1) בגלל פייטון מאנינג:
הקוורטרבק של דנבר נתן את העונה הטובה ביותר בתולדות הפוטבול לשחקן בתפקידו ועשה זאת בגיל 37, ואחרי סדרת ניתוחים בצוואר, שהשביתה אותו לעונה שלמה וגרמה לקבוצתו הקודמת, אינדיאנפוליס, לוותר עליו. מאנינג שבר העונה כמעט כל שיא אפשרי, כולל את מספר הטאצ'דאונים, מספר היארדים וכמות הנקודות של הקבוצה לעונה ואם ינצח את המשחק, הוא יהיה הראשון בהיסטוריה שמוביל שתי קבוצות שונות לזכייה באליפות. אחד הדברים שמאפיינים יותר מכל את גדולתו של מאנינג, ושל ספורטאים אגדיים כמוהו בכלל, היא היכולת לעשות מהלכים גדולים בצורה שנראית לצופה כל כך פשוטה ויפה. הקוורטרבק של דנבר הוא לא אתלט מבריק והוא בטוח לא מחזיק ביד הכי עוצמתית בליגה, אבל יש לו את חוכמת המשחק הגבוהה ביותר שנראתה. קשה לתפוס אותו לא מוכן, הוא לומד מראש כל מערך הגנתי אפשרי בו הוא יכול להיתקל מצד היריבה ומשנה בהחלטות של רגע את המהלכים של קבוצתו, על פי מה שהוא מזהה על כר הדשא. מאנינג, אם תרצו, הוא הגארי קספרוב של ה-NFL, גאון שחמט.
2) בגלל ריצ'רד שרמן:
הריאיון שהעניק מגן הפינה של סיאטל לטלוויזיה, שניות לאחר הניצחון על סן פרנסיסקו שהבטיח עלייה לסופרבול, ייכנס להיסטוריה כאחד מרגעי הקאלט הגדולים אי פעם בפוטבול. רק בשביל האפשרות שנקבל פעם נוספת פרץ נדיר כל כך של אנדרנלין ורגשות כזה, שווה להישאר ערים כל הלילה, גם אחרי שריקת הסיום. שרמן הכריז בגאוותנות שהוא מגן הפינה הטוב ביותר בליגה ואחרי אותו מהלך ענק, בו הוציא את הכדור מהידיים של מייקל קראבטרי, תופס סן פרנסיסקו, המהלך שגמר את המשחק והביא את סיאטל לסופרבול, אין אף אחד שיכול להתווכח איתו. במהלך השבוע החולף, התקשורת האמריקאית רצתה לשמוע עוד ועוד משרמן, בתקווה לקבל כותרות פיקנטיות, אבל שחקן ההגנה של הסיהוקס התגלה כאינטליגנט ומחושב מאוד וסיפק רק את הקלישאות הרגילות. יחד עם זאת, תהיו בטוחים שאם הוא יצליח לעצור את פייטון מאנינג, עוד תשמעו ממנו לא מעט פנינים.
3) כי לסיאטל יש את ההגנה הכי טובה בליגה
אותו שרמן הוא רק אחד מ-11 שחקני ההגנה של סיאטל, שהובילה העונה את הליגה כמעט בכל נתון הגנתי. היא הרשתה הכי מעט יארדים (4,378) והכי מעט נקודות (213) וזכתה לכינוי "לגיון העוצמה". הסיהוקס מציגים כמויות של כישרון בחלק ההגנתי שלהם וקשה למצוא שם נקודות תורפה. בקו האחורי מככב כמובן שרמן, אבל שווה גם לעקוב אחרי הסייפטי שלצידו, ארל תומאס, שפרשנים רבים טוענים שתואר שחקן ההגנה של העונה מגיע בכלל לו. בחלק הקדמי של ההגנה נמצאים מייקל בנט וקליף אבריל, שסיימו כמובילי הקבוצה בסאקים (הפלות קוורטרבק מעבר לקו ההתנגשות וגרימה של איבוד יארדים). השניים האלה ינסו לעשות את אותו דבר לפייטון מאנינג, דבר שכמעט ולא קרה העונה בשל קו ההתקפה המצוין שמגן על הקוורטרבק של דנבר.
4) כי לדנבר יש ההתקפה הכי טובה בליגה:
כאמור, הסטטיסטיקות של הברונקוס בחלק ההתקפי העונה הן הטובות בתולדות ה-NFL. הם רשמו הכי הרבה נקודות (606) ויארדים (6,371) בהיסטוריה והרבה מזה קרה בזכות החיבור שיצר מאנינג עם התופסים האדירים שלו, ווס וולקר, אריק דקר ודמאריוס תומאס. מאנינג גם ראה השנה את הטייט אנד שלו, ג'וליוס תומאס, מבצע קפיצת מדרגה מטאורית והופך לאחד השחקנים הטובים בליגה בתפקידו. כל הרביעייה הזו תפסה יותר מעשרה טאצ'דאונים העונה ממסירות של מאנינג וכדי לקבל את החותמת הסופית של קבוצת ההתקפה הטובה ביותר שראה ה-NFL, אין יותר מתאים מאשר להתגבר על אחת מקבוצות ההגנה הכי טובות שנראו.
