את השבועות הראשונים של עונת ה-NBA עדיף לקחת בעירבון מוגבל. בעונה שעברה, למשל, לשארלוט היה מאזן טוב יותר מאשר לאינדיאנה לקראת סוף נובמבר. קבוצות נכנסות לעניינים בקצב שונה, גם שחקנים, פצועים חוזרים, אחרים נפצעים. מה שכן ניתן לזהות כבר בפתיחה, זה את השחקנים שלא היו אמורים להיות בתוכניות ומפתיעים לטובה. בשבועות הראשונים, בדרך כלל, אנו לומדים להכיר שמות שעד אז בקושי ידענו שהם קיימים.
השנה, עם ריבוי קבוצות הטנקינג וכאלה שבעיקר אדישות לעונה הקרובה, יותר שמות אלמוניים מהרגיל זוכים להזדמנות בקבוצות שלא מפריע להן במיוחד להפסיד. הנה חמישה כאלה, שנעים בין שחקנים שלא ציפינו שיהיו כל כך טובים לכאלה שבודדים הכירו את השם שלהם לפני שבוע וחצי וקפצו על ההזדמנות שקיבלו. מי שמחפש סיפורי סינדרלה יכול לעקוב אחריהם בתקווה שהפתיחה הנהדרת לא תתברר כקוריוז חולף.
מייקל קרטר וויליאמס (פילדלפיה)
קודם כל, המקלדת שלי מבקשת לקרוא לו MCW מכאן והלאה. קשה לקרוא לבחירה ה-11 בדראפט אלמוני, הרוקי של הסיקסרס נמצא ברשימה הזאת בגלל הפער בין הציפיות ממנו למה שהוא הראה עד כה. MCW נחשב לפוטנציאל מעניין בזכות הגובה (פוינט גארד בגובה 1.98 מ'), האתלטיות וההגנה שלו, אבל בשום שלב לא הצליח לקלוע באחוזים סבירים משום טווח ולהימנע מאיבודים. הוויתור של פילי על ג'רו הולידיי הבטיח ל-MCW מקום בחמישייה והרבה דקות, אבל הציפייה הייתה לאחוזים זוועתיים ותבוסות ללא הפסקה בליגה הטובה בעולם.
איך זה התחיל בסוף כולם יודעים, כי את ההצגה שלו במשחק הראשון בניצחון על האלופה קשה היה לפספס - 22 נקודות, 7 ריבאונדים, 12 אסיסטים, 9 חטיפות, 4 שלשות ורק איבוד אחד. במשחקים הבאים הוא כבר הספיק לרדת באחוזים ולאבד, אבל ממשיך להיראות כמו פוינט גארד דומיננטי בהתהוות וסיפק הצגה גדולה גם בניצחון על שיקגו שמרמזת על כך שהוא אוהב משחקים גדולים. גם אם וכאשר הוא ייתקע בקיר הרוקיס, הפתיחה החזקה מסמנת אותו כאחד השחקנים המסקרנים במחזור שלו. בקיצור - מצאנו סיבה לראות משחקים של הסיקסרס.
קסבייר הנרי (לוס אנג'לס לייקרס)
עוד שחקן שמי שעוקב אחרי הליגה אמור להכיר, לפחות את השם הקומיקסי. גם הנרי הוא בחירת לוטורי - ממפיס בחרה בו במקום ה-12 ב-2010, אבל בשלוש השנים הראשונות שלו בליגה הוא לא נתן סיבה להניח שיש לו מה למכור ב-NBA. הוא היה שחקן כנף שלא עושה שום דבר טוב במיוחד, לא קולע שלשות ובקושי מקבל דקות. במקום לעשות את הצעד המתבקש ולנחות בהרצליה, הוא קיבל חוזה לא מובטח בלייקרס והגיע לתקופת ההכנה כאחד מרבים המנסים להשיג מקום בקצה הרוסטר של מייק דאנטוני.
במשחק ההכנה הראשון הוא התפוצץ עם 29 נקודות והוביל את מחליפי הלייקרס לרבע אחרון גדול מול גולדן סטייט, גם במשחקים הבאים הוא עשה מספיק כדי להרוויח מקום ברוטציה. המשחק הראשון בעונה הרגילה היה שחזור מדויק של משחק ההכנה - שוב הנרי כיכב ברבע האחרון בו הספסל של הלייקרס הימם את הקליפרס. מאז היו לו משחקים של כלום לצד משחקים טובים. כמו שחקנים רבים שנתקלים בדאנטוני הוא הוסיף לרזומה קליעה משלוש שלא מאפשרת לשומרים לתת לו מטר ומקלה גם על יכולת החדירה הגבוהה שלו לבוא לידי ביטוי. ברוטציה נטולת ההיררכיה של הלייקרס כרגע, כל פעם שהוא יקלע טוב ויצליח להגיע לטבעת הוא ישחק.
מיילס פלאמלי (פיניקס)
הבכור מבין שלושה אחים ששיחקו במכללת דיוק (השלישי עדיין שם). האח המוכשר יותר, מייסון, תקוע בתפקיד הגבוה החמישי של ברוקלין בזמן שמיילס הפך לאחד הלהיטים של פתיחת העונה בפיניקס. זוהי העונה השנייה של פלאמלי ב-NBA, בראשונה הוא קיבל דקות בודדות באינדיאנה ולא נראה כמו שחקן שמסוגל להתפתח לסנטר פותח או אפילו מחליף יעיל בליגה. שילוב של עבודה קשה והזדמנות חד פעמית שינו את המצב.
העבודה באה לידי ביטוי ביכולת גבוהה בליגת הקיץ ובהמשך במשחקי ההכנה. פלאמלי הוכיח שהוא אפקטיבי כחוסם בפיק נ' רול ושיש לו יכולת ריבאונד ונוכחות הגנתית שניתן לסמוך עליה. ההזדמנות החלה במעבר לפיניקס כספיח לטרייד של לואיס סקולה והמשיכה עם העזיבה של מרצ'ין גורטאט. הג'נרל מנג'ר ראיין מקדונו ציין את ההתפתחות של פלאמלי כאחת הסיבות לטרייד (סיבה מעט חשובה יותר - בחירת הסיבוב הראשון שפיניקס עשויה לקבל). בעוד שהרוקי המבטיח אלכס לן עוד לא בשל לתרום, פלאמלי השתלט על עמדת הסנטר הפותח של הסאנס ובינתיים מספק 11.2 נקודות, 8.8 ריבאונדים ו-1.8 גגות למשחק.
ויטור פבראני (בוסטון)
בין שלל השינויים שעברו על הסלטיקס בקיץ, הם גם הביאו סנטר ברזילאי שכל הקריירה שלו שיחק בספרד. פבראני לא נראה שונה מעשרות סנטרים אחרים שמסתובבים באירופה ומשלבים משחק פוסט סביר עם נוכחות הגנתית לא רעה, הוא לא הרשים מספיק בספרד כדי להיחטף על ידי אחת הגדולות שם, אבל לבוסטון זה הספיק כדי לנסות אותו. יכול להיות שמדובר בבול פגיעה.
ככל שתקופת ההכנה התקדמה, המעמד של פבראני השתפר. בסופו של דבר הוא הרוויח את המקום בחמישייה על חשבון שחקנים כמו קלי אוליניק וג'ארד סאלינג'ר המבטיחים. במשחקים הראשונים פבראני הוכיח את עצמו בגדול, כולל משחק של 12 נקודות, 18 ריבאונדים ו-6 גגות מול מילווקי. אבל כבר במשחק החמישי מול יוטה הוא שמר רע מאוד על אנס קאנטר וקיבל רק שש דקות, כך שהמקום שלו ברוטציה רחוק מלהיות מובטח. אוליניק אמור להשתפר ככל שהעונה תתקדם ולתפוס את המקום בחמישייה, אבל גם הברזילאי בן ה-25 עוד יכול להישאר שחקן משמעותי בקבוצה החלשה הזו. המעמד שלו בוודאי הרבה יותר טוב מאשר לפני חודש.
נייט וולטרס (מילווקי)
בעוד שארבעת האחרים הצליחו ליצור באז מסוים עוד לפני פתיחת העונה, וולטרס הגיע לגמרי משום מקום. הוא נבחר על ידי הבאקס בסיבוב השני אחרי ארבע שנים טובות במכללה זניחה, לא הרשים במיוחד בליגת הקיץ, סיים את משחקי ההכנה עם 4.3 נקודות ו-1.5 אסיסטים ב-14 דקות ונראה היה שהפוינט גארד החביב בדרך הבטוחה לעונה עם דקות רבות בליגת הפיתוח. אף אחד לא דמיין שהוא יהיה הרוקי שבמילווקי ידברו עליו אחרי השבוע הראשון של העונה (ולא רק בגלל שאף אחד לא יודע להגיד את השם של היווני).
פציעות של ברנדון נייט ולוק רידנאור סדרו לו הזדמנות והוא לקח אותה. הוא החל את העונה כמחליף של גארי ניל אבל מהר מאוד הבהיר שהוא רכז טבעי הרבה יותר מוצלח וקיבל מקום בחמישייה. הנתון הבולט בארבעת המשחקים הראשונים שלו ב-NBA הוא 26 אסיסטים על 4 איבודים. במכללות הוא היה קודם כל סקורר, בינתיים הוא מתקשה לקלוע אבל מוכיח שיכולת המסירה שלו יכולה להפוך אותו לפוינט גארד לגיטימי בליגה הטובה בעולם. עכשיו, גם כשהפצועים יחזרו יהיה קשה למנוע ממנו לקבל דקות.