טד ויליאמס בן ה-76 הוא אוהד ותיק של הצ'ארג'רס מסן דייגו, אלא שבשנים האחרונות הוא קצת מאס בקבוצה, שאחרי עידן לדניאן טומלינסון נראה היה שפספסה את הצ'אנס שלה להגיע לסופרבול. בעקבות התעוררות של הבולטס בשבועות האחרונים, החליט ויליאמס שגם הוא רוצה לתרום את חלקו למועדון. האוהד הוותיק שם לב שהקוורטרבק שלו פיליפ ריברס ענד כבר מספר פעמים העונה עניבת בולו (BOLO TIE) בראיונות בסיום המשחקים, וזכר שיש לו אחת כזאת בארון שהוא לא משתמש בה. אז ויליאמס נסע לצ'ארג'רס פארק, השאיר לפקידת הקבלה בכניסה את העניבה וביקש שתמסור אותה לשחקן.
"לא האמנתי שהוא אכן ישים אותה ושזה בכלל יגיע אליו. זה רק מראה איזה בן אדם הוא פיליפ", אמר בהתרגשות ויליאמס אחרי שהקוורטרבק הגיע למסיבת העיתונאים אחרי הניצחון המרשים 10:27 בסינסינטי בשלב הוויילד קארד בשבוע שעבר כשהוא חמוש באותה עניבה. עניבה שעל שלל צורותיה השונות הפכה להיות בשבועיים האחרונים הדבר הכי טרנדי ברחבי העיר.
אופנת הבולו נחשפה לכלל ארצות הברית כשריברס השלים הופעה מהסרטים, עם מגפי בוקרים מעור נחש וכבש ב-20:27 הגדול בדנבר לפני כחודש. מאז, כאמור, מדובר בטירוף אוהדים מעלים תמונות עם עניבות בולו לאינסטגרם, בעיר מדברים על כך שזה הקמע של הקבוצה וחלק כבר קוראים לטרנד - "סופר-בולו", כמשחק מילים לריקוד הגדול, זה שהם מקווים להיות בו לראשונה מזה 19 שנה.
***
אם הצ'ארג'רס אכן יגיעו שוב לסופרבול (בקודם והיחיד שלהם, לאחר עונת 1994, הם הושפלו על ידי סן פרנסיסקו), זה יקרה בעיקר בזכות ריברס. הקוורטרבק בן ה-32 נותן העונה אולי את השנה הטובה בקריירה שלו, ולבטח עונה מצוינת, לאחר שתי עונות בהן נראה היה שהוא כבר גמר את הסוס.
ריברס של 2013 הוא ריברס שלו תמיד ייחלו בסן דייגו. הוא הוביל העונה את הליגה עם אחוזי השלמה למסירות (69.5), נבחר לפרובול בפעם החמישית בקריירה ולדעת רבים היה השני בטיבו בליגה בתפקיד ומועמד ל-MVP של כל העונה. לצערו, יש בחור אחד בשם פייטון מאנינג שקצת מקדים אותו במרוץ. עם השנים נוצרה לו תדמית של בחור מעצבן, אחד שבוכה לשופטים ומתלונן כל הזמן, אבל מעריציו יגידו שמדובר בבחור מקסים עם תשוקה אדירה למשחק ונפש של ילד שנמצאת ב-195 ס"מ ו-105 ק"ג. ריברס קופץ וחוגג בטירוף כל מהלך מוצלח, מתעצבן אחרי כל פספוס, לא פוחד להגיד את מה שהוא חושב, בעל הבעות פנים משעשעות, יודע לצחוק גם על עצמו כשצריך, ובסך הכול מדובר במנהיג חיובי, אנרגטי שרוב קבוצות הליגה היו רוצות שיוביל את המועדון שלהן.
