העירום הוא מלך: רוני דיילה כבש את נורבגיה

"אני בטוח שננצח. אנחנו טובים יותר", קבע רוני דיילה בראיון שנערך יממה לפני מחזור הנעילה בליגה הנורבגית. בדרך כלל, מאמנים נוטים להיזהר בהתבטאויות מסוג זה, אבל אצל המאמן בן ה-38 של סטרומסגודסט החוק הזה פשוט לא תקף. הקבוצה הצנועה הייתה זקוקה לשלוש נקודות כדי לזכות באליפות שניה בתולדותיה. התואר הראשון היה ב-1970, חמש שנים לפני שדיילה נולד. היריבה ביום ראשון הייתה האוגזונד, חבורה הרפתקנית שסיימה את העונה במקום השלישי וממש לא התכוונה לעשות למובילה חיים קלים. רוזנבורג העשירה, עם תקציב גבוה פי שלושה, פיגרה בנקודה וחיכתה למעידה. האוהדים היו במתח עצום, כוססים ציפורניים במשך כל השבוע, אבל הביטחון העצמי של דיילה נותר בשמיים, והוא לא ראה סיבה להסתיר זאת.

דיילה תמיד אומר את אשר על ליבו, והתקשורת המקומית מתה עליו. הוא גם מקפיד לעמוד במילתו, אפילו אם ההבטחות האלה עלולות לעתים להיות קצת מוגזמות. במהלך 2009, כאשר סטומסגודסט הקטנה הייתה בסכנת ירידה ממשית, הצהיר דיילה קבל עם ועדה שיתפשט בפומבי אל מול היציעים במידה וקבוצתו תישאר בליגה. כאשר המשימה הושלמה במחזור הלפני האחרון, הוא עשה כן. כל הבגדים נזרקו על הדשא, למעט תחתונים זעירים – וגם הם נותרו לגופו של המאמן רק כי הוא לא רצה להכניס להלם את הילדים הקטנים בקהל כהגדרתו. חלק מהתמונה כאן, אבל הנה לכם לינק לשלוש התמונות המלאות ששוות מיליון מילים.

האוהדים בישראל עשויים לזכור את סטרומסגודסט משנות ה-90'. הפועל פתח תקוה גברה עליה בגביע המחזיקות ב-1992, אבל הפועל תל אביב נכנעה לה בפנדלים בגביע אופ"א ב-1998, במה שהוגדר כפיאסקו מהדהד. זה באמת היה מביך למדי, כי סטרומסגודסט הייתה תמיד מועדון קטן ודל אמצעים גם במונחים הנורבגים. העסק רק החמיר כאשר היא ירדה לליגה השנייה בתחילת העשור הקודם, וב-2005 היא עמדה בפני פשיטת רגל והיעלמות. התערבות של אנשי עסקים מקומיים הצילה אותה ברגע האחרון, וכאן מתחילה ההקבלה לגורל קבוצה גדולה הרבה יותר, בורוסיה דורטמונד, אשר הייתה רחוקה אף היא מילימטרים מאסון פיננסי באותה השנה בדיוק.

אחרי שניצלה בעור שיניה, שינתה דורטמונד כיוון והחלה להתבסס על קידום שחקנים צעירים מהאקדמיה, חיפוש מציאות בשוק ומדיניות רכש זהירה מאוד. אלה בדיוק התמורות שביצעה במקביל גם סטרומסגודסט, בהנהגת המנהל הספורטיבי יוסטיין פלו, חלוץ העבר הפיזי שעשה בזמנו חיים קשים מאוד להגנת הפועל. בזכותו שבה הקבוצה לליגה הבכירה למקומה הטבעי בליגה הבכירה ב-2006, אבל כדי להתבסס היא היתה זקוקה, כמו דורטמונד, למאמן עם חזון ויכולת. ב-2008, כאשר הצהובים-שחורים החתימו את יורגן קלופ, קידמה סטרומסגודסט את דיילה, עוזר מאמן שהיה בסך הכול בן 32. הוא הפך עד מהרה לקלופ הפרטי של נורבגיה.

