מניות חמות
קווין דוראנט (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
מדברים על אינדיאנה, מופתעים מפורטלנד, מתרשמים מסן אנטוניו, לא שוכחים את מיאמי. לצמרת הגבוהה של הליגה יש גם צלע חמישית שדי בשקט בונה משהו מעניין. OKC ניצחה 17 מ-18 משחקים עד שנעצרה דווקא בהפסד ביתי לטורונטו, הרצף כלל הצהרת כוונות ברורה מול אינדיאנה ובסן אנטוניו. זו עדיין לא הקבוצה שהכי כיף לראות, אבל מדובר בקבוצת ההגנה השלישית באיכותה בליגה והכישרון דואג שגם ההתקפה תהיה בין המובילות.
דוראנט נמצא כאן בעיקר כתזכורת - ל-NBA עדיין יש מספר 2 מובהק, עם כל הכבוד (שלא חסר) לכוכבים העולים. הנה מספרי דצמבר של KD בינתיים: 28.2 נקודות עם 53.3 אחוזים מהשדה, 49.1 אחוזים מהשלוש ו-90.2 אחוזי עונשין, 8.2 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 1.4 חסימות ו-2.8 איבודים. כמעט בלתי אפשרי להיות יעיל יותר. ראסל ווסטברוק וסרז' איבקה חזרו לעצמם, אבל מה שיותר חשוב זה שהשנה נראה שלצעירים שסביבם יש מה להציע. רג'י ג'קסון מועמד רציני לשחקן השישי של העונה עם 12.3 נקודות למשחק, ג'רמי לאמב וסטיבן אדאמס נותנים תפוקה שהייתה חסרה מאוד מהספסל ואמורים רק להתקדם. עם פוטנציאל לצוות מסייע ראוי, שנראה גם רענן הרבה יותר ממה שיש מסביב ללברון, אולי השנה דוראנט יוכל להוכיח שהוא מסוגל לעשות את הצעד הנוסף.
פול מילסאפ (אטלנטה הוקס)
פתאום קם שחקן בבוקר ומחליט שהוא מומחה שלשות ומתחיל ליידות. ולקלוע. בארבע העונות הראשונות שלו בליגה מילסאפ קלע שתי שלשות, בשלוש הבאות הוא הפך לשחקן שפעם בכמה משחקים קולע שלשה ובמצטבר היו לו 29. ב-14 המשחקים הראשונים של העונה הראשונה שלו באטלנטה והשמינית שלו בליגה הוא השתעשע מדי פעם עם הרעיון וקלע 5 מ-17 משלוש במצטבר. בקיצור - לפני חודש הוא עמד על מאזן של 36 שלשות ב-554 משחקים. ב-13 המשחקים האחרונים, לעומת זאת, הוא קלע 25 שלשות ב-51 אחוזי הצלחה, כמעט 2 למשחק. השיא הגיע במשחק האחרון של ההוקס בו הוא קלע 7 שלשות מול מיאמי.
סיפור השלשות הוא יותר מאנקדוטה משעשעת, הוא מייצג נאמנה שחקן שלאורך שנים נשאר לא מוערך דיו בליגה. מילסאפ הוא מהשחקנים שמסוגלים להוסיף מימד חדש למשחק שלהם בעונה השמינית בליגה, הוא שחקן שכל הזמן מחפש דרכים חדשות לתרום לקבוצה שלו. לאטלנטה הוא הגיע כמחליף של ג'וש סמית' הדומיננטי, ובדרכו השקטה והיעילה מילסאפ עושה עבודה לא פחות טובה (במחיר הרבה יותר זול). אטלנטה היא הקבוצה היחידה במזרח פרט לאינדיאנה ומיאמי עם מאזן חיובי, היא שומרת על קצב הניצחונות מהעונה שעברה והיא עושה את זה למרות ששיחקה מול יריבות מהמערב, כולל הבכירות שבהן, יותר מכל קבוצה אחרת במזרח. ב-11 המשחקים האחרונים, פרט לשלשות, יש למילסאפ גם 18.8 נקודות, 10.5 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים, 1.5 חטיפות ו-1.1 חסימות. אני בטוח שדריל מורי שובר את הראש כרגע איך לשכנע את אטלנטה לוותר עליו.
טריי ברק (יוטה ג'אז)
מחזור הרוקיס של 2013 ממשיך לעמוד בציפיות הירודות ממנו. ארבעה מהחמישה שנבחרו ראשונים לא קרובים לרמה של שחקני NBA לגיטימיים כרגע, החמישי יופיע במניות הקרות. גם בהמשך יותר מדי שמות מבטיחים לא נמצאים בעניינים כרגע וגם כאלה שמקבלים הזדמנויות לא לוקחים אותן. פרט למייקל קרטר וויליאמס ולדבר היווני של מילווקי (בעתיד אנסה לכתוב את השם שלו), גם בעשירייה השנייה קשה לציין שחקנים שנותנים לנו סיבה טובה להמשיך לעקוב אחריהם.
לכן, פתיחת עונה לא רעה של טריי ברק הופכת לסיפור מעניין יותר. השחקן שנבחר תשיעי על ידי יוטה היה פצוע כמעט חודש וחזר כשהג'אז היו במאזן של ניצחון אחד ו-11 הפסדים, איתו הם השיגו 7 ניצחונות ו-12 הפסדים, מאזן מתקבל על הדעת לגמרי. היכולת שלו להגיע לטבעת עדיין זקוקה לשיפור עצום, אבל הקליעה מבחוץ טובה (בדרך ל-13.5 נקודות למשחק) ועם 4.9 אסיסטים על 1.4 איבודים הוא רושם את יחס האס'/איב' השישי בטיבו בליגה. כשהוא משחק, גם החיים של גורדון הייוורד ודריק פייבורס יותר קלים. במילים אחרות, גילינו רוקי נוסף פרט ל-MCW שאשכרה תורם לקבוצה שלו כרגע. עושה רושם שהמאבק על רוקי העונה יהיה בעיקר ביניהם ויהיה תלוי בעיקר בשאלה מי מהקבוצות תשבית ראשונה את הרוקי שלה כדי להפסיק לנצח.
מניות קרות
אנדרו ביינום (קליבלנד קאבלירס)
הבשורה הטובה היא שהוא משחק, הבשורה הרעה היא איך שהוא משחק. אחרי עונה שלמה בה ישב בחוץ, השאלה מה נותר לביינום להציע נשארה פתוחה. קליבלנד לקחה את ההימור וגילתה את האח האבוד של אדי קרי. ביינום עלה במשקל, מה שבטח לא עוזר לברכיים הכואבות שלו, ולא נראה כמו מישהו שיש לו את הכוחות הנפשיים לחזור להיות סנטר מוביל ב-NBA. הדרך למחוזות הרלוונטיות של אמארה נראית בטוחה.
לחודש הראשון ניתן להתייחס כהסרת חלודה, אבל בדצמבר ביינום מקבל 23 דקות למשחק והמספרים לא משתפרים. מדי פעם הוא נותן משחק שמזכיר ימים נשכחים, בעיקר מול יריבות שאין להן שחקן שישים עליו גוף, אבל לצדם יש יותר מדי משחקים גרועים, כשהשיא הוא משחק ה-0 מ-11 מהשדה בתבוסה לדטרויט. שחקן שבאופן קבוע היה מתכתב עם 60 אחוזים מהשדה קולע השנה ב-41.5 אחוזים, כשהאחוזים שלו ליד הטבעת הם מהחלשים ביותר שסנטרים בליגה מספקים והוא בקושי מגיע לקו העונשין. בהגנה, כשהוא נמצא במקום עדיין קשה לקלוע מולו בצבע, הבעיה היא שהאיטיות שלו מונעת ממנו להיות במקום הנכון רוב הזמן. גם ריבאונדים הוא לוקח בקצב נמוך מבעבר. בקיצור - עד להודעה חדשה אין צורך להתעניין בו יותר.
קנת' פאריד (דנבר נאגטס)
זוכרים שבשנה שעברה דנבר הפסידה שלושה משחקי בית כל העונה? אז השנה הנאגטס הפסידו בקולורדו כבר 6 פעמים מתוך 13 משחקים, כולל שלושת משחקי הבית האחרונים. כרגע דנבר מדורגת תשיעית במערב כשמאחוריה כמה קבוצות עם פוטנציאל, לא יהיה לה קל להיכנס לפלייאוף השנה. החששות מהקיץ התגשמו - דנבר התבררה כקבוצה בדרך לשום מקום, עם מעט מדי נכסים עתידיים ובלי גמישות בתקרת השכר.
בגזרת השחקנים, טיי לוסון הוא היחיד שממשיך לעשות את העבודה שלו. ג'בייל מגי נפצע לאחר כמה משחקים גרועים, ווילסון צ'נדלר חוזר מאוד מאוד לאט לעניינים, דנילו גלינארי לא קרוב לחזרה מהפציעה שלו ושחקני המשנה לא יותר מסבירים (טימופיי מוזגוב קצת מפתיע לטובה). אבל האכזבה הגדולה ביותר היא משחקן שנתן כל כך הרבה תקווה כרוקי ומאז תקוע בדיוק באותו מקום. פאריד לא פיתח קליעה משום טווח ולא שיפר את קבלת ההחלטות בהגנה, הוא נשאר שחקן של ריבאונד ואנרגיות בשלב בו בדנבר ציפו ליותר. לאחרונה הוא נפצע, אבל גם לפני כן בקושי היה פקטור ברוב המשחקים. יכול להיות שבנאגטס מצטערים שלא עשו עליו טרייד כשמניה שלו הייתה חמה יותר.
ויקטור אולדיפו (אורלנדו מג'יק)
קצת מוזר להכניס רוקי למניות הקרות בחודש השני שלו ב-NBA, אבל אולדיפו יצר אצלנו ציפיות גבוהות שבינתיים הוא לא עומד בהן. הוא היה אמור לשייט לתואר רוקי העונה ולהפוך לשחקן חשוב באורלנדו, בינתיים הוא במקום השלישי במרוץ לתואר, רחוק משני הראשונים, כשגם המקום הזה לא מובטח אם הדבר היווני (אנטטוקונמפו. הנה, הצלחתי) ימשיך להשתפר. היו רגעים שבהם הוא נראה כמו שחקן משמעותי עבור המג'יק, אבל כשברוב המשחקים שלו הנזק גבוה מהתועלת הדקות הלכו ופחתו. מה גם שעם החזרה של כל הפצועים אורלנדו מצאה לעצמה חמישייה לא רעה.
הנזק המדובר קשור לשילוב בין אחוזים איומים מכל הטווחים ויחס אס'/איב' של 1:1. מדי פעם אולדיפו מספק הצגה שמזכירה את הפוטנציאל שלו (למשל- 26 נקודות, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 חטיפות ו-3 חסימות מול קליבלנד), אבל רוב הזמן השורות שלו כוללות בעיקר החטאות ואיבודים. במשחק האחרון, מול הניקס, הוא ירד לראשונה העונה מ-20 דקות וקלע 3 נקודות עם ריבאונד ואסיסט ב-16 דקות. המסר היה ברור - הוא פחות מוכן ממה שחשבו באורלנדו.
