פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אותו רציתם לפטר?

        מכבי תל אביב היא כבר לא הדובדבן בקצפת של אירופה, אבל דיוויד בלאט כן. אורן יוסיפוביץ על הכבוד שמאמן מכבי תל אביב מקבל רק מחוץ לישראל, ועל השחקן הכי כבד שהכי קל להזדהות איתו

        אותו רציתם לפטר?

        ועדת ביקורת

        לרווחת הצופה: בשל המשחק החד צדדי, המדור מצא זמן להתמסחר. ברחבי ההיכל חולקו פליירים לאפליקציית "אט איוונט", המאפשרת הזמנת כיבוד ואביזרי עידוד ישירות לכיסא. אמריקה אפילו באמריקה אין.

        קופות: עזבו את המחירים הסטנדרטים, הספסרים תמיד ילמדו אותנו עד כמה מעניין משחק. אתמול נמכרו כרטיסים מחוץ להיכל ב-300 שקל לראש, מה שאומר - המשחק היה מאוד מעניין (לפחות לפני שהתחיל).

        קהל מכבי תל אביב: אולם כמעט מלא עד אפס מקום, די נדיר למשחקי הליגה, אפילו מול ירושלים. אווירה מצוינת. ציון: 8

        קהל הפועל ירושלים: התופים הדהדו בנחישות, צסק"א הוזכרה בקול אבל רק הם עשו רעש. החבר'ה על הפרקט פחות. ציון: 7

        בפינת האנקדוטה: נאום המחץ המגוחך של שמעון מזרחי קיבל סטירה מיידית במוסקבה, כשצסק"א עשתה למכבי את מה שמכבי עשתה להפועל בדרבי. אתמול מכבי עשתה צסק"א לירושלים, ונשאלת השאלה - האם יו"ר הצהובים חזק אפילו מהקארמה?

        מכבי תל אביב הביסה את הפועל ירושלים 71:93

        ***

        שחקן מכבי תל אביב סופוקליס שחורציאניטיס מול שחקן הפועל ירושלים יניב גרין (ברני ארדוב)
        בתוך חמש דקות, ושלושה פוזשנים שונים, סופו קיבל כדור לתוך הצבע ופשוט הפיל את שחקני היריבה (ליאור אליהו, פעמיים יניב גרין). הם נפלו לפני שהוא שחרר את הכדור (צילום: ברני ארדוב)

        מעשה שהיה, כך היה

        אוהד הפועל ירושלים חביב, כיפה סרוגה וחולצה אדומה, ניסה את מזלו בזריקה מחצי מגרש. הוא תפר אותה, צ'אקה, חלק, וזכה בחופשה זוגית מתנת וואלה! טורס (הזהרנו שהמדור התמסרנו). ככה, מהחצי, 1 מ-1. עד אותו שלב, הפועל ירושלים עמדה על 0 מ-5 מעבר לקשת. האדומים סיימו את הערב עם 41% מהשדה, 62% מהעונשין ו-100% דאגות. אתמול דווקא יותם הלפרין היה בחופשה, עם 5 נקודות בזמן-זבל. סדרת האליפות העונה תורכב משני משחקים, בית וחוץ, כשההפרש יקבע מי תניף צלחת. אם ירושלים רוצה לפנטז על חגיגות, הלפרין יצטרך להופיע, להיות טוב בכל מחיר. אפילו אם זה כולל אסיסט ניצחון מהשופט.

        ***

        סופוקליס שחורציאניטיס, רק השם רחב מהגוף, כיסה עצמו במגבת צהובה ענקית שעליו נראתה כמו מפית, דפק כמה חיוכים וחיבוקים למקורבים, ונכנס לחדר ההלבשה. הוא לא היה נראה עייף, יחסית לאחד שהרגע רשם שיא עונתי של 24 דקות (בשעון סופו זה בערך 73). דווין סמית' סיפק שורה כמעט מושלמת (29, 7 מ-9 ל-3, 8 ריבאונדים), וסילבן לנדסברג תגבר את הקו הפצוע עם 38 דקות ו-16 נקודות, אבל השחקן הכי חשוב במשחק היה הסנטר. באין תחליף ראוי (אלכס טיוס עלה לחימום ולא צלח אותו, אנדראה זיזיץ' עושה בדיוק את מה שחשבו שיעשה), הצהובים היו יכולים להתפרק בקלות אם לא יטפלו בנכס הגדול שלהם. בדרבי הראשון של העונה, למשל, האדומים התנפלו על היווני מהפתיחה, הוציאו אותו מאיזון ולכן ניצחו. לירושלים, אמש, לא היה סיכוי.

