בשישה לספטמבר פורסמה כתבה ב-ESPN שמבקרת את מילווקי באקס על כך שהיא לא עושה טנקינג. בערב, יאהו ענו בכתבה משלהם שהכותרת שלה הייתה "למה מילווקי באקס לא עושה טנקינג בשביל בחירת דראפט גבוהה". הקו שמוביל בכל פגרה הבעלים סנטור הרב קוהל הוא להרכיב קבוצה שתנצח כמה שיותר, גם אם התקרה שלה הוא המקום השמיני במזרח. הכותבים הזכירו בשתי הכתבות שאף כוכב לא יגיע למילווקי דרך השוק החופשי, בטח לא כזה שמסוגל להכריע אליפויות, ולכן הדרך היחידה לגייס שחקן כזה היא דרך הדראפט. כל זמן שמילווקי תישאר בינונית, הבחירות שלה יהיו נמוכות, מה שאומר שהיא תישאר בינונית. באותו זמן בדיוק, כל מי שכתב ברשת ביקר את תופעת הטנקינג, ואת הסגלים שהעמידו פילדלפיה, יוטה, פיניקס.
בסוף נובמבר, אוהדים מתוסכלים של הקבוצה הרימו פרויקט שמפציר בקבוצה להפסיד. הם גייסו 5,105 דולר, על מנת להרים שלט שהסיסמא בו היא: ניצחונות דורשים כדורים, כשמאחור רואים את כדורי הלוטרי, והמסר הוא ברור. תתחילו להפסיד בשביל יותר כדורים בלוטרי. כנראה שמישהו הפנים.
חודשיים בתוך העונה, נראה שהאוהדים יכולים לשמור את כספם, והאירוניה של אותן כתבות מתגלה במלואה. מילווקי יכולה רק לקנא בפיניקס. גם על יוטה ופילדלפיה היא מסתכלת מלמטה. גם אחרי הניצחון הלילה על הלייקרס, מילווקי נותרה עמוק במקום האחרון בליגה, עם מאזן של 7 ניצחונות ו-24 הפסדים. שני משחקים מאחורי יוטה, האחרונה במערב, ושני משחקים וחצי מאחורי פילדלפיה וניו יורק שבתחתית המזרח. את פילדלפיה לא צריך לשדל לטנקינג, ובמקרה של הניקס זה יהיה בזבוז כסף. בחירת הדראפט הקרובה שלהם עברה לדנבר כחלק מהעסקה שהביאה את כרמלו אנתוני לניקס.
על הנייר הסגל של מילווקי שווה יותר ממקום אחרון בליגה: יש לה קו קדמי הגנתי טוב: לארי סאנדרס, ג'ון הנסון, ז'אז'א פאצוליה, אפה אודו. יש לה ספקי נקודות בקו האחורי: או ג'י מאיו וקארון באטלר. יש לה את ברנדון נייט, רכז צעיר שגם יודע להפציץ כמו שהוכיח בניצחון החוץ הלילה על הלייקרס, לצד לוק רידנאור, רכז ותיק, חכם, ולא מוערך. יש לה את אילאיסובה המגוון, ריבאונדר טוב, שיכול בקלות לשחק את הסטרץ' 4 שכל הליגה מחפשת. יש לה ותיקים כמו קרלוס דלפינו, גארי ניל, וצעירים כמו כריס מידלטון ויאניס אדטובוקו (או אלפאבית בשבילכם). לא קבוצה שתתמודד על אליפות, אבל בודאי לא הסגל הכי גרוע ב-NBA. אז מה השתבש? למעשה כל מה שיכול היה להשתבש.
90 דקות לפני משחק פתיחת העונה של הבאקס, לוק רידנאור והצוות הרפואי של מילווקי החליטו שהוא לא יכול לשחק. בעיות הגב שהוא סובל מהן השאירו אותו בחוץ למרות שקיבל זריקת קורטיזון עשרה ימים לפני. דקה ו-45 שניות לתוך המשחק, ברנדון נייט מתח את שריר הירך האחורי בהתקפה מתפרצת. כששני הרכזים שלה מושבתים, מילווקי שלחה למגרש את נייט וולטרס, רכז שנבחר 38 בדראפט האחרון, ממכללת דרום דקוטה, והיה אמור בעיקר לחמם את הספסל. בשבעת המשחקים הראשונים הוא הפך לרכז הפותח. הסיפור עם הרכזים חזר על עצמו בעמדות נוספות. כמעט בכל עמדה היו למילווקי שני שחקנים פצועים.
לארי סאנדרס פרץ לתודעת האוהדים בעונה שעברה, וסיים את העונה שני בחסימות עם 2.8 חסימות בממוצע למשחק. הוא קיבל בקיץ חוזה של 44 מיליון דולר לארבע עונות, שיתחיל מהעונה הבאה. את העונה הנוכחית הוא פתח בצורה מזעזעת. בשלושת המשחקים הראשונים הוא הסתבך בעבירות, התקשה להישאר על הפרקט, והיה גרוע באופן כללי. ואז הוא נפצע, אבל בלי קשר לכדורסל. סאנדרס קרע רצועה ביד במהלך קטטה במועדון לילה במילווקי. המשטרה הייתה מעורבת, אבל לצערם של אנשי הבאקס הם לא הצליחו להוכיח שסאנדרס שדד את המועדון, וכל האישומים בוטלו. סאנדרס ישב בחוץ שישה שבועות. מי שהחליף אותו בהרכב היה זאזא פאצ'וליה שהגיע בקיץ מאטלנטה. מילווקי החתימה אותו על חוזה של 15 מיליון דולר לשלוש עונות (אם מישהו מבין למה מילווקי נתנה כל כך הרבה כסף לסנטר בן 29, שבעשר עונות בליגה לא עשה שום דבר מיוחד, הוא מוזמן לספר לנו בתגובות). גם הוא נפצע אחרי ששבר את הרגל. רק אחרי ששניהם נפלו קיבל ג'ון הנסון את המפתחות, וגם הוא נפצע בקרסול, ויחמיץ כחמישה משחקים.
על עמדת הסמול פורוורד השתלט כריס מידלטון האלמוני. השחקן נבחר בסיבוב השני של דראפט 2012, והגיע למילווקי כחלק מהעסקה שהביאה את ברנדון נייט. מי שאמור היה לפתוח היה קרלוס דלפינו שהוחתם בקיץ על חוזה לשלוש עונות בסך 10 מיליון דולר. כבר בספטמבר היה ברור שדלפינו לא יפתח את העונה, ועדיין לא ידוע אם ומתי הוא יחזור. כדי להחליף אותו הביאו את קארון באטלר מפיניקס. באטלר הגיע לפיניקס כחלק מהעסקה ששלחה את רדיק לקליפרס ובלדסו לסאנס. לפיניקס לא היה מה לעשות איתו והיא שמחה לשלוח אותו הלאה למילווקי. באטלר מעולם לא היה איש הברזל, וגם בשלהי הקריירה שלו הוא מרבה להיפצע. מתוך 30 משחקים הוא החמיץ כבר 14 בגלל פציעות קטנות.
הלאה. גם ארסן אילאיסובה פתח את העונה פצוע. אילאיסובה היה נפלא לפני שתי עונות, ולרגעים נראה כמו הסטרץ' 4 שחצי ליגה מחפשת. ריבאונדר מעולה, קלע שלשות, שחקן חכם ואחראי. הוא סחב פציעה בקרסול מהקיץ, ואחרי 3 משחקים החמיר אותה. מאז הוא מדדה מחוץ ועל הפרקט. הוא החמיץ 10 משחקים, ואלה היו המשחקים היותר טובים שלו העונה. בשאר המשחקים הוא הסתפק ב-7.9 נקודות ו-4.6 ריבאונדים, רחוק מאוד מה-13-9 שהוא רשם לפני שתי עונות. הוא קולע ב-36% מהשדה, ורק 18% משלוש. אלו המספרים הגרועים בקריירה שלו, יותר מעונת הרוקי, אי שם ב-2006/07, עונה שאחריה הוא חזר לשתי עונות באירופה.
כדי להשלים את התמונה, גארי ניל יושב בחוץ עם דורבן ברגל, ואפה אודו החמיץ את פתיחת העונה. היחידים שהצליחו להתחמק ממכת הפציעות הם כריס מידלטון, או ג'י מאיו, יאניס אדטובוקו, ומירוסלב ראדוליצ'ה. למעשה ב-30 משחקים, כל אחד מ-14 שחקני הסגל פתח לפחות פעמיים. החמישייה שכוללת את ברנדון נייט, או ג'י מאיו, קארון באטלר, ארסן אילאיסובה ולארי סאנדרס שיחקה לראשונה נגד ברוקלין ב-27 לדצמבר. זו החמישייה שתוכננה להוביל את הבאקס בקיץ.
קשה להבין חלק מההחלטות של המאמן לארי דרו. ג'ון הנסון שהיה מצוין בליגת הקיץ, שיחק תחת הגבלת דקות. הוא היה צריך לחכות עד ששני הסנטרים האחרים יפצעו כדי לקבל דקות משמעותיות. המספרים שלו מצוינים, אבל הוא פשוט לא קיבל מספיק דקות. או ג'י מאיו, אחד היחידים שמסוגלים לקלוע במילווקי נשלח לספסל, ומשחק כשחקן שישי, תפקיד דומה לזה ששיחק בממפיס. בתחילת העונה אדטובוקו לא קיבל דקות כלל ונכנס לרוטציה רק בגלל הפציעות. כרגע הוא פותח ומשחק 30 דקות למשחק. זה למעשה הדגל לכך שמילווקי הרימו ידיים מהעונה הנוכחית.
סנטור הרב קוהל הפר את התחייבותו לקהילה במילווקי. הבאקס התגאו שאם אוהד קונה כרטיס למשחק כדורסל בלילה קר ומושלג (ובמילווקי קר), יש 50% סיכוי שהוא יראה את הבאקס מנצחים. עם מאזן ביתי של 3 ניצחונות ו-12 הפסדים, לאוהדים עדיף להישאר בבית החם.
בטווח הארוך זה נראה שלמילווקי עדיף להפסיד העונה (בהנחה שתדע לנצל בחירת דראפט גבוהה. שתי הבחירות הגבוהות האחרונות שלה היו יי ג'יאנלינג וג'ו אלכסנדר). קיץ אחרי קיץ היא נאלצת לשלם יותר מדי כסף לשחקנים בינוניים כדי שיישארו או יבואו לשחק במילווקי. היא לא יכולה להתמודד עם הקבוצות הגדולות בשוק השחקנים החופשי. כשמסתכלים קדימה, יש פוטנציאל לא רע: אדטובוקו הוא אחד הצעירים המסקרנים בליגה. גארד שלא סיים לגדול (הוא רק בן 19, וצפוי על פי התחזיות להגיע לגובה של 2.10 מטר), עם מוטת ידיים עצומה והמון חוצפה. דייויד ת'ורפ חוזה שהוא יהפוך לשחקן מקסימום בתום חוזה הרוקי שלו. ג'ון הנסון הוא אחד הסנטרים הצעירים המבטיחים בליגה. ביחד עם נייט וסאנדרס, וכוכב נוסף מהדראפט הקרוב, מילווקי יכולה להעמיד קבוצה אטרקטיבית. לבינתיים, יאניס אדטובוקו, ז'אז'א פאצ'וליה, ארסן אילאיסובה, ומירוסלב ראדוליצה ישברו לאוהדי הבאקס את השיניים והלב. נו, זה הם שהבהירו שניצחונות דורשים כדורים.