5) בגלל מרשואן לינץ':
אם אתם מחפשים אקס פקטור בקרב הזה, בין התקפה שוברת שיאים להגנה שוברת עצמות, שימו לב לנתון הבא: הסופרבול הקרוב יהיה ה-48 במספר והקבוצה שהשיגה יותר יארדים בריצה ניצחה במשחק ב-37 מהגרסאות הקודמות שלו. סיאטל ודנבר הרשו העונה את אותה כמות ממוצעת של יארדים קרקעיים למשחק, 101.6 וכאן נכנס למשוואה הרץ האחורי של סיאטל, הכוכב של ההתקפה שלה, לינץ', שיהיה המפתח העיקרי לניצחון של קבוצתו. לינץ' כל כך גדול, כל כך מאסיבי וכל כך אתלטי, שהוא הרץ שהכי קשה להוריד לקרקע ב-NFL. הריצה שלו ל-40 יארד, שהסתיימה בטאצ'דאון קריטי מול סן פרנסיסקו לפני שבועיים, בגמר החטיבה, הוכיחה פעם נוספת איך הוא מסוגל לשנות מומנטום של משחק תוך שניות ספורות. המאבק מול לינץ' יהיה המבחן הכי גדול של הגנת דנבר, שסיימה את העונה הסדירה במקום השביעי והנאה נגד הריצה.
6) בגלל ניו יורק/ניו ג'רזי:
לפני ארבע שנים, החלטת הליגה להעניק את אירוח הסופרבול למדינות ניו יורק וניו ג'רזי הובילה להרבה גבות מורמות, בעיקר בגלל הפחד ממזג האוויר באצטדיון הפתוח, בתחילת פברואר. הסופרבול בדרך כלל משוחק באזורים חמימים יותר בתקופה זו של השנה, אבל בניית המתקן החדש בניו ג'רזי והרצון לעשות רעש תקשורתי שברו את הסטטוס קוו הזה. למרות כל החששות, השלג, הרוחות העזות והגשם לא צפויים להפריע יותר מדי. מה שכן, יהיה קר. מאוד קר. כמיטב מסורת הסופרבול, האירוע כולו אורך שבוע שלם לפני המשחק ומגיע לשיא עם עשרות מסיבות וסלבס שמציפים את העיר המארחת. אתם יכולים לחשוב על מקום מושלם יותר מניו יורק לדבר כזה?
7) בגלל הופעת המחצית והפרסומות:
ואם כבר שואו. גם אם אתם לא מחובבי המשחק הגדולים ביותר, אי אפשר להתעלם מכל מה שקורה מסביב לסופרבול עצמו. בבוקר יום שני, כל הרשתות החברתיות יעסקו בפרסומות שיוקרנו במהלך המשחק, פרסומות שמזמן כבר הפכו לתעשייה בפני עצמן. המחיר לחצי דקת פרסומת העונה עומד על ארבעה מיליון דולר ואם זה לא מספיק, יש גם הופעה במחצית של ברונו מארס, שיארח את להקת רד הוט צ'ילי פפרס. בעונה שעברה בניו אורלינס, ביונסה רקדה כל כך חזק שמיד עם פתיחת המחצית השנייה החשמל נפל ליותר מחצי שעה. לא בטוח שמר מארס והלהקה המעולה יכולים להתעלות על העוצמות של הדיווה, אבל בניו יורק הכול תמיד נוצץ ופרוע יותר.
8) בגלל חילופי דורות:
הזכרנו את פייטון מאנינג, אבל עדיין לא את הקוורטרבק מהצד השני. את סיאטל יוביל למשחק הזה ראסל ווילסון הצעיר, סיפור הצלחה מדהים שמפתיע את הליגה כבר שנה שנייה ברציפות מאז שנבחר בדראפט. ווילסון הוא הקוורטרבק שצבר הכי הרבה ניצחונות בהיסטוריה בשתי עונותיו הראשונות ב-NFL והוא גם אחד משלושת הקוורטרבקים היחידים אי פעם שסיימו את שתי עונות הבכורה שלהם עם לפחות 50 טאצ'דאונים. אחד משני האחרים הוא פייטון מאנינג. ווילסון הוא אחד מחברי הדור החדש של הקוורטרבקים, אלה שמציגים אתלטיות עילאית ויכולת לבקע הגנות גם במסירה, אבל גם בריצה עם הכדור. את השילוב הזה אין לפייטון מאנינג. הוא כבר בן 37, הגיל בו פרש סגן הנשיא של דנבר וקוורטרבק העבר האגדי שלה, ג'ון אלווי, מיד לאחר שזכה באליפות שנייה ברציפות בשלהי המילניום הקודם. אם גם פייטון ויתר הקוורטרבקים של הדור הוותיק יודיעו בקרוב שזה נגמר עבורם, אנחנו נשאר עם הסטייל החדש של ראסל ווילסון ודומיו.
9) בגלל שבאמת, אבל באמת, המשחק הזה פתוח לחלוטין:
לאס ווגאס פתחה לפני שבועיים את ההימורים למשחק עם דנבר כפייבוריטית לניצחון בשלוש נקודות יתרון. מאז, הרבה מאוד חברות הימורים הורידו את הליין הזה לנקודה אחת בלבד. רוב הסיכויים הם שנראה משחק צמוד מאוד, שיוכרע ממש בשלבי הסיום, בעיקר כי מדובר בשתי הקבוצות הטובות ביותר העונה. לאורך כל העונה היה קונצנזוס לגבי העובדה שדנבר וסיאטל הן החזקות בליגה ולמרות זאת, נדיר לראות ששתיהן הגיעו לסופרבול. רק פעמיים ביותר מ-20 השנים החרונות הגיעו לסופרבול שתי הקבוצות שסיימו במקום הראשון בחטיבות שלהן. זה קרה ב-1993, זה קרה ב-2009 (אז פייטון מאנינג הפסיד עם אינדיאנפוליס לניו אורלינס), וזה קרה השנה. חמישה מששת הסופר בולים האחרונים הוכרעו בפער של טאצ'דאון אחד או פחות, אז אל תעצמו עין עד לשנייה האחרונה.