בתחילת שנת 2008 ניסה צ'יקי בגיריסטיין, המנהל הספורטיבי של ברצלונה, לשכנע את חברו פפ גווארדיולה לקחת על עצמו את הקבוצה הבוגרת. פפ נהנה אז בקבוצת המילואים וסירב תחילה, אך עם הזמן חלחלה גם אצלו ההבנה שברצלונה נואשת לשינוי. על פי ספרו של העיתונאי הספרדי גיים בלאגה, "פפ גווארדיולה, דרך אחרת לנצח", משחק אימון בדלתיים סגורות בין הקבוצה הבוגרת לקבוצת המילואים הפיל את הפור. פפ ראה את רייקארד מעשן בזמן המשחק, את דקו המותש עושה טובה שהוא משחק ואת רונאלדיניו שופך לאגר אחרי 10 דקות ומוחלף. ראה ולא האמין. בזמן שהילדים מקבוצת המילואים התרוצצו בהתלהבות, אחד מאנשי הצוות של רייקארד ניגש לפפ וביקש ממנו להורות לשחקניו להוריד הילוך. גווארדיולה החליט באותו רגע שהוא מתכוון להיענות לאתגר ולהחליף את רייקארד אחרי שנתיים בהן ברצלונה לא זכתה בתואר. כבר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו הודיע: "רונאלדיניו, דקו וסמואל אטו לא בתוכניות שלי".
רונאלדיניו ודקו נפלטו מברצלונה עוד באותו קיץ, אטו החזיק מעמד שנה נוספת, ואותה החלטה נחרצת של גווארדיולה שינתה לחלוטין את ברצלונה. היא התבררה כמוצלחת והיסטורית. המועדון התעורר לחיים עם העונה הגדולה בתולדותיו (שישה תארים) ובסך הכול זכה גווארדיולה ב-14 תארים בארבע שנים כמאמן הקבוצה הבוגרת של ברצלונה, אך מבחינת רבים הפרידה מרונאלדיניו לא הייתה במקום. למרות ההכחשות החוזרות ונשנות מצד שני הצדדים במהלך השנים, בסביבתו של רונאלדיניו תמיד קבלו על כך שגווארדיולה חתך עניין ולא נתן הזדמנות אמיתית. הוא לקח מהאמן הברזילאי את המכחול בשיאו - בגיל 28 - מבלי לאפשר לו לסיים את היצירה הגדולה.
חמש שנים אחרי, המפגש המתוכנן וההזדמנות לנקמה נמנעו. רונאלדיניו דעך בתקופה במילאן ואחר כך בפלמנגו, גם אם הצליח לשמור על החיוך המפורסם. באתלטיקו מיניירו, לעומת זאת, הוא שב להזכיר, לראשונה מאז ימיו בקאמפ נואו, את אותו כדורגלן יוצא דופן שב-2006 היה השחקן הטוב בעולם. אחרי שהוביל את קבוצתו לזכייה היסטורית בגביע ליברטדורס והפך לשחקן הראשון בעולם שזכה בגביע העולמי, בקופה אמריקה, בליגת האלופות ובליברטדורס, רונאלדיניו רצה להוסיף תואר אחד שעדיין אין לו - אליפות העולם לקבוצות. זה כבר לא יקרה, וכך כתם ההדחה מברצלונה ימשיך ללוות אותו.
שוב, חזרה ל-2008. העונה האחרונה של רונאלדיניו בברצלונה הייתה שונה מארבע העונות שקדמו לה. לראשונה בקריירה האירופית שלו, רונאלדיניו סיים עונה עם פחות מ-10 שערים בכל המסגרות. מדוע? מפני שמיעט לשחק. הברזילאי סבל מפציעות רבות, השרירים דאבו ולמעשה הוא פתח רק ב-13 מ-38 מחזורי ליגה ויצא לפגרה כבר בתחילת אפריל. ברצלונה סיימה אז רק במקום השלישי בליגה, ובפיגור של 18 נקודות אחרי ריאל מדריד האלופה. עידן רייקארד, המאמן שהיה חתום על אליפות אירופה השנייה של המועדון, תם ונשלם. הנשיא ז'ואן לאפורטה רמז על הבאות כאשר המליץ לרונאלדיניו לחפש אתגר חדש למען שיקום הקריירה, אבל שום דבר לא היה ברור עד שגווארדיולה הנחית את המהלומה במסיבת העיתונאים הראשונה שלו. "אם הייתה לי הרגשה שרונאלדיניו רוצה להיות שוב השחקן שהיה, אז אולי הייתי מוכן שיישאר", הוסיף גווארדיולה עקיצה להודעה הדרמטית. הפרידה הפכה עובדה מוגמרת.
גווארדיולה לא חשב שיוכל לשלוט ברונאלדיניו ודקו, ואף היה משוכנע כי השניים יהוו השפעה רעה על מסי. בקבוצת המילואים, לפפ היו שני שחקנים שלדידו היו משולחי רסן. הם הנהיגו את חדר ההלבשה, אך המאמן חש כי אינם סרים למרותו. הוא התייעץ עם מורו ורבו יוהאן קרויף, שאמר לו: "תיפטר מהם. אתה אולי תפסיד משחק אחד או שניים, אבל אחר כך יתחילו להגיע ניצחונות ושני הבני זונות כבר לא יהיו חלק מהקבוצה". גווארדיולה שמע לעצתו, זרק את שני השחקנים וכך שלח מסר לכל היתר והשתלט על חדר ההלבשה. את אותו הדבר בדיוק הוא עשה בקבוצה הבוגרת עם רונאלדיניו ודקו. למען הקבוצה, למען מסי. בכל מקרה, רונאלדיניו היה הקורבן הראשי.
רונאלדיניו, כאמור, נדד לשנתיים וחצי במילאן, במדיה הפגין ניצוצות לעתים רחוקות מאוד. הוא חזר לברזיל כדי לזכות באליפות הקריוקה עם פלמנגו, אבל נפרד ממנה בטונים צורמים. בהתחלה זה נראה כמו קאמבק קסום וחיבור מושלם, אלא שעם הזמן החלו בפלמנגו להתלונן על חייו הלא ספורטיביים של רונאלדיניו, בעוד השחקן טען כי לא קיבל משכורות ולבסוף תבע את המועדון ועזב. ארבעה ימים אחרי הפרידה מפלמנגו, חתם רונאלדיניו על חוזה לחצי שנה באתלטיקו מיניירו, ומאז הוא לא מפסיק לחייך.
הקאמבק של רונאלדיניו התקבל תחילה בחשדנות. הרי גם בפלמנגו הייתה תחושה שהנה הקסם חוזר, אך זה לא קרה. בבלו הוריזונטה הסיפור שונה. רונאלדיניו אולי לא מהיר ותזזיתי כבעבר, אך הוא מיתג עצמו מחדש כפליימייקר, הפליא בבעיטות חופשיות ומסירות אומן והכניס רוח חדשה לאתלטיקו מיניירו. הוא הוביל אותה למקום השני בליגה, לזכייה באליפות איזורית ועל הדרך גם נבחר לשחקן השנה. לואיז פליפה סקולארי, האיש שנתן לו את הקרדיט במונדיאל 2002 שהסתיים בזכייה חמישית של הסלסאו, חזר אז לאמן את נבחרת ברזיל וזימן אותו לבכורה מחודשת ומשותפת מול אנגליה. רונאלדיניו החמיץ פנדל בוומבלי, שיחק עוד פעמיים בנבחרת, אך מאז אפריל לא זומן שוב ונראה כי סיכוייו ליטול חלק במונדיאל לא מזהירים במיוחד.
בכל מקרה, הפנומן מפורטו אלגרה לא מאבד תקווה ובינתיים ממשיך ליהנות באתלטיקו מיניירו - מהכדורגל ומהבילויים. "הוא רוצה לנצל כל רגע עם הכדור בשלהי הקריירה. הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם", הזכיר מאמנו קוקה, שנותן לו יד חופשית לעשות הכול. הסגנון ההתקפי של הקבוצה, בניצוחו של רונאלדיניו, זכה לתהודה בינלאומית עם הזכייה ההיסטורית בגביע ליברטדורס, עד שקרס דווקא מול קזבלנקה האלמונית. "זה התואר המרגש בחיי, בשביל זה חזרתי לברזיל", צהל רונאלדיניו לאחר הניצחון הדרמטי בפנדלים על אולימפיה מפרגוואי בגמר הליברטדורס. "כולם כבר אמרו שאני גמור, אני רוצה לשמוע אותם מדברים עכשיו".
אחרי פציעה שהשביתה אותו ליותר מחודשיים, רונאלדיניו חזר למגרשים לפני כשבועיים וחתם את העונה בליגה עם צמד מול ויטוריה, כאיתות למפגש עליו חלם מול גווארדיולה. לצערו ולצערנו, הגולאסו שלו בכדור חופשי בחצי הגמר לא הספיק כדי להחזיק את "גאלו" בתחרות. כעת חוזהו באתלטיקו מיניירו מסתיים. בברזיל מדברים על מעבר אפשרי לבשיקטאש או אולי סגירת מעגל בפריס סן ז'רמן, אך רונאלדיניו הבהיר השבוע: "אני נתון כל כולי לאתלטיקו מיניירו. להגיד לכם את האמת, אני חי מיום ליום ולא חושב רחוק יותר. כמה שנים נשארו לי? 10, 5, אני לא יודע, לא חשבתי על זה. כל עוד אני שמח ומרגיש טוב על המגרש, אמשיך לשחק".
חובה לציין, בין רונאלדיניו לגווארדיולה מעולם לא הייתה איבה גלויה. נהפוך הוא. השניים מקפידים להחמיא אחד לשני ורונאלדיניו תמיד העדיף לא להודות שנזרק מבארסה. במאי האחרון התראיין ל"גאזטה דלו ספורט" והדגיש: "לא עזבתי בגלל גווארדיולה. הוא רצה שאמשיך, אבל כבר החלטתי לחפש אתגר חדש. בכל פעם שאנחנו נפגשים, אני מתמלא אושר. הוא מאמן גדול שיתרום רבות לבאיירן מינכן. לא יצא לנו לעבוד יחד, אבל הוא תמיד נחשב לחבר כי אני חבר טוב של אחיו, פרה". גווארדיולה עצמו הסביר שהיה סיכום משותף של ההנהלה, השחקן והמאמן, אך לאפורטה, הנשיא דאז, ציין תמיד כי רונאלדיניו לא היה חלק מההחלטה. "גווארדיולה רצה להחליף את המנהיגים בחדר ההלבשה", אמר. "חשבנו שזה הזמן לבצע את השינוי הזה, גם למענו של מסי".
בתקשורת הקטלאנית פרסמו אז ידיעות לפיהן גווארדיולה מראש לא התחבר לסגנון של רונאלדיניו והשמיע באוזני צוותו טרוניות ש"הוא אינדיבידואליסט, אנוכי מדי עם הכדור". בקולו, גווארדיולה השמיע רק שבחים. "הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים בהיסטוריה של הכדורגל", החמיא באחת ממסיבות העיתונאים של באיירן מינכן במרוקו השבוע. "הוא שחקן מדהים שלא צריך אף אחד כדי לכבוש שערים ולייצר מצבים. אני זוכר שרונאלדיניו הגיע לברצלונה כשהמועדון היה בתקופת דיכאון, נטול רוח קרב. עם כדורגל וכריזמה, רונאלדיניו שינה את המועדון והחזיר לו את האופי והווינריות. הוא תמיד היה יוצא דופן". גם גווארדיולה יודע שאלמלא השפעתו של רונאלדיניו, ברצלונה לא הייתה מתפתחת לאימפריה שהיא כיום. זו הייתה הכרה רשמית במורשת של הברזילאי, דווקא מהאיש שהיה חתום על הפרידה ממנו. ואולי, למרות ההדחה במרקש, זה הפרס הגדול של רונאלדיניו. לפחות עד שסקולארי יפתיע את כולנו ויהפוך אותו לאס של ברזיל במונדיאל.
