בקיץ האחרון חיפשו בבית"ר ירושלים שחקנים לחיזוק החלק הקדמי. אלי כהן, אלי טביב וחיים רביבו רצו למצוא חלוץ זר בעל רקורד שיוכל לשדרג את הקבוצה. המציאות הייתה שונה. באחד המקרים קיבל המאמן מאיתן מזרחי דיסק עם מיטב הביצועים של ברזילאי אלמוני בשם בריאן ז'ונס. כהן התרשם והחל לברר פרטים. במהרה גילה שמדובר בשחקן זול (עלות של 60 אלף דולר) וצעיר (23) שנראה מרשים. טביב לעומתו קצת חשש מהרקורד של השחקן ששיחק בעיקר בליגות משניות בברזיל ובעיקר מכך שהמגרשים בהם שיחק ז'ונס "הזכירו מגרשים בליגה ב'", כהגדרתו.
בריאן הגיע בסופו של דבר לישראל והחל להתאמן עם הקבוצה, בעוד טביב נסע לארצות הברית ולא זכה לראות את השחקן בפעולה. אחרי חודש של אימונים התעקש המאמן להחתים את בריאן והבעלים, אולי בפעם הראשונה מאז שהוא בכדורגל, אישר לצרף שחקן שהוא עצמו לא ראה. "ההחלטה בסוף היא של המאמן", מסביר טביב. "קיבלנו פידבקים שמדובר בשחקן איכותי שיכול להתפתח כאן ולעשות דברים יפים אז החלטנו ללכת על זה". בחזונו, טביב ודאי רואה את בריאן משתדרג ונמכר לחו"ל כמו שקרה עם ברזילאי אחר שהביא בעבר, אחד בשם דגלאס דה סילבה. אז האם בריאן הוא העתיד של בית"ר או שבקרוב יחזור לאלמוניותו?
לא שקט בבית"ר: מתיחות בין אלי כהן לחיים רביבו
בריאן ז'ונס נולד בסאו פאולו ושיחק בצעירותו באינטרנסיונל. בגיל 21 סיים את חוזהו במועדון, סירב לחתום על חוזה ארוך טווח ובחר לעבור לקריסיומה מהליגה השנייה. באותה תקופה התגבשה אצלו החלטה והוא דבק בה בעקשנות. בכל מקום אליו ילך, יהיה זה בחוזה לעונה אחת בלבד מתוך מטרה לעזוב את ברזיל כמה שיותר מהר. לאחר שנה בקריסיומה שוב סירב להצעה לחתום למספר עונות ועבר לפלמייראס ב', שם שיחק בעונה שעברה וסיים עם שישה שערים ותשעה בישולים. כל ניסיון למצוא פרטים על משחקיו בליגה הברזילאית לא צלחו ורק לאחר שיחה עם השחקן התברר כי הקבוצות בהן שיחק משחקות בליגות המחוזיות. בעונה שעברה השתייך בריאן לקבוצת CRB מהליגה הרביעית, אך מתברר שהחלוץ נרשם במועדון למשחק אחד בלבד כחלק מפרוצדורה שתשאיר אותו שחקן חופשי.
הדרך מהליגות המחוזיות לליגה הברזילאית הבכירה קשה עד בלתי אפשרית. "אלו ליגות קשוחות יותר והדרך משם לליגה הברזילאית היא קשה מאוד עם הרבה דברים שלא תלויים בך", מסביר בריאן את הרצון לעזוב את מולדתו. "ברגע שנתקלתי בבעיות הללו החלטתי שאני ממשיך הלאה. אני לא רוצה לדבר על בעיות שהיו שם - נתקלתי בדברים לא פשוטים, אבל אני שם הכול מאחוריי ושומר לעצמי את מה שעברתי שם".
כבר לפני שנתיים, בתיווכו של הסקאוט לשעבר איתן מזרחי, נוצר קשר ראשוני עם בריאן, אך קריסיומה דרשה 300 אלף יורו תמורת שחרורו. בקיץ, קיבל בריאן הזדמנות לצאת לדרך חדשה והקשר עם בית"ר חודש. לישראל הגיע עם כמה קילוגרמים עודפים ואחרי תקופה שלא התאמן. אחרי חודש של אימונים עם בית"ר וללא תשובה מצד הצוות המקצועי עמד לעזוב את הארץ ולממש הצעה מקטאר. בבית"ר הבינו שאין זמן וצריך לקבל החלטה מהירה והשחקן הוחתם לעונה עם אופציה לעונה נוספת. כאשר חתם אמר בריאן: "יש לי כאן הזדמנות גדולה ואני לא מתכוון לוותר עליה. חיכיתי לצאת מברזיל ולהגיע לישראל ואני אתן את כל מה שיש לי כדי ללכת קדימה ולהצליח בקריירה. כאן האפשרות להתפתח גדולה יותר מאשר בברזיל".
חודשיים מאוחר יותר, ז'ונס מאושר בארץ הקודש: "יש הרבה דברים דומים בין ברזיל וישראל: מזג האוויר, האנשים החמים וכל האווירה מסביב. בברזיל יש פשע ברחובות ובישראל אני מרגיש הרבה יותר בטוח. באתי לכאן לשדרג את עצמי מקצועית וכלכלית ואני מאמין שבעתיד אוכל לזכות בתארים ולעשות קריירה שאהיה גאה בה. שנתיים הייתי בקשר עם איתן מזרחי ובית"ר ומאוד רציתי להגיע לכאן ולעשות שינוי בקריירה".
מבחינה מקצועית, לבריאן לקח זמן להתאקלם. לסגנון וגם לאטמוספרה. כאשר יצא מטדי אחרי המשחק נגד הפועל תל אביב (0:1) שאלו אותו העיתונאים האם נתקל בעבר באווירה כזו: "לא, טירוף כזה לא", ענה. "אצטדיון מלא ב-30 אלף איש שדוחפים אותך ככה זה משהו שלא חוויתי. זה יותר מזה, אתה מרגיש מחוייבות לשלוח את האנשים שמחים הביתה וזה גם יוצר אצלך לחץ. אין דבר כזה ש-30 אלף איש באים לתמוך בך ותשלח אותם הביתה עצובים. כשנכנסתי במחצית ב-0:0, היה ברור לי שאנחנו חייבים לנצח".
הקושי הראשון שמפריע לו הוא מכשול השפה. ז'ונס דובר פורטוגזית ומעט מילים באנגלית ולכן לוקח לו זמן לתקשר. הבלם אנדרס טונייס מדבר ספרדית ובבית"ר חשבו בתחילה כי הגעתו תסייע לז'ונס, אך טונייס מיד הבהיר: "ספרדית שפה הרבה יותר קלה. הוא יכול להבין חלק ממה שאני אומר ואני לא יכול להבין יותר מדי ממה שהוא אומר. המילים מסובכות מדי ועדיף להשתמש במעט אנגלית שיש לנו". בינתיים השחקן שיפר מעט את האנגלית ומצליח לתקשר טוב יותר עם הצוות המקצועי והשחקנים.
לאחר שבריאן השתלב שמו לב בצוות המקצועי שקשה לו מאוד לגמור מחצית במשחקי האימון וזמן ההתאוששות שלו תוך כדי משחק ארוך. לאחר שיחות עם השחקן התברר שהדברים בישראל חדשים לו. החלוץ הבהיר לצוות המקצועי שבברזיל לא דרשו משחקני הכנף ללוות את המגינים או בכלל לעשות משחק הגנה מעבר למחצית המגרש ולכן לוקח לו זמן להתרגל לדרישות כאן. "עם הזמן יהיה לי הרבה יותר קל", הבטיח לצוות ולכן גם הוחלט להכניס אותו בהדרגה לכושר משחק.
