פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אריאל הרוש: "אני בשל להיות שוער ראשון בנבחרת"

        הרכש שהביאו לבית"ר לא היה נכון, שחקנים לא יכלו לתת פס. פעם לא יצאתי מהבית 3 ימים אחרי טעות, אבל העונה שמתי קץ לבינוניות. גוטמן הכין אותי להיות שוער ראשון, אפילו שהתקשורת מנהלת את הנבחרת. אריאל הרוש נפתח בראיון מקיף ומסביר איך הפך לשוער הישראלי מספר 1

        אריאל הרוש: "אני בשל להיות שוער ראשון בנבחרת"

        העונה המצוינת של אריאל הרוש הבהירה לו שזה הזמן שלו לקפוץ כיתה. "אני יכול להגיד בפה מלא שאני מרגיש בשל להיות השוער הראשון של הנבחרת", אומר האיש שמגן על שערה של בית"ר ירושלים כבר ארבע שנים. "אני בן 25 ואהיה בן 26 כשהקמפיין יתחיל. זאת מטרה שסימנתי לעצמי ואני מאמין שאגיע אליה. בשנתיים האחרונות אלי גוטמן לקח אותי לשיחות ואמר לי שאם אהיה טוב, אני אהיה היורש של דודו אוואט. הוא נתן לי כמה צ'אנסים נגד גרמניה, פינלנד, הונדורס וצ'כיה. הוא ידע שאם אוכיח את עצמי בליגה ובנבחרת, יהיה לו קצת יותר קל לקבל את ההחלטה כמו עכשיו. אני שמח שהוכחתי את עצמי והצלחתי לגרום לו להאמין בי. אם הכול יילך כמו שצריך ואלי גוטמן יחליט שאהיה השוער הראשון, אני גם בטוח שאחזיר לו על המגרש".

        אריאל, איך הרגשת בקמפיין האחרון, שבו אמרו בכל משחק "אוואט חלש, אבל אין מישהו אחר שמתאים להחליף אותו"?

        "את זה התקשורת אמרה. בשיחות עם אנטמן וגוטמן הם תמיד אמרו לי 'אל תקשיב לתקשורת, זה לא מעניין. אנחנו יודעים מה אתה שווה ואתה תהיה השוער של הנבחרת'".

        אריאל הרוש, בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        "אלי גוטמן אמר לי שאם אהיה טוב, אני אהיה היורש של דודו אוואט. הרוש בביתו שמשקיף על אצטדיון טדי (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        לא סתם יש להרוש אומץ וביטחון לומר את הדברים האלה. שוער בית"ר ירושלים הגיע לעונה הזו בשל ובוגר יותר. הוא יציב, הוא מספק הצלות נהדרות, למרות שלרוב הן מסתיימות בתוצאות לא טובות של הקבוצה. זה כבר לא רק השוער המוכשר שסיפרו לנו עליו. הרוש עשה העונה צעד לא קטן בתחום הכי חשוב אצל שוער: בשלות. פרשת השחקנים הצ'צ'נים שלצידם התייצב לא רק שהפכה את חייו לסיוט, אלא גם קיצרה כמה תהליכי התבגרות חיוניים אצלו. פרשה, אגב, שהוא מסרב לדבר עליה בתוקף. "אני חושב שכבר מיציתי את זה וזה הרבה זמן מאחורי", הודף הרוש כל ניסיון לדבר על אותה סערה. "היה לי הרבה בלגן בגלל זה. זה כבר לא משנה מבחינתי אם אני צודק או לא צודק, הכול כבר היסטוריה ואני ממשיך הלאה. הלכתי עם הלב והראש שלי באותה פרשה, ולא רוצה להגיד שאני מצטער או לחזור לזה ולהעיר את זה מחדש. מעדיף לשים את זה מאחורי".

        שנה אחרי, אתה בן אדם אחר?

        "לגמרי. השנה שעברה מאוד חישלה אותי מכל הבחינות. התהליך שבו כל הקהל היה נגדי, היכולת הרעה של הקבוצה, היכולת שלי והעובדה שהייתי פצוע תוך כדי למספר חודשים – חיזקו אותי בסופו של דבר. הכול מסביב חישל אותי. לא משנה מה יקרה השנה, זה יהיה קטן עליי. אומרים שיש היום לחץ בבית"ר ואני מחייך. אני לא מרגיש לחץ. למדתי ליהנות מהכדורגל. לא לתת לכל דבר קטן להפוך אותי".

