וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פוטבול: בדרך לאנדזון

יובל קליין

13.11.2013 / 12:00

לקולין קפרניק אין למי למסור, לוק קוקלי מכסה שליש מהעולם, איליי חוטף ביקורת קטלנית, דרו בריס מנצל את הסופרדום וטייבון אוסטין מתעורר. יובל קליין מסכם שבוע גדול

דאון 1 ו-10:

מה משותף לג'ו פלאקו, מאט ריאן וקולין קפרניק? שלושתם היו בפלייאוף בעונה שעברה. אבל יש עוד משהו שמקשר את השלושה האלה העונה: אין להם ממש למי למסור. פלאקו ראה בקיץ איך אנקואן בולדין בורח לו ואיתו גם רוב הסיכוי להגיע לפלייאוף, אצל ריאן שני התופסים הבכירים נפצעו ואטלנטה כבר עם שבעה הפסדים העונה ואילו קפרניק הצליח לעבור את רף 200 היארדים באוויר רק פעמיים העונה בגלל פציעות של התופסים הבולטים של הניינרס. הקוורטרבק של סן פרנסיסקו סיים השבוע משחק רביעי העונה בו הוא לא מוסר לטאצ'דאון והפעם זה היה קריטי במיוחד כיוון שגם משחק הריצה, שסחב את הקבוצה בשבועות האחרונים, לא הצליח להכניע את הגנת קרוליינה המעולה וסן פרנסיסקו הפסידה.

בעיית התופסים בסן פרנסיסקו נראית ברורה לעין במיוחד ברד-זון, שם הניינרס מתקשים לרווח את המשחק ומעדיפים פעם אחר פעם לתת את הכדור לחבורת הרצים בראשות פרנק גור. זה שיחק היישר לידיים של קרוליינה, שמציגה את הגנת הריצה השניה בטיבה בליגה מבחינת יארדים ושהרשתה רק שני טאצ'דאונים על הקרקע לאורך העונה. המאצ'-אפ בין גור לחוליית הליינבקרים המעולה של הפנת'רס הסתיים בניצחון מוחץ של האורחים גור סיים את המשחק עם 82 יארדים, אבל כאשר התבקש להביא את סן פרנסיסקו אל האנדזון, הוא כשל. פעמיים במהלך הרבע השני הניינרס קיבלו מתנות, לאחר איבודים של קרוליינה בתוך מחצית המגרש שלה, אבל בשני המקרים זה נגמר בשער שדה בלבד בשל כישלון להשיג דאון ראשון מיד לאחר קבלת הכדור.

כאשר בוחנים את המספרים של סן פרנסיסקו ברד-זון, רואים תבנית קבועה והיא העדפת משחק הריצה. הניינרס הלכו על מהלכי ריצה ב-71% מהמקרים בהם ביקרו בתוך 20 היארדים של היריבה וזו הסיבה בגללה יש להם את כמות הטאצ'דאונים הקרקעיים הגבוהה ביותר בליגה. מצד שני, באזור זה קפרניק מציג אחוזי מסירה נמוכים יותר מהממוצע בליגה והוא מחזיק ברייטינג השני הכי נמוך, מיד אחרי צמד הקווטרבקים של ג'קסונוויל, בליין גאברט וצ'אד הני. המספרים חסרי הפרופורציה והמאכזבים האלה קשורים בעובדה שלקפרניק אין את התופסים שירווחו את המגרש. הוא מסר ל-46 יארד בלבד ביום ראשון החולף ואולי שמח לראות שמריו מאנינגהאם חזר לפעילות ואף סיים כתופס המוביל של הקבוצה, אבל הפציעה של ורנון דייויס החזירה את הניינרס שוב מספרים צעדים לאחור.

פרנק גור סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. Mark Humphrey, AP
בעיות ברד-זון. גור/AP, Mark Humphrey

תוכנית המשחק של סן פרנסיסקו שיחקה לידיים של קרוליינה, שחיפשה סוג של הצהרה לאחר רצף של ארבעה ניצחונות, שהושגו על חשבונן של קבוצות חלשות. הזכרנו את חבורת הליינבקרים של קרוליינה ונציין את השורה הסטטיסטית שלהם במשחק: 21 תאקלים (ארבעה מהם להפסד יארדים), שני סאקים ופאמבל שהם גרמו. באותה חבורה שווה להתמקד במספר 59, לוק קוקלי, שמציג יכולת פנומנלית מתחילת העונה. את עונת הרוקי שלו אשתקד הוא סיים כמוביל ה-NFL בתאקלים וכעת ממשיך על דרך המלך, עם 11 תיקולים במשחק האחרון. לא סתם אומרים בקרוליינה ששני שליש מהעולם מכוסים במים והשליש הנותר מכוסה על ידי קוקלי.

מאז הניצחון בקנדלסטיק, התקשורת בארצות הברית דנה בשאלה האם קרוליינה היא מועמדת רצינית לסופרבול ואם שופטים לפי ההגנה של הפנתרים, הם בהחלט בטופ של הליגה. מצד שני, בהתקפה עדיין נותרו שאלות לגבי עמדת הקוורטרבק. קאם ניוטון הצליח למסור בהצלחה רק מחצית מניסיונות המסירה שלו וסיים עם רייטינג נמוך של 52.7, אבל המאמן רון ריברה ציין שמספר כדורים של ניוטון נהדפו על ידי שחקני סן פרנסיסקו ומספר מסירות טובות נוספות נשמטו על ידי התופסים. אם מישהו היה אומרים לקראת המשחק הזה שאחד הקוורטרבקים, קפרניק או ניוטון, ייחטף בניסיון לחבר דרייב ניצחון, ההימור היה כנראה על ניוטון, אבל ההיפך קרה. אולי באמת יש רוחות של שינוי בקרוליינה, אולי הפנת'רס באמת מועמדים רציניים לתואר. בעבר כבר ראינו לאן הגנות טובות יכולות לשאת קבוצה ומאנדיי נייט הקרוב תהיה לנו הזדמנות נוספת לראות אותם במבחן רציני, הפעם מול ניו אינגלנד וטום בריידי.

קולין קפרניק שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. David Goldman, AP
נתקע מול הפנת'רס/AP, David Goldman

דאון 2 ו-15:

את ה-NFC מזרח אפשר לתאר העונה כסרט אימה זול ורע, בו אחת הדמויות מסרבת למות למרות שכבר ירו בה, דרסו אותה והתעללו בה. אותה דמות היא ניו יורק ג'איינטס, שאחרי שישה הפסדים בפתיחת העונה הצליחה לחבר שלושה ניצחונות רצופים, שהחזירו כמות קטנה של חמצן, כזו שבדיוק מספיקה למספר נשימות נוספות. המהפך הגיע בעזרת ההגנה, שהרשתה רק טאצ'דאון אחד ב-14 הרבעים האחרונים, אבל דווקא כאשר נראה שהדברים מתחילים להתחבר לטובה, איליי מאנינג שוב החליט למסור לידי היריב.

איליי בדרך לעונה הגרועה ביותר בעשר שנותיו בליגה, מה שגרם לרון ג'אורסקי להתפוצץ על הקוורטרבק בתכנית הבוקר של רדיו ESPN ביום שני: "הטעויות שלו בשלב כזה של הקריירה פשוט בלתי מתקבלות על הדעת", אמר קוורטרבק העבר וציין שמאנינג מציג טכניקה לקויה ושפשוט קשה להסביר איך זה קרה לו במערכת שנותנת לו המון ביטחון וצוות תופסים מוכשרים. אם אפשר להצביע על משהו שהוציא את איליי מאיזון הרי שמדובר בקו ההתקפה, שהחל את העונה בצורה זוועתית, אך הצליח להתייצב בשבועות האחרונים. "קוראים לזה Cabin Fever", הסביר ג'אורסקי, "אתה חושב שיש לחץ, אבל הוא לא באמת קיים. אתה מרגיש אנשים לצדך, הם גורמים לך להיות לחוץ בלי סיבה או שאין לך כל כך הרבה מקום לנוע אחורה".

