היורש של היורש: על ההצלחה של רוברטו מרטינס

כשדייויד מויס עזב כדי להתחיל שושלת חדשה במנצ'סטר, רוברטו מרטינס הגיע לאברטון בדיוק לאותה מטרה. בינתיים, הטופיז מרוצים ממשחק הכיסאות הזה. הכירו את "גיבור הקאלט" שלעולם לא שותה אלכוהול, את החבר הכי טוב של ג'ורדי קרויף, את המאמן שהחזיר את ספרד לאנגליה

עידן ויניצקי

יו"ר אברטון, ביל קנרייט, סיפר לא מזמן על חוויותיו מ-11 במאי, גמר הגביע האנגלי האחרון: "אני גר קרוב לוומבלי והגעתי הביתה ב-16:30. הבטתי בשעון וחשבתי לעצמי, 'שאלך לראות את רוברטו?'. נכנסתי לאצטדיון ממש עם השריקה לפתיחת המשחק ופשוט התבוננתי בו. בעשר הדקות הראשונות הקבוצה שלו הייתה במגננה גדולה, אבל הוא היה כל כך רגוע". בהזדמנות אחרת הודה קנרייט שבפגישה הראשונה שלו עם מרטינס, הספרדי מיד אמר: "אני אביא את הקבוצה הזו לליגת האלופות", מה ששכנע את היו"ר הוותיק תוך 45 שניות לתת לו את המשרה. וכך, אחרי מסע בלתי שגרתי, מצא את עצמו רוברטו מרטינס בן ה-40 בתפקיד מנג'ר אברטון.

עשרה ימים בלבד לאחר שדייויד מויס סיים את 11 שנותיו במועדון וירש את סר אלכס פרגוסון במנצ'טסר יונייטד, גם הטופיז נזקקו למישהו שימשיך מהמקום בו נעצרה השושלת של מויס. היורש של היורש, אם תרצו. בינתיים, לפחות על פי פתיחת העונה, רוב אוהדי אברטון כנראה יגידו שהם מרוצים ממשחק הכיסאות הזה, מה שלא בטוח נכון גם בקרב רוב אוהדי מנצ'סטר יונייטד. מרטינס צלל באופן כמעט חלק לתפקיד בגודיסון פארק ומוביל את הקבוצה לצמרת, כמו שהבטיח. אם החודש הקרוב יהיה מוצלח מבחינתו, הרי שהשמיים הם הגבול. בתור התחלה, הוא מארח את ליברפול לדרבי של המרסיסייד.

טוב לדעת (מקודם)

הרופאים ממליצים: שש דקות, פעמיים ביום ואין כאבים

לכתבה המלאה
45 שניות של שכנוע. מרטינס וקנרייט (צילום: GettyImages)

רוברטו מרטינס נולד בבלאגר, עיירה קטנטנה בקטאלוניה, שם אביו עבד כמאמן קבוצת הכדורגל. ב-1990 עבר מרטינס ג'וניור לקבוצת הנוער של סראגוסה. במהלך משחק מול הנוער של ברצלונה הוא גם פגש לראשונה את מי שיהיה אחד מחבריו הטובים ביותר בעתיד: ג'ורדי קרויף. לימים, כל אחד מהשניים שימש כשושבין בחתונה של השני ומרטינס הוא אף הסנדק של בנו של המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב.

אחרי שתי הופעות בלבד בשלוש העונות הראשונות שלו עם הקבוצה הבוגרת של סראגוסה, הבין מרטינס שהדברים לא עובדים והחליט לשנות את חייו לחלוטין, בצעד נדיר עבור כדורגלנים באותם ימים. ב-1995 נענה הקשר האחורי הצעיר להצעתו של היו"ר הטרי של וויגאן, דייב ווילן, וחתם על חוזה בוויגאן האנגלית, שם כבר שיחקו שני ספרדים, חסוס סבה ואיסידרו דיאס. השלושה, באופן לא מפתיע, זכו במהרה לכינוי "שלושת האמיגוס", אבל מרטינס התבלט מעל שני חבריו.

בעונה הראשונה בוויגאן, שהייתה אז בתחתית הליגה השלישית (אז הרביעית בסולם הדרגות), הוא סיים כמלך שערי הקבוצה. בהמשך, הוא גם הוביל את הקבוצה לעליית ליגה. שש שנים ו-226 הופעות במדי הלאטיקס גרמו לו להיבחר על ידי אוהדי הקבוצה לגיבור הקאלט הגדול בתולדות המועדון.