        בתוך חמש דקות, ושלושה פוזשנים שונים, הסנטר קיבל כדור לתוך הצבע ופשוט העיף באוויר את שחקני היריבה (ליאור אליהו, פעמיים יניב גרין). הם התרסקו על הפרקט לפני שהוא בכלל שחרר את הכדור. וכשהפועל ירושלים ביצעה דאבל טים וטריפל טים עליו, סופו ידע את מי למצוא. את הערב הוא סיים עם 7 מ-7 ו-15 נקודות. את הסיכוי של ירושלים הוא סיים בתוך רבע אחד.

        הצהובים חוטפים ביקורת, ובצדק, על היעדר זהות. ריבוי הזרים הרס את הזהות בכל הליגה, אבל לא בגלל שלשחקנים זרים אי אפשר להתחבר. רק בגלל התחלופה. מבחינת הקהל המקומי, הלאום והדת לא באמת משנים. האוהדים פשוט מחפשים את החיבור, את נקודת האחיזה בשחקן. ואצל סופו באמת יש במה לאחוז. זה המראה, אבל זה גם הסיפור. הכוח העצום לצד הקריפטונייט - מספר הדקות הנמוך שהוא יכול להחזיק. והעובדות מדברות. סופו הוא אחד השחקנים האהובים במכבי. הוא לא טופ סקורר, הוא לא קלאץ', קשה לבנות סביבו שיטה ולעתים קל להוציא אותו מפוקוס. אבל עבור האוהדים הצהובים, הוא מישהו שאפשר להזדהות איתו. ובעידן הנוכחי, זה הכי חשוב.

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט (ברני ארדוב , צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו)
        "פרופורציות - זו בכלל מילה בעברית? יש בזה איזשהו אפקט? כי נראה שאף אחד לא מבין בזה, למרות שיש מילה כזו" (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        "מה זאת אומרת שהגענו עם הגב אל הקיר?!", קטע דיוויד בלאט את הראיון בתום המשחק. "בסך הכול הובסנו במשחק אחד. מאיפה אתם מביאים את זה? זה היה משחק אחד, איפה הפרופורציות?". שדר הקווים של ערוץ 1, אלמוג שריד, הסביר שלא הספיק להשלים את השאלה ושבכלל כיוון למצב הרפואי של הצהובים. בלאט חייך במבוכה ושלף: "כנראה שניצלתי אותך כדי להוציא קיטור".

        במסיבת העיתונאים מאמן מכבי תל אביב המשיך באותו הטון. "היה לנו משחק קשה מאוד ביום שישי, ורובם יצאו מפרופורציות, כרגיל פה. פרופורציות - זו בכלל מילה בעברית? יש בזה איזשהו אפקט? כי נראה שאף אחד לא מבין בזה, למרות שיש מילה כזו. הפסדנו משחק, היינו עם חצי הרכב מול קבוצה גדולה, קרה מה שקרה. אחרי רצף של 23 ניצחונות מ-24 משחקים, נפלנו פעם אחת. ביג דיל... ביג דיל... זה לא פגע בנו בשום דבר".

        המחשבה הראשונה כשבלאט הכניס את העברית למשוואה, היא שהנה הוא מתנשא עלינו. המאמן הגדול מאמריקה מול הסתומים מארץ הקודש. אבל דיוויד - לא מיסטר, לא קואץ', למרות שהכי מגיע לו שיקראו לו כך - דיוויד צדק. אין פה פרופורציות. הכדורסל הישראלי לא מעכל את שיטת האליפות של הענף הזה. פה עדיין מנכסים למשחק אחד משמעות גדולה בהרבה ממה שהוא באמת היווה. בטח במכבי תל אביב, שם הפסד מקרי לברק נתניה מכנס קבינט חירום. בלאט מספיק ריאלי ואמיץ כדי להגיד שעבורו, לא כך הדבר. ההפסד מול ירושלים - יריבה מושבעת - לא ביג דיל. ההפסד בדרבי - גם. :כן", ענה כשנשאל האם הפועל ירושלים הגזימה בחגיגות אחרי הניצחון הקודם. "כי המשחק ההוא לא אמר כלום".

