מניות חמות
אנדרה דראמונד (דטרויט פיסטונס)
שמו של דראמונד עלה כמעט בכל כתבה שלי השנה, הגיע הזמן להרחיב מעט על המפלצת החדשה בשכונה. לפני הכל, דראמונד מחזיר את הכבוד האבוד לגבוהים הלא מלוטשים עם הנתונים הפיזיים המטורפים. לקראת הדראפט הוא הפעיל את כל נורות האזהרה שהזכירו פלופים מהסוג של קוואמי בראון והאשים תאביט, מה שגרם לו להידרדר עד לבחירה התשיעית. עכשיו, כשהוא נראה כמו אחד משלושת כוכבי המחזור (יחד עם אנתוני דיוויס ודמיאן לילארד), יהיה קל יותר למנג'רים להמר על עוגנים הגנתיים פוטנצאליים בבחירות גבוהות יותר.
אלה המספרים: 13.3 נקודות, 12.7 ריבאונדים, 1.8 חטיפות ו-1.4 חסימות. הוא לא מוסר ובקושי מאבד, קולע ב-62.7 אחוזים מהשדה (בכמעט עשר זריקות למשחק) וב-37.5 אחוזים מהעונשין. למרות שיריבות החלו לשלוח אותו לקו יותר, עדיין כמעט בלתי אפשרי למנוע ממנו להוציא זריקה טובה ברגע שהוא החל לעלות לקליעה בצבע. אני לא סתם כותב קליעה, ההפתעה הגדולה היא שהוא מוכיח יכולת לעשות סל בצבע ממצבים לא פשוטים, הנקודות שלו הן לא רק מדאנקים. הוא ריבאונדר ההתקפה הטוב בליגה בפער משמעותי עם 5.1 ריבאונדים למשחק ובהגנה נדמה שהוא מסוגל להפריע לכל מהלך בסביבה שלו. יש ימים בהם הוא נראה בפלנטה אחרת ביחס לגבוהים שמנסים להתמודד איתו, כמו הימים שנגמרו ב-31 נקודות, 19 ריבאונדים, 6 חטיפות ו-2 חסימות מול פילדלפיה או 24 ו-19 עם 2 חטיפות ו-3 חסימות מול מילווקי. סיבה טובה לתפוס משחק של הפיסטונס מדי פעם.
טרנס ג'ונס (יוסטון רוקטס)
אנחנו עסוקים בעיקר בהשתלבות הנהדרת של עומרי כספי ברוטציה של קווין מקהייל, עבור הרוקטס חשובה הרבה יותר ההשתלבות המוצלחת של ג'ונס. שחקן השנה השנייה החל את העונה כשחקן ספסל שולי, אבל ברגע שקיבל הזדמנות חיבק אותה ולא עזב. מאז עמדת הפאוור פורוורד בחמישייה רשומה על שמו. ב-14 משחקים כשחקן חמישייה הוא מספק 12.7 נקודות ב-52.1 אחוזים מהשדה, כמעט שלשה למשחק ב-40 אחוזים, 8.6 ריבאונדים ו-1.8 חסימות, יוסטון ניצחה עשרה מהמשחקים האלה בדרך להשתלטות שקטה על המקום הרביעי במערב.
טרנס נותן למקהייל בדיוק את מה שהוא קיווה לקבל ממנו - פאוור פורוורד שמתפקד כשחקן חוץ ומסוגל לשמור גם על שחקני חוץ וגם על שחקני פנים. הוא עוזר לריווח סביב דוויט הווארד ומתמחה בתנועה ללא כדור לצבע עם סיומת חזקה, כך מגיעות רוב הנקודות שלו. כיאה לשחקן בשיטה של הרוקטס, 99 מתוך 151 הזריקות שהוא לקח עד כה היו מתוך הצבע ו-32 נוספות היו שלשות. הוא משתלב בהצלחה גם במשחק הריצה של יוסטון, גם כשחקן שמבצע את הפעולה ההגנתית שמאפשרת לרוץ וגם כמסיים שמרבה להקדים את השומר שלו. הוא מספיק טוב כדי שדריל מורי יוכל להרגיש רגוע עם חיפושי הטרייד על עומר אשיק ולחכות להצעה טובה במיוחד, החור שהוא חשב שיהיה לו בעמדת הפאוור פורוורד נסתם.
ג'ורדן קרופורד (בוסטון סלטיקס)
שקלתי לתת את המשבצת לג'ארד סאלינג'ר כדי שהמניות החמות יהיו על טהרת שחקני שנה שנייה, אבל הפריחה של קרופורד פחות צפויה והגיעה לשלב בו לא ניתן להתעלם ממנה. בכל מקרה, בחודש וחצי הראשונים של בראד סטיבנס ב-NBA, המאמן הצעיר מוביל את בוסטון לראשות בית החיים האטלנטי (ההיפך מבית המוות, כאילו) ושני שחקנים עם סימני שאלה רציניים בגזרת האופי רושמים אצלו עונת פריצה. לא רע. סאלינג'ר מספק 13.4 נקודות, 6.9 ריבאונדים ותוספת לא צפויה של 0.9 שלשות למשחק ורק הולך ומשתפר ככל שהעונה מתקדמת.
קרופורד, כאמור, מפתיע יותר. זו כבר העונה הרביעית שלו בליגה ושלוש הראשונות היו בסימן ירידה שמאפיינת כישרון גדול שלא מסוגל להפוך לשחקן כדורסל יעיל. הוא לא היה אמור להיות בתוכניות של סטיבנס ובתחילת העונה באמת לא היה בתוכניות, אבל הוכיח את עצמו ועם הזמן תפס את משבצת הפוינט גארד הפותח. ב-10 המשחקים האחרונים הוא קולע 17.6 נקודות למשחק ב-49.2 אחוזים מהשדה עם 2.4 שלשות ב-42 אחוזים ומוסיף 6.5 אסיסטים על 2.2 איבודים (היה לו אפילו טריפל דאבל ברצף הזה). בוסטון גם ניצחה 6 מה-10 האלה. אם וכאשר רייג'ון רונדו יחזור, יהיה מעניין לבדוק אם קרופורד ישמור על המקום בחמישייה או יהפוך לשחקן שישי, תפקיד שנראה תפור עליו.
מניות קרות
כריס בוש (מיאמי היט)
זוכרים שקראו להם פעם שלושת הגדולים? זה כבר מזמן הרבה יותר דומה לשני גברים וחצי. בזמן שמיאמי מעניקה לדוויין וייד ביטוח לקשישים (קיבלת מכה? עדיף שתנוח שבוע), אם מישהו עוד ציפה מבוש לקחת על עצמו יותר כשוייד נעדר הוא התבדה בפתיחת העונה הזאת. בגיל 29, במקום להיות בשיא הקריירה, בוש נמצא עמוק בשלב הדעיכה. כל שנה הוא עושה פחות ונראה פחות קשור לשחקן שבטורונטו היו לו 5 עונות רצופות של לפחות 22 נקודות למשחק.
המספרים שלו כרגע הם של 14 נקודות ו-5.8 ריבאונדים למשחק, כאשר השנה הוא זורק יותר שלשות באחוזים לא טובים והולך פחות לקו העונשין. ב-9 האחרונים הוא מסתפק ב-11 נקודות ב-42.4 אחוזים מהשדה, כולל 3 מ-18 משלוש. אריק ספולסטרה נותן לו רק 28 דקות למשחק, בין היתר בגלל שכריס אנדרסון סוגר את הצבע הרבה יותר טוב (היריבים קולעים מולו מתחת לסל ב-45.3 אחוזים ומול בוש ב-53.3 אחוזים). חוסר היכולת שלו לקחת ריבאונד נהיה מטרד יותר ויותר גדול, מיאמי היא קבוצת הריבאונד הגרועה בליגה השנה והחסרונות של החמישייה הנמוכה מתחילים להיראות גדולים יותר מהיתרונות.
ג'ואקים נואה (שיקגו בולס)
הבלגן סביב דרק רוז עזר להסתיר את פתיחת העונה החלשה של השחקן השני בחשיבותו בשיקגו. קשה לשים את האצבע על מה בדיוק קרה, למה שחקן שכל שנה השתפר עד כה פתאום התחיל לדעוך. יכול להיות שהוא זיהה במהירות את המצב של רוז ולא הצליח למצוא בעצמו את האנרגיות הרגילות כשהוא יודע מה גורל הקבוצה, יכול להיות שהעומס של השנים האחרונות מתחיל לתת את אותותיו על הגוף הדי שברירי שלו (הוא מאלה שתמיד סוחבים פציעה כלשהי). בכל מקרה, זאת לא אותה פצצת אנרגיה השנה.
מבחינת מספרים, נואה נמצא בירידה בכל קטגוריה השנה, בחלק מהמקרים ירידה משמעותית. הוא עדיין מספק 9.4 נקודות, 8.8 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק, אבל הוא חוסם הרבה פחות, האחוזים כבר לא טובים ובאופן כללי הוא לא נראה כמו הסנטר הדומיננטי שגרם לפרשנים לאכול את הכובע. שיקגו נמצאת בצומת חשובה בה היא צריכה להחליט איך להעביר את העונה, האם להתחיל לבנות מחדש ובעיקר מה לעשות עם לואל דנג והחוזה הגמור שכנראה לא יחודש. נואה בכל מקרה נמצא בתוכניות לעתיד של הבולס, אם יתברר שהשיא שלו כבר מאחוריו זו תהיה בעיה גדולה נוספת לקבוצה המקוללת.
ארסן איליסובה (מילווקי באקס)
זהירות, אנחנו נכנסים לעולם המדכא של מילווקי. בתוך כל ערימת הטנקינג שנבנתה השנה, דווקא הבאקס היו משוכנעים שהם בונים קבוצה שתרוץ לפלייאוף. רבע עונה מאחורינו, ומילווקי מצליחה להיות הקבוצה הגרועה ביותר במזרח, משימה לא פשוטה בכלל. מכת פציעות מסבירה חלק מהמצב, כאשר הפצוע המרכזי הוא הסנטר לארי סנדרס שנפגע באצבע בעקבות קטטה בבר ומחמיץ חודש וחצי. אבל גם כשלוקחים בחשבון את הפצועים, קשה להבין מה גרם להנהלה להאמין שחבורת שחקני המשנה שהיא קיבצה תהפוך לקבוצת כדורסל איכותית.
בזמן שנקודת האור המרכזית היא שחקן הפנים ג'ון הנסון, שני המאכזבים המרכזיים הם ברנדון נייט (שמתחיל להיכנס לעניינים בצעדים זהירים) ואיליסובה. אצל הטורקי מדובר בריטואל קבוע בו הוא פותח את השנה גרוע, משתפר מאוד בהמשך ונותן תקווה שהפעם הוא יצליח לשמור על יציבות. אז זהו, שגם הפעם לא. ארסן עומד כרגע על 8.9 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-25 אחוזים מהשלוש. במקום פאוור פורוורד ייחודי שמסוגל גם לקלוע מבחוץ וגם לחדור, מילווקי מקבלת שחקן פרווה שלא עושה שום דבר טוב במיוחד וסתם לוקח דקות לצעירים מוכשרים. הגיע הזמן להרים ידיים ולשנות סיטואציה, אולי במקום אחר איליסובה ימצא את עצמו.