ריברס אמנם שייך לאולד סקול של הקוורטרבקים, עם מוביליות שכמעט לא קיימת, אבל הוא פוקט פאסר מצוין ובעיקר בחור כיפי, שלא מדבר בקלישאות ובהחלט אחד שהראה לכולם העונה שלא צריך לתקן אצלו שום דבר (אולי חוץ מעניין מגפי עור הנחש והעובדה שהוא כבר אבא לשבעה ילדים).
***
ההצלחה של סן דייגו בהתקפה השנה אינה רק של ריברס. מאמן ההתקפה קן וויזנהאנט, שהגיע באביב הקודם לאחר מספר שנים כמאמן ראשי באריזונה, כבר מסומן כמי שצפוי לעזוב לטובת משרת המאמן של דטרויט. הההתקפה של סן דייגו בניהולו מציגה קבוצה שכיף לראות, עם אופנסיב ליין יציב מאוד, דני וודהד קטן-ענק (איך ניו אינגלנד ויתרה עליו?) ובעיקר עם שני הפתעות גדולות מאוד ולא צפויות בדמות קינן אלן וריאן מתיוס.
אלן, 21 הוא סיפור יוצא דופן. התופס שהגיע מאוניברסיטת קליפורניה, סבל בעונה האחרונה שלו בקולג' מפציעה, מה שגרם לו לאבד מניות לקראת הדראפט של העונה הקודמת ולהידרדר עד לסיבוב השלישי. שם הוא נחטף במהירות על ידי סן דייגו, אלא שמחנה האימונים ותחילת העונה לא ניבאו טובות. זה התחיל בראיון שבו אלן התרברב ואמר שהוא רוצה מיד לפתוח כתופס מוביל ולא להיות מחליף שזוכה לכמה דקות פה ושם, אבל זה עוד כלום לעומת טעות הרוקי הגדולה באמת שלו.
באחד האימונים בקיץ הגיע אלן לצ'ארג'רס פארק כשהוא חובש כובע של... הריידרס. כן כן, אותה אוקלנד, היריבה הוותיקה והשנואה של סן דייגו מקליפורניה. התקשורת המקומית שחטה אותו, האוהדים כבר קראו לשחרר אותו והחבר'ה הוותיקים בקבוצה בראשות אריק וודל (הסייפטי והזקן) תפסו אותו לשיחה צפופה. מאז הם קיוו שאלן הפוחח יישר קו, יתנצל ויבין לאן הוא הגיע.
הבעיה היא שגם זה לא ממש עזר. לאחר משחק פתיחת העונה הרגילה בהפסד ליוסטון, כאשר הוא לא זכה לסנאפ אחד, אלן כבר החליט שלא מתאים לו להתייבש על הספסל ושהוא שוקל בכלל לפרוש מהמשחק. אלא שאז, בעקבות פציעה מצערת של מלקולם פלויד הוותיק שגמר את העונה בפילדלפיה, אלן התחיל לקבל דקות משחק. מאז הוא בלתי ניתן לעצירה.
אלן השתפר משבוע לשבוע, יצר קשר נפלא עם ריברס וסיים את העונה כמועמד מוביל לרוקי השנה עם שמונה טאצ'דאונים ו-1,046 יארד (שיא מועדון לרוקי), כאשר רגע השיא שלו היה בטאצ'דאון המופלא שלו באותו משחק בדנבר, כשהוא מקפץ ומדלג באוויר מעל שחקני ההגנה של הברונקוס ואז דוחף את עצמו לאנדזון להשלמת המשימה.
סיפור אופטימי נוסף השנה בדרום קליפורניה היה זה של מתיוס. נראה היה כי הרץ בן ה-26 כבר סיים את דרכו באמריקה'ס פיינסט סיטי. מתיוס, שנבחר בדראפט 2010 במקום ה-12 פרט לעונה אחת טובה, רק אכזב. הוא לא הצליח לשמור על יציבות, הרבה להיפצע, ומי שהגיע בתור היורש של טומלינסון האגדי, כנראה נלחץ מהציפיות ולא הצליח להיכנס לנעליים הגדולות של LT. העונה, בצ'אנס האחרון שניתן לו, מתיוס הראה שהוא מסוגל. הוא השלים לראשונה בקריירה עונה מלאה של 16 משחקים, קבע שיא ראשינג של 1,255 יארדים ורשם שבעה טאצ'דאונים. הוא הראה שלמרות שהוא לעולם לא יהיהLT , הוא מסוגל ויכול להיות רץ מהטובים בליגה.
***
יותר מכל, ההצלחה של סן דייגו קשורה גם לצמד החדש שמנהל את המועדון: המאמן מייק מקוי והג'נרל מנג'ר טום טלסקו. שניהם בני 41 וביחד הם משלימים את הצמד הצעיר בליגה בתפקיד, והקרדיט מגיע בעיקר להם. טלסקו, הפגיז עם בחירות מעולות בדראפט האחרון, שכללו את דיג'יי פולקר התאקל העצום, כמובן את אלן ואפילו מנטאי תיאו, שנתן עונה סבירה הרחק מכל הסיפורים מלפני שנה.
מבחינה תקשורתית, מקוי הוא לא אטרקציה סטייל רקס ריאן, אבל תהיו בטוחים שהוא עצמו ישמח (שוב) להראות לדנבר, שם קיבל הרבה ביקורת בתור מאמן ההתקפה בסיום העונה הקודמת על היציאה המוקדמת בפלייאוף בהפסד לרייבנס , שהוא מסוגל אחרת (ובכלל, למי שהיה אחראי לעונה המופלאה של טים טיבו בהחלט מגיע קרדיט מיוחד).
***
מי שמחכה לסן דייגו ביום ראשון הוא מאנינג, שלא ממש הצליח לתפקד בעבר נגד הצ'ארג'רס במפגשי פלייאוף. ב-2007 וגם ב-2008, מאנינג הודח על ידי ריברס וחבורתו. הצ'ארג'רס היו היחידים השנה שניצחו במייל היי ובכלל, דנבר, שהשיגה בממוצע מעל 40 נקוות במשחק, רשמה בשני המשחקים נגד סן דייגו 24 נקודות בממוצע.
12 משחקים בתוך העונה הנוכחית, עם מאזן שלילי של 7:5, לסן דייגו ניתנו שלושה אחוזים בלבד להגיע לפוסט סיזן, אבל ריצה שכללה ארבעה ניצחונות רצופים בסיום העונה (כולל אחד ענק בדנבר), בנוסף להפסדים כפולים של מיאמי ובולטימור בשני מחזורי סיום העונה ובצירוף ריאן סקאפ (קצת עזרה מהשופטים והמון מזל לא מזיקים), גרמו לצ'ארג'רס לטרוף את הקלפים. הם אוהבים את תפקיד האנדרדוג, ולכן גם לא התרגשו כשנקבעו ההימורים בווגאס, שקבעו לפני תחילת הוויילד קארד שלסן דייגו יש את הסיכוי הנמוך ביותר, יחס של 1 ל-40 לזכות בסופרבול. סינסינטי לא הפסידה בבית כל העונה ושמרה על מאזן מושלם של 0:8 באצטדיון פול בראון? הצחקתם את הצ'ארג'רס, שרואים את עצמם כקבוצת גורל.
ואם כבר מדברים על גורל - כמובן שגם ברכת פילדלפיה לא מזיקה. מהי אותה "ברכה"? ארבע הזוכות בסופרבול בשנים האחרונות - הסיינטס ב-2009, הפאקרס ב-2010, הג'איינטס ב-2011 והרייבנס ב-2012 - כולן התארחו במשחק פתיחת העונה של האיגלס בפילדלפיה. אז כנראה שלעיר האחווה אכן יש השפעה גדולה על הזוכה בגביע לומברדי. אולי, רק אולי, מי שייצגו את ה-AFC במטלייף סטדיום ב-2 בפברואר יהיו הסופר צ'ארג'רס מסן דייגו.