        גם המשחק מול צסק"א היה בסך הכול רק משחק. אולי זו תבוסה גדולה, אבל זה משחק אחד. דווקא מה שקרה לפניו הראה את הבעיה האמיתית. לפני המשחק נערך לכבוד בלאט - מאמן נבחרת רוסיה לשעבר - טקס מכובד. לפחות דרך הטלוויזיה, היה נראה שכל באי האולם הריעו לאיש שבעוד שתי דקות יאמן נגד צסק"א שלהם. די כרגיל, בלאט קיבל במדינה זרה קרדיט וכבוד גדולים יותר בהרבה ממה שאי פעם יקבל במדינה שלו. מהקהל. מהתקשורת. מהקבוצה שלו.

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט לצד היו"ר שמעון מזרחי (ברני ארדוב)
        מי שלא היה מתאים להדריך את נבחרת ישראל, הלך לזכות בפרסים עם קירילנקו, וגם בקבוצה שלו, עמה השיג אחוזי הצלחה מפלצתיים בכל קנה מידה, הוא לא מרגיש לגמרי בטוח (צילום: ברני ארדוב)

        בלאט הרי נמצא בעמדה בלתי אפשרית. הסגל שלו טוב מדי לליגה המקומית ורע מדי לליגה האירופית. בישראל אסור להפסיד, באירופה לפעמים מותר, רק ליריבות ספציפיות, ואז זה הירואי. מאמנים יריבים יכולים לעשות לו בית ספר, אבל הוא לא יכול להבריק נגדם - כי זה טריוויאלי לנצח עם סגל כזה. הדרישות הללו יוצרות ציפיות שבלתי ניתנות לתיאום. והדברים הללו פוגעים במעמד של בלאט. בלתי נתפש להיזכר שכשמכבי תל אביב היתה בתקופה פחות טובה, עוד העונה, פיטורים של בלאט היו דבר אפשרי. גם בתוך המועדון דיברו על כך, ממש לא הכחישו. במקום להחתים אותו לעשר שנים, רק מהפחד לאבד אותו, דיברו שם על סעיפים ותתי סעיפים ואופציות יציאה. עצוב ומצחיק ביחד.

        "אתה מרגיש שאתה לא מקבל מספיק כבוד בישראל?", שאלתי. מול המצלמות בלאט ענה "אני? מקבל, מעל ומעבר", אבל כשהמצלמות כבו רמז שלא כך הדבר. בלאט לא צריך להצהיר שום דבר. ברור לחלוטין שבישראל הוא לא מקבל את הכבוד הראוי לו. מי שלא היה מתאים להדריך את נבחרת ישראל, הלך לזכות בפרסים עם קירילנקו, וגם בקבוצה שלו, עמה השיג אחוזי הצלחה מפלצתיים בכל קנה מידה, הוא לא מרגיש לגמרי בטוח.

        מכבי תל אביב כבר לא הדובדבן בקצפת של אירופה. אף שחקן בסגל, אף לא אחד, נחשב לאריה ביבשת. שמעון מזרחי הוא מזמן לא קונצנזוס, וחשבון הבנק עמוק, אבל לא הכי עמוק שיש. בעצם, במכבי תל אביב של היום אין שום דבר שהוא העילית של העילית, הקרם דה לה קרם. יש הרבה דברים מצוינים, בטח בקנה מידה ישראלי, אבל יש גם הרבה בעיות. רק לא בלאט. במועדון שמתיימר להיות מובחר, בלאט הוא הדבר המובחר מכולם. מעניין יהיה לראות אם גם במכבי מבינים את זה.

        לתגובות והערות: orenjos@walla.co.il

        שחקן הפועל ירושלים ליאור אליהו (ברני ארדוב)
        העלימו אותם. אליהו מאחורי שחקני מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)