הרכש הכי חשוב של ריאל מדריד: משחקי סוף השבוע באירופה

חלון ההעברות שקט מאוד בריאל מדריד. "לא נחתים אף שחקן בינואר", הצהיר כבר בתחילתו המאמן קרלו אנצ'לוטי. ואולם, את המהלך החשוב ביותר לעתידה בשנתיים הקרובות ריאל בהחלט עשתה החודש – הארכת חוזהו של צ'אבי אלונסו עד 2016. אי אפשר להגזים בחשיבות הישארותו של הכוכב שהיה עד לפני מספר שבועות עם רגל וחצי מחוץ למועדון.

הנהלת לוס בלאנקוס כמעט פישלה בגדול במשא ומתן עם הקשר. החוזה המקורי היה אמור להסתיים בקיץ 2014, ובדצמבר, כאשר השיחות נקלעו לכאורה למבוי סתום, התקשורת החלה לדווח על כל שצ'אבי אלונסו החליט לעזוב. כשחקן חופשי, כל האופציות היו פתוחות בפניו, ועצם העובדה שריאל דחקה את עצמה לפינה ולא הסדירה את הנושא זמן רב מראש היתה בעייתית מבחינתה.

הצעות לא חסרו לנווט הבאסקי. עבור ז'וזה מוריניו הוא היה האיש המרכזי, סוג של מאמן על המגרש, במשך שלוש שנותיו של הפורטוגלי בסנטיאגו ברנבאו. המיוחד רצה מאוד להחתים אותו בסטמפורד ברידג', ואפשר למצוא במדריד עיתונאים שחושבים כי מלכתחילה היה לו חלק במסמוס הדיונים על הארכת החוזה. לפי השמועות בממלכה, שפורסמו בצהובונים שונים, צ'לסי חשקה להחתים את צ'אבי אלונסו כבר בינואר, וכמוה גם ליברפול. האדומים מעולם לא הסתירו את רצונם להחזיר הביתה את הכוכב בו היא רואה סוג של בן גולה, וברנדן רוג'רס ציין כי הוא השחקן היחיד מעל גיל 30 שהוא ישמח להחתים.

גם ארסנל היתה חזק בתמונה – לא רק בגלל חיבתו של ארסן ונגר כלפי השחקן אותו הוא ניסה להחתים מספר פעמים בעבר, אלא גם בגלל החברות הגדולה בין צ'אבי אלונסו למיקל ארטטה, עוד מתקופת גן ילדים. לבסוף, פריס סן ז'רמן רוצה לרכוש פחות או יותר כל דבר שזז, ולא מפתיע שהצרפתים/קטארים הציעו שכר עתק לקשר שהיה אמור לייצב את מרכז המגרש עבור לורן בלאן.

ובינתיים, כל עוד הדיונים על החוזה החדש נגררו, היו בספרד עיתונאים שהניחו כי ימיו של הבאסקי בברנבאו ספורים. העונה החלה מבחינתו על שולחן הטיפולים – צ'אבי אלונסו נותח בגבו, וכאשר שב לאימונים שבר עצם בכף רגלו. כתוצאה מהפציעות המגוונות, הוא לא שיחק עד סוף אוקטובר, ואנצ'לוטי החל את העידן שלו בלעדיו. היו שהעריכו כי בגיל 32 השחקן עשוי לחפש אתגרים חדשים, וצ'אבי אלונסו עצמו לא עשה דבר כדי להכחיש את הדיווחים. בסוף דצמבר, בפניו נראו אל מחוץ למועדון. אלא שהמאמן חשב אחרת.

הסיבה לכך פשוטה – אנצ'לוטי יודע יותר מכל אחד אחר את ערכו של אמן מסוגו של הבאסקי. המאמן האיטלקי הוא שגידל את אנדראה פירלו במילאן, ייצר עבורו את התפקיד שקיבל את שמו, והפך אותו למה שהוא כיום. מבחינת אנצ'לוטי, צ'אבי אלונסו עונה על אותם הקריטריונים בדיוק. הוא החזיר אותו להרכב מיד עם החלמתו, ובסוף 2013, כאשר עתידו של הכוכב לא היה ברור, הצהיר: "אני מקווה שצ'אבי אלונסו יישאר איתנו עוד שנים רבות. בלי קשר לחוזה שלו, הוא תמיד ישחק אצלי כאשר יהיה כשיר".

בתחילת השנה, נכנסו המגעים סוף כל סוף להילוך גבוה והושלמו במהירות בזק. ריאל שילמה בכל זאת מחיר לא קטן על הסחבת – מחיר כלכלי נטו. שכרו של הקשר עלה מ-4 מיליון ל-6 מיליון יורו. למדרידאים לא נותרה ברירה כי בפריז הציעו לו סכומים נאים אף יותר. אנצ'לוטי הכריז: "הוא חשוב מאוד עבורנו בשל איכותו, סגנונו וניסיונו. אין בעולם עוד שחקן כמוהו. אפשר להשוות אותו לפירלו, אבל אנדריאה כבר בן 35". בכך, אגב, הוא לא דייק. האיטלקי רק בן 34, ופער הגילאיםן בינו לבין צ'אבי אלונסו מסתכם בשנתיים וחצי. אבל אולי הוא עשה זאת בכוונה. מטרתו היתה ברורה לחלוטין.