אותן שנים היו מוזרות מאוד עבור מרטינס, אולם במהלכן הוא הפך ל"אנגלי", מה שמסייע לו עד היום לשלב בין שני העולמות - הלטיני המקורי, והבריטי. בספר שהוציא על חייו לפני מספר שנים הוא כתב על ההסתגלות הקשה ועל הפעמים הרבות בהן היה משוטט ברחובות העיר בחיפוש אחר כוס קפה בשעת צהריים או ארוחה בזמן המתאים, בין האימון לסיאסטה, לה היה רגיל מבית. מרטינס גם סיפר שהוא הוזמן לא אחת על ידי חברים לקבוצה למסיבות שתייה שהיו חלק מהכדורגל האנגלי בשנות ה-90', אך תמיד עמד בהבטחתו לאביו ומעולם לא שתה אלכוהול.

השושבין, ג'ורדי קרויף (צילום: ניב אהרונסון)

בסופו של דבר, הוא שוחרר מוויגאן, העביר תקופות קצרות במאת'רוול הסקוטית ובוולסוול, לפני שהחל הרומן האנגלי השני שלו, עם סוונסי. במדי הברבורים מווילס שיחק מרטינס 139 פעמים לאורך ארבע עונות. תחילה, הוא הציל את הקבוצה מירידה לליגה החמישית באנגליה ולאחר מכן היה חלק משתי העפלות רצופות, כל הדרך אל ליגת המשנה. המנג'ר באותן שנים, קני ג'אקט, הוציא אותו מההרכב בשלב מסוים ואז שחרר אותו בתום עונת 2005/6. מרטינס עבר לצ'סטר סיטי, אבל חזר כמו מנצח לסוונסי כעבור תשעה חודשים, כשהוא מחליף באמצע העונה כמנג'ר-שחקן את ג'אקט. בסופו של דבר, החליט הספרדי שהוא לא יכול לבצע את שני התפקידים כמו שצריך ובחר להפוך, בגיל 33, למנג'ר במשרה מלאה.

חוסר הניסיון על הקווים לא הדאיג אותו, וכשמונה לתפקיד, אמר: "זה חשוב, בכל עבודה בחיים. אבל יהיה מטופש להגיד שזה מבטיח הצלחה". מרטינס מודה שהוא וורקוהוליק ובפתיח של אותו ספר שלו, העיד ג'ורדי קרויף: "אני חייב להודות שכאשר יש לי יום חופש, אני מתנתק לחלוטין. רוברטו לעומת זאת, נושם כדורגל גם בזמנו הפנוי".

מהרגע הראשון שלו כמנג'ר היה ברור שהדברים עובדים. סוונסי הפסידה משחק בודד מ-11 עד לתום אותה עונה ובשנה שלאחר מכן, העונה המלאה הראשונה שלו בתפקיד, הקבוצה סיימה במקום הראשון ועלתה לצ'מפיונשיפ, בעוד מרטינס זוכה בתואר מנג'ר העונה. בעונה הבאה הקבוצה כמעט הגיעה לפלייאוף על העלייה לפרמיירליג ובסיומה, בקיץ 2009, מועדונים רבים חשקו בו. דייב ווילן, אותו איש שהביא את מרטינס לאנגליה 14 שנים קודם לכן, שכנע אותו להעדיף את התפקיד בוויגאן על פני זה שהוצע לו בסלטיק. ווילן הבטיח שהתפקיד יהיה שלו לשלוש שנים, גם אם הקבוצה תרד ליגה בתקופה הזו.

הוא הביא את מרטינס לאנגליה, מרטינס הביא לו תואר היסטורי. דייב ווילן (צילום: רויטרס)

אוהדי סוונסי, שקיוו לראות את מרטינס נשאר אצלם ומוביל אותם לפרמיירליג, לא אהבו את הנטישה, בעיקר כי לאורך שנותיו במועדון הוא הטיף נגד שחקנים שעזבו בשביל הכסף הגדול והודיע כי הוא יילך מסוונסי "רק אם יעיפו אותי מכאן". האוהדים הוולשים קראו לו "אל ג'ודאס" (יהודה איש קריות) ובמפגש הראשון שלו מולם עם וויגאן, הוא ספג בוז צורם. מי שהתייצב לצדו והגן על המהלך היה כמובן ג'ורדי, שאמר אז: "אני מכיר את פרטי העסקה וכסף ממש לא היה הסיפור המרכזי כאן, אלא ההזדמנות לאמן בפרמיירליג, שם רוברטו מעולם לא שיחק ובעיקר בוויגאן, שהייתה הבית שלו במשך שש שנים. אני יודע שזה מעבר מפתיע עבור רבים מאנשי סוונסי ושהם יכעסו. הייתי עם רוברטו בימים האחרונים ואני יכול להגיד שהייתה לו התלבטות גדולה והוא חש רע לגבי כל הסיטואציה הזו".