בארבעת משחקיו הראשונים נכנס כמחליף ורק במשחק הניצחון על בני יהודה (1:2) פתח לראשונה. היו לו דקות טובות במשחק החוץ נגד רמת השרון (0:2), אך ההצטרפות שלו במחצית נגד הפועל תל אביב הכניסה אותו לתודעה אצל אוהדי בית"ר. הפריצות, המשחק האגרסיבי וההתלהבות שבו את האוהדים שהתחברו לשחקן והביעו רצון לראות אותו כמה שיותר על המגרש. גם שחקנים באדום לא ידעו בדיוק מי הברזילאי והופתעו מהיכולות שלו על המגרש. בסיום המשחק אוראל דגני ושחקנים נוספים אמרו לאנשים בבית"ר: "מי זה מספר 20? איזה סוס. לא ידענו שהוא כל כל מסוכן". אגב, עוד באימון המסכם לפני אותו משחק יצא אופיר קריאף מחדר ההלבשה ואמר: "כשבריאן מתחיל לרוץ באגף זה כאילו הוא על אופנוע", ואילו אלי דסה שעמד לידו הוסיף: "קשה מאוד לשחק מולו בצד. כשהוא מתחיל לרוץ עם הכדור הוא מטוס". בבית"ר ידעו שהיריבה לא מכירה את בריאן וכהן שמר אותו כהפתעה עבור רן בן שמעון. כדי להבין את המהירות בה בריאן נכנס לתודעה, נציין גם כי איציק דור, הבעלים של חברת פייר קארדן בחר בז'ונס כפרזנטור של החברה, יחד עם הצוות המקצועי של המועדון.
ההתעקשות של כהן על בריאן, כמו גם על ניסו קפילוטו ורועי זיקרי הצעיר גורמים להערכה גדולה כלפיו מצד טביב. גורמים בבית"ר אף טוענים: "כשאוהדים מסתכלים על כאן ועכשיו, אנחנו מסתכלים על המכלול ולטווח ארוך. החשיבה של כהן, הראייה שלו וטביעת העין שוות הרבה. אז נכון שקובי מויאל עזב ברגע האחרון ונאלצנו להתפשר על אייס קרים וזה לא בדיוק הגרזן שרצינו, אבל טביב בוחן את המאמן במכלול של עבודה ומאוד מרוצה ממנו עד עתה לא מעט בגלל הדברים הללו. האמת שבריאן מסמל לא מעט את הכיוון של טביב. זרים כמוהו או ישראלים כמו עומר אצילי, שאפשר עדיין להביא במחיר זול יחסית ולתת להם לעשות את הפריצה בבית"ר".
זוהי למעשה בית"ר החדשה. קבוצה שנבנית לשנים הבאות. פחות שחקנים עם רקורד ויותר כאלה שיום אחד יכניסו כסף לקופה. העובדה שאלי כהן פותח את העיניים ולא מחפש שחקנים לפי ההיסטוריה שלהם מעניקה לו נקודות זכות אצל הבעלים, שמבחינתתו הדרך היחידה להצלחה היא צירוף הרבה מאוד צעירים מוכשרים לצד מספר וותיקים. וכשמדברים על מכירה, אגב, טביב שם דגש אך ורק על חו"ל ומבהיר: "לא אמכור שחקנים לקבוצות בארץ. בית"ר זה מועדון גדול ואם היא מעבירה את הכשרונות שלה למועדון אחר היא עושה מעצמה קטנה ללא קשר לסכום שיציעו. מבית"ר שחקנים יימכרו רק לחו"ל".
בהקשר הזה, ייתכן שהשוק הברזילאי ימשיך לשרת את הצהובים-שחורים שכן כישרונות במחיר זול שנעלמים בליגות הנמוכות לא חסרים בארץ הסמבה. כבר בינואר עשוי להצטרף לבריאן הקשר האחורי דייגו קצ'ובה שמרשים באימוני הקבוצה. "כמות הכישרונות בברזיל גדולה מאוד ואפשר להביא לארץ לא מעט שחקנים", מסביר איתן מזרחי. "לא כולם מגיעים מיושבים עם משפחה כמו בריאן וצריך סבלנות איתם, אבל מבחינת פוטנציאל, יש שם הרבה מאוד שחקנים והמחירים לא גבוהים".
בעוד בבית"ר בונים הרים וגבעות על החלוץ הצעיר, הוא לא ממהר לראות במועדון תחנת מעבר ויש לו תכניות אחרות: "אני מאוד אוהב את ישראל ומאוד אוהב את בית"ר. זה מועדון גדול ומקצועני שדואג לי. אני לא חושב קדימה, אלא רוצה להישאר כאן כמה שנים, לחזור עם בית"ר לצמרת ולזכות בתארים אחרי שנים שהיא הייתה בתחתית. מועדון בסדר גודל כזה צריך להיאבק רק על אליפות וגביעים ואני רוצה להגשים את זה. מאוד התחברתי למקום, שמעתי על המועדון שנים ורציתי לבוא ולהיות חלק ממנו. אני לא מתכוון לוותר על זה".
