5. הפועל טייבה - בית"ר ירושלים 3:0
1 בנובמבר 1996, מחזור 8, קרית אליעזר
זוכרים את רפיק חאג' יחיא? הפועל טייבה עשתה היסטוריה ב-1996, כשהפכה לנציגה הראשונה אי פעם של המגזר הערבי בליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה בישראל). האיש המזוהה ביותר עם המועדון היה ראש העיר חאג' יחיא, שכבר במהלך עונת העלייה עמד במוקד כמה וכמה תקריות ומיצב עצמו כנושא הדגל של הכדורגל הערבי. זה שכבר לא שותק, אלא צועק וזועק את כאבו. זכור במיוחד המשחק מול הפועל רמת גן, אז חאג' יחיא המיליטנטי נכנס למגרש, שלהב את אוהדי טייבה שצעקו "מוות ליהודים" והוביל למהומה רבתי על כר הדשא. לאחר מכן הוא גם סיפק מופע סטריפטיז מול מצלמות הערוץ הראשון, בו ביטא את תחושת הקיפוח וסימל את טייבה כמייצגת המאבק בין ערבים ליהודים. כאילו הכין עצמו למפגש עתידי מול בית"ר ירושלים. מפגש שאכן הגיע.
עם המטען הזה, בשנה אחרי רצח רבין שלוותה גם בגל פיגועים, אין פלא שההכנות למפגש בין הקבוצה המזוהה ביותר עם הימין הפוליטי לזו מהמגזר היו קדחתניות. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים למשחק בקרית אליעזר, אוהדים הגיעו לדרבן את השחקנים לקראת העימות הצפוי וגם אלי כהן "השריף" נפל למלכודת הפוליטית כשצוטט באחד העיתונים כאומר: "זה משחק נגד ערבים". חאג' יחיא תרם את חלקו לחימום האווירה, והמשטרה נותרה אובדת עצות. מהומות בקופות ועימותים אלימים לפני המשחק, אוהדים פצועים מכל צד לאחריו. המקום היחיד בו המפגש ההיסטורי הזה נותר רגוע, היה על כר הדשא. סטפן שאלוי כבש שלושער מהיר (19, 25 ו-30) והוציא את העוקץ מהאירוע הספורטיבי. נשארנו עם הבלגן.
מדד הגזענות: האווירה לפני המשחק הייתה טעונה ביותר, כך גם לאחריו ואף בסיבוב השני בטדי.
המשך היריבות: נותרה חד פעמית. בית"ר מחצה את העולה החדשה 0:5 בסיבוב השני בטדי וגם זכתה באליפות, בעוד טייבה ירדה ליגה. חאג' יחיא, שהשקיע משאבים רבים בקבוצה גם על חשבון העיר הקורסת בראשה עמד, הלך לעולמו בשנת 2000 ואיתו גם נעלמה טייבה ממפת הכדורגל הישראלי.
מדוע במקום החמישי? הראשוניות של טייבה הכניסה אותה לרשימה, אך לא היה לה מה להציע פרט לפיקנטריה.
המופע של חאג' יחיא (החל מ-4:20)
4. מכבי אחי נצרת - בית"ר ירושלים 1:2
1 בנובמבר 2003, מחזור 6, בית שאן
בדיוק שבע שנים אחרי המשחק הראשון מול הפועל טייבה, יצאה בית"ר למפגש מול נציגה חדשה של המגזר הערבי - אחת מתוך שתיים שעלו יחד מהליגה הלאומית. מכבי אחי נצרת ובני סכנין ערכו במקביל את טבילת האש שלהן בליגה הבכירה בישראל. סכנין הייתה הרצינית יותר, הצליחה לשרוד ואף הדהימה כשזכתה בסוף העונה בגביע המדינה והביאה תואר היסטורי למגזר. עוד נגיע אליה. אחי נצרת? היא סבלה מצרות שונות ומשונות, אך זכתה לרגע אחד בלתי נשכח.
כמות קטנה של אוהדים ירושלמים עשתה את הדרך לבית שאן, באותם צהרי יום שבת. בית"ר פתחה בצורה רעה את העונה, אבל הגיעה מעודדת אחרי ניצחון הבכורה על הפועל פתח תקוה. אלי אוחנה הסתמך על צעירים דוגמת אבירם ברוכיאן, מאור מליקסון ושלומי ארבייטמן, כשמנגד, מכבי אחי נצרת חיפשה ניצחון היסטורי. המאמן עזמי נסאר סיים את תפקידו, ומי שמונה למחליפו היה שייע פייגנבוים. המוטיבטור נאלץ לרוץ ולצעוק יותר מתמיד, שכן חוזהו לא עבר בבקרת התקציבים והוא ניהל את המשחק מהיציע. ארבייטמן היה האיש שהעלה את בית"ר ליתרון בדקה ה-19, אך קסם חילופי המאמנים עבד לנצרת, גם אם גדר הפרידה בין שייע לשחקניו. גוסטבו בוקולי היתל בבלם שלו בטכניקה מושלמת והשווה, לפני שבישל בדקה ה-67 לאלון מזרחי שהכריע. היה זה השער היחיד של האווירון במדים הירוקים של אחי נצרת, היה זה גם ניצחונה הראשון אי פעם של הקבוצה בליגת העל.
מדד הגזענות: השעה המוקדמת, המיקום הגיאוגרפי וכן המיקום בטבלה - כל אלה גרמו לכך שמאות בודדות של אוהדי בית"ר הגיעו למשחק. נשמעו קללות וקריאות גזעניות, אך במינון נמוך.
המשך היריבות: אחי נצרת הובסה 4:1 בגומלין בטדי, סיימה ב-0:0 מול בית"ר בפלייאוף ואז ירדה. גם שייע הושיע. מאז, בשלושה מפגשים נוספים, כלל לא כבשה לרשת בית"ר והפסידה בכולם (0:3 בגביע ב-2008, 0:1 ו-0:5 בליגת העל ב-2009/10).
מדוע במקום הרביעי? בניגוד לסכנין, אחי נצרת לא הצליחה לייצר מסורת ולכן לא נתנה מעולם קונטרה לבית"ר. מה שנותר הוא רק הזיכרון מאותו ניצחון היסטורי.
3. בני לוד - בית"ר ירושלים 0:0 (3:4 בפנדלים)
7 בפברואר 2012, סיבוב ח' בגביע המדינה, ראשון לציון
הפרק הראשון בעלילות אבו סובחי ובית"ר ירושלים. בני לוד, שמעולם לא שיחקה בליגת העל, הוגרלה בסיבוב ח' של גביע המדינה לארח את הקבוצה מהבירה. המפגש נקבע להיערך בראשון לציון, ואבו סובחי דאג לחמם אותו בכל הגזרות. "אנחנו קבוצה יותר טובה מהם ואינשאללה שהניצחון יגרום להם לבלגן ולזה שהם יירדו", תקף היו"ר בראיון לוואלה! ספורט, 24 שעות לפני המשחק. "זה מגיע להם ולקהל הזבל שלהם, שצריך לשים את כולם בבית סוהר עם הקללות וההתנהגות שלהם, אני לא יכול לסבול אותם. צריך להמציא חוקים חדשים בכנסת כדי לטפל בזבלים האלה ולהעיף אותם מהכדורגל". לא היה צריך יותר מזה.
בית"ר התלוננה, האוהדים ראו בדברים הכרזת מלחמה וכל האש בראשון לציון הופנתה לעבר אבו סובחי. הקבוצה שלו ניצלה זאת. בית"ר הייתה כה עסוקה בהתנצחות עם היו"ר שמנגד, עד ששכחה שיש גם משחק. לוד הוליכה אז את טבלת הליגה הלאומית (טרום פרעות וינטר) והעמידה קבוצה לא רעה, שהחזיקה מעמד במשך 120 דקות מול החבורה של יובל נעים. ערן לוי החמיץ כמה מצבים טובים, ובדו קרב מהנקודה הלבנה היו אלה אנדריי פיליאבסקי ודריו פרננדס שנעצרו אצל גיבור המשחק יוסף אזברגה. לוד שלחה את נעים הביתה ובמרכז החגיגות עמד אבו סובחי, שלא התאפק וביצע תנועה מגונה לעבר אוהדי בית"ר, מה שהשאיר אותו בכותרות גם ליומיים הבאים.
מדד הגזענות: קללות דוחות מצד אוהדי בית"ר בשלבים הראשונים של המשחק, תנועה מגונה ומכוערת מצד אבו סובחי בסיומו.
המשך היריבות: שנתיים אחרי אותו ערב סוער בראשון לציון, לוד חזרה להיות רלוונטית עבור בית"ר ירושלים. שוב באמצעות הגביע, הפעם גם עם מגרש ביתי.
מדוע במקום השלישי? כמו טייבה, יש ללוד פטרון אקטיבי ש"סומן" על ידי אוהדי היריבה, גם אם אינו פועל בשם האידיאולוגיה. כמו אחי נצרת, היא ניצחה את בית"ר בניסיון הראשון. בניגוד לשתיים הקודמות, לוד מינפה את עצמה בחסות המאבק ואוהדי בית"ר משוועים לנקמה. הכול מוכן לפרק ב'.
2. בני סכנין - בית"ר ירושלים 0:0
4 במאי 2013, מחזור 33, דוחא
קצת יותר משבע שנים אחרי המפגש הראשון בין בני סכנין לבית"ר ירושלים באצטדיון דוחא, עלו לשתי הקבוצות למשחק הכי חשוב שנערך ביניהן. כמו בפעם הראשונה, גם כאן התוצאה הייתה 0:0, אך המפגש הזה סימל הרבה יותר. העימותים בין הקבוצות מועדים לפורענות כבר יותר מעשור, מהרגע בו סכנין עלתה לליגה הבכירה. הזכייה ההיסטורית בגביע והקול השפוי של מאזן גנאים, הזכירו עד כמה סכנין שונה מאחי נצרת והפכו אותה לנציגה הבלתי מעורערת של המגזר. וכפועל יוצא, גם למתנגדת החריפה ביותר של בית"ר.
במקרה הנ"ל, לדם הרע נוספה גם סכנת הירידה שאיימה על שתי הקבוצות ומעל כל האירוע ריחפה פרשת הצ'צנים שהפכה את העונה של הירושלמים. כ-7,000 צופים (מינוס הטרמפיסטים הקיצוניים) ראו את שתי הקבוצות שורדות יחד במחזור האחרון עם 0:0 גרוע שסיפק סיפור גדול. זאור סדאייב, הוא ולא אחר, קיבל כרטיס אדום (לא מוצדק) ולראשונה זכה לתשואות משני הקהלים. אחרי שקיבל אהבה מאוהדי סכנין בפתיחה, הפעם הגיע תורם של אוהדי בית"ר, שנכנסו לטירוף בעקבות ההרחקה של "אויב הבירה". בית"ר עברה את המשחק הזה בשלום וניצלה אחרי עונה סוערת, אותה סיכם אלי כהן: "אין דבר שיכול לתאר את הסיוט הזה. מה שעברנו - אי אפשר לשחק ככה כדורגל".
מדד הגזענות: הכי מכוער שיש. אריאל הרוש ספג קללות ונאצות מאוהדי קבוצתו בסיום, זכר לתמיכתו בצ'צ'נים; אוהדי סכנין הניפו דגלי פלסטין בניסיון להתריס ואחד מהם אף נעצר; יום אחרי נחשפו תיעודים של אוהדי בית"ר המהללים בדרכם למשחק את הרוצח יגאל עמיר ומקללים את לאה רבין ז"ל.
המשך היריבות: המפגש הראשון בעונה זו הניב עוד 0:0 ועוד תקרית מבישה, כאשר לטענת נהג האוטובוס שהסיע את אוהדי בית"ר, הם קרעו ספר קוראן שהיה ברשותו. היריבות מתקיימת במלוא עוזה.
מדוע במקום השני? הסיפור עשוי היטב, המעגל הצ'צ'ני נסגר, אבל איפה הכדורגל? בשביל זה יש את המקום הראשון.
1. בית"ר ירושלים - בני סכנין 3:0
4 בפברואר 2012, מחזור 24, טדי
ארבע פעמים ניצחה סכנין את בית"ר ירושלים בטדי. הניצחון האחרון שלה שם, לפני שנתיים, היה המוחץ והמשכנע מכולם. אחרי 0:3 בסיבוב הראשון בדוחא, יובל נעים קיווה לתקן את הרושם לעיני הקהל הביתי בעזרת שחקני הרכש, אך הקבוצה שלו התרסקה וחוותה את ההשפלה הגדולה ביותר שידעה במפגשים מול סכנין. מפלה קשה עוד יותר מה-4:1 בקרית אליעזר בנובמבר 2004. הפעם היריבה המרה עשתה מהירושלמים צחוק בטדי, והאוהדים החלו לנטוש את האצטדיון בדקה ה-80. זה קרה אחרי השער השלישי של עודד אלקיים, שהצטרף לאחמד קאסום ואוהד קדוסי שמצאו לפני כן את הרשת של אריאל הרוש.
התבוסה הזו מול סגל די אפור של סכנין (בטח לעומת העונה בה כיכבו בשורותיה מאור בוזגלו ואיליה יברויאן) לא רק סיבכה את בית"ר במאבקי התחתית, אלא העניקה לנציגת המגזר יתרון היסטורי במשחקים בטדי: ארבעה ניצחונות לסכנין בבירה, רק שלושה לבית"ר. אין כואב מזה עבור חברי "לה פמיליה". הקהל המקומי קרא בסיום להתפטרותו של המאמן נעים, ואחרי ההדחה מהגביע מול לוד (ראו המקום השלישי) גם גורלו נחרץ. שני הפסדים תוך שלושה ימים לשתי קבוצות מהמגזר - לא בבית ספרה של בית"ר.
מדד הגזענות: הקריאות הקבועות משני המחנות היו רק טעימה לצפוי בסיום המשחק. אוהדי סכנין השליכו אבנים לעבר אוהדי בית"ר, אלה החלו בתגרה, אוהד אחד נפצע ותשעה אוהדים (חמישה מירושלים, ארבעה מסכנין) נעצרו.
המשך היריבות: מאז אותו ערב עגום, בית"ר לא הפסידה שוב לסכנין. טוב, היא גם לא ניצחה.
מדוע במקום הראשון? משחק שסיפק שערים יפים, תוצאה מהדהדת ואף גרם לזעזוע בדמות סיום דרכו של מאמן. מהפעמים הבודדות בהן האפקט הספורטיבי היה מכריע יותר מזה הלאומני.