השנים שלו כמנג'ר הלאטיקס בפרמיירליג, בהמשך ישיר לכל מה שעבר עליו לאורך הקריירה, היו לא שגרתיות. בעונה הראשונה הקבוצה ניצחה בבית את צ'לסי, ליברפול וארסנל, אבל גם ספגה את ההפסדים הגדולים בתולדות המועדון, 9:1 מול טוטנהאם ו-8:0 מול צ'לסי, במשחק האליפות של הבלוז. לוויגאן היה את עם יחס השערים הגרוע בליגה (מינוס 42), אבל היא סיימה במקום ה-16 וניצלה. ב-2011/12 כולם כבר סימנו אותה כיורדת בטוחה, אלא ששבעה ניצחונות בתשעת מחזורי הסיום, כולל מול ליברפול, ארסנל ומנצ'סטר יונייטד, סידרו לקבוצה קאמבק מדהים ואת המקום ה-15.

בתום אותה עונה החליטה ליברפול להיפרד מקני דלגליש וחיפשה מחליף. השם הראשון שעלה היה זה של מרטינס והוא כבר נפגש עם הבעלים ג'ון הנרי. בסופו של דבר, החליט הספרדי לוותר על המשרה ולהישאר עונה נוספת בוויגאן. השבוע, לקראת הדרבי, הוא נשאל על כך והסביר: "זה פשוט לא היה הזמן הנכון או המעבר הנכון מבחינתי ומבחינת וויגאן. דברים בחיים קורים מסיבה מסוימת. שמעתי רבות על הדרבי של ליברפול, סיפורים מתוך חדרי ההלבשה. זה יהיה משחק שונה מכל דבר שחוויתי עד היום. זה אחד המשחקים הגדולים בעולם". מי שלקח את התפקיד לבסוף היה ברנדן רודג'רס, שבאופן אירוני, הגיע מסוונסי. אגב, בין התקופות של השניים בסוונסי היה לקבוצה רק מאמן אחד, לאורך עונה בודדת: פאולו סוזה. עולם קטן.

מרטינס ויתר, הוא זכה במשרה בליברפול. רודג'רס (צילום: GettyImages)

כאמור, מרטינס נשאר בוויגאן ובעונה שעברה, גם אחרוני חובבי הפרמיירליג שלא הכירו אותו, התוודעו לשמו. באותו משחק בו הוא קנה את לבו של יו"ר אברטון, ביל קנרייט, הוביל מרטינס את הלאטיקס ל-0:1 מדהים בתוספת הזמן על מנצ'סטר סיטי ולזכייה בגביע האנגלי, התואר הראשון בתולדות המועדון. שלושה ימים לאחר מכן, הוא גם הוביל את הקבוצה לירידת ליגה אחרי שמונה עונות בפרמיירליג, עם הפסד 4:1 לארסנל במחזור הסיום. "סבלנו ממכת פציעות איומה. אם הרביעייה ההגנתית שלנו הייתה כשירה לכל אורך העונה, היינו מסימיים בעשירייה הראשונה", הוא הסביר את הירידה, אבל באנגליה היו כאלה שקראו לו "מנג'ר אוברייטד".

בקיץ האחרון, גם למרטינס וגם לוויגאן כבר היה ברור שהוא לא יישאר שוב, שכן הוא רוצה וראוי לאמן בפרמיירליג. ברגע שמויס עזב, קנרייט לא היסס למנות את המנג'ר הראשון בתולדות אברטון שנולד מחוץ לאי הבריטי. מויס, למרות 11 שנים מפוארות במועדון, מעולם לא הצליח לזכות בתואר כלשהו וזו המשימה הגדולה הניצבת בפני מרטינס כעת. אם הוא עשה זאת עם וויגאן הקטנה, הטופיז רוצים להאמין שהוא יכול לעשות זאת גם איתם. "הוא כבר מאוהב במועדון", העיד קנרייט כאשר הציג את המנג'ר החדש שלו.

אברטון מהווה כבר שנים רבות כוח בכדורגל האנגלי ובעונה שעברה סיימה במקום השישי ולכן מרטינס לא פנה לבצע מהפכה אלא ביקש לחזק את המוצר הקיים. הוא הביא את הצוות המקצועי שליווה אותו בסוונסי ובוויגאן ואחרי חודש של תכנונים החל בבניית הסגל. שלושה שחקנים הגיעו איתו מוויגאן וביניהם ארונה קונה, החלוץ המצוין וג'ואל רובלס, השוער הספרדי הצעיר. מיד לאחר מכן הוחתם בהשאלה גם ג'רארד דאולופאו בן ה-19, מי שאמור להפוך לסופרסטאר הבא של ברצלונה.