לדיילה אמנם אין משקפיים מוזרים, אך אי אפשר להתעלם מדמיונו לקלופ באופיו, התנהלותו והשקפת עולמו. הנורבגי הצעיר שופע כריזמה, הוא מלא באנרגיות שפורצות החוצה בכל הזדמנות, ולא מסוגל לשבת בשקט תוך כדי המשחקים. הוא חוגג את השערים עם מכות אגרופים באוויר, בדיוק כמו הגרמני. אי אפשר להיות נגדו, ואת אהבת הקהל הנייטרלי גרף דיילה עוד ב-2009 כאשר הצהיר באופן בלתי מתפשר: "אני מעדיף לרדת ליגה מאשר לשחק כדורגל הגנתי ומכוער".

כבר אז, לפני יותר מארבע שנים, הוא ידע שהפילוסופיה שלו תוביל אותו רחוק, וממש לא התבייש להתנבא. "הגישה ההתקפית שלנו תאפשר לנו להתקדם ולהשתפר. נהיה טובים יותר בזכות היציבות והנאמנות לסגנון. אין לי ספק שנגיע לתוצאות מבריקות בטווח הארוך", טען דיילה. העדפת חזון שיבשיל בעוד מספר שנים על פני אינטרסים מיידיים נדירה יחסית בעולם הכדורגל, ולכן הגישה של דיילה, שעבד בשיתוף פעולה מושלם עם הנהלת המועדון, ראויה להערצה.

צריך להעריץ גם את שיטות אימון שלו. "התפתחות השחקנים חשובה יותר מעתידי המקצועי", אמר האיש שלמד הוראה במקביל לקריירה בינונית למדי כבלם. כמחנך, סבור דיילה שתפקידו הוא להקנות לחניכיו כלים להצלחה: "שחקנים טובים יודעים להסביר כל צעד שהם עושים. אין טעם להסביר לשחקן שהוא צריך לרוץ לאנשהו, אם הוא לא מבין את המטרה. מאמנים לא צריכים לתכנת את השחקנים, הדבר החשוב והקשה ביותר הוא לגרום להם לחשוב בעצמם".

במהלך כל הקדנציה בסטרומסוגדסט, הקפיד דיילה לקדם שחקנים צעירים שגודלו במועדון או הגיעו במחיר נמוך מאוד, או להחתים בהעברה חופשית ותיקים שנזרקו מקבוצות אחרות, כמו הקשר המחונן אויבינד סטורפלור שהועזב מרוזנבורג ב-2008. "בנינו את הקבוצה מאלה שאחרים לא רצו", הוא טען העונה. גם שיתוף הפעולה עם מנצ'סטר סיטי, שאירגן פלו באמצעות קשריו הענפים באנגליה, הועיל – מדי עונה נחתו בקבוצה כישרונות מבטיחים בהשאלה מהתכולים. את כולם הוא חיבר למכונה התקפית משומנת, והתגבר כמו קלופ ללא בעיות על עזיבת שחקני מפתח על בסיס קבוע. הקשר אנדרס קונראדסן, למשל, נמכר בתחילת השנה לראן הצרפתית, אבל סטרומסגודסט לא הושפעה. סטורפלור, בגיל 34, הוכתר העונה למלך הבישולים של הליגה והוחזר לנבחרת.

התכנון לטווח הארוך השתלם, ואפשר לראות את ההתקדמות ההדרגתית של המועדון הצנוע. אחרי שניצלה מירידה ב-2009, זכתה סטרומסגודסט בגביע ב-2010, וב-2012 היא כבר הדהימה את כולם ונאבקה על תואר האליפות, אותו הפסידה לבסוף למולדה של אולה גונאר סולשיאר. יבול השערים עלה בכל עונה, תוך שדיילה דוגל במעבר מהיר מאוד מהגנה להתקפה, המבוסס על תנועה חכמה ומהירה ללא כדור – בדיוק השיטה שהביאה תהילה לדורטמונד של קלופ. "סטרומסגודסט היא דורטמונד שלנו. העונה, כל המדינה פרט לאוהדי רוזנבורג, היתה בעדה בקרב על התואר. הם מציגים את הכדורגל הכי יפה, מבקיעים הכי הרבה שערים, ועושים זאת בתקציב קטנטן", מסביר העיתונאי אויבין הרברודן. עם ממוצע של יותר משני כיבושים למשחק בשתי העונות האחרונות, אפשר להבין למה כולם מתאהבים בה.

