה עונה על האליפות והגביע. בסך הכול היא התאוששה יפה".