בכלל, אחרי שהפך את קאלום מקמנמן לכוכב מפתיע במדי וויגאן בעונה שעברה, המשיך מרטינס בקו של קידום הצעירים. הוא רכש שחקן רביעי מוויגאן, ג'יימס מקארת'י שבגיל 22 כבר מהווה בורג מרכזי בנבחרת אירלנד והביא בהשאלה גם את רומלו לוקאקו בן ה-20 מצ'לסי. הבלגי כבר כבש העונה חמישה שערים באברטון והוא מתפתח במהרה להיות כוכב עולמי. אחרון הוא תוצר ביתי, רוס בארקלי בן ה-20, שהעונה מקבל הזדמנות אמיתית ראשונה בפרמיירליג וכבר שותף מספר פעמים בנבחרת אנגליה. קווין מיראלס, החלוץ הבלגי השני של הקבוצה, כבר הספיק להצהיר: "תחת מויס לא הייתי חופשי כל כך, אני מעדיף את הסגנון של רוברטו, סגנון ספרדי יותר. יש לי יותר יציבות עכשיו ואני משחק טוב יותר".

הצעירים פורחים. רוס בארקלי (צילום: רויטרס)

אחרי כל זה, המכירה של הכוכב הגדול של המועדון בעונה שעברה, מרואן פלאיני, שעבר ליונייטד, כמו גם זו של ויקטור אניצ'בה, ששיחק באברטון שמונה שנים, לא הפריעו לקהל ולא ליכולת. אברטון פתחה מצוין, היא ניצחה את יובנטוס בפנדלים בגביע הבינלאומי, טורניר הכנה שנערך בארצות הברית בקיץ, והפגינה יכולת מצוינת גם מול ריאל מדריד. בליגה, מרטינס הפך למנג'ר הראשון בתולדות המועדון שלא מפסיד בששת משחקיו הראשונים בתפקיד. לפני הדרבי, אברטון עם הפסד בודד בליגה, 3:1 בחוץ למנצ'סטר סיטי, והיא כבר ניצחה את צ'לסי. יחד עם זאת, יש לה לא מעט בעיות התקפיות והיא סיימה כבר ארבע פעמים העונה ב-0:0. אחרי ליברפול, תארח הקבוצה את סטוק סיטי ואז, בתחילת דצמבר, תצא תוך ארבעה ימים למשחקי חוץ מול מנצ'סטר יונייטד וארסנל. אולי שם ייקבע לאן העונה הזו הולכת מבחינת מרטינס והקבוצה החדשה שלו.

מעבר להצלחה האישית, למרטינס יש תפקיד גדול ומשמעותי יותר בתולדות יחסי הכדורגל ספרד-אנגליה. ההתקדמות שלו במעלה היררכיית הכדורגל האנגלי הובילה בשנים האחרונות למה שנראה כמו תחילתה של נהירת אנשי כדורגל ספרדים לממלכה. אוסקר גרסיה עבר מברצלונה לברייטון, עם עצירה קלה לאליפות במכבי תל אביב. אייטור קראנקה, ששימש בשלוש השנים האחרונות כעוזרו של ז'וזה מוריניו בריאל מדריד, התמנה השבוע למנג'ר מידלסבורו. מוריניו עצמו עשה את הדרך מריאל לצ'לסי ומנג'רים נוספים, כמו מאוריסיו פוצ'טינו (סאות'המפטון) ומיכאל לאודרופ (סוונסי), שאינם ספרדים בלאום, אבל בילו שנים ארוכות בחצי האי האיברי, עובדים כיום באנגליה.

את זכות הסיכום נשאיר לחבר הטוב ג'ורדי קרויף, שבטור שלו מחודש ספטמבר ל"דיילי מייל" הלונדוני כתב: "יש לי תיאוריה לפיה המאמנים הכי טובים הם אלה שהיו קשרים אחוריים. פפ גווארדיולה, אוסקר גרסיה, המאמן שלנו כרגע במכבי, פאולו סוזה ורוברטו מרטינס. רוברטו הוא חבר קרוב שלי, יש לו פילוסופיית משחק ברורה. לפעמים הוא צריך לבצע התאמות, אבל תמיד הוא שומר על הדרך שלו ואני מעריך את זה. אני מאחל לו את כל הטוב בעולם בתור חבר ומאמין בו מאוד בתור מנג'ר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully