ארכיון מדורים

4-4-2: מה השאלה? על המטרות החדשות של בית"ר

אחרי שבית"ר ירושלים הבטיחה את ההישארות בליגה, זה הזמן שלה לבנות שלד לעונה הבאה ולשקול מחדש האם המושאלים צריכים לשחק לפני נכסי המועדון. 4-4-2 עם המטרות החדשות של רוני לוי, הפריצה של איסמעיל ריאן וההצעה למכבי חיפה

ענבל מנור
22/02/2014
מילא את מטרתו? אזולאי(צילום: ברני ארדוב)

4: חושבים רחוק

רוני לוי מבין היטב: המטרה הראשונה שלו הושגה. בית"ר ירושלים, למרות חששותיו המוקדמים, לא תרד ליגה. היא גם לא תסתבך בתחתית. במקרה הגרוע, תבלה שבעה שבועות של שעמום בפלייאוף התחתון ותקבע את זהות היורדות. אם יקרה משהו ממש בלתי צפוי, אולי תשתחל לפלייאוף העליון. עכשיו, וללא קשר להחלטה העתידית של לוי האם להמשיך בקבוצה בעונה הבאה, עומדות בפניו שתי משימות חדשות: להביא את בית"ר במוכנות שיא להמשך המאבקים בגביע המדינה ולבנות שלד לעתיד. הערב בקרית שמונה (שבת, 19:30), במפגש המקדים לקראת רבע גמר הגביע, בית"ר תצא לדרך בשתי הגזרות החדשות.

בית"ר עשתה רכש מצוין בינואר. היא צירפה שישה שחקנים. שלושה מהם הגיעו בהשאלה עד תום העונה (ג'ונתן וילה, משה לוגסי ושלומי אזולאי), לשניים חוזה גם לעונה הבאה (דושאן מאטוביץ' ודני פרדה) ועל פאבלו ברנדאן יש לבית"ר אופציה להמשך ההתקשרות. כל השישה נכנסו מיידית להרכב, שדרגו את הסגל ובעיקר ייצבו את השורות. מכיוון שרובם היו זקוקים לזמן להסיר את החלודה ולחזור לכושר, לקח לבית"ר זמן להתייצב גם מבחינת תוצאות. אבל עכשיו כשבית"ר גם צוברת נקודות וגם נראית טוב יותר, היא צריכה לחשוב קדימה. על המטרות הבאות.

זה מה שקורה בפועל. למשחק בקרית שמונה לוי צפוי להעדיף, שבוע שני ברציפות, את בריאן ז'ונס ואופיר קריאף על חשבון אזולאי ולוגסי. קריאף הוכיח את עצמו כמחליף ב-0:0 מול בני יהודה, נכנס להרכב מול מכבי חיפה וגילה המשכיות. הדמעות שלו בסיום סיפרו את הסיפור. שחקן בית מחויב שקרס תחת נטל הציפיות וקל לו יותר לבוא לידי ביטוי כשמסביבו שחקנים מוכשרים. אזולאי לא היה רשאי לשחק נגד מחזיקת כרטיסו והברזילאי שתפס את מקומו נראה נמרץ. בבית"ר בונים על בריאן לעתיד, בעוד אזולאי יחזור לירוקים. גם הקהל מתחבר לשחקנים ששייכים למועדון ומעדיף אותם על פני מושאלים. אז מה נכון מבחינת עתיד המועדון?

סדר העדיפויות מתחיל להתבהר. כחלק מבניית השלד, בית"ר שואפת להשאיר את וילה לעונה נוספת, להאריך את החוזה של ברנדאן ולוי מרכיב את דני פרדה לפני סינטיאהו סלליך. ככל שיחלפו המחזורים, נכסי המועדון יצטרכו לקבל עדיפות על פני המושאלים, שמילאו את מטרתם, כחלק מהאינטרס העתידי וללא קשר לזהות המאמן. כך שעוד דילמות מקצועיות (טונייס וקפילוטו למשל) יצופו על פני השטח. בכלל, צירוף מושאלים (והשבחתם לקבוצות אחרות) זו מחשבה לטווח קצר שמתאימה לקבוצה קטנה. ואלי טביב לא מוכן לחשוב בקטן. "לא אמכור שחקנים לקבוצות בארץ", אמר לוואלה! ספורט לפני כחודשיים. "בית"ר זה מועדון גדול ואם היא מעבירה את הכשרונות שלה למועדון אחר היא עושה מעצמה קטנה". הבעלים כבר קיבל החלטה עקרונית ונכונה שלא יצורפו עוד שחקנים בעסקאות השאלה. והשלב הבא באבולוציה של המועדון הוא לגרום לכך שההשקעה שלו, למשל בשחקנים כמו איציק כהן ועומר אצילי או בלם כשרוני בדמות טל כחילה, לא תרד לגמרי לטמיון. או במילים אחרות, תקבל מקום ברוטציה.

התחזית לשבת: ה-1:4 בסיבוב הקודם חרץ כמעט סופית את גורלו של אלי כהן והוציא את קרית שמונה לדרך חדשה. המשחק בשבת ימחיש כמה בית"ר התקדמה מאז.

שימו לב: בית"ר לא ספגה בחמשת משחקיה האחרונים בכל המסגרות. הרצף של קרית שמונה עומד על שלושה.

עוד בוואלה!

חשבתם פעם למה אתם לוקחים אוטומטית הלוואה מהבנק?

בשיתוף max
לא חושב בקטן. טביב(צילום: ברני ארדוב)

4: חושבים בקטן

אין אדם בבני סכנין שיהיה מוכן להודות בזה, אבל הקבוצה במשבר. בשבעת משחקי הליגה האחרונים היא צברה חמש נקודות בלבד, אבל בצוות המקצועי ובהנהלה מרוצים. האוהדים זעמו והשתוללו אחרי ההדחה המביכה מהגביע מול ראשון לציון מתחתית הליגה הלאומית, אבל גם השחקנים לא מוכנים לדבר על ירידה ביכולת. סכנין רחוקה שתי נקודות מהכרטיס לאירופה וארבע מהפלייאוף התחתון. בארבעת המחזורים האחרונים של העונה הסדירה צפויים לה מאבקים לא פשוטים, אבל מבחינת אנשי המועדון אפשר כבר לסכם את העונה כמוצלחת. המשוואה שם פשוטה. עונה ללא מאבקי תחתית שווה הישג גדול. זה מה שנקרא לחשוב בקטן.

סכנין סיימה את הסיבוב במקום השלישי עם 23 נקודות ופתחה את הסיבוב השני עם 0:4 בלתי נשכח על הפועל תל אביב ו-0:2 בעכו כעבור שבוע. הפיק הזה קרה רגע לפני פתיחת חלון ההעברות בינואר. היה מקום למנף אותו ולהגדיר מחדש את המטרות. זה לא קרה. מאז הקבוצה בהידרדרות. כדור השלג החל להתגלגל בהפסד הביתי לבני יהודה ומאז סכנין השיגה ניצחון אחד משבעה משחקים כאשר רק הפועל חיפה והפועל רעננה השיגו מאזן גרוע יותר באותו פרק זמן. אמנם אפשר לקבל בהבנה הפסדים לשתי המוליכות ותוצאות תיקו מול קרית שמונה ואשדוד אינן רעות כשלעצמן, אבל משהו הפסיק לדפוק. הקבוצה האטרקטיבית של הסיבוב הראשון הפכה כבדה, ההגנה סופגת בקלות יתר והכי גרוע, מסביב כולם משדרים עסקים כרגיל. כאילו כלום לא קרה.

לא מקרי שההידרדרות החלה עם השינויים בסגל. מרקו בלבול ויתר על זרים שלא תרמו מקצועית ולא היו חלק מהרוטציה (סאני ומרקו מרקובסקי), אבל שלושת הספרדים שצירף הפרו את האיזון. סכנין בנויה על החלק הקדמי המהיר שלה, אבל התוספת של אלברט קרוסאט ומארק פרננדס הובילה לפקק של ממש בחלק הקדמי. למעשה, שבעה שחקנים מתחרים על שלוש עמדות בהתקפה והתחרות לא עושה להם טוב. בשבועות האחרונים מוחמד כליבאת הפך פחות חד מול השער, פיראס מוגרבי נעלם, דקות המשחק של מוחמד גדיר נפגעו והתוצאות בהתאם. לעומת העומס בהתקפה, לבלבול כמעט אין אופציות חלופיות בהגנה והוא גם לא הוכיח עד כה שהוא מסוגל להשתלט על סגל גדול. וגם בכלל לא בטוח שקבוצה כמו סכנין צריכה רוטציה כל כך רחבה.

אפשר ונכון לטעון שההצלחה היחסית של סכנין באה כתוצאה ישירה מהדומיננטיות ואחוזי ההצלחה הגבוהים של מכבי תל אביב והפועל באר שבע לצד המשברים של מכבי חיפה והפועל תל אביב. אלא שדווקא מעונת ואקום שכזאת, אפשר היה למנף את ההצלחה ולקחת אותה למקום אחר. הנהלת סכנין עושה דברים נהדרים בתקציב מינימום והיא ממתגת את המועדון ככזה שצריך למשוך אליו את כל כוכבי המגזר גם על חשבון השחקנים היהודים. כרטיס לאירופה יכול להרים עוד יותר הפרויקט, לעזור בייצוב המועדון מקצועית ואולי גם לעזור לו כלכלית לא לחיות מהיד לפה כל עונה, אבל בסכנין לא רגילים להציב מטרות וחיים בתחושה של אנחנו את שלנו עשינו. "פלייאוף עליון יהיה הישג אדיר לסכנין", אמר בלבול אחרי ההפסד בבאר שבע. צודק. זה טוב. אבל זה לא מצוין.

התחזית לשבת: גם מכבי פתח תקוה השיגה חמש נקודות בשבעת המחזורים האחרונים. מי תצא מהמשבר בשבת? מי שתהיה רעבה יותר.

שימו לב: לוח המשחקים של סכנין עד תום העונה הסדירה נוח, על הנייר, משמעותית מזה של אשדוד והפועל תל אביב.

פקק תנועה בחוד. מוגרבי(צילום: אדריאן הרבשטיין)

2: לא חושבים

איסמעיל ריאן לא יכול היה לבקש פתיחה מוצלחת יותר לתקופת ההשאלה שלו בהפועל עכו. שני משחקים בהרכב, שני ניצחונות, שער ובישול והרבה רוח גבית. ריאן עוד לא בן 20. הוא נחשב לכישרון בולט במחלקת הנוער של מכבי חיפה, אבל בבוגרים יש לו בסך הכול 255 דקות ליגה, שתי הופעות בהרכב ושער אחד בשנה. מטרת המעבר לעכו הייתה לתת לו צ'אנס להראות את היכולות שלו שבוע אחרי שבוע. אולי מוקדם להלל ולצאת בהצהרות עתידיות, אבל דווקא הפתיחה הטובה מעלה לא מעט תהיות. כי הרי ריאן הוא דוגמה לא מייצגת. לא מעט שחקנים בגילו יושבים על הספסל או משחקים כחריגי גיל בליגת הנוער החלשה. ולא מעט שחקנים בגילו, שחקנים עם יכולת להשתלב מיידית בליגת העל, התפספסו, מתפספסים ויתפספסו בגלל קבלת החלטות, הזנחה או מערכת שלא מסוגלת למצוא להם פתרון.

ויש פתרון. קל לצעוק שלא יודעים לטפל כאן בצעירים, אבל מצד שני קשה לבוא בטענות לקבוצות כמו מכבי חיפה ומכבי תל אביב שבסדר העדיפויות שלהן תארים וכרטיס לאירופה קודמים לזריקת ילדים בני 18-20 למים. למכבי חיפה יש העונה 19 מושאלים, למכבי תל אביב 18. כמעט סגל מלא. אז מדוע לא לאפשר להן להחזיק קבוצת בת תחרותית בליגה א' או בלאומית? למה לא לתת למועדון שעובד נכון בנוער לגדל את השחקנים שלו גם בתור בוגרים בעצמו עם מאמנים משלו ולא להפקיד את גורלם בידי קבוצות חיצוניות? לא כל מועדון צריך ויכול להרשות לעצמו קבוצה שנייה (מה שלמעשה גרם לכישלון ליגת המילואים שנוסתה כאן), אבל עבור הגדולות וגם עבור השחקנים עצמם מדובר במהלך נכון, שיצמצם משעותית את כמות המפוספסים. בספרד וגרמניה, זה עובד מצוין וחוץ מזה, לא הייתם מעדיפים לראות בלאומית את מכבי חיפה ב' על טהרת שחקני בית מוכשרים וקהל ביציעים מאשר ביזיון כמו מכבי אום אל פאחם?

לא דוגמה מייצגת. ריאן(צילום: אדריאן הרבשטיין)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully