נכנסים בעובי הקורה

הגנה עצמית: המספרים של ריאל ואתלטיקו מדריד

הנתון של ריאל מדריד שאף קבוצה באירופה לא מתקרבת אליו, המספר שמייחד את אתלטיקו מדריד ובונה לה יתרון בספרד. מדור המספרים מנתח את חוליות ההגנה של שתי היריבות העירוניות, שהעורף שלהן הוא מרכיב מרכזי בסגנון המשחק, סגנון שיעמוד למבחן בדרבי הקרוב ברביעי

אסף רביץ
04/02/2014
גארת' בייל שחקן ריאל מדריד לפני פיליפה לואיס שחקן אתלטיקו מדריד. רויטרס
בפעם שעברה זה נגמר בניצחון לאתלטיקו. והפעם?(צילום: רויטרס)

ישנן שתי דרכים מרכזיות לנצל כישרונות התקפיים יוצאי דופן, כישרונות מהסוג שרוב הקבוצות הבכירות בליגות הגדולות באירופה מחזיקות- להשתמש בהם כדי לבנות קבוצות התקפה חזקות או דווקא כדי לבנות קבוצות הגנה חזקות המתבססות על היכולת של שחקני ההתקפה ליצור מצבי הבקעה ללא תמיכה משמעותית. בשנים האחרונות הנטייה היא לכיוון קבוצות ההתקפה החזקות, גם על חשבון הזנחה מסוימת של ההגנה. אם מתחיל שינוי מגמה לכיוון ההגנה, ניתן לזהות את ניצניו הראשונים בשתי הקבוצות של מדריד- אתלטיקו כל השנה וריאל בחודש האחרון.

הקרב על מדריד, שעשוי להתברר כקרב על ספרד השנה, מעביר עכשיו הילוך. שלושה דרבים ייערכו תוך פחות מחודש, שני הראשונים בגביע והשלישי בליגה, בהם נוכל לבחון שתי קבוצות שברגע זה מעניינות קודם כל בגלל ההגנה שלהם והתהייה כמה רחוק היא תוכל לקחת אותן. המספרים יוכלו לעזור לנו להבין מה מאפיין כל אחת מההגנות הללו.

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט
שם נרדף להגנה חזקה. דייגו סימאונה(צילום: AP)

אתלטיקו

אתלטיקו מדריד היא קבוצה גדולה מאוד לא סטנדרטית. היא לא בולטת במדדים שמאפיינים קבוצות גדולות- אחוז החזקה בכדור, אחוז הצלחה של מסירות ובעיטות לשער. הקבוצה של דייגו סימאונה מדורגת 53 מתוך 98 הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה באחוז החזקה בכדור עם 48.1 אחוזים, 54 מתוך 98 באחוז הצלחה של מסירות עם 78.4 אחוזים ו-31 מתוך 98 בבעיטות לשער עם 13.9 בעיטות למשחק. כל קבוצות הצמרת בכל הליגות מדורגות הרבה יותר גבוה בשלושת המדדים האלה, פרט לבאייר לברקוזן שיחסית קרובה.

לעומת זאת, בנתון ההגנתי שמעיד באופן הברור ביותר על קבוצות גדולות- בעיטות לשער של היריבות, אתלטיקו מדורגת שביעית בין הליגות הגדולות באירופה עם 9.3 בעיטות. לא מפתיע לגלות דמיון בין דירוג ההחזקה בכדור לבעיטות לשער של היריבה- באיירן מינכן, ברצלונה ופריס סן ז'רמן הן שלוש המובילות בשתי הקטגוריות (בסדר משתנה), אבל אתלטיקו מונעת מהיריבה לבעוט למרות שהיריבה מחזיקה בכדור רוב הזמן, מה שמעיד קודם כל על עבודת הגנה איכותית. היא עושה זאת, בין היתר, בעזרת כמות גבוהה של תיקולים- 25.4 במשחק, מקום ראשון בספרד ורביעי בין הליגות הגדולות באירופה בקטגוריה שדווקא לא מאפיינת קבוצות צמרת (שלוש הראשונות הן הופנהיים, ורדר ברמן ופארמה). כך, אתלטיקו סופגת פחות מכל קבוצה אחרת בספרד (עד כה 14 שערים ב-22 משחקים), כאשר רק באיירן מינכן, רומא וליל סופגות פחות ממנה בממוצע למשחק בחמש הליגות הבכירות.

סופג פחות מכל שוער אחר בספרד. טיבו קורטואה(צילום: רויטרס)

מה מאפשר לשחקנים של אתלטיקו לחלץ כל כך הרבה כדורים? מילה המפתח שחוזרת בכתבות ובראיונות הקשורים לקבוצה היא קומפקטיות. סימאונה בנה שיטה בה השחקנים מצופפים את המגרש טוב יותר מכל קבוצה אחרת. במשחקים של אתלטיקו, אפילו בברנבאו עצום הממדים, המגרש תמיד נראה קטן. כך הם מונעים מהיריבים אופציות מסירה ובדרך כלל דוחקים אותם לפינות (כי רק לשם ניתן למסור) ומשיגים את הכדור. זוהי עבודה קבוצתית עם שני מוציאים בולטים לפועל, אחד בכל צד- המגן השמאלי פיליפה לואיז שמבצע 4.2 תיקולים במשחק והקשר האחורי הימני גבי שמבצע 4.1 תיקולים. רוב הכדורים מחולצים באגפים, רחוק מאוד מהשער. במשחקים שהיו עד כה מול ברצלונה (כולל צמד המפגשים בסופר-קאפ הספרדי) וריאל מדריד, אתלטיקו הוכיחה שההגנה שלה יעילה גם מול התקפות חזקות.

לשיטה הזאת של סימאונה שני חסרונות מרכזיים. הראשון הוא שהצפיפות שטובה להגנה רעה להתקפה. הקבוצות הגדולות בדרך כלל שואפות לרווח את המשחק כדי לאפשר לשחקני ההתקפה המוכשרים שטחים נרחבים לעבוד בהם. הפיתרון של אתלטיקו הוא ששחקני ההתקפה שלה מומחים לעבודה בצפיפות ומנצלים אחוז גבוה מהמצבים שהם מגיעים אליהם. זה נכון במיוחד עבור דייגו קוסטה, שמדורג שלישי בהבקעות בין חמש הליגות הבכירות עם 20 שערים למרות שהוא מסתפק ב-3.4 בעיטות למשחק- מקום 20 בלבד בכמות בעיטות.

החיסרון השני הוא שיצירת הצפיפות דורשת מאמץ פיזי עצום כל משחק, סגירת שטחים קבועה ללא נפילות מתח. בסופו של דבר השחקנים עלולים לקרוס פיזית. בעונה שעברה אתלטיקו ניצחה 18 מ-25 המשחקים הראשונים שלה, קצב שלא רחוק מהקצב הנוכחי שלה, אך קרסה בשליש האחרון וניצחה רק חמישה מ-13 המשחקים האחרונים. כשלוקחים בחשבון שהשנה נוספו השלבים המאוחרים של ליגת האלופות ושהסגל של סימאונה קצר באופן משמעותי מזה של בארסה וריאל (לא יותר מ-15 שחקני רוטציה משמעותיים, כולל החיזוק של ינואר), אפשרות הקריסה גם השנה היא כזו שלא ניתן לפסול.

התשישות של אתלטיקו תשתלם להם? רונאלדו ודי מריה(צילום: AP)

ריאל

הסיפור של ריאל הוא סיפור של שינוי תוך כדי העונה. במבט כללי, ההגנה שלה לא ראויה לאזכור מיוחד- הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי ספגה 22 שערי ליגה, יותר מאתלטיקו ובארסה, והנתונים בהם היא מרשימה הם הנתונים ההתקפיים- הכי הרבה בעיטות לשער (19.6 למשחק) ולמסגרת (8.1 למשחק) בליגות הגדולות באירופה. אבל בחודש האחרון חל שינוי, ריאל לא ספגה שער ב-2014 עד שער השוויון של אתלטיק בילבאו השבוע. התקופה הזו כללה שמונה משחקי ליגה וגביע (מול יריבות מהליגה הראשונה) רצופים ללא ספיגה.

מאחר ומדובר בתקופה קצרה ובמדגם קטן, חשוב לבדוק אם מדובר בתחילת מגמה או במקרה, בשילוב בין מזל לימים טובים של השוערים. מבט זריז על נתוני הבעיטות מבהיר שמשהו אכן השתנה. במשחקי הליגה שנערכו לפני 2014 היריבות של ריאל בעטו 11.2 בעיטות לשער (מקום 5 בספרד ו-23 באירופה) ו-4.7 בעיטות למסגרת. בתשעת המשחקים (ליגה וגביע) שנערכו ב-2014, הירידה בבעיטות לשער לא הייתה דרמטית (10.1 בעיטות), אך הירידה בבעיטות למסגרת כן- היריבות הסתפקו ב-1.7 בעיטות למסגרת במשחק מול ריאל מדריד, 15 בעיטות למסגרת בתשעה משחקים. זה נתון שאף קבוצה באירופה לא מתקרבת אליו השנה. אפילו בילבאו, ששלטה בחלקים גדולים מהמשחק והיה לה יתרון מספרי לכ-20 דקות, הסתפקה בשלוש בעיטות למסגרת של דייגו לופס.

כמעט מחוסר עבודה. דייגו לופס(צילום: GettyImages, Gonzalo Arroyo Moreno)

במקביל, במשחקים של 2014 ריאל עצמה בעטה פחות לשער (18.2 בעיטות למשחק) ולמסגרת (6.3 בעיטות למשחק), מה שמעיד על שינוי שנבע מהחלטה מודעת לוותר על קצת התקפה לטובת שדרוג ההגנה. לאנצ'לוטי, כנראה, נמאס לספוג כל כך הרבה שערים. השינוי לא היה פרסונלי- אלו אותם שחקנים, אותם פפה וסרחיו ראמוס שעד לא מזמן נדמה היה שלא יכולים להעביר משחק בלי כמה טעויות, אותו מרסלו שנוטה לעלות להתקפה ולהזניח את ההגנה, אותו קישור שלא תמיד ידע להיות אגרסיבי ואף איבד את סמי חדירה הפצוע שנחשב לקשר עם תרומה הגנתית משמעותית. דניאל קרבחאל החליף את אלברו ארבלואה כמגן הימני הפותח, אבל ארבלואה משחק בגביע והתוצאות דומות.

השינוי החשוב ביותר שאנצ'לוטי הפך לקבוע בחודש האחרון הוא טקטי - הזזת אנחל די מריה מהאגף לעמדה אחורית יותר במרכז השדה ומעבר למשחק עם שלישיית קישור בה די מריה חובר ללוקה מודריץ' וצ'אבי אלונסו. הארגנטינאי הסתגל בקלות מפתיעה לעמדה החדשה, בעיקר לעבודה ההגנתית שהיא כוללת. גם מודריץ' אגרסיבי יותר וביחד הם מספקים בחודש האחרון מספרים הגנתיים מרשימים- 5.1 תיקולים ו-3.5 חטיפות משותפות למשחק.

בכלל, ריאל מדריד החדשה זו קבוצה בה את רוב העבודה ההגנתית עושים המגנים ושחקני מרכז השדה, כך הם עוטפים את הבלמים ומוודאים שהיריבות כמעט לא יגיעו למגע ישיר עימם. בטבלה המצורפת ניתן לראות שבחודש האחרון ששת המתקלים המובילים של ריאל הם המגנים והקשרים, רק אחריהם מגיעים ראמוס ופפה. כן, זו לא טעות- ב-2014 די מריה מתקל יותר מסרחיו ראמוס. זה עשוי להיות הנתון שמעיד על השינוי בצורה הטובה ביותר.

ריאל מדריד- ממוצע תיקולים למשחק של שחקנים בולטים מתחילת 2014 (ליגה+גביע)

ריאל מדריד- ממוצע תיקולים למשחק של שחקנים בולטים מתחילת 2014 (ליגה+גביע)(צילום: GettyImages)

די מריה בעמדתו החדשה ממשיך לתרום להתקפה בכדורי עומק ובבעיטות מרחוק, אך מבט על המקומות בהם הוא מקבל את הכדורים מגלה שהוא כמעט לא נכנס לרחבה או מגיע לקו. גם מודריץ' וצ'אבי אלונסו הם לא שחקנים שנוטים להיכנס לרחבה, לכן ניתן לומר שריאל מתקיפה עכשיו עם שחקן פחות. התוצאות בהתאם- רק בשניים מתשעת המשחקים ב-2014 ריאל הבקיעה יותר משני שערים- חמישייה מול בטיס החלשה ושלישייה מול סלטה ויגו בה שני השערים האחרונים הובקעו בדקות האחרונות. היא לא דורסת והמשחק שלה פחות שוטף, אבל כשרונאלדו הוא באנקר ליצירת שניים-שלושה מצבי הבקעה במשחק וההגנה לא נותנת כלום ליריבה, מדובר בעסקה משתלמת.

זו בשורה טובה קודם כל לדי מריה עצמו, שכנראה מצא את הדרך להישאר שחקן מפתח בריאל מדריד בעידן רונאלדו וגארת' בייל (ואולי גם בנבחרת ארגנטינה עמוסת הכשרון ההתקפי). מבחינת הקבוצה, המשחק בבילבאו סיפק את נורת האזהרה הראשונה לגישה החדשה- ההתקפה הדלילה הרבה פחות מפחידה יריבות שיכולות להעז וללחוץ את ההגנה והקישור. הנקודה הזאת עשויה להיות רלוונטי במיוחד במפגשים מול יריבות חזקות בליגה ובליגת האלופות.

צמד משחקי הדרבי בגביע, מעבר לחשיבות שלהם בפני עצמם, יהוו פיילוט מעניין לאתגרים שרק יהפכו לקשים יותר בהמשך. עבור ריאל זה יהיה מבחן רציני לשיטה החדשה, עבור אתלטיקו זה יהיה מבחן רציני לתהייה אם השיטה הישנה ממשיכה להחזיק מעמד גם בשלבים המאוחרים של העונה. לא כדאי לצפות ליותר מדי שערים בקרב בין שתיים מההגנות הטובות באירופה כרגע, אבל מדובר בקרב במשקל כבד שאם יסתיים בנוק-אאוט לאחד הצדדים זה יכול להעיד ולהשפיע גם על המשך העונה של שתיהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully