ב-5 במרץ 1994 התארחה ולנסיה אצל אתלטיק בילבאו בסן מאמס. בדקה ה-61, בפיגור 1:0, נכנס למגרש החלוץ חואן אנטוניו פיצי, שנרכש מטנריפה ונחשב לאכזבה גדולה כשכבש רק שלושה שערים ב-20 משחקיו הקודמים (אך נכנס לספרי ההיסטוריה עם השער ה-3,000 של ולנסיה בליגה). 13 דקות לאחר מכן ספג פיצי שני צהובים מהירים והורחק. היה זה משחקו האחרון במדי ולנסיה, ששמחה בסיום העונה להחזירו לטנריפה. אף אחד שם לא האמין כאשר אותו חלוץ כושל המריא עד למלכות שערי הליגה עם 31 כיבושים, ובחלוף שנתיים הפך לשחקן ברצלונה ונבחרת ספרד.
והנה, כמעט 20 שנה אחרי אותה הרחקה במשחקו האחרון במדי הקבוצה היחידה בה לא הפציץ כשחקן, פיצי חוזר אל ולנסיה כמאמן.
הארגנטינאי בן ה-45 הוכיח לאורך כל הקריירה - הן כשחקן והן כמאמן - שהוא אשף ביציאה ממצבים סבוכים. זה בדיוק מה שוולנסיה מצפה ממנו לעשות כרגע. הקבוצה רשמה תחת מירוסלב ג'וקיץ' את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מאז 1997/8, עומדת על סף פשיטת רגל בעקבות חובות של יותר מ-300 מיליון יורו ובעיקר מחפשת זהות. את הבעיה הכלכלית עשוי לפתור המיליארדר פיטר לים שמתכוון לרכוש את המועדון, אבל על כל היתר מופקד כעת פיצי. תלמידו של חורחה ולדאנו וחברו של פפ גווארדיולה, שמקווה ללכת בכלל בדרכו של דייגו סימאונה.
פיצי נתקל בקשיים מהרגע הראשון שלו ככדורגלן בוגר. הארגנטינאי יליד סנטה פה החל את הקריירה ברוסאריו סנטרל, ובמהלך אימון של קבוצת המילואים, כשהיה רק בן 18, התנגש בשוער רוברטו בונאנו (לימים שוער ריבר פלייט ונבחרת ארגנטינה). המפגש הכואב הזה הסתיים מבחינתו של פיצי עם שבר בצלעות ופגיעה קשה באחת הכליות. פיצי נותר עם כליה אחת והרופאים המליצו לו לעזוב את הכדורגל ולהתמקד בלימודיו בבית הספר לרפואה, אך הוא מיאן לוותר על החלום. אביו ביקש חוות דעת נוספת ומצא רופא שאישר לפיצי לחזור לשחק, רק כדי שבהופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של סנטרל ייפגע בעצם הלחי וימצא עצמו מחוסר הכרה.
למרות ההתחלה המבהילה, הקריירה של פיצי נסקה. עם כליה אחת, הוא הפך לסקורר המוביל של סנטרל, המשיך לעונה טובה בטולוקה המקסיקנית ומשם הדרך לאירופה הייתה קצרה. טנריפה קיבלה ממנו שתי עונות מצוינות וזהות של 15 שערים, אפשרה לו לצאת לאפיזודה הקצרה והבלתי מוצלחת בוולנסיה ואז פתחה בפניו שוב את הדלת לעונה נוספת של 15 שערים, לפני התקופה הטובה בקריירה שלו. בעונת 1995/6 פיצי היה הפיצ'יצ'י (מלך השערים) של הליגה עם לא פחות מ-31 שערים, ובמקביל זומן לנבחרת ספרד לאחר שקיבל אזרחות ואף שיחק במדיה ביורו 1996 (סך הכול: שמונה שערים ב-22 הופעות בינלאומיות).
העובדה שהכפיל את סך שעריו וקיבל אזרחות ספרדית, הפכה את פיצי לחלוץ מבוקש ולאחר היורו חתם בברצלונה, יחד עם החבר מהנבחרת לואיס אנריקה. התקופה בקטלוניה שינתה את פיצי ולמעשה סללה את דרכו לאימון. לראשונה בקריירה, הוא נלחם על תארים קבוצתיים וגם תרם את חלקו לזכייה בהם (אליפות, שני גביעים וגביע מחזיקות אירופי), תוך כדי שהוא בונה לעצמו מעמד של דמות קאלט בקרב אוהדי הבלאוגרנה. המשחק הזכור מכולם הוא כמובן גומלין רבע גמר גביע המלך בעונת 1996/7, אז ברצלונה פיגרה 3:0 בקאמפ נואו מול אתלטיקו מדריד אחרי 2:2 במשחק הראשון, אך הפכה ל-4:5 אדיר עם שער ניצחון בדקה ה-81 של פיצי. גול דרמטי שיצר את רגע הקריינות הבלתי נשכח הזה (Pizzi sos macanudo - פיצי הכביר):
לאחר שפרש מכדורגל (חזר לאחר מכן לרוסאריו סנטרל, שיחק גם בריבר פלייט ופורטו וסיים את הקריירה ב-2002 בוויאריאל), בחר פיצי להשתקע בברצלונה. הוא אפילו שיחק מעט פולו ובמקביל עבר קורס מאמנים לצד החברים מימי הזוהר. "הלכנו יחד לקורס מקוצר שנפתח במיוחד לשחקנים עם עבר בינלאומי", סיפר בראיון שהעניק ל"אל גרפיקו" בנובמבר 2011. "היינו קבוצה של 10: פפ גווארדיולה, לואיס אנריקה, סרג'י, פרר, נדאל, אמור, דה לה פניה, אבלארדו, קוויאר ואני. כולנו ינקנו מהפילוסופיה של ברצלונה, כל אחד בדרכו. עם פפ ולואיס אנריקה זה קשר מיוחד, גם הנשים שלנו חברות טובות".
את החופשה של פיצי בברצלונה קטעה הצעה ממשית ראשונה להדריך קבוצה בוגרת. הכלה המיועדת הייתה קולון סנטה פה, הקבוצה אותה אהד מילדות אך את מדיה לא זכה ללבוש. פיצי קפץ על ההזדמנות יחד עם חברו הפרואני צ'מו דל סולאר, אבל אחרי שלושה הפסדים בשלושה משחקים השניים נפרדו מהקבוצה חפויי ראש. טראומה שכזו, ועוד במועדון האהוב עליו, הייתה אולי גורמת למישהו אחר לבצע הערכה מחדש. לא במקרה של פיצי. בארגנטינה ייעצו לו לחזור ליהנות מהחיים הטובים בברצלונה, אבל הוא, כהרגלו, התעקש להוכיח לכולם שהוא מסוגל לקום גם הפעם מהקרשים.
זה התחיל ב-2006, עם ג'וב בקבוצת סן מרטין דה פורס הפרואנית, איתה העפיל לגביע סודאמריקנה, אך רק ב-2009 קריירת האימון שלו נכנסה באמת לקצב. עם סנטיאגו מורנינג הצנועה בנה לעצמו פיצי שם בליגה הצ'יליאנית, אחרי שהוביל אותה לחצי גמר טורניר הקלאוסורה, שם הפסיד לאוניברסידד קתוליקה. אותה קתוליקה גם הייתה זו שהעניקה לו את הקידום ב-2010 וזכתה יחד איתו באליפות. פיצי ויתר בקיץ 2011 על הצעה מאלמריה שנשרה אז לליגה השנייה בספרד, לטובת חזרה לרוסאריו סנטרל שניסתה לחזור לליגה הבכירה בארגנטינה. הוא שיקם את הקבוצה ופספס במעט את העלייה, אולם שודרג ברמה האישית באוקטובר 2012 עם מינויו לתפקיד מאמן סן לורנסו.
אחת מחמש הגדולות המסורתיות של ארגנטינה הייתה במשבר עמוק, הקשה ביותר שלה זה 30 שנה. אחרי ריקרדו קארוסו לומבארדי האקסצנטרי שהקפיד להתנצח עם כל אחד שהעז למתוח עליו ביקורת, סן לורנסו חיפשה מאמן מסוג אחר. אחד שיעבוד בשקט וישמור על פרופיל נמוך. מאמן שאצלו השחקנים יהיו הכוכבים. פיצי קיבל את סן לורנסו כשהיא מתחת לקו האדום בטבלת הממוצעים (אחרי ששרדה בפלייאוף עונה קודם לכן) והתבקש בסך הכול להשאיר אותה בליגה. שנה וחודשיים לאחר מכן, הקדושים כבר זכו באליפות.
פיצי אמנם ספג בדרך כמה וכמה מהלומות כואבות - הדחה מגביע סודאמריקנה, תבוסה בגמר הגביע מול ארסנאל, מעצר של השוער פאבלו מיגליורה בחדר ההלבשה ופציעות קשות של החלוצים - אך ידע להתגבר על כולן. הוא קידם צעירים דוגמת הקטור ויז'אלבה ואנחל קוריאה, אפשר לכישרון כמו נאצ'ו פיאטי לבלוט סוף כל סוף בגיל 28 וגם בתקופה בה הכדורגל הארגנטינאי נמצא בירידה דרסטית, הציג כמה חידושים במערך 4-2-3-1 ויצר קבוצה שהציגה את ההגנה השנייה בטיבה וההתקפה השנייה באיכותה.