        מאיפה בא השינוי העונה?

        "אמרתי לעצמי שאין לי כוח יותר לבינוניות. יחד עם מאמן השוערים משה בן דוד, התחלתי לעבוד חזק בכל הבחינות - מקצועית, פיזית ומנטאלית. אמרתי שאני חייב לשדרג את עצמי ולסתום פיות לאלה שאומרים שאני בינוני, למרות שאני לא שם על חלק גדול מהם. שיפרתי את קבלת ההחלטות, אני יותר טוב ויותר חד. שיניתי הרבה בראש וכיוונתי הכי גבוה. כשאני בא למשחק, אני מתרכז בו נטו ולא מעניין אותי מה קורה בחוץ".

        דיברת על מנטאליות. אם יש משהו שתמיד אומרים שחסר לך, זה כריזמה וטירוף. קח לדוגמה את המשחק של בית"ר ברעננה - ארבעה שחקנים עומדים בחומה, אחד זז לאמצע, אריאל הרוש לא עושה יותר מדי וכדור העונשין של תמיר כהן עובר בדיוק שם.

        "אבל כן צרחתי וצעקתי. יצאתי מהשער, צרחתי והשתוללתי כמו משוגע ואחרי זה אמרו לי 'לא שמענו'. אמרתי להם: 'לא מעניין אותי שמעתם או לא שמעתם, אתם תעשו מה שאני אומר לכם. על הדברים האלה אנחנו מפסידים משחקים'. אני כן עובד על הקטע הזה, אבל ברגע שאתה גם יוצא וצועק, היריב מבצע את הכדור נייח ואתה לא מוכן. אני לא מהשוערים שמחפשים את הפוזות ולהראות שהם צועקים ומשתוללים, אלא רק כשצריך ובשיקול דעת".

        יש הרבה שוערים שהטירוף והשליטה הזאת נותנים להם את הביטחון בתקופות פחות טובות. אתה תמיד היית מופנם ומעדיף להסתגר. גם כאן מתחיל שינוי?

        "ברור. שמתי לב בשנה שעברה שאחרי משחקים הייתי מסתגר ולא מדבר עם אף אחד שלושה ימים, כולל עם אימא שלי. הבנתי שזה לא טוב לי. שזה פוגע לי בבריאות ובכדורגל, וזה אחד הדברים הכי חשובים ששיניתי. כעת, אחרי משחק רע, אני לוקח את הדברים קשה ליום אחד וממשיך בחיים. זאת החובה שלי אם אני רוצה להצליח".

        זאור סדאייב, ג'יבראיל קאדייב שחקני בית"ר ירושלים (עומר מירון)
        על פרשת הצ'צ'נים: "היה לי הרבה בלגן בגלל זה. זה כבר לא משנה מבחינתי אם אני צודק או לא צודק, הכול כבר היסטוריה ואני ממשיך הלאה. הלכתי עם הלב והראש שלי באותה פרשה, ולא רוצה להגיד שאני מצטער או לחזור לזה ולהעיר את זה מחדש. מעדיף לשים את זה מאחורי" (צילום: עומר מירון)

        ***

        אחרי אירועי העונה שעברה, וגם ההתנפלות עליך באימון הפתיחה – חשבת לעזוב את בית"ר בקיץ?

        "מבחינה מקצועית בלבד. לא שחשבתי שאין לי מה לתרום לבית"ר, רציתי להגשים את החלום האירופי, אבל זה לא היה כזה קרוב. דורשים עליי מחירים גבוהים וגם לא היה ברור מי הבעלים עד שלב מאוחר. כמה שזה היה קרוב, זה היה רחוק. אני כבר לא בונה על זה. בכל שנה התקליט חוזר ובסוף זה לא קורה".

        הגעת לעונה הזאת מותש מהקיץ ואומרים שהמשחק הראשון נגד באר שבע די שבר אותך.