בתוך ריאל, איש לא חולק על החשיבות העצומה של צ'אבי אלונסו. כריסטיאנו רונאלדו הצהיר במהלך החודשים האחרונים כי הוא מקווה שהנשיא ישכיל להשאירו. אלבארו אברלואה, חבר קרוב עוד מימיהם המשותפים באנפילד, הצהיר: "אף אחד לא מסוגל להחליף את צ'אבי אלונסו". כמי שקיבל ממנו את המסירה המיתולוגית ההיא בדרבי מול אתלטיקו לפני שנתיים, הוא לא יכול לחשוב אחרת. בכל הקשור לכדורים ארוכים, שלא לדבר על כיבושים ממחצית המגרש, מעטים בתולדות הכדורגל יכולים להתחרות בבאסקי. אסטבן גראנרו, שעזב את המועדון לפני שנה וחצי, נזכר: "מבחינתי, השחקן החשוב ביותר בריאל הוא צ'אבי אלונסו. הכל עובר דרכו. כאשר הוא על המגרש, המשחק זורם חלק".

והנה לכם – מאז שובו של צ'אבי אלונסו מפציעה הכול באמת זורם. ריאל נכנעה בלעדיו לאתלטיקו ולברצלונה בתחילת העונה, אבל בשלושה החודשים האחרונים מנצחת כמעט בכל המשחקים, למעט מול יובנטוס ואוסאסונה, ועדיין לא טעמה הפסד. היא התגברה ללא בעיות על הפציעה הקשה של סמי חדירה בברכו, ולוקה מודריץ' חווה בשבועות אלה את התקופה הטובה ביותר שלו במדים הלבנים בזכות שיתוף הפעולה וחלוקת התפקידים הנהדרת עם הבאסקי במרכז המגרש. הפער משתי המובילות בפסגה צומק לנקודה, וחלום האליפות מוחשי מתמיד. הכול באמת זורם.

זה זורם כי הקשר יודע לשלוט בקצב המשחק ובוחר בדרך כלל מסירות נכונות, וגם בשל מנהיגותו. "מנהיגות היא תכונה מולדת. אני מאמן במנהיגים טבעיים, ולא באלה שאמורים למלא את המשבצת מתוקף תפקידם", הוא אמר פעם. צ'אבי אלונסו לא דיבר על עצמו, ובניגוד לחלק לחבריו לקבוצה הוא לא אוהב להתבלט בתקשורת באופן כללי, אבל את היכולת להוביל אנשים אחריו אי אפשר לקחת ממנו.

ג'ון טושאק הבחין בכך כבר לפני 13 שנה. אז, בינואר 2001, הוא חזר לקדנציה שלישית בסוסיאדד כאשר הקבוצה שקעה במקום האחרון והיתה בדרך לירידה. הצעד הראשון של הוולשי היה להחזיר לסגל את צ'אבי אלונסו בן ה-19 שבילה בהשאלה באייבר מהליגה השניה. משחק הבכורה שלו היה בדרבי הביתי מול בילבאו – הוא נכנס חמש דקות לסיום בהפסד 2:0. כעבור שבועיים כבר אי אפשר היה להוציא אותו מההרכב, וטושאק העניק בצעד חריג מאוד את סרטן הקפטן לילד. בניצוחו, שרדה סוסיאדד, והישארותה בליגה הובטחה עם ניצחון 1:3 באצטדיון סן מאמס של בילבאו במחזור הלפני האחרון. שם גם הסתיימה העונה של צ'אבי אלונסו שהורחק בשני כרטיסים צהובים – האדום הראשון מבין ארבעה בלבד שקיבל בכל הקריירה. כעבור שנה בלבד, הפכה סוסיאדד למועמדת סנסציונית לאליפות, אותה הפסידה בעונת 2002/03 בסיומת דרמטית לריאל מדריד. צ'אבי אלונסו עדיין זוכר את הפספוס כאכזבה הגדולה בחייו המקצועיים.

למשחקים מול בילבאו תמיד היתה מבחינתו חשיבות מיוחדת – הרי זה תמיד דרבי פרטי. רצה הגורל, ואת המשחקו ה-200 בליגה הספרדית הוא קיים, כמו את משחק הבכורה, נגד בילבאו, בניצחון 1:4 לפני שנתיים בדיוק. בשבוע שעבר ציין צ'אבי אלונסו עוד אבן דרך בקריירה – 400 משחקים בליגות בכירות. נכון להיום, יש לו 143 הופעות ליגה בריאל, 143 בליברפול, ועוד 114 במדי סוסיאדד. כלומר, ביום ראשון, כאשר יעלה לראשונה בחייו לדשא באצטדיון סן מאמס החדש, יחגוג הקשר את משחקו ה-144 בריאל, והלבנים יעקפו מבחינה זו את האדומים. אולי זה יהיה גם זמן טוב לכבוש שער ראשון אי פעם לרשת אתלטיק? עד היום, ב-15 המפגשים מולה זה עדיין לא קרה.