"הוא גרם אפילו לעצלן כמו לאנדרו רומניולי לרוץ ולהזיע כמו חמור בהגנה", נכתב על פיצי בסיכום העונה של "דיאריו פופולאר", שם הגדירו את המאמן כ"מוטיבטור שדוגל במשחק הקרבה ונותן לשחקנים יצירתיים לבוא לידי ביטוי". השידוך המוצלח אמור היה להימשך עם מבט לעבר גביע הליברטדורס, אותו סן לורנסו הפכה למטרת העל שלה (היחידה מבין חמש הגדולות של ארגנטינה שלא זכתה בתואר).
ואז הגיע הביקור אצל האפיפיור.
אלופת ארגנטינה הטרייה המריאה לוותיקן כדי להעניק רפליקה של גביע האליפות לאוהד המפורסם ביותר שלה, האפיפיור פרנסיסקוס, לכבוד יום הולדתו ה-77. כולם היו שם, פרט למאמן פיצי. חרושת השמועות גברה. אף על פי שפיצי חתם לא מכבר על חוזה חדש ואחיו פראן טען ש"אין סיכוי שאחי יעזוב את סן לורנסו כי הוא איש של מילה ולא יילך גם אם ולנסיה תשלם לו פי 10", כולם הבינו מה משמעות ההיעדרות. פיצי אכן הודיע על התפטרותו לאחר ששוכנע על ידי רוברטו אז'אלה, שחקן העבר של נבחרת ארגנטינה שחזר לוולנסיה כחבר בצוות הטכני, להתמנות למאמן העטלפים. קידום ראוי, אבל הצורה בה הדבר נעשה הותירה את אנשי סן לורנסו פגועים.
"פיצי אמר 'אני הולך, אני הולך' ולא נתן לנו אפשרות להשחיל מילה", הסביר ברנרדו רומאו, חלוץ העבר של סן לורנסו וכיום המנהל הספורטיבי. "הייתי מופתע מהדרך בה הוא עזב. הוא התנהל בצורה לא יפה, פגע בנו ואני חושב שיהיה לו קשה מאוד לחזור למועדון הזה שוב". הנשיא הצעיר מתיאס לאמנס היה נחרץ יותר והודה כי לא היה מחתים שוב את פיצי "הבוגד", וגם קארוסו לומבארדי ניצל את ההזדמנות וזרק עוד גפרור למדורה סביב האיש שהחליפו בתפקיד ולטענתו קצר את פירות ההשקעה שלו. "צובעים הכל בוורוד סביב פיצי, אבל זה לא נכון", ירה קארוסו לומבארדי. "יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים. היו בעיות בין פיצי לשחקנים. היה לו מזל, טוריקו הציל לו את החיים. אם לא העצירה הזו שהבטיחה אליפות, ולנסיה לא הייתה חושבת עליו בכלל".
הפרידה המכוערת הותירה כתם על ההצלחה המקצועית של פיצי בסן לורנסו, אבל הוא כבר שם פעמיו לספרד. לאחר שחתם על חוזה לשנה וחצי והוצג רשמית, הדגיש במסיבת העיתונאים: "כשהגעתי לסן לורנסו המצב היה גרוע יותר. ולנסיה תחזור למקומה הטבעי, זו אחת הקבוצות הגדולות באירופה. אני לא מדבר כרגע על המקום הרביעי. אנחנו נלך צעד-צעד ונסתכל קודם כל על מטרות צנועות וקרובות יותר". עבור רבים בספרד, הנמכת הציפיות של פיצי הזכירה את הנאום אותו נשא דייגו סימאונה כאשר מונה למאמן אתלטיקו מדריד. המצטרף החדש לרשימת המאמנים הארגנטינאים בלה ליגה, מקווה שגם ההמשך יהיה זהה.
עכשיו, האיש עליו אמר חורחה ולדאנו ש"הוא השחקן הכי חכם שהיה לי בטנריפה ולכן ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי", צריך לשקם קבוצה שבורה בקדנציה הראשונה שלו כמאמן באירופה ולהראות לאוהדים שבניגוד לגיחוכים שעוררה החליפה בה הוצג והייתה גדולה למידותיו, התפקיד דווקא תפור עליו. הבכורה שלו תהיה בדרבי מול לבנטה, ובמחזור הבא כבר מצפה לו עימות פיקנטי עם החבר הטוב לואיס אנריקה שמאמן את סלטה ויגו. ואולי בעתיד, אם הכול יילך כמתוכנן ופיצי אכן יחזיר את ולנסיה למקומה הטבעי, הוא יפגוש בליגת האלופות גם את הצלע השלישית מאותה חבורה מלומדת. פפ גווארדיולה כבר לא יכול לחכות.
