יולי 2012 היה חודש של חגיגה לווטרנים ב-NBA. אחרי שנים שהם נאלצו להסתפק בחוזי מינימום ולחזר אחרי קונטנדריות בשקל, הקבוצות חיזרו אחריהם במרץ. ג'ייסון קיד וריי אלן קיבלו 9 מיליון דולר לשלוש עונות. קווין גארנט וטים דאנקן הצעירים יותר קיבלו 34 מיליון דולר לשלוש עונות. הגדיל לעשות סטיב נאש. בגיל 38 וחצי הלייקרס החתימו אותו על חוזה בסך 27 מיליון דולר לשלוש עונות. בנוסף, הם שלחו לפיניקס סאנס שתי בחירות סיבוב ראשון. הם היו חייבים להוסיף לעסקה את הצוות הרפואי המהולל של הסאנס, שכן בעונתו האחרונה של נאש בפיניקס הוא שיחק כמו בן 30. מאז שהגיע ללייקרס הוא נראה כמו שחקן בגילו: אחד שביום שישי הקרוב יחגוג 40.
האיחול המרכזי מכאן הוא שזה יהיה יום נטול כאבים. זקן שחקני הליגה סובל מבעיות בריאות שונות מאז שהגיע ללוס אנג'לס. אחרי שני משחקים במדים הצהובים-סגולים, נאש סבל משבר ברגל שגרם לו להחמיץ שבעה שבועות. את העונה שעברה, בה שותף ב-50 משחקים הוא כינה העונה הכי מתסכלת של הקריירה שלו. היא רק הובילה אותו לעונה הנוכחית שהוכיחה לו שיכול להיות גרוע יותר.
למה דווין וויד גנב טריפל דאבל ללברון?
פיניקס סאנס סימנה את פאו גאסול
הכירו את אדם סילבר, היורש של דייויד שטרן
נאש סיים את העונה הקודמת עם פציעה בירך ובמותן כשנותרו שמונה משחקים לסיום העונה. הוא שותף בשני משחקי הפלייאוף הראשונים של הלייקרס, אבל ישב בשני האחרונים. הוא עבר קיץ ארוך של שיקום מהפציעה, אבל בגילו ועם הפציעה שעבר, הגוף לא עומד בעומס של ה-NBA. הפציעה במותן גרמה לפגיעה עצבית, וזה מוביל לתופעה שנקראת גירוי שורשי עצבים (Nerve Root irritation). קצות העצבים שולחים אותות כאב חוזרים ונשנים למוח, והגוף מגיב לזה על ידי כיווץ חזק של השרירים. מעבר לכאב, אי אפשר לצפות מספורטאי מקצועני - על אחת כמה וכמה בליגה תובענית כמו ה-NBA - לתפקד ככה.
עד כה נאש שותף רק בשישה משחקים העונה, ולא שיחק מה-10 בנובמבר. בתחילה דובר על שבועיים בחוץ, אולם נאש לא מצליח להתמיד באימונים, על אחת כמה וכמה לשחק. בפרק הזמן מאז הוא טס מספר פעמים לוונקובר, לעבור אימונים אישיים שיעזרו לו להתגבר על הפציעה ולחזור לכושר. ד'אנטוני אמר שנאש צפוי לחזור לשחק הלילה נגד מינסוטה. אגב, הוא היה אמור לחזור לשחק בשבוע שעבר, אולם סבל שוב מהגב, לדבריו פציעה אחרת, שלא קשורה לבעיה העצבית. זה אמור לעודד את אוהדי הלייקרס?
"זה היה הדבר הכי קשה שהייתי צריך לעבור בקריירה שלי", אמר נאש בשבוע שעבר. "מאז ששברתי את הרגל, שום דבר לא היה אותו דבר. כלום לא היה קל. אבל אני מחפש אתגרים בחיים, אז זו הזדמנות גדולה עבורי ללמוד משהו על עצמי ולנסות להלחם בתקווה שאחרי זה אני אהיה אדם טוב יותר."
נאש חזר לקבוצה אחרי עוד סשן עם המאמן האישי בונקובר ותיאר את מצבו: "אני יכול לעמוד ביותר דרישות. יותר מגע, יותר דברים בלתי צפויים. שינוי כיוון, לשחק נגד מישהו. אלו דברים שהעצבים ועמוד השדרה לא היו מסוגלים להם לפני שבועיים. עוד כמה ימי אימון יהיו קריטיים עבורי. אני צריך לקחת את זה יום אחרי יום. לפני חודש הייתי פה, התאמנתי שלושה ימים ברציפות, הרגשתי טוב מאוד, ואז אחרי עוד יומיים קצות העצבים היו רגישים למדי שוב, אז אני רק רוצה לקחת את זה יום אחרי יום. העובדה שעברתי אימון אחד היא חיובית".
גם אם נאש בריא עכשיו, קשה להאמין שהוא יצליח לעמוד בעומס של ה-NBA. זה לא רק משחקים יום אחרי יום מול אתלטים כבירים, זה גם טיסות, נסיעות, ישיבה ממושכת, לא מותאם לאדם בן 40 עם בעיות גב. מעט מאוד שחקנים הצליחו להישאר אפקטיביים בליגה בגיל כזה. אי אפשר להתעלם מזה, אולי זה הזמן לפרוש.
במהלך חודש נובמבר פורסם שנאש שוקל ברצינות לפרוש. נאש הכחיש זאת מכל וכל: "אני מבין שנשארו לי בערך 18 חודשים של כדורסל ואני רוצה להוציא מזה כמה שאפשר. אני לא יודע אם זה יהיה משחק אחד או רוב המשחקים שנותרו".
השאלה הנשאלת היא בשביל מה הוא צריך את זה? במהלך הקריירה שלו נאש הרוויח סכום מוערך של 130 מיליון דולר. האם עוד 9 מיליון דולר זה מה שיעשה את ההבדל? הוא לא יישאר מובטל ברגע שיפרוש. עשרות ואולי מאות משרות בתחום יפתחו בפניו. החל מאימון וכלה בניהול, קבוצות ישמחו להציב את הפנים של סטיב נאש בחזית. הוא גיבור לאומי בקנדה, ויוכל להתמקד בפיתוח הכדורסל בה.
ועדיין לא דיברנו על מצב הלייקרס. עם 16 ניצחונות ו-31 הפסדים, הלייקרס חסרי הקובי בריאנט נמצאים 10.5 משחקים מאחורי ממפיס במקום השמיני במערב. הסיכוי שלהם להגיע לפלייאוף קלוש. נאש יחזור בשביל לשחק בקבוצת טנקינג, ומעטים מאוהדיו חלמו שככה ייראה סוף הקריירה שלו.
האהבה של נאש למשחק ברורה ומוערכת. אהבה נטו. הוא לא רודף את הטבעת החמקמקה בדמדומי הקריירה. הוא רוצה לשחק כדורסל בשביל לשחק כדורסל. זאת אהבה טהורה, מהסוג שמעצימה את האהבה שלנו למשחק ולשחקנים שמשחקים אותו. אך הגוף אומר לו שהוא לא יכול. ה-MVP של 2005 ו-2006 כבר לא נמצא איתנו. השחקן ששיפר את כל מי ששיחק לידו, שקלע עשרות שלשות חשובות במהלך הקריירה, כבר לא פה. נשאר רק הצל שלו. זה לא הוגן כלפי האוהדים שלו שנאלצים לראות אותו כך. זה לא הוגן כלפי אלו שלא ראו אותו בשנות השיא שלו. זה לא הוגן כלפי המורשת שלו. האתר בסקטבול רפרנס מעריכים את הסיכויים שלו להיכנס להול אוף פיים ב-55%. נדמה שהרצון שלו להמשיך לשחק רק מוריד את הסיכויים.
נאש וקובי הם השחקנים היחידים שחתומים בלייקרס לעונה הבאה. ב"בליצ'ר ריפורט" תהו אם השניים עוד ישחקו יחד, תהייה לגיטימית נוכח מצבם הבריאותי. וגם אם ישחקו, איזו תרומה תהיה להם? מי שיעריך שמצבם של הלייקרס ישתפר לא יסתכן במיוחד. אבל האם זה ישנה את כיוון העונה? ספק רב. פרישה של נאש תקל על הלייקרס לבנות את הקבוצה מחדש. ה-9 מיליון דולר של נאש קטנים ליד ה-24 מליון שקובי הולך לקבל, אבל זה בדיוק ההבדל בין הוספת שם גדול ולידו שחקני משנה סבירים, לבין הוספת שם גדול בלבד.
נאש טוען שנשארו לו 18 חודשים של כדורסל, אבל הוא נראה כמו שחקן גמור. הלוואי שאתבדה (אולי הוא יחזור לפיניקס, שם הצוות הרפואי יגרום לו להראות בן 35 שוב), אבל בגיל כזה, אחרי פציעה כזו, קשה להאמין שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה. נאש כבר עבר את השיא, וכנראה גם את הנקודה שבה הוא עדיין היה מסוגל לתרום. הוא מעולם לא היה שחקן הגנה טוב, אבל במצבו לא מסוגל לשמור על מטאטא. התרומה ההתקפית לא באה לידי ביטוי כי כבר לא מדובר באותו שחקן. נשאר רק השם, וזקנתו מביישת את נעוריו.
