היד של מנינג וויני קאם-בק

מאת יוסי כהן

עונת הפוטבול הגיעה לקו החצי וזה אומר שיש הזדמנות להביט על הליגה המטורפת הזאת ולערוך סיכום קצר למה שראינו עד עכשיו.

התחזיות המוקדמות לגבי קבוצות העלית של הליגה מתקיימות עד עכשיו, למעט הקבוצות שסובלות ממכת פציעות (ג'קסונויל לדוגמא). בכל יום ראשון ושני אנו עדים למחזורי משחקים מרתקים, עמוסים באירועים, תוצאות מפתיעות והרבה פוטבול משובח. העובדה שאין יותר שושלות בליגה רק תורמת למתח ולעניין. מאז האליפות האחרונה של דנוור וגו'ן אלווי מסתמנת מגמת ביזור בליגה, כשהקבוצות שנבנו בצורה יסודית (דוגמת טנסי ואוקלנד) יכולות לקחת את הג'ק פוט כבר העונה.

אז מה קורה ב-AFC?

כפי שחזיתי בתחילת העונה, הבית המזרחי של ה-AFC מוכיח שוב שהוא האיכותי ביותר בליגה, ואיזה מסכנות הקבוצות בתוכו שצריכות להילחם האחת מול השניה ולהגיע לפלייאוף עם מאזן שיכול במקרה הטוב להקנות להן כרטיס ויילד-קארד, ובמקרה הרע למנוע מהן כניסה לפלייאוף.

אינדיאנפוליס, ניו יורק ג'טס ומיאמי צמודות בראש הבית עם מאזן 2:6, כשהג'טס ומיאמי מפתיעות את כולן. מי היה מאמין שבעונה שאחרי עזיבתו של פרסלס יצליח אל גרו להוביל את הג'טס למאזן שכזה. יד הקסם של ויני טסטוורדה ברבע האחרון ניצחה לניו יורק ארבעה משחקים, כשהגדול מכולם מגיע נגד מיאמי באחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של הליגה. הדולפינס ממשיכים לחיות על ההגנה ולהימנע מטעויות קריטיות בהתקפה. דייב וונסדט, אחרי שנים משפילות ומדכאות בשיקגו, מוכיח מנהיגות עם קבוצה שמתרגלת לרעיון שדן מרינו כבר לא זורק כדורים בפלורידה.

אינדיאנפוליס הם הקלאסה של הבית. פייטון מנינג, אדגרין ג'יימס ומרווין הריסון נמצאים בדיוק איפה שמצופה מהם. מקום ראשון, עם לוח משחקים נוח יחסית עד לסיום העונה, מה שיתן להם יתרון ביתיות ב-RCA DOME, לפחות בסיבוב הראשון בפליייאוף. הבעיה של הקולטס היא העובדה שבניגוד לג'טס, הם פותחים טוב את המשחק אבל מתקשים לנצח במחצית השניה.

טנסי טייטנס היא אולי קבוצת הפוטבול המושלמת בכל הליגה כשמאזן 1:7 מציב אותם בודדים בראש הבית המרכזי של ה-AFC. הגנה חזקה, רנינג בק מצוין בדמותו של אדי ג'ורג' וקווטרבק מנהיג אמיתי, סטיב מק'ניר, יכולים להביא אליפות לטנסי. הטייטנס ילחמו עם אוקלנד על יתרון ביתיות בפלייאוף, למרות שהוכיחו כבר כי הם יכולים לנצח כל קבוצה בכל מקום.

אוקלנד נהנית סוף-סוף מפריחה תחת ג'ון גרודן, המאמן הצעיר בליגה. לריידרס (1:7) סיכוי מצוין לסיים ראשונים בכל ה-AFC, עקב הבית הקל בו הם משחקים. קנזס סיטי היא הקבוצה היחידה בבית שיכולה אולי לאיים על אוקלנד במחצית השניה של העונה, אבל סביר להניח שהצרות של אוקלנד יסתיימו שם.

ניו אינגלנד ממשיכה לאכזב. היד של דרו בלדסו מצילה אותם רק לפעמים והעונה הראשונה של ביל בליצ'יק (מתחיל להצטער שהברזת לג'טס ברגע האחרון בילי בוי?) הופכת לסיוט. סינסינטי, קליבלנד, סן דייגו וסיאטל נמצאות בתחתית פח האשפה של ה-AFC ומייק הולמגרן כבר לא יודע מאיפה להביא קווטרבק לסיהוקס המתפרקים שלו (איפה ברט פארב שצריכים אותו?).

בלטימור רייבנס פתחה את העונה עם מאזן 1:5 ונצחון גדול על ג'קסונויל, לפני שכולם הבינו שהג'גוארס הפכו לבית חולים נייד. בחמשת המשחקים האחרונים לא הבקיעו הרייבנס טאצ'דאון, צנחו ל-4:5 ובצר להם פנו אל טרנט דילפר, שיחליף את טוני בנקס בקווטרבק. דילפר?!

הרבה ציפיות היו העונה מדנוור. עד עכשיו הברונקוס עזרו לפטריוטס להרים ראש לשבוע אחד, לקורי דילון לשבור את שיא הליגה ביארדים על הקרקע ולמייק שנהאן לחלום על ג'ון אלווי שיקח אותו מכאן.

על ג'קסונויל כואב הלב להרחיב את הדיבור. לראות את מרק ברונל נחבט יותר מדי פעמים בגלל קו התקפה מרוסק לגמרי, לא עושה טוב לאף אחד. ג'ימי סמית פצוע. ליאון סירסי פצוע. פרד טייילור עוד לא נרפא בכלל. קרנל לייק פצוע. הבנתם את המסר...

הטוב: פייטון מנינג מוכיח יציבות ויכולת של מנהיג אמיתי בקולטס. אחרי שבעונה שעברה הגיע לפלייאוף, השנה הוא יגיע לגמר ה-AFC לפחות (סטטיסטיקה: 183 מ-280 מסירות ל-2438 יארד ו-18 טאצ'דאונס).

הרע: רייאן ליף עוד לא החליט אם הוא רוצה להיות קווטרבק או שחקן גולף. ליף קיבל את המפתחות בצ'רג'רס בפתיחת העונה ולמרות ההצהרות המוקדמות, אין איש בסן דייגו שלא מתעב אותו היום. עדיף להעביר את המשכורת שלו לצדקה.

תענוג: ויני טסטוורדה מביא את מגע הקסם לליגה שמחפשת פיקנטריה. ארבעה קאם-בקים מדהימים העונה ובניו יורק מתחילים לחלום על סופרבול (156 מ-276 מסירות ל-1721 יארד ו-13 טאצ'דאונס, אבל: 11 אינטרספשנס).