נורבגיה היא מדינה יפהפיה, אבל דראמן, עירה של סטרומסגודסט הממוקמת מעט מערבה מהבירה אוסלו, היא מקום אפור ומשעמם. אזור תעשיה אחד גדול, בערך כמו דורטמונד. במשך עשורים מתמודדים התושבים עם בדיחות על חשבונם, והיטיב לבטא זאת העיתונאי מריוס ויק: "האצטדיון של סטרומסגודסט מכוער, אבל הוא המקום הכי ציורי בדראמן". האצטדיון הזה, שנבנה אי שם ב-1924 ומאז לא הוחלף מסיבות כלכליות, הוא מקור הגאווה של העיר, והוא הפך למצבר מדהים בעידן דיילה. תאמינו או לא, אבל הפסד הליגה הביתי הבודד בשלוש העונות האחרונות היה אי שם ביוני 2011, נגד מולדה. מעבר לכך, עומד מאזנה הביתי של הקבוצה בשנים אלה על 36 ניצחונות ושמונה תוצאות תיקו.

את האווירה במגרש הכמעט שכונתי, עם קצת יותר מ-7,000 מקומות, ממש אי אפשר להשוות של סיגנל אידונה פארק, אבל האופוריה בשיאה. אוהד הקבוצה קים רולון סיפר השבוע: "אי אפשר לבטא במילים את תחושותיי. אני עדיין לא מאמין שסטרומסגודסט הקטנה הקדימה את רוזנבורג הענקית. עכשיו כולם יבינו שלא צריך לשלם הון לשחקנים, ומספיק רק לנצל בחוכמה את מה שיש לך". הוא אמר זאת אחרי שהקבוצה של דיילה הביסה ביום ראשון את האוגזונד 0:4 וליקטה את האליפות הראשונה מזה 43 שנים. דיילה לא סתם התרברב. האמונה שלו הייתה מוצדקת.

אל תטעו – האיש אמנם בטוח מאוד בעצמו, אך הוא ממש לא שחצן. אל מול ההשוואות של קלופ, אמר המאמן לפני שבועיים: "זה מחמיא לי מאוד, אבל לא צריך להיסחף. אנחנו אכן מנסים ליישם שיטות דומות, אך אסור לשכוח שהבדלי הרמות בין שתי הליגות גדולות". תהליך הלמידה לא פוסק, וכעת, אחרי שנשמעה שריקת הסיום לעונה הנורבגית, יארוז דיילה את חפציו וייצא לסבב השתלמויות ברחבי אירופה, אשר יתחיל – איך לא – אצל קלופ בדורטמונד. בהמשך, הוא ירחיק גם לליברפול: "אני מעריך מאוד את מה שברנדן רוג'רס עושה בתקציב מוגבל, ורוצה לחזות בכך מקרוב". גם האקדמיה של ראן, אחת הטובות בצרפת, תזכה לביקור.

לבסוף, לקראת חג המולד, יטוס דיילה לחופשה בברזיל, כדי להימלט מהחורף הנורבגי הקפוא. שם, על שפת הים, הוא יוכל להוריד את בגדיו, להתהלך שוב בחוטיני ולהיזכר כיצד הציל את סטרומסגודסט מירידה תוך שהוא מציב לעצמו מטרות גדולות הרבה יותר. מאמנים נורבגים לא הצליחו עד כה כאשר ניסו את מזלם בליגות הגדולות, ודי להזכיר את הכשלונות של סטולה סולבאקן המוערך בקלן ובוולבס. אבל קלופ הנורבגי עשוי אולי לשבור גם את הסטטיסטיקה הזו. תזכרו את השם. מי יודע, אולי יום אחד הוא ימונה ליורשו של קלופ האמיתי בדורטמונד. בגיל 38, השמיים הם הגבול מבחינתו.

ונסיים בהמנון סטרומסגודסט. הקהל מתבקש לקום על רגליו.