מצד שני, בילבאו מגיעה למפגש הטעון בכושר פנטסטי. היא חולמת על תוצאה חיובית מול האורחת, וזה לא חדש. הבאסקים תמיד חושקים בסנסציה, ולא פעם נדמה שהם מסוגלים לחולל אותה. הבעיה היא שהם נכשלים. שמונה המשחקים האחרונים בין השתיים הסתיימו בניצחונות לריאל, בתוצאה מצטברת 5:31. האם הרצף הזה יישבר בכל זאת?

הדרבי של איטליה מספק תמיד כותרות ענק ללא קשר למצב הקבוצות בטבלה, והיריבות העצומה האמירה עוד יותר בשבוע החולף בעקבות כישלון עסקת החליפין המוזרה בין פרדי גוארין למירקו ווצ'יניץ' – אינטר חזרה לאור מחאת האוהדים, ויובנטוס האשימה אותה בהפרת הבטחות. אפשר לדבר על זה עד מחר, וגם להזכיר את ה-1:3 של אינטר ביובנטוס ארנה בעונה שעברה, אבל את הזרקור כדאי להפנות הפעם למרקו סטורארי. מאז 2010 משמש השוער בן ה-37 גיבוי לג'יג'י בופון, ותמיד מצטיין כאשר הקבוצה זקוקה לו. בעונתו הראשונה בטורינו, כאשר בופון היה פצוע, אפילו היו דיבורים על כך שיובה צריכה למכור את השוער הראשון ולעשות קופה, מבלי שעמדת השוער תיחלש באופן משמעותי. מאז חזר סטורארי אל מאחורי הקלעים, אבל בשבת, כאשר ג'יג'י הורחק באולימפיקו נגד לאציו, הוא נכנס לשער במקומו בקור רוח אופייני, והיה חתום על התיקו החשוב. תואר שוער המשנה הטוב בעולם שייך כנראה בימים אלה לאיקר קסיאס, אבל לאורך השנים לסטורארי יש קייס מעולה, ולחוד החלוד של אינטר לא כדאי לצפות לטעויות מצידו.

רגע השיא של פאולו די קאניו בקדנציה הקצרה שלו בסנדרלד היה ללא ספק הניצחון 0:3 בניוקאסל. החגיגות המטורפות שלו על הקווים הפכו ללהיט, והאיטלקי היה בטוח שההישג כולו שלו. סביר להניח שכולם היו נזכרים בו לקראת הביקור המחודש של החתולים השחורים בסנט ג'יימס פארק, אבל די קאניו דאג שזה יקרה בלי קשר. בראיון חריג אפילו במונחים שלו, הוא יצא במתקפה חזיתית על חניכיו לשעבר, קרא לקפטן ג'ון אושה אדם דו פרצופי, הגדיר את פיל בארדסלי ולי קאטרמול כ"שחקנים רקובים, הכי לא מקצוענים שאימנתי בקריירה", התחייב כי חדר ההלבשה עמד מאחוריו לפני שפוטר, וטען שסנדרלנד פשוט קטנה מדי עבורו. המועדון הביע צער על הדברים, וכעת בוחן עם עורכי דינו אפשרות להגיש תביעה נגד המנג'ר לשעבר. אם השחקנים היו זקוקים למוטיבציה נוספת (והם ממש לא זקוקים), הם קיבלו אותה כעת. ניוקאסל כבר הפסידה בדרבי באצטדיון האור העונה, וסנדרלנד תנסה לנצל את המומנטום החיובי כדי להשיג דאבל יוקרתי.

את העונה החל קלאס יאן הונטלאר עם צמד לרשת המבורג, אבל במחזור השני הוא קרע רצועות בברכו במפגש מול וולפסבורג, בעוד קבוצתו הובסה 4:0. הסקורר ההולנדי של שאלקה החמיץ את כל שארית 2013, וחזר רעב מתמיד. הוא נגח שוב לרשת המבורג, הוביל את קבוצתו לניצחון 0:3 והפיח מחדש תקוות להעפיל לליגת האלופות – וגם אופטימיות זהירה לקראת מפגש מול האקסית ריאל מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות. אלא שכעת שוב מגיע המפגש מול הזאבים – זו לא רק היריבה הישירה על המקום באירופה, אלא גם מקור לזיכרונות ממש לא נעימים עבור הונטלאר ושאלקה. כדאי להם להיזכר בעונה שעברה, אז רשמו הכחולים צמד ניצחונות בתוצאה המצטברת 1:7.