הרוחות בסן פרנסיסקו דווקא היו רגועות לאורך מרבית שעות היום ב-11 ביולי 1961, אבל בערב, רגע לפני שמשחק האולסטאר של ליגת הבייסבול יצא לדרך, הן נכנסו לפעולה. המשחק המסקרן כלל שמות אגדיים כמו מיקי מנטל, וורן ספאן, סנדי קופקס והאליל המקומי, ווילי מייז, אבל מה שכולם זוכרים ממנו הוא בעיקר רגע אחד.
סטו מילר, המגיש של הקבוצה הביתית סן פרנסיסקו ג'איינטס, נשלח באינינג התשיעי במטרה לסגור את המשחק. הוא לא עשה זאת, בעיקר בגלל משב רוח אחד, עוצמתי בצורה יוצאת דופן, שזרק אותו ואת כל 82 הקילוגרמים שלו מהגבעה אל הקרקע. השופטים פסקו עבירת BALK ומילר איבד את השמירה. באותו ערב, שבסופו של דבר דווקא הסתיים עם ניצחון של מילר, העולם גילה את קנדלסטיק פארק. הלילה (בין שני לשלישי), אם לא יקרה משהו מפתיע בפלייאוף הקרוב, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס ואטלנטה פאלקונס יעלו אל כר הדשא למשחק אחרון ואחריו, יגיע הזמן להיפרד מהאצטדיון האגדי, שסיפק כמה מהרגעים הגדולים ביותר בתולדות הספורט האמריקאי.
הג'איינטס, שנטשו יחד עם ברוקלין דודג'רס את העיר ניו יורק ב-1957, היו אומנם אלה שעבורם נבנה אצטדיון קנדלסטיק אל מול הנוף המרהיב של מפרץ סן פרנסיסקו. הוא היה אצטדיון הבייסבול המודרני הראשון בארצות הברית, שנבנה כולו מבטון והוא גם שימש כבית עבור קבוצת הבייסבול של העיר למשך 39 שנים, עד המעבר לאצטדיון AT&T. אבל עם כל הכבוד לג'איינטס, בעיקר בשל השנים האחרונות, מזוהה קנדלסטיק יותר מכל עם הפורטי ניינרס והאגדות הגדולות ביותר של המועדון המפואר הזה נכתבו על הדשא של האצטדיון הביתי.
הניינרס נחתו בקנדלסטיק לראשונה ב-1971. עבורם, שינה האצטדיון את פניו בצורה מוחלטת. מושבים נוספו באזור האאוטפילד, השימוש בו הפך לזיג-זג בין שתי הקבוצות הביתיות וחשוב מכל, הגישה הפתוחה שהייתה קיימת עד אז אל המפרץ נחסמה, מה שהפחית משמעותית את עוצמת הרוח שנכנסה (ווילי מייז אמר פעם שהרוח באצטדיון עלתה לו לפחות במאה הומראנים לאורך הקריירה).
35 משחקי מאנדיי נייט פוטבול נערכו עד היום בקנדלסטיק, יותר מכל אצטדיון אחר. הוא גם אירח שמונה משחקי גמר של ה-NFC ובזמן שכל אתר ספורט אמריקאי מציע בימים האחרונים את רשימת "חמשת/עשרת הרגעים הגדולים ביותר של אצטדיון קנדלסטיק", קיימת באופן גורף תמימות דעים לגבי המקום הראשון - "התפיסה".
הרגע שהגדיר אצטדיון, קבוצה וליגה שלמה: "התפיסה"
בעשירי בינואר 1982 התייצבה האימפריה הגדולה של שנות ה-70', דאלאס קאובויס, למשחק בקנדלסטיק מול הכוח העולה של הניינרס. המארחים יצאו לדרייב אחרון, כשהם בפיגור 27:21. כאשר נותרו 58 שניות על השעון, סן פרנסיסקו הגיעה לקו שש היארדים של דאלאס ועמדה בפני דאון שלישי. ג'ו מונטנה קיבל את הכדור, הסתבך וראה איך הגנת הקאובויס דוהרת לכיוונו, בדרך להפיל אותו. ממש ברגע האחרון הצליח קול ג'ו לשחרר את הכדור, שנראה עושה דרכו לשום מקום. מאותו שום מקום הגיח דווייט קלארק, התופס של סן פרנסיסקו, שאימץ את כל קצות האצבעות שלו ושם שתי ידיים על הכדור באנדזון, כדי לתת את הניצחון ממנו יצאו הניינרס לשושלת של ארבע אליפויות לאורך שנות ה-80'.
כריס ברמן, השדר האגדי של ESPN, היה זה ששידר את אותו משחק. השבוע הוא נזכר: "קלארק קפץ כמו שחקן כדורסל. כל העיר הייתה בהלם. מי חלם שזה מה שסן פרנסיסקו תבנה מאותו רגע, מאותה תפיסה. זה משחק אייקוני בתולדות הפוטבול, בוודאי שבתולדות קנדלסטיק. זה הרגע בגללו יזכרו את האצטדיון הזה יותר מכל רגע אחר".
מאז אותה "תפיסה", לפני יותר מ-30 שנה, האגדה של קנדלסטיק רק הלכה וצמחה. כמו בכל סרט אמריקאי טוב, הגיעו הסיקוולס. בשלישי בינואר 1999 הציג האצטדיון את "התפיסה 2", כאשר סטיב יאנג מצא את טרל אוואנס ל-25 יארד וטאצ'דאון מנצח במשחק הווילד קארד מול גרין ביי, שמונה שניות לסיום. "התפיסה 3" יצאה לאוויר ממש לא מזמן, ב-14 בינואר 2012, כאשר תשע שניות לסיום משחק חצי גמר החטיבה ולאחר אחד הפינישים הגדולים בהיסטוריית הפלייאוף, מצא אלכס סמית' את ורנון דייויס לטאצ'דאון המנצח מול ניו אורלינס.
לאורך השנים, הפך קנדלסטיק לסמל תרבות של העיר סן פרנסיסקו. מספר סרטים צולמו באצטדיון ואינספור פרסומות נבנו סביב הרגעים הגדולים שהתחוללו בו. באוקטובר 1989, בעוד האצטדיון עמוס וגדוש לקראת משחק מספר 3 בקרב על המפרץ, בין סן פרנסיסקו ג'איינטס לאוקלנד את'לטיקס, רעידת אדמה עזה הרעידה את העיר. בזכות הבטון ממנו נבנה האצטדיון, נמנע אסון כבד, אולם הפאניקה והצורך בבדיקה מקיפה שלחו את הצופים הביתה והמשחק נדחה בעשרה ימים. במקביל, גם הניינרס נדדו ושיחקו מול ניו אינגלנד באצטדיון של אוניברסיטת סטנפורד.
כעת, עוברים הניינרס לסנטה קלרה. האצטדיון החדש שנבנה שם ישמש להם כבית החל מהעונה הבאה, אך לפחות בינתיים, בשל בעיות חנייה, לא יתקיימו בו משחקי מאנדיי נייט. הקסם הגדול של קנדלסטיק יילך לאיבוד והניינרס יצטרכו למצוא דרך לבנות מורשת חדשה.