לולו ג'ונס לא מפסיקה לספק כותרות. זה מתחיל בכך שהיא שילוב של אתלטית מוכשרת (אצנית 100 משוכות) ומראה מצודד, וממשיך בדמות כריזמטית ומתוקשרת במיוחד, הרבה בגלל אינספור ציטוטים בלתי נשכחים שייצאו מפיה לאורך השנים.
אם תשאלו את האמריקאים מי זו לולו ג'ונס הם יגידו לכם "האתלטית הבתולה". כן, ככה מכירים אותה בארצות הברית ואי אפשר להאשים את הקהל הרחב. היא זו שסיפרה לאומה שלמה שהיא מעדיפה לשמור על בתוליה עד ליום שבו תתחתן (כיום היא בת 31) ואף הרחיבה בנושא בציטוט הבא: "לשמור על הבתולים זה יותר קשה מלהשתתף במשחקים האולימפיים".
בדיוק בגלל זה, בהתאחדות המזחלות האמריקאית קיבלו בשנה שעברה את ג'ונס בזרועות פתוחות. אחרי הכל, אין כמו ספורטאי מתוקשר ברמה הארצית כדי להחיות ענף ספורט חורף משני, שלא זוכה לכבוד הראוי לו בארצות הברית. אגב, גם את ההוכחה לזה סיפקה ג'ונס עצמה בקיץ האחרון, כשפרסמה באינטרנט סרטון קצר שלה אוחזת בתלוש משכורת של 741 דולר עבור שבעה חודשים של "עבודה" כגולשת מזחלות. דבר אחד בטוח - המשוכנית שהפכה לדוחפת מזחלות העלתה את הענף הזה על המפה. השאלה הגדולה היאי האם היא תקבל בתמורה מדליה אולימפית לראשונה בחייה?
לולו ג'ונס היא לא האתלטית הראשונה שעושה הסבה לספורט המזחלות. אחרי הכל, תפקידם של שניים מאנשי הצוות במזחלת של רביעייה הוא לדחוף בעזרת הכוח המתפרץ שלהם - יכולת מפותחת מאוד בקרב ספרינטרים ושחקני פוטבול שמוצאים את עצמם בספורט המזחלות. במשחקי החורף שייצאו לדרך ב-7 לפברואר בסוצ'י ג'ונס תשתף פעולה עם ספרינטרית אחרת, לורין וויליאמס, שהייתה חלק מהרביעייה האמריקאית שזכתה במדליית הזהב ב-4X100 בלונדון 2012. השתיים האלה משלימות עשיריית אתלטים שעברו להיות גולשי מזחלות אולימפיים בארצות הברית.
בניגוד לקודמיה, אפשר להגיד על ג'ונס שהיא הראשונה מבין כולם שממש גרמה לעניין בקרב האמריקאים. יכול להיות שזו העובדה שהיא מצולמת יפה בחליפה הצמודה של המזחלות, ואולי זה בגלל שהבהלה שלה למדליה אולימפית הפכה לסיפור גדול אצל האמריקאים. בבייג'ינג 2008 היא הובילה בגמר ל-100 משוכות אבל נתקלה במשוכה התשיעית וסיימה בסופו של דבר שביעית. בלונדון 2012 היא הייתה מועמדת למדליה אבל סיימה רביעית בגמר אחרי שתי חברותיה לנבחרת, קלי וולס ודון הארפר, שתמיד התלוננו על כך שהן לא מקבלות תשומת לב כמו ג'ונס.
אז בשנתיים האחרונות ג'ונס עוסקת בספורט המזחלות, ובשבוע שעבר היא הצליחה לעבור סלקציה קשה מאוד אחרי שבנבחרת האמריקאית קבעו את הסגל הסופי לסוצ'י 2014. כל זה קרה אחרי מסע ארוך, שבו פקדו את מתקני המזחלות בצפון אמריקה לא מעט עיתונאים סקרנים, משהו שהוא לא אופייני בדרך כלל. המסע הזה כלל גם לא מעט ריבים של ג'ונס מול אנשים מסויימים מהתחום.