        "זה לא בגלל המשחק, זה היה תסכול על הכול. להוציא את הגול המגעיל בדקה ה-91, בסך הכול היה לי משחק טוב מאוד עם הצלות יפות. קיבלתי גול שלא מתאים לשוער ברמות האלה. עברתי גם קיץ לא פשוט ובאמת שזה הדבר האחרון שרציתי לעבור בפתיחת העונה. זה היה קשה כי הכול קרה ביחד עם הקבוצה. לפחות הגעתי מחושל לעונה הזו. כנראה שגם לא הביאו את השחקנים המתאימים לבית"ר ירושלים. לא כל אחד יכול לשחק בבית"ר ירושלים, יש במועדון לחץ אדיר ועד ששחקנים מתרגלים ללחץ ולדרישות, זה לוקח זמן. ידעתי שזה יהיה בעייתי מאוד".

        הקבוצה נכנסה לתקופה רעה, הקהל דרש את הראש של המאמן אלי כהן. עד כמה השפיעה על השחקנים האווירה הזאת?

        "זה משפיע מאוד. השחקנים התקשו לתת פס ולתפקד, וזה פגע מאוד בקבוצה. לא נראינו טוב והלחץ שיתק. אני לא מאשים את אלי כהן. כל מאמן שלא היה מצליח כאן היו קוראים לו להתפטר, והוא נקלע לסיטואציה הזאת".

        אגב, בתקופה הכי חלשה של הקבוצה נתת את המשחקים הטובים ביותר שלך, אבל הם לא הביאו יותר מדי נקודות, ופשוט היו ההבדל בין הפסד לתבוסה. איך זה מרגיש?

        "דווקא הבאתי כמה נקודות, אבל זה מתסכל מאוד שאתה נותן הרבה הצלות, משחקים מצוינים והקבוצה יורדת בלי כלום. זה מתסכל".

        אלי כהן מאמן בית"ר ירושלים (יוסי ציפקיס)
        ". אני לא מאשים את אלי כהן. כל מאמן שלא היה מצליח כאן היו קוראים לו להתפטר, והוא נקלע לסיטואציה הזאת" (צילום: יוסי ציפקיס)

        איך ההשפעה של רוני לוי על הקבוצה?

        "רוני הוא פיגורה. הוא מאמן מאוד יסודי שעובד על הפרטים הכי קטנים ותמיד מכוון לעוד מקצוענות ועוד התקדמות. יש כאלה שזה לא פשוט להם ולוקח זמן ללמוד אותו, אבל הוא יודע מה הוא עושה. אני אוהב את כל ההתנהלות שלו. המקצוענות הזו רק לטובתנו. מה גם ששחקנים מתגבשים ויש חיבור הרבה יותר גדול. לא באים קצת לפני ובורחים ישר אחרי. כולם צריכים להתאים את עצמם אליו".

        עכשיו, עם מסע הרכש המאסיבי, מתחילה מלחמה אמתית על מקום בהרכב וגם על הספסל.

        "זה כאב ראש חיובי שכל המועדון הזה צריך. תסכול זה עניין של איך שחקן לוקח את זה. אם היו אומרים לי שבא שחקן יותר טוב ממני, הייתי עושה הכול כדי להוכיח שאני טוב יותר. אנשים צריכים להבין שהלחץ היה גדול עד בלתי אפשרי, אי אפשר לבוא לשחקנים בני 22-23 ולצפות שיחזיקו את בית"ר על הגב. זה קשה שהרבה שחקנים צעירים משחקים ביחד במועדון כמו בית"ר. השחקנים יודעים שעכשיו חלק יצטרכו ללכת להשתפשף בקבוצות אחרות במקום להיות סתם שחקני סגל או מחוץ לסגל. זה רק יעשה להם טוב ויחזיר אותם מחושלים יותר, כי כולם כאן מוכשרים".

        מסע הרכש הנוכחי זאת הכרה בטעויות של הקיץ?

        "באיזשהו מקום כן. הבינו שמה שהיה פה לא מספיק ועושים הכול כדי לשפר את זה. זאת בית"ר ירושלים והיא צריכה לכוון גבוה. אני לא אבוא ואגיד שהמטרה היא להישאר בליגה. בית"ר ירושלים זה מועדון ענק שכל שנה צריך להתמודד על תואר. העונה, אנחנו לא במצב טוב. בשבילי הישג יהיה להגיע לפלייאוף העליון".

        איך מחברים את הקהל לקבוצה כדי שפחות "יחנוק" אותה, גם מאהבה?

        "אני חייב לפרגן לקהל העונה. לכל משחק חוץ מגיעות כמויות שלא היו בשנים האחרונות וגם כשלא הולך לנו, הם תומכים. דווקא השנה הקהל מראה בגרות ומאוד תומך גם בהפסדים. הם יודעים שהסגל מלא בצעירים ומתחיל כאן משהו חדש בניגוד לשנים האחרונות. במצב כזה, בעונות קודמות, הקהל כבר מזמן היה על הגדרות".

        אוהדי בית"ר ירושלים (קובי אליהו)
        "דווקא השנה הקהל מראה בגרות ומאוד תומך גם בהפסדים. הם יודעים שהסגל מלא בצעירים ומתחיל כאן משהו חדש בניגוד לשנים האחרונות. במצב כזה, בעונות קודמות, הקהל כבר מזמן היה על הגדרות" (צילום: קובי אליהו)

        ***

        בוא נחזור לנבחרת. מאוד לא אהבת את מה שעשו לדודו אוואט.

        "ברור. זה לא צריך להיות ככה. בושה ששוער שבא ונותן את עצמו למדינה זוכה ליחס כזה. שוער ראשון עשר שנים בספרד, עם הופעות מרשימות נגד השחקנים הכי טובים בעולם, קוטלים אותו וגומרים אותו על משחק לא טוב או תקופה לא טובה. יש ביקורת לגיטימית, אבל יש ביקורת שהיא מעבר".

        אומרים שהתקשורת מנהלת את הנבחרת.

        "אני מסכים. זה עושה אווירה מאוד רעה בנבחרת. אנחנו יודעים שהכול שטויות ורוצים להכניס דם רע, אבל בסופו של דבר זה חודר ומשפיע אם נרצה או לא נרצה. בואו ננסה קמפיין אחד שהתקשורת תבוא ותהיה עם הנבחרת ופעם אחת תפרגן גם כשלא הולך. לא יקרה כלום. אני בטוח שיהיה סיכוי לקמפיין טוב אחרי הרבה זמן".

        השבוע חשפנו בוואלה! ספורט את דוח סיכום הקמפיין של אלי גוטמן, שבו הוא סיפר שהיו מאבקי אגו בנבחרת. מכיר את זה?

        "אני מעדיף שלא להיכנס לפרטים. זה לא ענייני להתעסק בזה. בכל קבוצה בעולם יש אגו וגם בנבחרת, וזאת לא הבעיה שלנו. זה לא מה שיקבע אם הנבחרת תקום או תיפול".

        אריאל הרוש, בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        רוצה לקפוץ כיתה לאירופה. אריאל הרוש (צילום: ברני ארדוב)

        מה עם הדרכון הספרדי שאמור להוציא אותך לליגה אירופית? היית בנוער שהתחלת לעבוד עליו. זה חשוב שבעתיים אם תהיה שוער ראשון בנבחרת.

        "זה כבר נמצא בתהליכיים סופיים ומטופל על ידי עורך דין בספרד. אני מאמין שבחודשים הקרובים אשיג אותו. זה חשוב לי מאוד אם אני רוצה לעבור לשחק באירופה בעתיד".

        ואם לא תעבור, בהתאם לבעיות עליהן רמזת קודם. מה העדיפות? בית"ר או אולי הצעה מפתה ממכבי תל אביב או מכבי חיפה?

        "מה שיהיה נכון לאותו רגע. אם בית"ר תרצה אותי וארגיש רצוי, אשאר בבית"ר. בארץ הרצון שלי הוא לשחק רק בבית"ר. אם בית"ר תלך לעונה פיננסית ותחשוב שהמכירה שלי תעזור למועדון ולי, אעשה מה שיבקשו ממני".

        גביע זו גם מטרה השנה?

        "ברור. בשנים האחרונות אנחנו מגיעים עד השלבים המכריעים ונופלים. זה חלום לקחת תואר עם בית"ר, במיוחד אם אעזוב לחו"ל בעתיד. זה חלום ילדות".