לאורך השנים האחרונות התרגלנו לכך שאיליי מבצע את המהלכים אותם הקבוצה הכי צריכה, במיוחד ברבע הרביעי, אבל עד כה העונה לא ראינו שום זכר לרגעי הקסם האלה. לג'איינטס ניתנה הזדמנות פז לסיים את סרט האימה הנוכחי, זה עם רוחות הרפאים של מאנינג, בדמות מפגש עם גרין ביי, שמגיעה לתפוח הגדול ביום ראשון, כנראה עם הקוורטרבק השלישי שלה. ניצחון במדולנדס יכול לקרב את הענקים מרחק משחק וחצי מהמקום ראשון בבית והם פוגשים את דאלאס ו-וושינגטון בהמשך החודש. אם יש קבוצה שמסוגלת להפוך סרט אימה לסרט סינדרלה זו ניו יורק ג'איינטס, אז הישארו עוד קצת במושבכם לפני שאתם סוגרים את המסך.

פסק-זמן:

אולי משהו אחד חיובי יצא מהעונה האיומה של יוסטון - הטקסאנס רחוקים הפסד אחד מהבחירה הראשונה בדראפט 2013.

איליי מאנינג שחקן ניו יורק ג'איינטס. Charles Rex Arbogast, AP
סופג ביקורת חריפה. איליי מאנינג/AP, Charles Rex Arbogast

דאון 3 ו-3:

בילי בין התארח לפני שבוע בפודקאסט הכדורגל האנגלי "גברים בבלייזר", שם שיתף את המאזינים באהבתו למשחק הפופולרי בעולם. האיש, שאחראי לתופעת ה"מאניבול" בקבוצת הבייסבול של אוקלנד, סיפר שרק כאשר הגיע למשחק בדורטמונד וספג את חווית הצפייה עם הקהל הגרמני, הוא הבין עד כמה יתרון ביתיות משחק תפקיד משמעותי בכדורגל בניגוד לבייסבול, שם לאורך סדרה במרבית המקרים הכישרון ינצח את האווירה והרגשות. פלייאוף ה-NFL, בניגוד לפלייאוף הבייסבול, משוחקים בשיטה של משחק אחד, בו המנצחת עולה לשלב הבא, מה שמעלה את השאלה עד כמה יתרון הביתיות משחק תפקיד בענף זה:

• מ-1933 עד 2011, קבוצת הבית ניצחה ב-67% ממשחקי הפלייאוף.
• ב-37 השנים האחרונות, רק 54% מהקבוצות שסיימו ראשונות בחטיבה שלהם הגיעו לסופרבול.

הרעיון לבדוק את נושא יתרון הביתיות הגיע לאחר הקונצרט של שחקני ניו אורלינס על חשבון דאלאס בסאנדיי נייט. אנחנו יודעים עד כמה האווירה בסופרדום מסוגלת לרגש ולהוציא את המיטב משחקני הקבוצה, אבל כאשר מוסיפים למשוואה משחק לילה שמשודר מחוף לחוף, מקבלים רצף של 12 ניצחונות של הקדושים. אל מול עיני האומה בליל ראשון, החיבור בין בריס לשחקני ההתקפה שלו היה מושלם ושיטת ההגנה "טמפה 2" של הקאובויס שוב שברה שיאים שלילים, כאשר הסיינטס רושמים שיא NFL של 40 דאונים ראשונים ובסך הכול משיגים 625 יארדים כוללים, שיא מועדון שלילי של דאלאס. הקאובויס מקבלים את שבוע החופש שלהם בדיוק בזמן ויצטרכו שוב לבחון את דרכי העבודה שלהם בהגנה בראשות מונטה קיפין בין ה-73 (בכלל, שנה רעה מאוד למשפחת קיפין). מה שבטוח לא יעזור זו הידיעה על הפציעה של מצטיין הקבוצה עד כה, הליינבקר שון לי, שייעדר לתקופה של 3-4 שבועות.

העונה, הדרך היחידה לנצח את הסיינטס היה להוציא אותם מהסופרדום. שני ההפסדים היחידים של הקבוצה הגיעו בחוף המזרחי מול ניו אינגלנד וניו יורק ג'טס, משחקים בהם הקוורטרבק דרו בריס נראה אנושי ופגיע. גם במשחק החוץ מול טמפה ביי הקבוצה התקשתה מאוד ורק שער שדה עם שריקת הסיום הביא את הניצחון. המספרים של בריס מראים ההבדל ברור בין משחקי הבית לחוץ כפי שניתן לראות בטבלה:

