פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סרט בורקס: על העפלת בית"ר ירושלים לרבע גמר הגביע

        סצנת איסוף הכרטיסים הדוחה ברחבת הכורכר שליד "הבורקס של צחי" החזירה את המשחק בין לוד לבית"ר ירושלים עשרות שנים אחורה. אורן יוסיפוביץ על יחס שלא מגיע לאף אוהד כדורגל ישראלי, ועל החילוף המנצח של אלי טביב

        סרט בורקס: על העפלת בית"ר ירושלים לרבע גמר הגביע
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        ועדת ביקורת

        לרווחת הצופה: כשמדברים מתקן נטו, זה שבלוד עונה להגדרה של מתקן מרגש לגביע המדינה, שמספק את הארומה הנדרשת למפעל הזה. קטן, קומפקטי, מיוחד. כזה שתשמח לבקר בו פעם אחת, ולא יותר.

        קופות: 50 ילד/חייל, 100 מבוגר, 125 עם עמלה. ואחרי כל זה, כשמחשבים את עלויות האבטחה, אבו סובחי סיים אתמול במינוס. כלכלית, כולם הפסידו, חוץ מאלי טביב כמובן, ששלשל לקופת המועדון 100 אלף שקל.

        קהל בני לוד: מאות אוהדים שמשתייכים לתאים הרדומים של אוהדי לוד, הגיעו בגלל שזו בית"ר ירושלים. כל עוד היה 0:0, התמיכה היתה סבירה. אחרי הפיגור הגיע השקט, ושריקת הסיום פיזרה אותם מהר לבתים. ייקח זמן עד שנראה רבים מהם שוב. ציון: 6

        קהל בית"ר ירושלים: בסיום המשחק רוני לוי חייך, ועשה עם העיניים מבט של "פשששש" לכיוון 1,400 החברים בצהוב-שחור. זה היה מאוד עוצמתי, על גבול הצמרמורת. כששומעים את השירים השליליים, האוזן נאטמת. אבל כששומעים איך האוהדים האלה תומכים בקבוצה שלהם, כל עור נהיה ברווז. ציון: 8

        בפינת האנקדוטה: שלומי אזולאי כבש אמש את השער הראשון שלו בבית"ר ירושלים. והוא לא היה השלומי אזולאי היחיד שכבש אמש.


        ***

        בית"ר ירושלים ניצחה 0:1 את בני לוד ועלתה לרבע גמר גביע המדינה

        טביב חושב בגדול: "הגביע שווה אירופה, רוצים ללכת עד הסוף"

        אבו סובחי: "בית"ר חוגגת כאילו היא זכתה באליפות. שלא תרד ליגה בסוף"

        עמדת הכרטיסים הניידת לאוהדי בית"ר ירושלים בלוד (יח"צ , אורן יוסיפוביץ)
        קופה ניידת שהיא אוטו-גלידה, ליד הבורקס של צחי

        מעשה שהיה, כך היה

        הקופה הניידת של משרד הכרטיסים "בימות", טנדר אוטו-גלידה למכירת ממתקים וכרטיסים למשחקי כדורגל, עשתה דרכה לחניון של אולם האירועים "אווניו" שבאיירפורט סיטי. משטרת לוד החליטה ששם אוהדי בית"ר יאספו את הכרטיסים שלהם. למה? כי באצטדיון בלוד זה מסוכן מדי. שתי גישות נפרדות יש, קופות נפרדות יש, אבל זה לא מספיק. במשטרה, לאורך השנים, מחליטים שעם אוהדי בית"ר לא מתעסקים. ובגלל שמפחדים מכמה עשרות ונדליסטים, מאות ואלפי אוהדים אחרים נענשים. בטדי, כשקבוצה 'עוינת' מגיעה, הטנדר חונה כעשרה מטרים מהמגרש. אבל לבית"ר לא מספיקים 10 מטרים, הם את הכרטיסים שלהם יאספו כעשר דקות נסיעה מהמתחם. בגלל שבמשטרה מפחדים מעימותים ליד האצטדיון, הם מעבירים את האחריות למקום נטוש וחשוך, בלי שוטרים כלל. מוח.

        אז הקופה הניידת של בימות דהרה לעבר החניון של האווניו. הטנדר התמקם, החלונות והדלתות נפתחו והגנרטור נשלף החוצה. חלוקת הכרטיסים החלה. אבל הצד הזה של הכביש נמצא בשטח שיפוט משטרת ראש העין, ובגלל שלא נמאס לנו לשמוע על משטרה בספורט, משטרת ראש העין הורתה לטנדר להסתלק לאיזור שטח השיפוט של משטרת לוד. הגנרטור נכנס, החלונות נסגרו והקופה הניידת חיפשה מקום אחר. למזלה, שטח הכורכר שליד "הבורקס של צחי", מעברו השני של הכביש, נמצא תחת אחריות משטרת לוד. הגנרטור שוב הוצא, והחלוקה נמשכה. במקום חניון האווניו המרווח, אוהדי בית"ר שקיבלו את ההודעה על שינוי המיקום דהרו לעבר רחבת הכורכר שליד הבורקס. וכמובן שלא היה היכן להעמיד את כלי הרכב של האוהדים הרבים, אז הם פשוט עצרו באי תנועה, באמצע הכביש, מסכנים את חייהם כי בכדורגל הישראלי לא אוספים כרטיסים במגרש.

        צריך היה לראות את זה כדי להאמין. 2014, מדינה לכאורה מערבית, אבל המחזות משנות ה-70' בקונגו העליזה. אולי אפילו מכוערים מזה. אוהדי בית"ר רגילים לאסוף כרטיסים במקומות נידחים, אבל המראות האלה הפתיעו אפילו אותם. עכשיו תדמיינו את הדוחק והכאוס שצריכים לעבור כ-1,000 אנשים שבסך הכול רוצים לראות כדורגל, וכל זה במחיר של לפחות 100 שקלים לכרטיס.

        הגביע הוא מפעל מרגש, ואצטדיונים קטנים וביתיים הם חלק מהעסק. אבל ההתאחדות לכדורגל צריכה להסתכל על התמונות ולתת את הדעת. כי בארגון שמתגאה בתעודות מקצועיות עם אותיות גדולות באנגלית, לא צריך לסבול את הדבר הזה. ב-2014, איסוף כרטיסים לא צריך להיראות כמו עסקת סמים, ואוהדי כדורגל לא צריכים לקנות כרטיס באוטו-גלידה. אוהדי בית"ר עשו הרבה כדי לזכות ביחס קשה מצד המשטרה, אבל כשמבינים מה הם צריכים לעבור ביותר מדי משחקים בעונה, מבינים למה אין שיפור במצב. נקודת האיסוף הזו היא ביזיון גדול לכדורגל הישראלי, ל"בימות" וגם לבית"ר. בעסק שמגלגל מיליונים, אין מקום לחרפה כזו.

        המרוויח היחידי מהשערורייה הזו היה אמור להיות בורקס צחי. אבל דווקא הוא, בערב הכי עמוס שראתה צומת אלעל מעולם, בחר לסגור את הבסטה מוקדם. אם כבר סרט בורקס, אז עד הסוף.

        סרג' איילי בני לוד מול שי חדד בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        מחצית ראשונה שקטה מדי. חדד עוצר את איילי (צילום: ברני ארדוב)

        למרות שלל ידיעות הספינים והגזענות, היה ברור שהמשחק יתקיים בלוד (רק בישראל, צו סגירה של המשטרה לא סוגר כלום) והיה ברור שהמשחק יעבור בשקט יחסי. גם על הדשא היה מאוד שקט, ואחרי מחצית ראשונה עגומה, בהפסקה, היה נראה שהשלווה עומדת להיגמר כשאיש דת מוסלמי החל לעשות צעדיו לקראת יציע אוהדי בית"ר. "הספורט מעל הכול", צעק איש הדת המוסלמי לעבר אוהדי בית"ר, והחווה בתנועות ידיים קצובות. "לא משנה הפוליטיקה", הוסיף, "מי שינצח, מגיע לו. אין פוליטיקה, רק ספורט!". הבעיה - אוהדי בית"ר לא שמעו מה אמר איש הדת, וכל שראו זה איש דת מתקרב לעברם בתנועות ידיים קצובות. אז הם התחילו לקלל אותו.

        הוא שמע את הקללות, ונדלק. הוא צרח בחזרה, הרים ספר קוראן ביד אחת ושתי אצבעות ביד השנייה. זו, בעיקרון, היתה טעות טקטית מצדו, כי תוך מספר שניות עפו לעברו נאצות, יריקות וכיסא - לא בהכרח באותו הסדר. גם אוהדי לוד נדלקו, וכדי לאזן נזרק כיסא גם משם. שני הכיסאות לא עברו את הגדר, אבל מאות האוהדים מכל צד הפעילו לחץ מסיבי עליה, ולא היה חסר הרבה כדי שהיום נכתוב את כל הדברים בטון קצת יותר מחמיר. אנשי היס"מ התפרסו מהר ביציעים, יצרו חציצה רחבה יותר והשקט חזר לסורו.

        הכול בגלל אי הבנה אחת גדולה, וחבל, אבל מזל שזה נגמר בזול. הרי רומיאו ויוליה מתו בגלל אי הבנה, ובין בני לוד לבית"ר ירושלים האהבה מדברת קצת פחות.

        ***

        בריאן ז'ונס בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        "אני יודע שכמעט ולא הייתי בקבוצה, שמעתי, אבל אני כל כך שמח שנשארתי בסוף. אני מאוד נהנה פה, אני מנסה לתת כמה שיותר בכל דקה שנותנים לי. אני אוהב את המועדון הזה ובמיוחד את הקהל הזה". ז'ונס (צילום: ברני ארדוב)

        אלי טביב הוא האדם הכי מופנם שתראו במגרשי הכדורגל. אבל אתמול, ממעלה היציע, גם הוא ידע מה חסר לקבוצה האנמית (עד אז) שלו. "כדאי להכניס את בריאן ז'ונס", אמר לסובביו. "המשחק רדום, והוא, עם האנרגטיות שלו, יכול לעשות את השינוי. יש לו גוף, הוא מהיר, חזק וצריך שחקן כזה במחצית השנייה". אפשר לבקר את טביב בהרבה אספקטים, אבל כדורגל הוא מבין. את הבקשה שלו, להכניס את ז'ונס, רוני לוי מילא בדקה ה-55. פחות מדקה לאחר מכן ז'ונס בלגן את דרכו לעבר הרחבה, השאיר את השוטר אזולאי (בורקס או לא?) במצב מצוין ובית"ר עלתה ל-0:1 בדרך לרבע הגמר.

        ז'ונס בכלל לא היה צריך להיות על הדשא אתמול. בבית"ר חיפשו בחלון ההעברות האחרון חלוץ זר, ואם היו מוצאים כזה, ז'ונס לא היה בירושלים וירושלים אולי לא היתה ברבע גמר הגביע. כמה קבוצות בליגת העל - כולל אחת בכירה - כבר החלו להתעניין בשירותו של הברזילאי המוכשר, אבל בסופו של דבר ז'ונס נשאר. למזלה של בית"ר. כי פרט להיותו אדם מקסים, ז'ונס שוב היה האקס פקטור. הבחור שנכנס לקבוצה מסודרת מדי, בנאלית מדי וכזו שנראה שלא מסוגלת לכבוש גם עוד יומיים, ועושה המון בלגאן. בערך כמו בסארט עבדורחימי בהפועל תל אביב. שחקן שמאמנים מתודיים כמו רב"ש ורוני לוי מתקשים איתו מבחינה טקטית, אבל אחד שינצח כשהסדר לא עובד.

        וכל זה בשכר שנתי של 50 אלף דולר. גם אם לא יעשה כלום עד תום העונה, בית"ר כבר הרוויחה כפליים מהגעתו. "הוא שחקן מוכשר עם כוח פריצה מצוין", החמיא רוני לוי, והוסיף: "הוא צריך לשפר כמה דברים מבחינה טקטית וקבוצתית, אבל הוא בחור טוב, מאוד חיובי והוא עוד יעזור לנו". אריאל הרוש הצטרף לקומפלימנטים: "כבר מהיום הראשון שלו במבחנים ראינו שחקן טכני, מהיר, חזק ועוצמתי. רק שימשיך ככה".

        ז'ונס היה בעננים, וכרגיל, בצניעות וביישנות שלט מאפיינת אנשים מהצד הזה של האמאזונס. "אני יודע שכמעט ולא הייתי בקבוצה, שמעתי, אבל אני כל כך שמח שנשארתי בסוף", אמר באנגלית מבולגנת, ולא הפסיק לחייך. "אני מאוד נהנה פה, אני מנסה לתת כמה שיותר בכל דקה שנותנים לי. אני אוהב את המועדון הזה ובמיוחד את הקהל הזה".

        אלי טביב בעלים בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        "רציתי שז'ונס ייכנס, הוא אנרגטי, עושה הרבה תנועה, מוסיף לנו". טביב (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        האיצטדיון התרוקן כמעט לגמרי, כששחקני בית"ר, עם בגטים ביד, עלו אחד-אחד לאוטובוס הקבוצה. כל כך הרבה שחקנים חדשים, שכמעט לא מזהים. כרגע הקבוצה של רוני לוי עדיין לא מחוברת וההתקפה לא קיימת, אבל ההגנה מראה סימני רוני לוי עם ארבעה משחקים רצופים בלי ספיגה. גם דני פרדה וגם סינטיאהו סלליך דריבלו אתמול בקלות, ולכו תדעו, עד רבע הגמר יש מספיק זמן להתגבש וכבר לא נשארו יותר מדי קבוצות שיהיו פייבוריטיות מול בית"ר במפעל הזה.

        אלי טביב יצא מאזור חדרי ההלבשה, ואישר: "רציתי שז'ונס ייכנס, הוא אנרגטי, עושה הרבה תנועה, מוסיף לנו".

        בסוף עוד תעשה עליו את האקזיט שרצית לעשות על נוסא איגייבור, רמזתי, וטביב צחק צחוק של 'מה-פתאום-ברור-שכן'.

        רגע לפני שנסגרים השערים, מנהל חברת האבטחה מיהר לנדב את סקופ השנה. "איש הדת הזה, שגרם לבלגאן במחצית, בכלל לא איש דת", אמר. "ראיתי אותו גם במשחק הבית האחרון, לבוש אזרחי. הוא סתם התחפש. גם היום, מתחת לבגדי הדת הוא היה לבוש בבגדים אזרחיים. אגב, אלו אותם בגדים כמו שלבש ביום שישי האחרון. הוא לא החליף".

        אם כבר סרט בורקס, אז עד הסוף.

        לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

        עמדת הכרטיסים הניידת לאוהדי בית"ר ירושלים בלוד (מערכת וואלה! NEWS , אורן יוסיפוביץ)
        בדרך ללוד עוצרים בבורקס של צחי