פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ניהול משברים: הקאמבק המדהים של ג'וזפה רוסי

        אחרי שאבא שלו הלך לעולמו, הוא ענה עם 32 שערים והעונה הטובה בקריירה. אחרי שהרצועה התפרקה והוא ישב שנה וחצי בחוץ, הוא חזר בענק בפיורנטינה ואף הוכתר לשחקן בכושר הטוב בעולם. ג'וזפה רוסי מציג קאמבק בלתי נשכח וגורם לאיטליה לחלום על המונדיאל

        ניהול משברים: הקאמבק המדהים של ג'וזפה רוסי
        צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

        זה היה סוד כמוס של המשפחה. אפילו בויאריאל בקושי ידעו על מה מדובר או עד כמה המצב באמת חמור. אבל בשישי בפברואר 2010, רגע לפני משחק ליגה מול מאיורקה, יצאה הודעה מטעם המועדון: "ג'וזפה רוסי המריא על מנת לשהות לצד משפחתו בניו ג'רזי בשל סיבות אישיות. הוא ייעדר לתקופה בלתי מוגבלת". 17 ימים לאחר מכן, הצוללת הצהובה פירסמה הודעה לקונית נוספת באתר הרשמי שלה: "פרננדו רוסי, אביו של ג'וזפה רוסי, הלך לעולמו".

        מאותו רגע ועד היום, כמעט ארבע שנים אחרי הטרגדיה, הקריירה והחיים של ג'וזפה רוסי נראים כמו רכבת הרים בלתי נגמרת. פעם הכי למעלה שיש ופעם צלילה חופשית למטה. כרגע הוא בטיפוס, ממש קרוב לפסגה ולמשחק הביתי הערב (רביעי) של פיורנטינה מול נאפולי, מגיע רוסי בן ה-26 כמלך שערי הסרייה A. אלא שזה לא היה פשוט, בכלל לא.

        ג'וזפה רוסי שחקן פיורנטינה (AP)
        תודה שחזרת אלינו. רוסי שוב חוגג (צילום: AP)

        ג'וזפה רוסי נולד ב-1987 בטינק, ניו ג'רזי, עשר דקות נסיעה ממנהטן, למשפחת מהגרים איטלקית. הוא הפך במהרה לכוכב כדורגל בתיכון של העיר הקרובה קליפטון ובגיל 12 זכה להזמנה מצד פארמה, אז מחזיקת גביע אופ"א והגביע האיטלקי ואחד הכוחות העולים באירופה, להצטרף למחלקת הנוער. האבא פרננדו עזב הכול ונסע איתו "אל הצד השני של האגם הגדול", כמו שהאמריקאים אוהבים לומר. היכולת המרשימה של הילד המשיכה גם בארץ המגף וכעבור חמש שנים גילה אותו סקאוט של מנצ'סטר יונייטד והוא זכה לחוזה חלומי במדי השדים האדומים.

        לצערם של כל הצדדים, השידוך הזה היה רחוק מלהצליח. בשנתיים במועדון הגדול של סר אלכס, רוסי זכה רק ל-12 הופעות, חמש בלבד בליגה והחל להיות מושאל, תחילה לניוקאסל וגם שם לא השתלב ולאחר מכן בחזרה לפארמה. השיבה "הביתה", בחורף 2007, עשתה לו רק טוב ותשעה שערים בחצי עונה הציתו התעניינות מצד ויאריאל, שנהנתה באותה תקופה מרגעיה היפים ביותר. עשרה מיליון יורו הספיקו והילד מצא את עצמו בספרד. עד היום מדברים במנצ'סטר ובכלל בממלכה על הבעיה הכי גדולה בקריירת האימון המפוארת של פרגוסון - היכולת, או למעשה אי היכולת שלו לפתח לא מעט יהלומים צעירים בשנותיו המאוחרות. ריאן שואוקרוס נטש והפך לשחקן מצוין, פול פוגבה זורח ביובנטוס וגם ג'רארד פיקה, אחד מחבריו הטובים ביותר של רוסי מהתקופה המשותפת באולד טראפורד, חזר מהר לברצלונה והפך לכוכב. רוסי עוד עשוי להתגלות כפספוס הגדול מכולם אם ימשיך בקו הנוכחי.

        ג'רארד פיקה שחקן ברצלונה (רויטרס)
        גם הוא לא מצא את עצמו כצעיר ביונייטד, אבל נשאר חבר קרוב. פיקה (צילום: רויטרס)

        השנים הראשונות בויאריאל היו לא רעות אבל גם לא מדהימות ורוסי כבש 13, 15 ו-17 שערים. לאחר שאביו מת, הוא שהה כמעט חודש באמריקה ומתוך כל הצרות, חזר אדם מחוזק. "אבא שלי טיפל בכל דבר כשהוא היה איתי", סיפר ג'וזפה בעבר, "לא ידעתי אפילו להכין לעצמי אוכל. אבל ידעתי שאהיה חייב לדאוג לעצמי מעכשיו". והוא אכן דאג. רוסי הפך למפלצת על המגרש וסיים את העונה עם כמות מדהימה של 32 שערים ועשרה בישולים ב-56 הופעות, תוך שהוא מוביל את המועדון למקום הרביעי.

        גם העונה הבאה החלה כמתוכנן והקבוצה עלתה לליגת האלופות. ואז הגיע ה-26 באוקטובר והכול התפרק. הצוללת הצהובה התארחה בסנטיאגו ברנבאו והפסידה 3:0 מול ריאל מדריד, לא משהו יוצא דופן בליגה הספרדית. אלא שבדקה ה-60 של אותו משחק רוסי חש לפתע כאב נורא ברגל. האבחנה לא הותירה מקום לספק והחלוץ התבשר שבדיוק בשיא הקריירה שלו, הוא סובל מקרע ברצועה.

        חצי שנה ישב רוסי בחוץ עד שבאפריל הוא חזר להתאמן. ויאריאל נאבקה נגד הירידה בספרד ויורו 2012 עמד בפתח. מאמן הנבחרת האיטלקית צ'זרה פראנדלי הצהיר שהוא בונה על השחקן. בדיעבד, טוענים כולם, אם אבא פרננדו עוד היה בחיים, הוא היה מכניס מעט בינה לראש של ג'וזפה ומונע ממנו לשוב לאימונים מוקדם מדי, לפני שהרגל החלימה באמת. ב-13 באפריל, ערב יום שישי, רגע לפני שעוד אימון בדרך לקאמבק הגיע לסיומו, רוסי שוב חש את אותו כאב מזעזע. הוא מיד ידע שמדובר בקרע נוסף, הפעם לא היה צריך אפילו להמתין לבדיקה, שאישרה את החששות הכבדים. רוסי היה פשוט מפורק נפשית.

        ג'וזפה רוסי שחקן ויאריאל חוגג שער (רויטרס)
        הכול הלך נהדר עד שהרגל בגדה והתפרקה. רוסי חוגג בויאריאל (צילום: רויטרס)

        הוא חזר לארצות הברית ושהה לצד משפחתו, הרבה מאוד זמן. את כל תהליך ההחלמה המואץ שעשה שנתיים קודם לכן, לאחר המוות של אביו, כאשר שב תוך חודש למגרשים, עבר הפעם רוסי לאט יותר. הפעם, הדברים חלחלו באמת ועשרה חודשים בארצו של הדוד סם, בבית עם אימא ובת הזוג וחברי הילדות, החזירו אותו לעצמו. בערך בתקופה הזו גם הפך למכור לטוויטר וכמו כל ג'רזי בוי טיפוסי, הוא מצייץ בלי סוף על הניקס והיאנקיס ומתבכיין על היכולת של קבוצת הפוטבול האהובה עליו, ניו יורק ג'איינטס.

        בקיץ שעבר פיורנטינה עמדה על סף החתמתו של דימיטאר ברבאטוב, שביקש לעזוב את מנצ'סטר יונייטד. יובנטוס, היריבה השנואה של הויולה, זו שגנבה לה את האליפות של 1981/2 במחזור האחרון, תחת עננת שחיתות גדולה מאוד, פיתתה את החלוץ הבולגרי והוא ויתר על הקבוצה מפירנצה (ובסוף גם על יובה ובחר בכלל בפולהאם). פיורנטינה הלכה לאופציה ב' והחליטה להמר. היא רכשה את רוסי תמורת 10 מיליון יורו בינואר 2013, למרות שידעה שלא יוכל לשחק מספר חודשים נוספים. השחקן הגיע לאיטליה והחל בהליך השיקום הקפדני שלו, כשהוא מנסה להתאושש משלושה ניתוחים מסובכים שעבר תוך שנתיים: "מעולם לא עברה בראשי המחשבה לפרוש", טען.

        רוסי לקח את החולצה עם המספר "49", לזכר אביו שנולד ב-1949 וערך את הופעת הבכורה במדי הויולה במחזור האחרון של העונה שעברה, ב-1:5 על פסקארה. אחרי המשחק הוא אמר: "זה סופו של הסיוט הגדול. סבלתי כל כך הרבה ואני שמח להיות שוב על המגרש". השער הראשון, אחרי 686 ימים בלי כדור ברשת, הגיע במחזור הפתיחה של העונה הנוכחית, ב-1:2 על קטאניה. מאותו רגע, כבר אי אפשר היה לעצור אותו. המכונה חזרה.

        דימיטאר ברבאטוב שחקן פולהאם (רויטרס)
        ברח לפיורנטינה בגלל יובה ובמקומו הגיע רוסי. ברבאטוב (צילום: רויטרס)

        רוסי כבש צמד מול גנואה, הוסיף שער יפה בליגה האירופית, מצא את הרשת נגד אטאלנטה ואינטר ולפתע שבת מכיבושים למשך חמישה משחקים. עד שפיורנטינה אירחה את יובנטוס. שוב אותה יובנטוס. הניצחון האחרון של פיורה על הביאנקונרי היה בדצמבר 1998, 0:1 משער של הכוכב הכי גדול של הקבוצה, גבריאל באטיסטוטה. הפעם, יובנטוס עלתה ל-0:2 תוך שלוש דקות במחצית הראשונה משערים של קרלוס טבס ופול פוגבה, שכאילו כדי להרגיז את הקהל המקומי בחרו לחגוג בדיוק באותה תנועה ששימשה את באטי-גול, תנועת הרובה היורה. זה נראה כמו עוד פרק מתסכל במאבק הבלתי אפשרי מול האימפריה מטורינו, אבל לפתע הגיעה רבע שעה מהגדולות שנראו בכדורגל האיטלקי בשנים האחרונות. רוסי צימק בפנדל בדקה ה-66 והפתיע את בופון עם בעיטה יפה כעבור עשר דקות. חואקין הוותיק מיד השלים את המהפך ולקינוח, רוסי דהר למתפרצת וחתם שלושער עצום וניצחון 2:4. השלושער הראשון בקריירה המקצוענית שלו, הרביעייה הראשונה שיובה סופגת תחת אנטוניו קונטה.

        איטליה השתגעה מהתצוגה הזו. מאמן פיורנטינה, וינצ'נזו מונטלה, הודה שכמעט הוציא את החלוץ שלו, אבל החליט לתת לו את הקרדיט וזה השתלם: "הוא עובד עבור הקבוצה והוא בכלל לא אגואיסט. השערים שלו היו נהדרים והוא סיפק לנו את הכוחות לנצח את המשחק", הוא אמר בסיום. סימונה גמבינו מהאתר "גול" כתב אחרי המשחק: "זה רגע קסום עבור רוסי. הוא מחק את כל הספקות לגביו ומציג יכולת מדהימה העונה. הוא הופך לאליל החדש של האוהדים" וב-AP, שם נערך דירוג שבועי של השחקנים הטובים בעולם, בהשתתפות 20 כתבי כדורגל בכירים מרחבי הגלובוס, רוסי עלה למקום הראשון.

        פיורנטינה בנתה קבוצה סופר מסקרנת. היא מכרה אומנם את סטבן יובטיץ' למנצ'סטר סיטי ואת אדם לייאיץ' לרומא, אבל ניצלה את הכסף כדי להנחית בקבוצה את מריו גומז, יוסיפ איליצ'יץ', מאסימו אמברוסיני הוותיק, חואקין וחואן קואדראדו (לו בישל רוסי את שני השערים בניצחון 1:2 על קייבו בחוץ במחזור האחרון). רוסי אמור להיות היהלום שבכתר הזה ולהחזיר את הקבוצה לימי התהילה שלה, אחרי שבעונה שעברה היא כמעט הגיעה לליגת האלופות.

        גבריאל באטיסטוטה פיורנטינה 1999 (GettyImages)
        מאז באטיסטוטה פיורנטינה מחפשת אליל חדש (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        היכולת המצוינת של רוסי לא נעלמה גם מעיניו של פראנדלי, שתמיד אהב את הילד ורוסי חזר לנבחרת איטליה, הפעם עם הראש לכיוון מונדיאל 2014. העובדה שבחר לשחק במדי איטליה ולא במדי ארצות הברית לא עוזבת את האמריקאים, שעוקבים אחריו בתור אחד משלהם, אך גם לא שוכחים אף פעם את "חוסר הפטריוטיזם". קראו לו "בוגד" והוציאו חולצה שלו עם הכיתוב "ג'ודאס", אבל נראה שהבחירה של רוסי משתלמת. לאחר שמאמן ארצות הברית לשעבר, ברוס ארינה, זימן אותו בגיל 17 ורוסי סירב כי ביקש עוד קצת זמן לבחור בין הנבחרות, אמר ארינה: "לא ארדוף אחרי ילד שלא משחק אפילו במועדון שלו". המשפט הזה התגלה כטעות, כי הוא עזר לרוסי לבחור והחלוץ היה מלך שערי הטורניר האולימפי ב-2008, אפילו שהאזורי הצעירים הודחו כבר ברבע הגמר.

        שנה לאחר מכן, הוא כבש צמד מול ארצות הברית בגביע הקונפדרציות, בניצחון 1:3 ואמר: "זו הנבחרת האחרונה מולה אני רוצה לכבוש. אחרי איטליה, אני אוהד של ארצות הברית". בצעד מפתיע רוסי לא זומן למונדיאל 2010, בו איטליה נכשלה ולא עברה את השלב הראשון בבית הכי קל בטורניר. המאמן מרצ'לו ליפי עדיין מצטער על ההחלטה שלקח אז וכעת, נראה שהמונדיאל הראשון בקריירה של ג'וזפה רוסי מתקרב.

        בנבחרת בונים עליו בחוד לצד מריו באלוטלי: "זה חלום עבורי", הוא אמר לאחרונה, "אבל למדתי לקחת דברים צעד אחר צעד. אני חושב שהנבחרת שלנו הרבה יותר בוגרת היום מאשר הפעם האחרונה שהייתי חלק ממנה. אני רוצה להודות שוב לאבא שלי. בזכותו הגעתי לאן שהגעתי". ביום בו נודע שרוסי חזר לסגל, סטיב נאש כתב בחשבון הטוויטר שלו: "המון ברכות לג'וזפה רוסי על החזרה לנבחרת האיטלקית. התמדה ואיכות...". עכשיו האמריקאים חוששים מפניו ופרנק איסולה כתב ב"ניו יורק דיילי ניוז": "הוא השחקן האמריקאי הכי טוב באירופה, והוא עוד עשוי להזכיר את זה לנבחרת ארצות הברית במונדיאל הקרוב". למעשה, אם ג'וזפה רוסי ישמור על הכושר הנוכחי שלו, הוא עשוי להזכיר את זה לכל העולם בקיץ הקרוב, ועוד הרבה קודם לכן.