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

כרגע, המאבק של ניו אורלינס על יתרון הביתיות לאורך הפלייאוף הוא עם סיאטל, שהפסידה רק משחק אחד העונה. בדומה לסיינטס, גם הסיהוקס נהנים מיתרון אדיר באצטדיונם הביתי, שם עדיין לא הפסידו תחת הקוורטרבק ראסל ווילסון. לוח המשחקים של ה-NFL סידר לנו מפגש בסיאטל בין השתיים בסוף השבוע הראשון של דצמבר ויתרון הביתיות לאורך הפלייאוף יהיה מונח על הפרק במשחק הזה. עוד קודם לכן, לניו אורלינס יש ביום ראשון מפגש מול סן פרנסיסקו, שמגיעה עצבנית מאוד וכמובן עוד שני משחקים מול הגנת קרוליינה בהמשך הדרך. המסע לעבר הנוחות של הסופרדום לאורך ינואר עוד ארוכה מאוד.

פסק-זמן:

האם הקרסול הפצוע של פייטון מאנינג ישרוד את הגנת הצ'יפס או שאנחנו הולכים לראות את מספר 18 מצטרף לטרנד פציעות הקוורטרבקים שמשתולל בליגה?

פייטון מאנינג מודה לקהל באינדיאנפוליס. GettyImages
מכת הפציעות תפגע גם בפייטון?/GettyImages

פאנט:

לקחו עשרה שבועות עד שטייבון אוסטין החליט להגיע לעונת 2013, אבל לכותב שורות אלה נשבר מהתופס של סנט לואיס בדיוק ארבעה ימים לפני ההצגה שלו באינדיאנפוליס והוא השליך אותו לווייברס, שיחפש שם בעלים אחרים. טעות גדולה. אוסטין היה אחראי לשלושה טאצ'דאונים ביום ראשון, שניים מהם הגיעו מתפיסות שהיו היחידות שלו במשחק והשלישי בהחזרת פאנט ל-98 יארד, תוך שהוא נמנע מאיימת מחזירי הפאנט, פאט מקאפי, המרחיק של אינדי. בסך הכול, אוסטין רשם מספרים משוגעים של 78.7 יארדים בממוצע לטאצ'דאון והוא השחקן השלישי בהיסטוריה לרשום שלושה טאצ'דאונים של 55 יארדים או יותר במשחק.

אז למה לקח לנו כל כך הרבה זמן לראות את הפוטנציאל ואת כוח ההתפרצות הענק של הבחירה השמינית בדראפט, זו שסנט לואיס ביצעה טרייד כדי לעלות למעלה במיקום הדראפט עבורו? אסור לשכוח שעדיין מדובר ברוקי, שלא ראה פיזיות כזאת בימיו באוניברסיטת ווסט וירג'יניה ולבחור בגודל שלו (1.73 מטר, 80 ק"ג) מדובר בשינוי משמעותי. בנוסף, הפציעה של הקווטרבק הפותח סאם בראדפורד ותכנית המשחק הדי שקופה של בריאן שוטנהיימר לקחו חלק בזמן ההתאקלמות. "ידעתי שהיום הזה יגיע", אמר אוסטין, "הייתי צריך רק להיות סבלני וכן עם עצמי. אני שמח שהייתה לי את ההזדמנות הזו".

ההצגה של אוסטין והניצחון של הראמס הגיעו על חשבון הקולטס, שראו את ההופעה החלשה ביותר של הקוורטרבק שלהם עד כה בקריירה. אנדרו לאק סיים את המשחק עם QBR של 13.6 ועם שלוש חטיפות. למרות זאת, הקולטס צריכים להיות יותר מודאגים מהיכולת של הרכש האחרון שלהם, טרנט ריצ'רדסון, שרושם רק 2.8 יארד למשחק מאז הגיע לקבוצה. המשחק נגד הראמס (מקום 28 בהגנת הריצה) היה הזדמנות מצוינת בשבילו להראות מה הוא שווה, אבל הפיגור המוקדם אליו הקבוצה נקלעה הכריח את אינדי להשתמש בלאק יותר ויותר, מה שגרם לריצ'רדסון לסיים את המשחק עם חמש נשיאות בלבד לשני יארדים. ביום ראשון, אוסטין התחיל להצדיק את הטרייד עליו, מה שעדיין אי אפשר לומר על טרנט ריצ'רדסון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully