על המעבר של ייטב לוזון מתפקיד עוזר המאמן לתפקיד המאמן הראשי לא התקבל כל כך בקלות. חברי הנהלת מכבי פתח תקוה קיימו בשעות הבוקר המוקדמות התייעצות בנוגע לעתידו של המאמן הצעיר, בן 33 בלבד בעוד חודש, וזאת מתוך הבנה שהכרזה על המינוי החדש היא עניין רגיש שצריך לדעת איך לטפל בה. רגע אחרי האימון הראשון, לוזון, שעל מינויו הצפוי לתפקיד המאמן פורסם בוואלה! ספורט, הסכים לדבר על המינוי ולגעת גם בפצע פתוח שהתקשורת ואוהדי הכדורגל יעסקו בו לא מעט בתקופה הקרובה הייחוס המשפחתי.
לידיעה הראשונית על הכוונה למנות את ייטב לוזון
משה סיני התפטר ממכבי פתח תקוה, ייטב לוזון החליפו
"נכון, אני רק בן 33, אבל עברתי דרך ארוכה בקבוצה. חמש שנים, לא מעט מאמנים, מכל אחד לקחתי קצת", הוא מספר היום. "אני לא יכול להצביע על מאמן אחד. רוני לוי, גיא עזורי, מרקו בלבול, פרדי דוד, אייל לחמן. את כל עברתי ומכל מלמדי השכלתי. מחלק לקחתי את הטקטיקה והעמידה על המגרש, מחלק לקחתי איך ההתנהלות שלהם בחדר ההלבשה מול שחקנים".
כשאנו שואלים את ייטב לוזון על המודלים שלו, הוא מזכיר שניים. הם נמצאים במקומות רחוקים אחד מהשני, אבל גם רחוק מאוד מהליגה בישראל. "הראשון הוא גיא לוזון, השני יורגן קלופ. אני רואה הרבה את דורטמונד. הטקטיקה של גיא, העמידה על המגרש. אלה דברים שלקחתי ממנו. אבל צריך לזכור, ייטב זה ייטב וגיא זה גיא".
אי אפשר שלא להזכיר אותו בנשימה אחת. הוא זה שהפריך את הסטיגמה שבן משפחה לא יכול להצליח בחממה שלכם.
"הרבה אנשים מסתכלים היום ואומרים: הבן של אבי לוזון מונה בגלל שם המשפחה שלו. אבל אתה יודע מה אני חושב? רק על תוצאות. אני צריך להביא תוצאות. כמו שגיא הביא תוצאות, חובת ההוכחה עליי. אני בטוח בעצמי ובשחקנים שנדע לצאת מהמצב הזה. אם זה יקרה, יקשרו את השם שלי לדברים חיוביים, אבל בכל מקרה יקשרו את שם המשפחה לקבוצה".
בכל זאת, אתה עדיין הבן של יו"ר ההתאחדות.
"אנשים יכולים לומר מה שהם רוצים, את הכל השגתי בזכות עצמי. יש שם עשרה שחקנים שעברו דרך קבוצת הנוער שאותה אימנתי. התפקיד המרכזי היא לעלות שחקנים לבוגרים. צריך לראות כמה שחקני בית יש היום בסגל. אבא צלצל אליי אחרי המינוי, לפני האימון. הוא שאל אותי מה אני מרגיש ומה אני חושב. אמרתי לו 'אני בטוח בעצמי, יודע בדיוק מה לעשות עם הקבוצה. אני אצליח להוציא את העגלה מהבוץ".
מה הוא ענה?
"'שיהיה בהצלחה'. נתן את ברכת הדרך".
העליב אותך שקובי רפואה סירב להיות עוזר?
"זכותו, הוא עשה את החישובים שלו. הוא לא רצה לעזוב את קבוצת הנוער וזה לגיטימי. היה לו קשה להיות בשתי המסגרות יחד, ואני יכול להבין אותו. זה לא משהו פשוט".
יש לך לא מעט חברים בקבוצה. היית הצינור המקשר בין שחקנים להנהלה. איך עושים את המעבר?
"אין לי בעיה עם זה. כשהייתי מאמן בנוער, הייתי חבר של השחקנים וידעתי לשים את הגבולות. גם השחקנים יודעים. אהיה החבר הכי טוב שלהם כשהם יעשו את העבודה כמו שאני רוצה. אני לא אחד שתופס דיסטנס, לא עם האף למעלה. לא מאמן רחוק. על המגרש אני רואה את הצלחת הקבוצה, מי שייתן את הכל ישחק. לא משנה מי זה יהיה. לא יהיו שמות, שחקנים לא ישחקו לפי תעודת זהות".
השחקנים מספרים שחדר ההלבשה מרים ומפיל מאמנים.
"חלקם מכירים אותי יותר, וחלקם פחות. אבל כשיכירו הם יידעו מתי אפשר להסתחבק איתי, ומתי לא. זה עניין של תהליך שנעבור ביחד. אין לי ספק שנדע לתמרן. יש כאן חדר הלבשה טוב. אני חושב שיש עם מה ללכת למלחמה".