סטיבן הולקומב, שכיום הוא גולש המזחלות הבכיר בנבחרת האמריקאית העביר ביקורת על ג'ונס, לאחר שזו חשפה את הסכומים הזעומים שמרוויחים הספורטאים בתחום הזה. "מה שהיא הרוויחה זה הרבה יותר ממה שהרוב מקבלים בסכום הזה", הוא אמר. מאוחר יותר, הוא וג'ונס זכו יחד במדליית זהב ברביעיית מזחלות מעורבת באליפות העולם. אם זה לא מספיק, בקיץ האחרון דווח על קטטת ברים לנשים שבה ג'ונס הפילה לרצפה את בתו החורגת של אגדת מזחלות אמריקאית בשם טוני קרלינו, ככל הנראה בעקבות ויכוח סביב "אור הזרקורים ועולם הזוהר" שבהם היא חיה. "נמאס לי כבר מכל הדיבורים האלה על אור הזרקורים", אמרה לאחרונה ורמזה על כך שהיא לא מקבלת את היחס הראוי לספורטאית בכירה מענף המזחלות: "נמאס לכם לשמוע על מישהי שרודפת אחרי החלום שלה למרות שהיא ספגה הרבה מהלומות עד עכשיו? מישהי שהושפלה בפומבי ועדיין עובדת קשה ונלחמת בשביל המדליה המטופשת הזאת? אתם מנסים להכניע מישהי שעדיין לא נכנעה? את זה אני מתקשה להבין".
אז למרות שהיא ניצלה את היופי האפריקאי-אינדיאני-נורבגי-צרפתי שלה כדי למנף את ההכרה בה כספורטאית ואפילו כבר הצטלמה בעירום חלקי למגזינים מסויימים, לולו ג'ונס מתעקשת על כך ש"הפעם זו הפעם" ולא יכולה לחכות לענוד את המדליה האולימפית על הצוואר, לראשונה בקריירה שלה.
והקהל האמריקאי נחלק לשניים. יש את אלה שמשווים אותה לסוג של כוכבת ריאליטי שרק מחפשת איך להתפרסם ולתפוס את הכותרת הבאה. יש גם את אלה שמפיקים את הרגש מסיפור החיים המעניין שלה, שכלל ילדות לא קלה בדה מוין שבאיווה, כאחת משישה ילדים במשפחה חד הורית שהתגוררה במרתף של כנסיה בגלל תנאי העוני.
כנראה שהמכשולים שלולו ג'ונס עברה כילדה חיזקו אותה כספורטאית וכאדם והביאו אותה למצב שבו היא חיה היום. היא אמנם לא מרוויחה הרבה כסף מהספורט עצמו, אבל יש לה לא מעט ספונסרים, והיא כבר הספיקה להשתתף בכמה פרסומות שהכניסו לה הרבה כסף. מצד שני, אחת ההשפלות הגדולות שהיא ספגה מהתקשורת האמריקאית אחרי לונדון 2012 הייתה הכינוי: אנה קורניקובה האמריקאית", שיוחס לספורטאית שנראית טוב אבל לא השיגה שום תואר משמעותי בקריירה.
נראה שבפברואר הקרוב תהיה לג'ונס מטרה אחת עיקרית - להסיר מעליה את "קללת אנה קורניקובה" ולסתום פיות של כל כך הרבה אמריקאים. אם היא לא תענוד על צווארה את המדליה האולימפית בסיומה של תחרות המזחלות בסוצ'י, נשמע ונקרא לא מעט טורים עם הרבה "רעל" בתקשורת האמריקאית. אז הנה סיפור אולימפי מרתק אחד לקראת המשחקים שייצאו לדרך ב-7 לפברואר. תתכוננו לעוד כמה כאלה, כי זה מה שמאפיין משחקים אולימפיים, גם אם ענפי החורף שלהם הם פחות אטרקטיביים עבורנו.
